ארוך מידי

סתם סרטון שמלא בשקר ולשון הרע

אם מישהו העלה את ר' נחמן לארץ למה הוא לא פירסם את זה?

אנשים שעוזבים את האישה והמשפחה שלהם לבד ונוסעים

אני יודעת שמישהו שיגיד לי שכל שנה יסע לאומן זה לא מתאים לי

מממנים אוקראינים- שבוע הבא יום השואה ולא נשכח את האכזריות של האוקראינים

מה שכן הם חווים מסע רוחני וזה לא כל כך קשור לציון של רבי נחמן וספק אם אפשר להתחרות בזה גם אם זה נכון

לא מזמן אדם לא דתי טען בפני שמצוות ולימוד תורה זה לא הנאה רוחנית...

פשוט אנשים משכנעים את עצמם והם יכלו לעבור את אותה הנאה גם בצניחה חופשית או משהו כזה..

מה היית עונה לו?

תלוי עד כמה מתחברים לזה

אני לא הייתי אומרת שאקסרים יגרום לי להנאה רוחנית

אבל מרחבים ונופים כן, זה דברים שמרחיבים את הנפש כמו תורה כשמתחברים

הם טסים למקום מרוחק, שמיועד להתרחק להתנקות להתייחד עם משהו, יש לזה רשמים שמשאיר בנפש

אנשים לא טסים לאומן דווקא כי יש חוויה רוחנית...  אלא כי ר' נחמן הבטיח מה שהבטיח. 

אם תהיה גם חוויה רוחנית, מה טוב.   (כמו שהבנת בעצמך)

אני לא יודע מה את מרגישה בנופים אבל תהיי בטוחה שזה לא כמו לימוד תורה..

ונראה לי שמפה באה ההנחה שהם סתם נוסעים כדי להשתחרר..

חוץ מזה שאומן זה מקום מגעיל שאם לא הציון אין סיכוי שהייתי דורך שם

ובתור אחד שנוסע כמעט בקביעות, לפעמים באמת יש הרגשה מיוחדת שם מה שאין במקום אחר.

ונופים אין שם...

שנה אחרונה לא הצלחתי לטוס לאומן והייתי במירון...

כמעט אותה כמות אנשים, אותו אוכל, אותן תפילות.. אבל ההרגשה?  רחוקה רחוקה מאד

אין את האחדות בין האנשים כשבאים לצדיק ועוד כמה דברים שקשה להסביר..

זה פשוט לא זה..

ואולי יש מי שבא בשביל ההבטחה

אבל יש לא מעט שבאמת עוברים סוג של מסע רוחני כשנוסעים לשם, שינוי פנימי

אני לא חושבת שזה קשור בהכרח לרבי נחמן

לא כולם מצליחים להתחבר לעומק התורה בלימוד בשביל חוויה רוחנית. כמו שמישהו יעשה מדיטציה שעות ולא יחווה כלום. או שמישהו יסע לאומן וישאר מהצד וגם לא יחווה כלום, או יראה את הזוהר הצפוני למשל ויגיד טוב נו ... שזה מהדברים שמברכים עליהם. או יראה את הים ויגיד אז מה אני גר ליד הים 

צריך להתחבר כדי להרגיש והנפש של כל אחד שונה

רוחניות זה לא משהו אבסולוטי, זה מושפע מהרבה דברים. יש אנשים שלא יכולים להבין בכלל בהרגשה רוחנית. 

אני בעצמי עברתי שינוי רוחני בעקבות הטיסה לאומן

מה שמעניין, שבאומן לא הרגשתי כלום.. באמת כלום!  

אבל אח"כ התחלתי לעבור כל מיני דברים שגמרו לי לרדת מהעץ שהייתי עליו

וכל מיני מחשבות של אמונה שבכלל לא שייכות לדרגה שאני נמצא בה... שהייתי בהלם מעצמי.

ואח"כ שמעתי מעוד אנשים שעברו את אותו דבר..  ואז שמעתי שיעור שבדרך כלל זה מה שעוברים

אז שתביני, זה לא החוויה הרוחנית, זו ההבטחה!  וזה קשור מאד לר' נחמן

מנקודת הסתכלות של אדם שלא יודע למה תורה זה חשוב,  

אם מסתכלים רק על ההנאה זה מאד מבלבל...

ישנם עוד דברים שמאד מהנים מבחינה שכלית, ויש כאלה שבכלל בוחלים בהנאה שכלית..

יותר מזה, יש אפילו כאלה שלומדים ועדיין לא יודעים מה ההנאה באמת...

אפשר לומר ראיה לכך, שהם לומדים בזמנים או במקומות שנגד רצון ה' כמו חזרת הש"ץ לדוגמא

והרי ההנאה עצמה אמורה לנבוע מקיום רצון ה'

זה דיון בפני עצמו..

אבל קודם כל, מותר לצאת לחו"ל לקברות צדיקים... 

דבר שני, כבר כתב הבעל שם טוב שמקום הקבר של הצדיקים קדוש בקדושת ארץ ישראל.

ואל תדאג אחי, אני יודע להבדיל בין חוויה רוחנית שממלאת וגורמת שמחה והתחזקות,

ולבין חוויה רוחנית שאחרי כמה דקות חוזרים להרגיש ריקנות ומחפשים את הריגוש הבא..

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים