עד כמה בעלי יכול לסייע לי פיזית בלידה?אנונימי (פותח)
שלום לכולן.
אתן יודעות אולי מבחינה הלכתית עד איזה שלב בעלי יכול לגעת בי כשמתחילה לידה/צירים? שמעתי שעד שיש פתיחה של שתי אצבעות אבל זה נשמע לי לא כל כך הגיוני. אני רוצה לפנות לרב אבל אני מעדיפה לרב שיחסית מקל (לא יודעת אם זה קשור להקלה או החמרה בהלכה) כי מאוד חשוב לי שדוקא הוא יעזור לי , הוא יכול להיות דולה מצויינת, הוא קורא את הספרים שיש לי ישר והפוך, ועוזר לי עם כל התרגולים והנשימות. (אני תמיד אומרת לו שעדיף שהוא יילד, נראה לי הוא יסתדר מצויין..)
תודה
בעל בלידהירוק זית

לדעתי כל זוג צריך לנהג איך שהוא מרגיש בעניין הזה.
בגלל שיש כאן עניין של פיקוח נפש  ועובדה זו מתבטאת בכל ההיבט שקשור ללידה,לדוגמא -אם לידה מתחילה בשבת אין עניין לנסוע לביה"ח   הקרוב אלא להיכן שהיולדת רוצה כדי להניח את דעתה.
אני לא פוסקת ,וכן ,גם אני יודעת שלפי ההלכה היבשה מותר לבעל לגעת באשתו עד פתיחה של 2 אצבעות או עד שמופיע דם אבל,
כל זוג ואיך שהוא רוצה לעבור את הלידה,
יש בהחלט זוגות שאף על פי שהם שומרים על הלכות נגיעה וכו' הבעל יותר פעיל בלידה ,אין לי אסמכתה הלכתית ,אני חושבת שכדאי לכם לחשוב ביחד ןאם מתאים לכם לשאול רב אז בהחלט לפרוס בפניו את הרצון לכך שבעלך יהיה פעיל.

הלו!!! פורום דתייהודיה מא"י
וצדקת שאת לא פוסקת ודעתך במקרה הזה מתאימה רק למי שההלכה פשוט לא מעניינת אותו. ואפשר לנפנף בטיעון של פיקוח נפש מכאן ועד להודעה חדשה, אבל לתשומת ליבך איסורי נידה משתייך לאיסורי עריות ואיסור עריות כידוע לכל (אני לפחות מקווה) שייך לאחת מהמצוות של יהרג ובל יעבור. ועוד לא שמתי על היולדת שמתה בגלל שאימא שלה והחזיקה לה את היד במקום בעלה.
ואני מצטערת על התגובה החריפה פשוט זאת לא פעם ראשונה שמתעלמים בפורום הזה בצורה כ"כ בוטה מההלכה, ותסלחו לי אבל זה לא לענין בפורום דתי.

ולאחת עם בטן: צדקת כשאמרת שמותר עד פתיחה של 2 אצבעות, שזה פתיחה של 4 ס"מ, ובדר"כ זה לא המון זמן לפני צירי הלחץ. אני יודעת שיש מי שאומר שאפשר להקל בחלק מההרחקות, אבל אני לא יודעת באיזה ובאיזה תנאים. אם יש לכם רב קבוע שאותו אתם בדר"כ שואלים שאלות הלכתיות צריך לשאול אותו, אם אין לכם רב שאתם שואלים באופן קבוע, הכתובת המתאימה ביותר לשאלה מסוג כזה זה מכון פוע"ה. הם מבינים יותר מכל מקום אחר בנושאים האלו, ויש להם גם הבנה טובה של צרכים אנושיים. כך שהם בשום מקרה לא מחמירים סתם.
אבל אל דאגה גם אחרי שנאסרים בעלך יכול להשתתף באופן פעיל בלידה. הוא יכול לעזור לך לעבור את הצירים עם ספירה, והוא יכול לעודד אותך, להסיח את דעתך מהכאב, לקרוא לאחות/מיילדת כשצריך. וכן הלאה. עוד תפקיד מאוד (אבל מאוד) חשוב לבעל בזמן הלידה - לדאוג לצרכים שלך מול בית החולים. ותאמיני לי צריך את זה. למרות שכל בית חולים מצהיר שהם מתחשבים ברצון היולדת, בפועל צריך המון אסרטיביות כדי לקבל את מה שאת באמת רוצה. וזה אומר שאם את רוצה שתבדוק אותך דווקא רופאה, שלא יפתחו לך וריד סתם, שלא ישאירו אותך מחוברת למוניטור יותר מדי זמן, שלא יקחו לך את התינוק  מיד אחרי הלידה, שלא יכנסו כל רגע כל מיני אנשים קשורים או לא קשורים, או לחילופין - שלא יעכבו לך יותר מדי זמן את האפידורל וכן הלאה, מי שהולך לעמוד על שלך מול צוות בית החולים יהיה בעלך, את תהיי עסוקה בללדת ותתקשי לעמוד על שלך.
שתהיה לידה קלה ומהירה והמון בהצלחה
מצטרפת ליהודיהנעמונונונה

כולי המומה! אין קשר בין פיקוח נפש לבין היתר בהלכות נידה!

