צפו: סיפוריהם של מדליקי המשואות
אוקיי.
אצלי יום השואה מסתכם ב2 דקות של דומיה. 2 דק' של כאב.
השאר אצלי בד"כ ביום הקדיש הכללי.
השנה תפסה אותי השורה בערוץ פה "סיפוריהם של מדליקי המשואות"
אז הקלקתי. חשבתי. קצת בשביל היום.
קשה לשמוע סיפורים של ניצולי שואה.
אין צורך להרחיב למה.
עלו הראשון והשני סיפרו מה שסיפרו.
כאב לי על השני. עוד אחד שאין לשפוט.
ביתו הדתי נחרב מול עיניו.
השלישית עלתה.
קשה. כואב.
אז עלה הרביעי.
וברגע שראיתי.
אז התחילו הדמעות לעלות על עיניי.
יש לו כיפה על ראשו.
הוא נשאר.
אני לא יודע איך, אבל הוא נשאר.
אדם מדהים.
גם השאר מדהימים.
החמישי עלה.
גאווה.
זה היה יפה.
בסיפורה של השישית בכיתי.
שם היה אחד מהמפגשים האלה שמראים לך מה זה לחיות בשואה.
בתור פרט.
יזכור.
- לקראת נישואין וזוגיות