אבל אני לא מוכן להיות עצוב.
זה לא מועיל בשום צורה.
אני שמח לזכרם, לומד למענם.
לא כל אחד צריך לבכות.)

אבל מי שאיבד מקרוב..זה קצת רגיש..

לכן אמרתי, אני לא ח"ו מזלזל בכאב.
אני פשוט לא שם, ולא חושב שאני צריך להיות שם.

אבל במטרה של לזכור את הנופלים ולשמוח מיזה
ולא להתעלם מהמצב...
במותם ציוו לנו חיים

משהו בסגנון של בחייהם ציוו לנו את החיים.
תוכל לפרט?

בכ"ז, אומר לך מה אמר הרב הבוקר בתפילה.

הדבר של "מתוך הצער תבוא השמחה" אינו דבר יהודי.
אנחנו לא עושים לכתחילה יום צער ליד יום שמחה, זו התעללות במשפחות ובזכר הנופלים.
בנתיים אנחנו מכבדים כדי שלא לפרוש מן הציבור, אבל זה דבר הדרוש שינוי.