לא להגזיםשירק

אין בכלל מה להיות בהלם
זה מובן מאד

זה ניסיון גדול. באיזשהו מקום חבלריבק

שלפי ההלכה האשה נאסרת בלידה.

זה בעצם הזמן שהאשה צריכה את בעלה ממש באמת.

וגם התקופה שאחרי הלידה בפרט בלידות ראשונות מאוד קשה . וזה ניסיון גדול ולא מובן לי. סליחה אם מישהו נפגע מדברי.

כמובן אני משומרי ההלכה לחומרה. אבל כאן אני מרימה גבה .למה??

זה באמת אחד הדברים הקשיםבלה

למרות שגם הרבה נשים שלא שומרות מצוות יבחרו בתמיכה של דולה או אמא על פני הבעל.

זה קשה מאוד אבל,צריך לשים את הגדר איפשהו.אז איפה ישימו את הגדר כשהתינוק בחוץ? כשהשלייה בחוץ? הרי הרבה לפני כבר יכולים להיות דימומים וכו'.

נכון שמאוד צריך את התמיכה הפיזית אבל התמיכה הנפשית היא הרבה יותר משמעותית בעיני מאשר היד שלי בתוך היד של בעלי.  

מסכימה שזה קשה אבל...אנונימי (פותח)

בטוח לי שאם זה היה אחרת הפורום היה מלא בקיטורים על שהבעל לא מבין "אותי" אחרי הלידה ושיעזוב אותי כי אני מפורקת.אז יופי שאת רוצה חיבוק אבל מי אמר שהבעל הכי טוב יסתפק בזה?..

קראתי בספר הכנה ללידה שהסיבה לטומאה אחרי הלידה היא כיח בלידה היית ממש עם ה' ובגמר הלידה ירדת חזרה למדרגה הקודמת אז יש חסר ולכן יש טומאה ומימלא ריחוק. ומעבר לסיבות קודם כל אסור ולא יעזרו תירוצים.וצריך להבין שזה טוב לנו.גם אם קשה..

אני מאחלת לכולכן שלעולם לא תתמודדו עם הדילמה הזו.נחשונית
זה לא חוכמה לצאת בהכרזות בומבסטיות. לפעמים ברגע האמת כל ההצהרות היפות קורסות. ולפעמים זה בסדר, כי כנראה היולדת היתה במצב קשה. ולפעמים פשוט דברים קריטיים קורים כ"כ מהר שאפילו אין זמן לחשוב, לשאול, להתייעץ או לתכנן. צריך להחליט ולפעול. כמובן שצריך ללמוד מראש, אבל החיים חזקים יותר מהכל. חכמים היזהרו בדבריכם.
נחשוניתירוק זית
הרגע ראיתי את אשר כתבת.
בדיוק כתבתי גם אני תגובה (תראי למטה).
שמעתי תשובות שונות לשאלה הזו מאנשים שוניםיוקטנה
אולי זה אחד מהמקרים שרב יפסוק לגופו של מקרה ואדם?

לדעתי ניתן פשוט לסרב לבצע בדיקת פתיחה, אבל זה בטח פתרון שלא מתאים לכל אחת

לא שומעים על הרבה בעלים כמו שלך... מעורר קנאה זכית!
יש לי רעיוןיוקטנה
חברה שלי עושה עכשיו קורס במכון פוע"ה. אני אבקש ממנה לברר עבורנו את הסוגיה הזו אחת ולתמיד ולחזור ולדווח לנו ;)
לא מבינה למה ההלם.ירוק זית
לא מבינה?נעמונונונה

"יש בהחלט זוגות שאף על פי שהם שומרים על הלכות נגיעה וכו' הבעל יותר פעיל בלידה ,אין לי אסמכתה הלכתית ,אני חושבת שכדאי לכם לחשוב ביחד ןאם מתאים לכם לשאול רב אז בהחלט לפרוס בפניו את הרצון לכך שבעלך יהיה פעיל." (ציטוט).

מה זה נקרא הבעל פעיל בלידה? מרגע שאסור, אז אסור! (לא נכנסת ל-ממתי בדיוק אסור, זה כל אחת לפי הרב שלה).

