עושים את החפיפה ממש לפני שבת, 
לא יוצאים עם תיק ולא עם כלום כי לא עושים עוד הכנה במקווה. 

לגבי התינוק, אולי לשתף שכנה ולבקש שתשמור עליו לכמה דקות? או שבעלך יקח אותו לתפילה

או אופציה אחרונה לקחת אותו איתך אם הוא בגיל שישן ברוגע בעגלה, את זה תשקלי כי נשים שמצפות לתינוק מספרות שלפגוש תינוק במקווה עלול מאד להכאיב להן אז לכן אני מציעה את זה כאופציה אחרונה. 

לגבי שיער לחפוף ולהסתרק רגע לפני שבת ולאסוף בזהירות, לא אמור להיקשר מייד...

שלא תתעכב עם הכנות חשובות וחציצה עד רגע לפני שבת, ובסוף חלילה תפסיד טבילה.

עם תינוק קטן, תחפפי כשמתאפשר, כשמתפנה לך זמן לחפיפה ועיון בנחת, במשך יום שישי - עכשיו שימי שישי ארוכים בשעון קיץ, תמצאי לך שעה החל מהצהריים.

ציפורניים, שיער שצריך להסיר, וכל ההכנות שלפני החפיפה, כדאי כבר ביום רביעי או חמישי .

אם חפפת באחת משעות אחר הצהריים, לא סמוך לכניסת שבת, אל תתעסקי אחרי זה עם בצק, קילוף וחיתוך ירקות שצובעים את כפות הידיים, ותבלינים. ואם בכל זאת לא הספקת ואת ממשיכה לבשל אחרי החפיפה, תקפידי לעיין שוב היטב מתחת לציפורניים (אפילו עם קיסם עץ) ולשטוף שאריות צבע מהבישול.

תשאירי לך 20-30 דקות לפני כניסת שבת לעיון מחדש, סירוק של השיער שוב, במסרק, וציחצוח וניקוי השיניים אם אכלת אחרי החפיפה. ואם את מרגישה צורך, תשטפי שוב את עצמך בטוש.

אם תקשרי את השיער בכמה גומיות, הוא לא יסתבך בקשרים.

מבחינת בישול, וגם מבחינת ההכנות לטבילה (חציצה), לכי על מה שדחוף וחשוב. למשל, אם לא הספקת להסיר שיער עד יום שישי, אל תתעכבי על זה (לי הרב פסק שבמקרה חרום מספיק לשפשף היטב את המקום בספוג. לא לבטל טבילה בגלל זה, ולא להתעכב עם החפיפה והסירוק ומה שהוא ודאי חציצה בגלל זה).

אני למשל מאוד לא מאורגנת. אז (אחרי שאני מקבלת את עצמי כמו שאני  ולא נכנסת לרגשות אשם מיותרים) אני מפעילה כישרון שה' חנן אותי בו לעשות בכל שלב הערכת מצב ולהתאים את המשימות לזמן שנותר כך שאספיק לפחות את מה שחובה.

אפשר לקנות אוכל (הערכת מצב בצהריים - לא הספקתי, אני שולחת את בעלי לקנות) וכו'.

תחשבי כאילו את יוצאת לנופש לשבת עם בעלך . טבילה בליל שבת זה מאוד מיוחד.

זה יותר מכאיב מלפגוש אישה עם תינוק בכל מקום אחר?

לא חשבתי על זה אף פעם ובדיוק לאחרונה יצא לי לקחת איתי תינוק בליל שבת כשלא היתה ברירה

מקווה שלא פגעתי במישהי..

היו על זה הרבה דיונים בעבר בפורום,

יש ביום של המקווה הרבה אמוציות במיוחד למאותגרות פוריות,

זה תזכורת שוב לחסר למקום שצריך להגיע אליו חודש אחרי חודש,

זה לא תמיד יכול להיות ערב רומנטי כמו שהיו רוצות כי לפי הלו"ז של פרוטוקול הטיפול צריך לתזמן מתי להיות ביחד וזה הורס הרבה מהכיף מן הסתם שיש גורם חיצוני שאומר מתי...

