לסבתא שלי היה אח גדול.
בסרט "התנגדות" יש סצנה שבה אישה צורחת צרחות מקפיאות דם, צרחות שאפשר לשמוע את הכאב המהדהד בשתיקה שאחריהן.
היא צורחתוצורחתוצורחת ומספרת לנאצי שהיה לה בן, וקראו לו דוד. וגם היו עיניים כחולות והוא היה בן 15 עד שרצחו אותו.
אני זוכרת שחשבתי על אח של סבתא, ואז בכיתי באוטובוס בשקט.
כי גם לו קראו דוד והוא היה בן 15 ואין לי מושג אם היו לו עיניים כחולות אבל בתמונה היחידה שראיתי שלו הוא היה ילד יפהפה. מלאך.
אחר כך, בערב,
הבנתי שבטח היו אלפי יהודים שהיו דוד והיו בני 15 והיו להם עיניים בכל הצבעים.
וגם שעל כל כך הרבה מהדוידים האלה- זה עם העיניים הכחולות, וזה עם החומות, וזה עם הירוק והשחור והזהב-
אף אחד לא יוכל לספר עליהם, על מי הם היו לפני המלחמה.
אף אחד לא יוכל להגיד איך הצחוק שלהם נשמע כשהוא התפרץ בלי שום אזהרה,
ואיך עיניהם זהרו כשחשבו על כל מיני דברים,
ואת מי הם אהבו
ואת מי הם שנאו
ולאיזה חיבוק הם השתוקקו בלילות
ולתוך איזה חלום הם התעוררו בבקרים.
כי הם אף פעם לא חזרו מהמלחמה.
ודוד שלנו ישאר לנצח האח הגדול בן ה15,
של סבתא, שהיא עוד מעט בת ה80.
בסרט "התנגדות" יש סצנה שבה אישה צורחת צרחות מקפיאות דם, צרחות שאפשר לשמוע את הכאב המהדהד בשתיקה שאחריהן.
היא צורחתוצורחתוצורחת ומספרת לנאצי שהיה לה בן, וקראו לו דוד. וגם היו עיניים כחולות והוא היה בן 15 עד שרצחו אותו.
אני זוכרת שחשבתי על אח של סבתא, ואז בכיתי באוטובוס בשקט.
כי גם לו קראו דוד והוא היה בן 15 ואין לי מושג אם היו לו עיניים כחולות אבל בתמונה היחידה שראיתי שלו הוא היה ילד יפהפה. מלאך.
אחר כך, בערב,
הבנתי שבטח היו אלפי יהודים שהיו דוד והיו בני 15 והיו להם עיניים בכל הצבעים.
וגם שעל כל כך הרבה מהדוידים האלה- זה עם העיניים הכחולות, וזה עם החומות, וזה עם הירוק והשחור והזהב-
אף אחד לא יוכל לספר עליהם, על מי הם היו לפני המלחמה.
אף אחד לא יוכל להגיד איך הצחוק שלהם נשמע כשהוא התפרץ בלי שום אזהרה,
ואיך עיניהם זהרו כשחשבו על כל מיני דברים,
ואת מי הם אהבו
ואת מי הם שנאו
ולאיזה חיבוק הם השתוקקו בלילות
ולתוך איזה חלום הם התעוררו בבקרים.
כי הם אף פעם לא חזרו מהמלחמה.
ודוד שלנו ישאר לנצח האח הגדול בן ה15,
של סבתא, שהיא עוד מעט בת ה80.