אז אם להיות פעיל זה לעזור נפשית ע"י הגשת שתיה, מילים מעודדות וכו', בכיף! אבל אם יותר מזה, והמבין יבין, אז אני בהלם שתגטבה כזו מופיעה בפורום דתי, כי יש לנו הלכה, והלכה ודעת תורה מעל הכל. לא?

לדעתי יש מקום להרבה סוגי תגובהירוק זית

גם בפורום הזה.
כן, כל זוג יחליט לפי איזו דעה הוא פוסק ואיך הוא מנהל את  עצמו במצב של  צירים וכו.
אם זה  על ידי מלים מעודדות ,והגשת עזרה בשתיה וכו' ועד לילד ממש במו ידיו.
השואלת שאלה שאלה שכל אחת ואחד שואל את עצמו לפני לידה.
במיוחד בחברה שלנו   שההלכה כן קובעת אבל כידוע  במצב של לידה יש דברים שחושבים עליהם ולא סתם העליתי את הנושא של פיקוח נפש  ולידה בשבת,כי ההלכה כן לוקחת  לתשומת ליבה גם דברים כאלה ויש כאלה  שכן רוצים להיות פתןחים לצורות חשיבה שונות במצבים שונים.ובגלל שבחברה הדתית הדברים כן נידונים ונפתחים לדיון  .
אתן לך דוגמה.
יצא לי ללוות לידה של אשה שילדה תינוק גדול.
הזוג עשה הכל כדי ללדת בלידה רגילה ,לעומת זאת הצוות של ביה"ח  לא תרם יותר מדי ואיימו לאורך כל הדרך  על הצורך שהיא תיכנס לניתוח אלא אם כן היא תלד תוך כך וכך זמן  .דבר שלא הוסיף רוגע  לאשה היולדת.
עד שהגיע רופא  אמיץ.

הוא לקח פיקוד על הנעשה ובשיתוף פעולה מלא עם היולדת הכניס אותה לתנוחה שיעזור לתינוק להיוולד  (כזכור היה תינוק גדול מעל ל 4 ק"ג)  ותוך כדי הלידה הרופא קרא לבעל שיעזור להחזיק את אשתו בצורה מסויימת  ,דבר שרק הקל ועזר לתינוק לצאת כמה שיותר בקלות.
ברור לכל שהיתה פתיחה מלאה ולפי ההלכה היבשה הנגיעה אסורה ,אבל ,לעזור במצב כזה...
אז כאן כל זוג לוקח את ההחלטה על פי שיקוליו.
אני אישית חושבת שיש מקום לזוג להגיע להחלטה זוגית לגבי  תפקידו של הבעל בלידה,תהיה החלטתם אשר תהיה. והעיקר לצאת מחווית הלידה מחוזקים כזוג ועם הרבה כוחות   ושמחה כזוג הורים חדשים  לתינוק חדש .

מסכימה עם ירוק זיתאנונימי (פותח)
הפורום הוא דתי ויש סוגים שונים של אנשים דתיים לא נאמרו כאן דברים כ"כ מזעזעים מכירה מקרים רבים של אנשים ששומרים נידה על פי ההלכה בשעת הלידה לא הצליחו לעמוד בזה..האם קרה אסון? לא! האם אנחנו בודקות שכל משתתפות הפורום בודקות 7 נקיים פעמיים ביום? בואו נקבל גם אנשים שחושבים לא ממש כמונו. זה פורום פתוח ברוח ההלכה.
סוגי תגובהנעמונונונה

ברור שההלכה קובעת, אבל כשעונים תגובות, את מצפה שיהיה יחס להלכה... קצת.

כמו שאני לא אומר מראש שאני רוצה אפידורל, אלא לפי הענין והזמן בלידה, כך גם כאן- א"א לומר מראש אני אעבור על ההלכה... כמו שסיפרת- במקרים מיוחדים, אבל שוב, במקרים מיוחדים!

מה זה הלכה יבשה? הלכה זו הלכה, ולכן אני לא מבינה באמת למה ריבק מרימה גבה. לא מבינה.

אני גם שמעתי על רופא שאמר לבעל להחזיק את העירוי או משהו לאשתו, והוא סרב. הבעל נורמלי לחלוטין, ויותר מזה. הוא פשוט שומר הלכה! אז הרופא לא הבין וחשב שהוא לא אוהב את אשתו או משהו... אז מה?

ברור שזה הזמן שהאישה הכי זקוקה לבעלה, ובמיוחד אחרי הלידה, אבל כך אמרה התורה, וזה סוף פסוק מבחינתי. אם מישהו לא חושב כך, שיערב לו. כמו שבשומרי נגיעה לפני החתונה יש כמה רמות(...) אז כנראה גם כאן. זהו.