כמה שמקווה זה עניין רגיש אצל הרבה נשים, אצל נשים בטיפולים זה עלול להיות רגיש הרבה הרבה יותר. 

נשמה,

את מתארגנת מראש לשבת, עושה מינימום.

הכנות לטבילה שאפשר לעשות מוקדם יותר (רביעי-חמישי) מומלץ.

בעלך ישמור על התינוק.. יתפלל מוקדם ואז תצאי או שיתפלל בבית (שמעתי על רב גדול מאד שאמר כך)

ולמה לצאת עם תיק? את אמורה לבוא מוכנה, להיכנס לטבול ולצאת..

בעיני זה יפה ומיוחד.. מניסיון של כמה טבילות רצופות שיצא בערב שבת=) 

וודאי שהפעם הראשונה שיוצא כך זה מלחיץ יותר,

מה שעוזר לי זה פשוט לחשוב על מה שיפה בזה.. 

בהצלחה!

ובשבת לא אמורים לעשות עוד מקלחת לפני

שבהם מניחים גיגית פלסטיק קטנה מלאה מים לפני המדרגות במקווה, כדי לשטוף בהם את כפות הרגליים.

את לא הולכת בבוץ למקווה, נכון? 

מה יכול להיות על הרגלים שלך? קצת זיעה? אולי הלכת יחפה על פירור אורז? אז כשתכנסי למקווה או לגיגית מים (לא הכרתי) זה ירד ממך.

מתקלחים במקווה אחרי כניסת שבת.

אפשר לטבול טבילה אחת בלי ברכה לצורך שטיפה, ואז לברך ולטבול.

במקוואות בערים יש מגבות (משלמים על מגבת+טבילה במוצ"ש או בטבילה הבאה).

לא מתקלחים  במקווה אחרי כניסת שבת.

(עלולים להבין את ההיפך מאיך שכתבתי בתגובה הקודמת ).

הבעיה שהמים במקלחות במקווה מחוממים בדוד חשמלי גם בערב שבת, כך שאי אפשר להזרים מים חמים.

אפשר לשטוף קצת במים קרים.

ולא משנים בערב שבת.

תשתדלי להתארגן הרבה מראש לשבת הזאת.

את האמבטיה עם כל ההכנות עדיף לא ברגע האחרון, אם תוכלי אפילו בצהרים.

קחי בחשבון שאם המקווה שלך עמוס אז כדאי להגיע בהדלקת נרות גם אם את טובלת רק אחרי צאת הכוכבים כדי להיות במקום טוב בתור (יש כאלה שטובלות כבר בין השמשות, ממה שאני יודעת רוב האשכנזים טובלים רק אחרי צאת הכוכבים, אבל תבררי מה המנהג אצלכם).

תסתרקי היטב לפני שבת ותאספי את השיער שלא יתבלגן.

עיון תעשי בבית כדי שתוכלי לתקן אם תגלי למשל ששכחת לגזור איזה ציפורן או משהו.

לא לוקחים למקווה כלום, צריך להשתמש במגבות שיש שם.

בשבת לא רוחצים את כל הגוף בבת אחת אז לא מתרחצים במקווה. אצלנו דווקא יש הנחיה לרחוץ רגליים, אין עם זה בעיה בשבת והרגליים לפעמים מתכלכות בדרך (ואולי גם רוצים שהכפכפים תשארנה נקיות..).

את השיער לא מברישים אלא מפרידים קצת עם האצבעות אם נראה לך שהתבלגן.

לפני הטבילות הרגילות שלך את מוסיפה עוד טבילה אחת והיא בשביל להרטיב את כל הגוף - במקום המקלחת הרגילה שלפני הטבילה. את יכולה לומר לבלנית, היא לא תגיד על הפעם הזאת "כשר".

אחכ סדר הטבילה כמו שאת רגילה.

אחרי הטבילות צריך להזהר לא לסחוט את השיער, אפשר לנגב מלמעלה.

(ואי אפשר להסתרק או לשים קרמים ודאודורנט סטיק שזאת הבאסה העיקרית בטבילה בשבת מבחינתי..)

משלמים בפעם הבאה שאת מגיעה למקווה.

רוב מי שאני מכירה, הבעל נשאר בבית ולא מתפלל במניין ערבית וקבלת שבת. מה לעשות, המקווה קודם.

