בס"ד

אז אנחנו מסתובבים בקניון שוב

אין מה לעשות הפארק האהוב עלינו דקה משם

והסטיגמה על נשים שהולכות לשירותים כל חצי שנייה כנראה הומצאה בהשראתי

מדברים על ההופעה שהיינו בה לא מזמן

הוא לקח אותי לשי צברי ואחרי הופעות יש לי מנהג להפוך לגרופית

הוא מספר לי ששיבוש המילים שסיפרתי לו עליו נתקע לו בראש

(ענה הגוף שלך הוא כלא הוא מבחן שהסתבך--אם תרצה להיות מלכנו תתקשר מחר בשש |מפזם|)

אני מחייכת בזחיחות ושואלת אותו אם הוא ידע שזה שיר מתורגם ושזה במקור של לאונרד כהן

הוא צוחק ואומר לי לא להתפזם עליו

טוב לי כל כך

|מתמסר לחיבוק הרגע|

בס"ד

אמא רוחצת רצפה במטבח

ואני תקועה בסלון מול הפאזל אורי בספה ליד מנקה משו לפסח

השיחה מתחילה משום מקום ופסטיבל תמונות מחל

לרוב בקבוצה של המשפחה יש בעיקר תמונות אחיינים

וספאמים שאני מריצה עם אח שלי הגדול והדביל אך האהוב

אז הפעם הספאמתי עם הקטן בתמונות שלו

לא היה אבטיח אז שמתי תנין על השרוול שלו

(אל תחפשו קשר בין הדברים זה מצריך ממני להתחיל בסיפור אחר לגמרי)

משם אנחנו ממשיכים מדקלום תנין ושרוול (עם תנועות!|מהדר|)

וגומרים בהמצאת חרוזים גרועים לכל אחד מהמשפחה

(אני קיבלתי את 'פעם הייתה ילדה שקראו לה שירה היא תמיד הלכה לישון עם חמץ במגירה' תודה ששאלתם)

אנחנו צוחקים ולרגע זה כל מה שמשנה

|מאמץ לליבו|

שלושה שבועות בשבילך זה הרבה...? כיף לך!!

בס"ד

אני יושבת מול אורית והיא מספרת לי שלבני אדם יש נטייה לחשוב תמיד עבר או עתיד

(במקביל לדיבורים שלה חשבתי על מה אספר לה על מה שיהיה)

ככה היא אומרת אנשים מפספסים את הרגע

זה מה שהיא רוצה ללמד אותי לחיות את מה שעכשיו לראות את היופי שמולי

אני משתתקת מולה ומבינה פתאום היא מנסה ללמד אותי להיות תחיה

וזה מרגיש כל כך טוב

וכיפלנו

וטוב

ויש לנו במה להאמין

ועלמי לסמוך

ויש מי שדואג לנו

ואנחנו שמחים

ווואאההה

בס"ד

ישבנו על ספסל אוטובוס (מול הקניון) אחרי פגישה ממש מוצלחת

ודיברנו על מה זה נוער בסיכון ומה טוב ורע ונכון ובריא

וזאת הייתה שיחה שכולה פילוסופיה וראש פתוח לרעיונות חדשים

ולמרות שעלו שם סיפורים קשים יצאתי זה בתחושה טובה

@מישי' מאפושו' טנחנו צריכות לעשות את זה שוב מתי שהוא

אני על הערסל, רגליים למעלה. מתקוצ'צ'ת עם שירה גאולה. שמש נעימה, כזו שזקנים יוצאים להשתכשך בקרניה כשהיא בוקעת. מוש שרוע על כמה כיסאות, ספרו הוא ספר של חייל רוסי אלמוני המתורגם מרוסית באופן אקראי ואלמוני ביותר. שנינו מקריאים לזה לזה בחדווה רבה משפטים נבחרים ומנופפים את הרגליים בעוז מצחוק מתפרץ

אני שוטפת כיסאות בחצר. רחלי עוברת. זהירות אקונומיקה! אני צווחת. היא בועטת בי. אני סוחטת את הסקוצ' שביד שלי לאות אזהרה וטיפות אקונומיקה נוטפות ממנו. היא מתחילה להתחמם והתכתשות פורצת. אני משפריצה עליה מים. היא מאיימת עליי עם כיסא. אני בורחת. היא רודפת, והפוך. אני מאיימת עליה עם הצינור. היא חוטפת לי את הסקוצ'. אחרי כמה דקות נמאס לנו ואנחנו קורסות על הרצפה מותשות וצוחקות עד קוצר נשימה וכיף לנו ואנחנו יודעות שהחוט עדיין לא נקרע

הן מחכות לי למטה ברכב. אני רצה במדרגות כמעט מועדת, פיג'מה על החצאית ושיער סתור. הן מתנפלות עליי בחיבוקים ונשיקות. שתי פסי שמרים שעדיין רותחים בשקית חומה. אני מחבקת אותן כאילו אנחנו נפרדות לנצח ורצה בחזרה במעלה המדרגות, כשהאף שלי טמון בתוך השקית ואין בעולם ריח נפלא יותר

המון בלגן, עוד שעתיים נכנס החג, אני עומדת בתוך תלולית של בגדים, מחללת בסופרן של ישעיהו ועוצמת עיניים. מוש עושה לי קולות שניים מחוננים מהאמבטיה. ישראל צועק: "איזה ויברציה טובה!" ואני מזמזמת בתוך הראש, לנצח אחי, לנצח אחי, לנצח אחי

אני מצ'טטת עם אורית ומצחיק לי והיא מדליקה בי המון אורות בטבעיות פשוטה, ואני אוהבת אותה ואותי. וזה הכל

בס"ד

תודה שהקפצת את זה

צריך לעשות עוד אחד כזה

מעניין אם זה יעבוד

שלום בנצי 👋)