ונכון שכל אחד יכול לומר בפורור מה שרוצה, ויכול לעשות מה שחפץ ליבו, אבל כדאי שבפורום של ערוץ 7 נרגיש שזה ערוץ 7 ולא נענע או YNET.

כחילוניה לא בדיוק יש לך אפשרות לענות לשאלות הילכתייהודיה מא"י
כאחת שמלבינה פני אדם ברבים... לא בדיוק יש לך אפש..בילי

דווקא יוקטנה נראית די מעודכנת בעינייני הלכה.

לאף אחת מאיתנו אין יכולת לפסוק הלכה. רק לרב. נראה לי שזה ממש לא קשור לחילוניה.

לא ידעתי שזאת בושה להיות חילוניהיהודיה מא"י
או שיוקטנה מנסה להסתיר את זה שהיא חילוניה. יוקטנה אם התכוונת להסתיר את זה שאת חילוניה, אני מתנצלת.

וקראתי שוב את התשובה של יוקטנה.יהודיה מא"י
יוקטנה קבלי התנצלות, אתמול  כשקראתי את התשובה, הייתי עייפה ולא קראתי טוב.
קפצו לי השורות והיה נראה לי שאת אומרת שכל אחת תחליט לעצמה מה לעשות, ועכשיו קראתי שוב את התגובה שלך, וראיתי שזה לגמרי לא מה שכתבת, אם כך קבלי בבקשה את התנצלותי הכנה.
חוץ מהצד ההלכתי...אופה.
קחי בחשבון שברגע האמת אולי תשני דעתך בקשר למעורבות שלו. אני מניחה שזו לידה ראשונה.
בלידה ראשונה היה לי מאוד חשוב שהוא יהיה אתי. מלכתחילה, הענין הלחיץ אותו, אבל בביה''ח הוא דווקא נשאר בכיף ובלי לחץ, רק ש..... גיליתי שבצירים הכי כואבים רק רציתי שקט ולהתמודד בעצמי עם הצירים אחד-אחד, וחוץ מלומר לו שיקרא למיילדת כשהרגשתי צורך לדחוף, לא הרגשתי שהיה לי מאוד חשוב שהוא ישאר..... למעשה, 45 דקות של דחיפות לא נראו לי הרבה זמן, והוא שאל אולי 3 שאלות באמצע, את המיילדת ולא אותי, וזה מאוד מאוד הפריע לי......... חשוב לי שיהיה משהו שידבר בשבילי וכדומה, וכמובן שאני מצפה שהוא יהיה בסביבה, אבל חוץ מזה........
בלידה השניה כבר אמרתי לו שלא יכנס מהתחלת הצירים הקשים. המיילדת שליוותה אותי בהריון נשארה אתי וזה בהחלט הספיק לי.
שלא תביני לא נכון- זאת לא החלטה שקשורה ליחסים בנינו, כי אנחנו לא כאלה שנופשים בנפרד. זאת החלטה שנובעת מהתהליכים שעוברים עלי במהלך הלידה והצורך בשקט ורכוז.
ובקשר לנשימות- לא תרגלתי נשימות ללידה כמו בקורסים מסוימים, אבל מצאתי שנשימות כמו במדיטציה עובדות מעולה. שאיפה עמוקה ואיטית דרך האף, שממלאת את הבטן ואז את הריאות, בערך 4 שניות, ונשיפה מאוד מאוד איטית דרך הפה תוך הכנסת הבטן בערך 8 שניות.

תשובה מאתר מורשתשירק

אני ב"ה בחודש שמיני והתחלנו להתכונן ללידה במובנים הפיזיים הרוחניים והנפשיים. הפחד הכי גדול שלי (יותר מהכאב הצפוי...) הוא הריחוק מבעלי בשעת הלידה. מבחינתי אין אפשרות שאמא/דולה/אחות יהיו איתי בלידה וברור לי ולבעלי שהוא יהיה זה שיצטרך לתמוך בי פיזית ונפשית. ולכן המחשבה על כך שהוא לא יוכל לגעת בי ממש ממש קשה לי!!! אני מודעת לזה שלהיות יהודיה שומרת תורה ומצוות זה לא פשוט ושיש מצוות/איסורים שהם קשים אבל כאן זה מעבר לקושי הרגיל זה ממש מלחיץ אותי וגם מעורר בי תהיות לגבי הרגישות וההבנה שהיתה לפוסקים בקשר למצבה של יולדת והצורך שלה באדם קרוב שיחזיק את היד,ואני אסביר-
כפי שידוע לי, בשביל יולדת מותר לחלל שבת,ולא רק בשביל להגיע לבי"ח אלא כל דבר שיכול לעזור לה בלידה. יש איזה סיפור (בגמרא אולי?) על יולדת עיוורת שהדליקו בשבילה עוד נר בשבת רק בשביל שהיא תרגיש יותר בטוחה. אז אני לא מבינה.... למה שמירת שבת פחות חשובה משמירת נידה?! הרי זה ברור (לי לפחות) שהדבר שהכי יקל לי בלידה זאת תמיכתו של בעלי שיעמוד לצידי בחדר לידה, ועם כל החשיבות שיש לתמיכה בדיבורים ומילים, מה שבדר"כ עוזר ליולדת להתמודד עם הכאב זה מגע. שלא נדבר על האפשרות שרוצים לרדת מהמיטה/להתיישב וחייבים תמיכה פיזית.

