אני אוהבת ספרים משוגעים בדרך כלל. אני חושבת שאנסה לעשות אותו דבר אבל על דמות מסרט (יש גם ספר, לבושתי לא קראתי אותו).

כמה טוב להיות פרח קיר- חמש עשרה שנה לאחר מכן.

סם ישבה על הנדנדה בגינה וקראה בספר שנתן לה צ'רלי לפני זמן רב כל כך. הרוח הקרירה גרמה לה לסגור את הספר ולהיכנס הביתה. פטריק ישב שם על הספה ושוחח עם צ'רלי ואשתו על דברים כל כך לא מעניינים, והיא פנתה למטבח. מחר יום הולדת שלושים של צ'ארלי, והגיע הזמן לחגוג לו כמו שצריך. בכל שנה אומרים לו מזל טוב ונותנים לו לכבות את הנרות שעל העוגה, כי חג המולד, ואיך אפשר להתעלם מחג המולד. אבל השנה, השנה הם יחגגו כמו שצריך.

"היי סם," אומר פטריק כשהיא נכנסת לחדר המגורים שוב.

"היי פטריק." היא פורעת את שיערו בחיבה. 

צ'רלי מחייך. "לא תאמיני מי התקשרה אליי אתמול."

סם מסתקרנת. צ'רלי לא אוהב לשוחח בטלפון, אבל הוא נשמע משועשע. "מי?" היא שואלת במהירות, אולי קצת מקנאת שעוד מישהי מתקשרת אליו מדי פעם.

"מרי אליזבת'." הוא עונה, מחייך חיוך ניצחון.

"אוה." סם מתיישבת על הספה. "מרי אליזבת'."

"היי, אל תכעסי," אומר צ'רלי. "היא רק סיפרה על הטיול שלה."

"אני לא כועסת. אתה יודע שאני אוהבת אותה."

צ'רלי נשען לאחור. "את זוכרת כשהיית שמיניסטית, ומרי אליזבת' הייתה החברה שלי?"

"בטח." עונה פטריק במקום אשתו. "איך אפשר לשכוח. וזוכר ששיחקנו אמת או חובה?"

צ'רלי נבוך, אבל סם ממהרת לשנות נושא.

"אז מחר יום ההולדת שלך, צ'רלי. שלושים, וואו. אתה בטח ממש נרגש."

צ'רלי מהנהן. "סוף סוף תפסיקו לצחוק עליי שאני ילד."

סם מגחכת, ומביטה באשתו של צ'רלי.

"היי, רייצ'ל. את יפה מאוד הערב. את נראית זוהרת."

רייצ'ל מחליפה מבטים עם צ'רלי. הוא מהנהן.

"זה בגלל שאני הרה." היא אומרת לבסוף.

צעקות שמחה נשמעות בבית הקטן. וטלפונים, וחיבוקים.

האח הבוערת מחממת את הבית בעליזות. צבעי ירוק ואדום מכסים את הכול, ובחוץ שלג.

צ'רלי חושב על התינוק שלו, פטריק חושב על סם, וסם? סם, שוב, חושבת על מוזיקה.

ואני גם מכירה את הסרט אז בכלל רוויתי נחת