בדר"כ זה תלוי גם במספר התלמידים שיש למורה נהיגה.

אם יש לו יותר. אז יש לו יותר טסטים .

בממוצע לוקח חודש עד חודשיים לתת לך טסט חדש .

והוא אומר שגם למאי אין לו טסט. הוא ממש חוצפן לא?

הוא מורה שיש לו המון תלמידים. ונראה לי פשוט לא בא לו לבזבז עלי טסט אלא על כל התיכוניסטים שהם חבר מביא חבר ושווה לו.

מה עושים?

תעזרו לי.

תגידי לו שאת רוצה את הטופס בחזרה כי מצאת מורה שמוכן להגיש אותך שבוע הבא..

ואז או שהוא ימצא לך טסט קרוב

או שהוא יביא לך תטופס ותחפשי פשוט מורה אחר שיגיש אותך ככה בלי שיעורים

אני שונאת ויכוחים ומריבות....

מתי אתם קיבלתם טסט שני?

אני קיבלתי ברקס על יציאה מהמרכז בכביש דו סטרי (הוא היה חד סיטרי, ופתאום ללא צומת או שלט הפך לדו סטרי, הכרתי את הכבי הזה אבל לא ידעתי בוודאות איפה זה בדיוק הופך לדו סיטרי...)

ועוד אחד לא מוצדק שהטסטר לא הפסיק להצדיק את עצמו על זה, ולסוג של להתנצל וחירבש לי את המח, עד שהגעתי לצומת עם ירוק מהבהב, והמשכתי והוא פחד שאני שמה ברקס, ושם לי גז......

חצוף.

אין לי כרגע טסט בשבילך.... ולמי כן יש לך לכוווווווולם!

זה סביר לחכות 4 + חודשים לטסט שני????

להמתין לטסט שני לוקח בין חודשיים ל 4 חודשים

תלוי בכמות התלמידים שיש למורה ולכמות הטסטים הנוסף שבית הספר מקבל.

מצטער...

אבל למורה שלי יש המון תלמידים ומן הסתם גם טסטים בהתאם...

קודם כל התורים לטסטים מאוד משתנים בין עיר לעיר.

ובהקשר לאיך התור עובד-

המורה מקבל מספר טסטים בחודש לפי כמות התלמידים שיש לו לפי אחוזים

זה אומר שמורה שיש לו הרבה תלמידים יקבל יותר טסטים-אבל הטסטים האלו יתחלקו ליותר תלמידים כך שלתלמיד הבודד זה לא אמור לשנות כמה תלמידים נוספים יש לאותו מורה.

חוץ מזה צריך לקחת בחשבון את זה שהטסטרים יצאו בפסח לחופשה בת שבועיים,  ככה שכל הטסטים נדחו בשבועיים. 

ובהקשר לטסטר שלך שדפק גז בכניסה לצומת, יכול להיות מאוד שהוא צודק- עקרונית בכביש בין עירוני תמיד כשנכנסים לצומת צריך ללחוץ על הגז כדי לצאת מהצומת כמה שיותר מהר, במיוחד עם הרמזור מתחיל להבהב...

אני אישית מחכה כבר חודשיים לטסט שני והיה אמור להיות לי טסט עוד שבועיים , אבל המורה עבר תאונה (מישהו נכנס בו) ואין לו רכב לשבועות הקרובים...

כנראה בשבועיים הקרובים.

ולא בדיוק מעניין אותי למה הוא צודק או לא הטסטר הזה,

יותר אכפת לי מה לעשות לפעם הבאה כדי לא להכשל שנית...

מה איתך? על מה נכשלת?

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.