אז מה עושים?... אי אפשר לבנות על זה שכל הזמן תהיה לידי מיילדת שתוכל לעזור בתמיכה פיזית וגם אני ארגיש הרבה יותר בטוחה אם בעלי יהיה זה שיחזיק לי את היד או יעשה לי עיסוי.

אז השאלה שלי בעצם מתפצלת לשתייים-
1. מאיזה שלב בלידה אני אחשב נידה? אשמח לשמוע אם יש דעות שמקלות בעניין הזה. (אני בדר"כ לא מחפשת דווקא את הדיעה המקלה אבל בעניין הזה נראה לי שלא תהיה לי בררה כי אני פשוט לא יעמוד בזה.) והאם יש הבדל בין מגע של חיבה (נגיד ליטוף) לעזרה פיזית בלבד?

2. אשמח להסבר על השאלה שהעלתי למעלה- למה לא מקלים עם יולדת בעניין הרחקות כמו שמקלים במקרה של יולדת בשבת?

סליחה על האורך, פשוט הנושא הזה בוער בי ומטריד את מנוחתי...

 

 

שלום וברכה
א. ישנה מחלוקת בין הרבנים על עצם הנגיעה לאורך הלידה כולה. כדאי לקרוא את המאמר של הרב דייכובסקי הי"ו בתחומין באחד הכרכים האחרונים ולראות את עמדתו. עמדתי יותר מחמירה, והיא טוענת כי ניתן ליגוע בפשטות עד לפתיחה של כ 3 אצבעות או עד שיש דימום. לאחר מכן הדבר תלוי בנסיבות ורק אם יש ממש היסטריה מותר הכל. בכל מקרה, שתהיה לכם לידה קלה ונעימה.

המשךשירק

הרב דייכובסקי:

 

...מקור הלכתי נוסף לחשיבות הרגעת היולדת, הוא במשנה במסכת שבת (פרק יז, ג): "וקורין לה חכמה ממקום למקום". מדובר באשה הכורעת ללדת, שניתן לקרוא לה מילדת בשבת ממקום למקום. ה"תפארת ישראל" במשניות כתב: "ונראה לי, דנקט חכמה, לאשמועינן דאפילו יש מילדת כאן, ורק דזו חכמה ביותר, אפילו הכי שרי". משמעות דבריו, לכאורה, שמותר לחלל שבת עבור הבאת מילדת חכמה ביותר, גם אם יש כאן מילדת חכמה שכישוריה מספיקים לטפל ביולדת.

הייתי מוסיף, שגם אם המילדת הנמצאת בריחוק מקום אינה חכמה יותר, אולם היולדת חשה בטחון ורגיעה עמה, והיא עומדת על כך שתטפל בה, ניתן להביא את המילדת הזו בשבת. וזאת, משום שלא מן הכל זוכה אדם להתרפא, ולב יודע מרת נפשו. ואכן כך הסיק כבוד הגר"י זילברשטיין שליט"א (בספר "תורת היולדת" פרק ז, ג), בשם חמיו מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א. אולם ציין, שאם בבית החולים הקרוב נמצאים רופאים בקיאים, אלא שברחוק נמצא רופא שידבר עמה בנחת ובפינוק, אך גם בקרוב אין לה פחד להיות מטופלת, צריך עיון גדול אם מותר לנסוע לשם בשבת.

לאמור לעיל, נראה לי. שאם היולדת עומדת על כך שתטופל ע"י הרופא הרחוק, ואין לה רגיעה נפשית בטיפול ע"י הרופא הקרוב, אזי ניתן להביא זאת בחשבון בהכרעה ההלכתית לנסוע לרופא או לבית החולים הרחוק. ואם התירו חז"ל הדלקת נר ליולדת סומא, בכדי להרגיעה, אע"פ שאינה רואה כלל את הנר, כל שכן שיש להתיר בכגון זה. כידוע, ברפואה, יש חשיבות רבה להרגשה הסובייקטיבית של החולה ולרגיעתו הנפשית. אי שקט או מתח, עלולים לפגוע באם או בעובר, ועל כן יש להתחשב בגורם זה, גם אם אין עדיפות לרופא הרחוק על פני הקרוב.

