אין לי הרבה עצות לתת אבל שימחת

אפשר לארגן הכל בחודש

אפשר לשרוד אם אתם חזקים בדת, ולחילופין לקבוע שפשוט לא מדברים על זה אלא רק נהנים מהחיים יחד

מבחינת ההורים ממש חשוב להפגיש, במיוחד אם הם מהווים מקור מימון לחתונה אבל לא רק

אבל אני מרגיש שיש הרבה מטען מאחורה שמהווה גם את הסיבה מדוע אינכם מתארסים,

ויש סיכוי לא רע בכלל שהתשובות שלנו פה ישתנו לבלי היכר אם נדע אותן.

לשיקולכם.

נשמע שיש איזו בעיה שעומדת מאחורי השאלות, קצת קשה לענות כך...

בעיני קצת חבל שהתהליך קורה כך. אם אפשר, עדיף לעשות את התהליך של אירוסין וחתונה, בזמן סביר להתארגנות, והכל בצורה בריאה, עם שיתוף של ההורים... פתיחה ברגל ימין של חיים יפים ומאושרים.

פחות נוח לכולם, גם לכם.

כמו שאמרו כאן הדרכת כלות וחתנים לוקחת זמן. וכלה יש עוד עניינים לסדר שלוקחים זמן (כדאי לדבר עם מדריכה כבר עכשיו כדי לדעת מה לעשות בדברים שתלויים בזמן).

גם כל שאר הארגונים הם הרבה יותר קשים בלחץ כזה.

תחשוב שצריך למצוא דירה לשכור, רק זה לבד יכול לקחת חודשיים.. ואז לארגן הכל, איבזור מינימלי.

והחתונה עצמה אין מה לדבר, במיוחד אם לא רוצים להתעלל בהורים.

ואל יבוש מפני המלעיגים.

בסוד יצחק יוצא לשוח בשדה בהר המוריה ומגלה את הכלה שאליו מגיעה.

את הכלה מביא אליו האוהלה, במהירות הכי גדולה, 

ומכבד את אביו הנושא אשה קטורה.

חתן צריך שמירה, וייזהר ממארה,

וזכות ההר עליו מאירה, וכולו קודש כעולה כבירה.

ואהבת בית הבחירה תשפיע עליו שפע אורה,

וביתו יבנה במהרה, בית מלא תורה.

חוזרת על ההמלצה שארוסתך תדבר עם מדריכת כלות בהקדם.

א. סבלנות

ב. סבלנות

חודש מבחי' לוגיסטית- צפוף מאד. חדשיים

שורדים- תהיה ליטאי- אל תדברו מלבד לוגיסטיקה

כדאי להפגיש ההורים.. ...

עד כאן ענד- בשעה טובה!!

אני מניח שיש יותר בין השורות מאשר בכתב.

אבל אני אענה בכל מקרה-

אפשרי בחודש לארגן חתונה? כן. המחירהרבה פשרות גם במחירים וגם במה שאתם רוצים.

השלב הראשון הוא אולם ותאריך. לפי זה אתה יכול לסדר את השאר, בלי תאריך אי אפשר לדבר בכלל.

מי מממן? 

אם זה ההורים הם צריכים התרעה. זה לא סכום קטן.

הקשר עם ההורים? 

אם אין לכם תוכניות לסגור את הקשר, מומלץ לשתף ולערב. חתונה היא לא דבר קל לעיכול,

בטח לא להורה. אולי יש סיבות שצריך שלא, אבל באופן כללי- כדאי ונכון לתת מקום להורים.

גם הם צריכים לעכל את החתונה שלכם.

אם אתם עושים מהלכים חד צדדים שאין באמת צורך בהם את מסתכנים בלפגוע בהם מאוד,

וסתם.

כדאי להפגיש הורים בכל מקרה. שקצת יתהו על קנקן הצד השני. אם הם צריכים לשלם, אז

בכלל כדאי כי יש צורך בתיאום שלהם והסכמות.

איך שורדים- לא נפגשים יותר ממה שצריך, לא נפגשים לבד. הולכים למקומות שמטבעם מצריכים ממכם

ריכוז בחוויה יותר מאשר בשיחה(חדר בריחה למשל יכול להיות נחמד, אבל הוצאה)

הדרכה- חשוב ללמוד טוב אבל בסופו של דבר לומדים 90% אחרי החתונה, כי לפני הכל מאוד תיאורטי.

אישה צריכה הדרכה, צריכה זמן לעכל, צריכה זמן להיכנס לזה וצריכה לדאוג שבתאריך של החתונה לא

יהיו בעיות. המציאות היום היא שלרוב לוקחות כדורים כדי לוודא את זה.

קח בחשבון שחודש הוא ארבעה שבועות, אישה צריכה שבועיים מראש להתחיל להתכונן(+-).

אתם יודעים מה הכיוון שלכם ואתם באותו ראש?

מבחינת זמן אפשר לסדר הרב דברים אבל אם צריך גם להגיע להסכמות(סגנון להקה, גודל אולם, מחיר מנה,

שירים, צילום לפני אחרי תוך כדי, גודל מחיצה של הבנות, מלון\בית)

ואחרי שהגעת לערב החתונה-

היום שאחרי לא פחות חשוב. איפה תגורו? ממה תתפרנסו? מה אתם הולכים לעשות בחיים בשנה הראשונה?

מי ילווה אתכם(חשוב חשוב חשוב) דרך הקשיים של שנה ראשונה? מוצרי חשמל(מקרר, תנור, מכונת כביסה,

לפחות), חשבון בנק, חיסכון לבית אם אפשר, מניעה בהתחלה או לא מניעה בהתחלה(עדיף להתייעץ עם פוסק).

כלי בית, מצעים, צלחות, סכו"ם, חלבי בשר, כלי בישול, מיטה, וכו'...

ההמלצה שלי- לא להיכנס ללחץ מטורף. כמו בנהיגה- ככל שנוסעים מהר יותר יש סכנה גדולה יותר לתאונות ולתאונות קשות יותר.

בהצלחה!

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.