ואם את רוצה הכנות במקווה, יש מקוואות שנפתחים שעתיים לפני שבת בשביל זה והבעל מדליק נרות בבית.

אני החלק שהכי קשה לי עם טבילה בשבת שאח"כ אני לא מאופרת

אין אצלי כזה דבר שבת בלי איפור מלא ומושלם.  אלא אם כן אני טובלת בשבת-אחרי הטבילה אני לא שמה כלום.

ודי מתבאסת מזה

יש את האיפור של הרב עובדיה לאלה שנוהגות ללכת על פיו.

(האנונימית שמעליך)

וזה באמת מבאס להסתובב שבת שלימה לא מאופרת.

עלולה לדחות טבילה, תעשה שאלת רב - במקרים מיוחדים כאלה מתירים לטבול עם איפור מלא (לאישה כזאת הוא לא נחשב חציצה) או לטבול מבעוד יום ביום שישי (בתנאים מסויימים שההלכה מתירה).

רב פסק לנו- שאם גרים בעיר שיש הרבה בתי כנסת,

אז שהבעל ישאר בבית לשמור ויתפלל ביחיד.

זה עדיף מלגלות לשכנה וכד'.

אבל אם גרים בישוב ויתפלאו למה לא הגיע לבית הכנסת אם יש רק אחד זו כבר יותר בעיה...

אפשר לצאת עם הבעל והילדים לבית הכנסת

ואז להזכר ששכחת להביא משהו- ובדרך לטבול ולחזור לבית הכנסת.

או שהבעל יזכר כאילו שכח משהו ויצא החוצה, וייפגש איתך וישמור על התינוק [רק לא ליד המקווה, שלא יביך נשים אחרות...]

כשיש ילדים גדולים- סיפרה לנו פעם מישהי (רבנית), שהבת שאלה אותה לאן היא הולכת...אז 

אמרה שלבקר חברה מסוימת. וכדי לומר אמת- כשחזרה אכן עברה דרכה והביאה לה עוגה לשבת.

ומאז כל כמה שבתות היא קופצת לבקר אותה- כי ראתה כמה שזה היה משמח וטוב עבורה....

אפשר גם ללכת עם תבנית עוגה/ צלחת עוגיות- והחברה שהלכת להביא לה תהיה הבלנית...

הכי קל- לקבל שבת מוקדם, במנין מסודר.

אח"כ אפשר למצוא הרבה תירוצים לצאת רגע אחרי הסעודה ולחזור.

*לגבי השיער- מסרקים לפני שבת ואוספים בעדינות בצורה שלא יהיה קשרים. מותר להעביר קצת את האצבעות בין השערות לפני הטבילה.

וידיים ורגליים- אפשר לשטוף במים קרים.

אין לי מה להוסיף על קודמותי, חוץ מזה שבסיוע בעלי הכנו את כ-ל שב בחמישי אחה"צ- ערב,

ושעוד הכנו לטיול שעתיים ביום שישי אחרי הגנים... (אני נזהרתי לא להתלכלך)

וגם קראתי בדרכי טהרה  הלכה מעניינת- בשבת מותר להכניס אצבע לחומר שמנקה צבע... השאלה האם זה תקף על לק??

כלומר שמותר להכניס אצבע לבקבוק של מסיר לק ולנגב-אם נשארו שאריות..?

מישהי יודעת? 

זה בעמ' קסט- "לכלוך אחר או יוד שבאצבעה ששכחה להעבירו מע"ש מותר לטבול אצבעה בחומר נוזלי המעביר את הצבע ואח"כ לשטפו היטב"

ולגבי הבעל- אצלנו אכן יש תפילה מוקדמת, שממש מסיימים ערבית שעה אחרי כניסת שבת. כך שהוא יכל להתפלל במניין.

עבורי יש הקלה ממש גדולה שלא צריך לעשות במקווה שום הכנה (אבל גם לא אוכלים טופי מייד אחרי מצד שני...)

אם נשארו לך שאריות, מותר להוריד אבל בלי צמר גפן בגלל הקטע של סוחט.

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭

בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח

אבל תודה על התזכורת!!

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??

מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..

חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.

אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.

מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?

יוצא לכם לראות אותם הרבה?

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.

ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)

בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

וואוו

לא ציפיתי

יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור

חיבוק ענק בטח את בשוק

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

זה זול ומרשים.

ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

הם נותנים נופש זוגות 3 ימים במלון של ירמיהו 33 בירושלים.
שזה 3 ימים  שבהם יש מעגלי תמיכה גם לבעל וגם לאישה עם אנשי מקצוע, וזוגות שעברו סיפור דומה.
גיסתי היתה שם וספרה שיש כ5 זוגות כל שבוע.

זו עמותה שמתעסקת בלידות שקטות..

הם פותחים קבוצות מידי פעם..

הרבה כוחות!

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.

ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

למשל אני הייתי עושה אם לא הייתי חוששת כי זה בשבוע מוקדם מדי כשעדיין יש חשש להפלה, ואז הכסף ירד לטמיון. היו לי 2 הפלות.

אבל אני ממילא רוצה לעשות מי שפיר, ולא רק בגלל הגיל היחסית מבוגר שלי.

אז זה משתנה בין נשים...

הרי זה סטטיסטי ולא אבחנתי אז תמיד יכול להיות סיכוי קטן.

זה גם בודק פחות דברים ממי שפיר לפי הבנתי. לא שמי שפיר יכול לחזות כל דבר אבל זה כן יותר רחב.

בעיני השאלה היא תמיד מה יקרה אם התשובה שיש בעיה, אם התכנון במצב כזה להפסיק את ההריון אז ברור שלעשות אפילו אם זה לא מי שפיר, אבל שתהיה לך אינדיקציה. אם בכל מקרה להשאיר אז נראה לי פחות קריטי, יותר מה שמרגיש לך

לגבי המשפט שכתבת על זה שאת 'רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר".

שום דבר לא יכול להבטיח לנו שהכל יהיה בסדר.

גם אם כל הבדיקות תקינות.

אצלנו בהריון האחרון עשינו מי שפיר (בדיקת שבב) ויצא תקין (בעקבות שקיפות עורפית מוגברת).

בסוף יש לנו מורכבויות רפואיות שלא ראו בהריון (ולא יכלו לראות).

אם היינו משלמים הרבה יותר על בדיקת אקסום כבר במהלך ההריון, היינו מגלים את המוטציה שגילו לנו אחרי הלידה (בבירור הגנטי שעשינו בעקבות המורכבויות הרפואיות).

ועדיין זה מן הסתם היה רק מבלבל, כי המשמעות הקלינית של המוטציה הזו מאוד משתנה (יש כאלו שזה בקושי משפיע, יש כאלו שיותר. אבל סה"כ לרוב אפשר לחיות איתה חיים טובים).

לא רוצה לכתוב את זה כדי להלחיץ.

רוב התינוקות הם בריאים ומתפתחים מצוין והכל בסדר איתם.

ואני כן בעד לעשות את ההשתדלות שלנו בבדיקות בהריון כדי לעלות על דברים שחשוב לעלות עליהם בזמן (אם זה בשביל לדעת להפיל במקרים חמורים, או לדעת לטפל במקרים שאפשר, או רק לעשות הכנה נפשית במקרים רלוונטיים).

אבל אני באופן אישי לא מאמינה בלהשקיע המון כסף בבדיקות שלא בסל, רק בשביל 'לדעת שהכל יהיה בסדר', כי את זה אף אחד לא יכול להבטיח לנו. עדיף בעיני להשקיע בתפילות... 

הרופאה שלי פחות המליצה

אמרה שזה יכול להציף דברים שכאילו בעייתים, אבל זה לא מדויק, אז זה ידרוש עוד בדיקות שלא בהכרח ירגיעו

(מקווה שאני מדייקת)

שורה תחתונה היא לא המליצה לנו לעשות

ושילב נראה לי גם מקבלים.

לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.

גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.

אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס.. 

חוץ מטויסאראס.

יש יותר חנויות של בגדי ילדים.

אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.

את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.

או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.

יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.

משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף. 

חח סליחה על החוסר קשר...

יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?

סליחה שאני חופרת 🤭