מאותו טעם נראה לי (בתשובה לשאלתו של ד"ר דניאל מלאך הי"ו), שאם האשה הכורעת ללדת, דורשת בתוקף שבעלה יחזיק בידה בעת הלידה – בעיה בהלכות נדה – ונראה לעין שהיא זקוקה לכך, לצורך רגיעתה הנפשית, אזי יש מקום להתיר לו ולה. הדברים אמורים במקום שנראה בעליל, שלא מדובר בפינוק יתר, אלא בחרדה אמיתית ובחשש לשלומה. עצה חכמה בנושא זה, ניתנה בכנס של "מכון פועה", והיא חבישת כפפה רפואית דקה על ידו של הבעל, בדרך זו, הבעיה ההלכתית קלה בהרבה. מובן, שאין להתיר מגע מסוג זה, שלא לצורך רפואי, כאמור לעיל.

אדגיש במפורש, שהדברים אמורים רק כאשר קיימת בעיה אמיתית, שלא ניתן לפותרה בדרך אחרית. ברור, שאם אמה או אחותה נמצאות במקום וניתן להסתייע בהן, אזי אין מקום להתיר. אבל, כאשר אין אפשרות כזו, או שהיולדת מתעקשת ולא ניתן להרגיעה בדרך אחרת, יש מקום להיתר.

יהיה נחמד אם תכתבי מי הרב העונה... חילזון 123
יהיה נחמד אם תקראי שובשירק
ותראי שכתבתי
בשות ממורשת שהבאת לא כתבת מי הרב העונה...חילזון 123
וקראתי שוב
שירקירוק זית
אוהבת את המקור שהבאת.
אני למדתי לגבי הנושא הזה ביחס למגע שיולדת לפעמים זקוקה למגע חזק כמו  ללחוץ את ידו של בעלה בכל הכוח או שיחזיקו אותה חזקה כמעין תמיכה.
אך גם ראיתי מקרה של יולדת שבכל ציר ביקשה מבעלה  שיעביר את הידיים שלו מעל  לגב הידיים של בעדינות בעדינות,והיא אמרה שזה מאד מרגיע אותה ולא ידעה להסביר מה בדיוק היא מקבלת מזה חוץ מזה שזה הרגיעה אותה בזמן הציר,וכך כל פעם שהיא הרגישה ציר היא אמרה לבעלה והוא  העביר את ידיו כך מעל ידיה.
אח"כ  הייתי בקורס ושם למדנו שיש שם מרידיאניים  וכשניתחנו את המקרה הזה,הבנו שהמגע במרידיאנים האלה פשוט הרגיע  את העצמה של הצירים  פיסית.
אבל,צריך לזכור ,כל לידה והצרכים שלה,
אני יכולה להעיד שגם נשים שילדו מספר לידות ,שבהחלט היה שוני בין לידה אחד למשנהו לגבי התמיכה והעזרה שלהם  היא היתה זקוקה,אפילו בסולם של בלידה אחת  היתה חייבת סיוע צמוד  ומגע כזה או אחר  ולידה אחרת רצתה ומצאה דרכים  לעבור את הציר לבד דרך נשימה ודמיון מודרך. ובואו לא נשכח את האמבטיה שמאד מרגיעה בזמן הצירים.
אני שמעתי תשובה מהרבנית ימימה מזרחי בענייןאנונימי (פותח)

באחד השיעורים שלה שצפיתי באתר אשירה - (מומלץ!!!) היא מדברת על העניין שבעצם הגברים לא ניחנו ביכולת דיבור מרשימה

10 קבין של דיבור ירדו לעולם 9 לקחה האישה... מה נותר לגבר?

עניין הנידה בכלל והלידה בפרט הוא נסיון לגבר לדעת לשוחח ולעודד את אשתו בדיבור כי בעצם מילה טובה מהבעלים שלנו חשובה בעניינו יותר מכל מעשה אצילי בעולם שיעשה.

אישה נקרעת בלידה ויש מספיק מי שיעזור לה בדקות/שעות קשות אלה. הלו! כל הצוות הרפואי נמצא שם! את לא לבד!

תפקיד הגבר בלידה (אם הוא נוכח - לא מומלץ מנסיון שלי) או אחרי הלידה הוא לדבר, ולעודד במילים חמות טובות ואוהבות במקום להנהן וללטף - ולהתפטר בעצם מעניין השיחה.  סופסוף לא תהייה לו ברירה והוא יאלץ לדבר, לשוחח, להקשיב, ולתמוך בך נפשית כי אסור לגעת. והמילים שלו יהיו כאלה נפלאות שלא תבינו מהיכן הן צצו והיכן הן הסתתרו כל השנים.

כמובן שכל זה לא ציטוט מימיה כיוון שקטונתי, ניסתי בגדול להסביר אותה במילים שלי מקווה שלא נפלה טעות בדברי.

בהצלחה!

 

דבר שאני רוצה להוסיף מנסיוני הדל בעלי רצה להיות בשתי לידותי ואני לא ממש התלהבתי מהרעיון, אך הוא דיי התעקש וגם בלידה לא אהבתי את הרעיון שהוא רואה אותי בשיא! אבל בשיא כאבי, צערי וכיעורי - פשוט כך, אי אפשר לדעת איזו לידה תהיה לך, למרות שהוא קרה ויודע בשעת מעשה וכשמדובר באשתו זה יכול להביא ליידי כך שהוא יגעל ממך בעתיד או להיפך ואני מכירה את זה מספיק מקרוב.

תפסיקו להיות מודרניות כאלה בעניין הלידה הלידה היא תפקיד האישה, שהבעל ישב בצד ויקרא תהילים, זה הרבה יותר יעיל מלצפות בך בסיטואציה כזאת!

זה תלוי בכל אחתאנונימי (פותח)

בעלי מאוד (!!!) עזר לי בלידה.

אז מה אם הוא ראה אותי בכאב הכי גדול שלי?? הוא הרגיש שותף מלא בחווית הלידה.

חברה שלי עוד לא בררה בפוע"היוקטנה
אבל מה שהיא יודעת:
"כמו שכתבו שם, יש פסיקות שונות, מהרב אליהו שאוסר בפתיחה של ארבעה ס"מ ועד לרבנים שמתירים עד שיש דימום או עד צירי לחץ.

מה שמוסכם על כל הרבנים זה לגבי זמן פרישה,
כלומר שבזמן שיש צירים, ירידת מים, פתיחה משמעותית וכד' אסור לקיים יחסי מין מלאים (אבל, כמובן, לא זאת היתה השאלה שם),
ושכשיש דימום ממש אסורים במגע.
(וגם זה, במקרים מסויימים מאוד מאוד לפעמים מתירים, אבל לא נשמע לי שזה המקרה)

התשובה צריכה להתחלק לשני חלקים:
א. שתשאל את הרב שלה (או רב אחר).
ב. שתיקח בחשבון שברוב הלידות יש דימום הרבה זמן לפני צירי לחץ, ככה שלא כדאי לסמוך בלעדית על עיסויים של הבעל."

חברתי מצטרפת לרעיון של לא לבדוק פתיחה במהלך הלידה, עבור כל אישה שהפתרון מתאים לה

(ובשבוע הבא היא תברר לנו גם בפוע"ה)
אני ממליצה לך לשאול את הרב שמואל אריאלפצקרשת
מישיבת עותניאל. פסיקתו בנושא הזה שונה מהפסיקות שצוטטו כאן. אם אני לא טועה, גם הרב אלישיב קנוהל, במהדורה השנייה של ספרו על הלכות נידה, שינה את הפסיקה לגבי טומאת יולדת והתאים אותה לדעתו של הרב אריאל (כך שמעתי, אבל לא ראיתי את הספר, אז אולי אני טועה).
בנות יקרותnechama
בנות יקרות,nechama

ההלכה לא נגדינו. היא לא נוצרה כדי להקשות ולהכאיב. כשמסתכלים על הלכות נידה באופן כללי, כמה שהן לפעמים ק-ש-ו-ת באותו הרגע, אבל כשמסתכלים בטווח רחוק אי אפשר לתאר את השמחה, הטהרה, האצילות שהן מביאים איתם. כמישהי שהיתה גם שם וגם כאן, אני מרגישה בכל ליבי ההלכה לא נלחמת באהבה וברומנטיקה! ההלכה היא הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לזוגיות.

ולגבי לידה- אני לא באה להצדיק את ההלכה אלא לתת את ההסתכלות שלי מתוך הלידות שלי ולידות שליוויתי.

 מניסיון בלידות שליוויתי כשראיתי מהצד, ההגדרה של פתיחה של 4 אצבעות היא מאד נכונה. בד"כ זה השלב שהיולדת "מפסיקה להיות עצמה" במובן הרגיל, זהו בד"כ שלב שהכאבים מתגברים.

אני לא יודעת אם אתן מודעות לקושי של בעלים רבים שלא שמרו על ההלכה להיות אחר כך עם נשותיהן. זו בעיה מוכרת מאד, שאחרי שראו את הלידה, מרגישים קושי להמשך אל האשה. כמו כן יש מצבים טבעיים לגמרי של יציאת צואה בזמן הלחיצות שזה דבר טבעי לחלוטין, אבל יכול מאד להביך את היולדת כשהבעל שם.

עוד בעיה שנתקלתי בה היא שזוגות שלא שמרו על ההלכה אחרי ובמהלך לידה הגיעו למצב שהבעל רצה ביחסי אישות הרבה לפני שהאישה היתה מוכנה.

קשה מאד ברגעים האלה לא לגעת. אבל אפשר לנצל זאת להפתח למשהו חדש וגדול ביניכם. בהצלחה

 

רגע רגע רגע...יוקטנה
אז את אומרת ש: "קושי של בעלים רבים שלא שמרו על ההלכה להיות אחר כך עם נשותיהן" או שאת אומרת ש: "שזוגות שלא שמרו על ההלכה אחרי ובמהלך לידה הגיעו למצב שהבעל רצה ביחסי אישות הרבה לפני שהאישה היתה מוכנה."???
D-:
אכן דברים סותרים...ירוק זית

אכן נתקלתי גם וגםnechamaאחרונה
נא לא להיתמם! אלו מצבים מוכרים, מפורסמים וידועים שלא קורים לכל אחד אבל קורים וקורים.
הפתרון שאנחנו מצאנו...אנונימי (פותח)

לפני הלידה היו לי רצונות סותרים לגבי נוכחות של בעלי בלידה: מצד אחד לא רציתי שיראה אותה בסיטואציה כל כך "מושכת ומפתה" מצד שני שמעתי מעליזה בן דוד (מנחה סדנא למודעות עצמית) שגברים צריכים לחוות ארוע באופן מוחשי על מנת להתחבר אליו באמת ולכן חשוב שיהיו נוכחים בלידה. אז מה שעשינו זה שבעלי עמד מאחורי וילון בכניסה וראה רק את הסוף של הרגליים שלי אבל גם את התינוק בהיותו מזנק ממני אל המיטה. אני הרגשתי טוב עם זה והוא בהחלט חווה את מה שאב צריך לחוות בלידה...

בלידות שליאודי-ה

בעלי עמד לידי או מאחורי וילון באותו חדר עד שהגיע רגע הלידה עצמה ואז הוא יצא.
אני ממש מעדיפה שהוא ייצא כי זהממש לא נעים שהוא ישמע אותי מתאמצת להוציא את התינוק.
אני בכלל לא מבינה מה כל כך נחמד שהוא נמצא ברגעים האלה.
העיקר שאני יודעת שהוא נמצא איתי בצירים, מוודא שמתייחסים אלי בסדר, מתפלל ודואג לי לדברים שאני צריכה.
זו תחושתי. ואני גם חושבת שההלכה בעניין הזה, כמו בכל דבר, יודעת את נפש האדם ומותאמת למציאות.

שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
רק מעירה שטיפולים עד ילד שנישמעונה
ממומנים על ידי המדינה... או מסובסדים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

אני שילמתי באופן חד פעמי 600₪ עבור ההדרכה הראשוניתנפש חיה.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת


באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

לא דיאטת כסאח אבל תזונה כמה שיותר לא מעובדתמצפה88
ופחות פחמימות פשוטות וסוכרים. כמה שאפשר כמובן
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

לא בטוחה שרוקח הוא הכתובת, אולי הומיאופתהמקורית
אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"ל

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

אם דיקור אז ממליצה על יניב אברהם, מקבל בכפר חבדאוהבת את השבת
ובצפון
אין לי שחלות פוליציסטיותמקקהאחרונה

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבתאחרונה

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

ברור שלא כולן יסבלו מזהעם ישראל חי🇮🇱

אבל חשוב להכיר

ושיתפתי מה אני עברתי כדי שאם מישהי מרגישה משהו דומה, שתדע .

חג שמח

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
זה שבב שמפריש פרוגסטרון,וזה הורמונליעל הנסאחרונה
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מסכימההמקורית
אני רק חיבוק, מזדהה מאוד מאוד ❤️❤️שאלה גנים
דיאפרגמה. הורמונים זה באמת נוראאוהבת את השבת

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

בדיוקטארקו

זה לא לא מטופל, אבל המציאות פה מורכבת מה לעשות..


וגם, לעצור בצד בזמן אזעקה ולקרוא לחיילים לאבטח, נניח שכן היו מספיק חיילים-אבל זה לסכן אותם מעבר למה שצריך...

(לחיילים יש עמדות שממוגנות חלקית.. ברור שאם יש צורך גם אם יש אזעקה הם בפעילות! אבל צריך לא ליצור צורך כזה סתם(

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11אחרונה
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה

אולי יעניין אותך