עושים את החפיפה ממש לפני שבת, 
לא יוצאים עם תיק ולא עם כלום כי לא עושים עוד הכנה במקווה. 

לגבי התינוק, אולי לשתף שכנה ולבקש שתשמור עליו לכמה דקות? או שבעלך יקח אותו לתפילה

או אופציה אחרונה לקחת אותו איתך אם הוא בגיל שישן ברוגע בעגלה, את זה תשקלי כי נשים שמצפות לתינוק מספרות שלפגוש תינוק במקווה עלול מאד להכאיב להן אז לכן אני מציעה את זה כאופציה אחרונה. 

לגבי שיער לחפוף ולהסתרק רגע לפני שבת ולאסוף בזהירות, לא אמור להיקשר מייד...

שלא תתעכב עם הכנות חשובות וחציצה עד רגע לפני שבת, ובסוף חלילה תפסיד טבילה.

עם תינוק קטן, תחפפי כשמתאפשר, כשמתפנה לך זמן לחפיפה ועיון בנחת, במשך יום שישי - עכשיו שימי שישי ארוכים בשעון קיץ, תמצאי לך שעה החל מהצהריים.

ציפורניים, שיער שצריך להסיר, וכל ההכנות שלפני החפיפה, כדאי כבר ביום רביעי או חמישי .

אם חפפת באחת משעות אחר הצהריים, לא סמוך לכניסת שבת, אל תתעסקי אחרי זה עם בצק, קילוף וחיתוך ירקות שצובעים את כפות הידיים, ותבלינים. ואם בכל זאת לא הספקת ואת ממשיכה לבשל אחרי החפיפה, תקפידי לעיין שוב היטב מתחת לציפורניים (אפילו עם קיסם עץ) ולשטוף שאריות צבע מהבישול.

תשאירי לך 20-30 דקות לפני כניסת שבת לעיון מחדש, סירוק של השיער שוב, במסרק, וציחצוח וניקוי השיניים אם אכלת אחרי החפיפה. ואם את מרגישה צורך, תשטפי שוב את עצמך בטוש.

אם תקשרי את השיער בכמה גומיות, הוא לא יסתבך בקשרים.

מבחינת בישול, וגם מבחינת ההכנות לטבילה (חציצה), לכי על מה שדחוף וחשוב. למשל, אם לא הספקת להסיר שיער עד יום שישי, אל תתעכבי על זה (לי הרב פסק שבמקרה חרום מספיק לשפשף היטב את המקום בספוג. לא לבטל טבילה בגלל זה, ולא להתעכב עם החפיפה והסירוק ומה שהוא ודאי חציצה בגלל זה).

אני למשל מאוד לא מאורגנת. אז (אחרי שאני מקבלת את עצמי כמו שאני  ולא נכנסת לרגשות אשם מיותרים) אני מפעילה כישרון שה' חנן אותי בו לעשות בכל שלב הערכת מצב ולהתאים את המשימות לזמן שנותר כך שאספיק לפחות את מה שחובה.

אפשר לקנות אוכל (הערכת מצב בצהריים - לא הספקתי, אני שולחת את בעלי לקנות) וכו'.

תחשבי כאילו את יוצאת לנופש לשבת עם בעלך . טבילה בליל שבת זה מאוד מיוחד.

זה יותר מכאיב מלפגוש אישה עם תינוק בכל מקום אחר?

לא חשבתי על זה אף פעם ובדיוק לאחרונה יצא לי לקחת איתי תינוק בליל שבת כשלא היתה ברירה

מקווה שלא פגעתי במישהי..

היו על זה הרבה דיונים בעבר בפורום,

יש ביום של המקווה הרבה אמוציות במיוחד למאותגרות פוריות,

זה תזכורת שוב לחסר למקום שצריך להגיע אליו חודש אחרי חודש,

זה לא תמיד יכול להיות ערב רומנטי כמו שהיו רוצות כי לפי הלו"ז של פרוטוקול הטיפול צריך לתזמן מתי להיות ביחד וזה הורס הרבה מהכיף מן הסתם שיש גורם חיצוני שאומר מתי...

כמה שמקווה זה עניין רגיש אצל הרבה נשים, אצל נשים בטיפולים זה עלול להיות רגיש הרבה הרבה יותר. 

נשמה,

את מתארגנת מראש לשבת, עושה מינימום.

הכנות לטבילה שאפשר לעשות מוקדם יותר (רביעי-חמישי) מומלץ.

בעלך ישמור על התינוק.. יתפלל מוקדם ואז תצאי או שיתפלל בבית (שמעתי על רב גדול מאד שאמר כך)

ולמה לצאת עם תיק? את אמורה לבוא מוכנה, להיכנס לטבול ולצאת..

בעיני זה יפה ומיוחד.. מניסיון של כמה טבילות רצופות שיצא בערב שבת=) 

וודאי שהפעם הראשונה שיוצא כך זה מלחיץ יותר,

מה שעוזר לי זה פשוט לחשוב על מה שיפה בזה.. 

בהצלחה!

ובשבת לא אמורים לעשות עוד מקלחת לפני

שבהם מניחים גיגית פלסטיק קטנה מלאה מים לפני המדרגות במקווה, כדי לשטוף בהם את כפות הרגליים.

את לא הולכת בבוץ למקווה, נכון? 

מה יכול להיות על הרגלים שלך? קצת זיעה? אולי הלכת יחפה על פירור אורז? אז כשתכנסי למקווה או לגיגית מים (לא הכרתי) זה ירד ממך.

מתקלחים במקווה אחרי כניסת שבת.

אפשר לטבול טבילה אחת בלי ברכה לצורך שטיפה, ואז לברך ולטבול.

במקוואות בערים יש מגבות (משלמים על מגבת+טבילה במוצ"ש או בטבילה הבאה).

לא מתקלחים  במקווה אחרי כניסת שבת.

(עלולים להבין את ההיפך מאיך שכתבתי בתגובה הקודמת ).

הבעיה שהמים במקלחות במקווה מחוממים בדוד חשמלי גם בערב שבת, כך שאי אפשר להזרים מים חמים.

אפשר לשטוף קצת במים קרים.

ולא משנים בערב שבת.

תשתדלי להתארגן הרבה מראש לשבת הזאת.

את האמבטיה עם כל ההכנות עדיף לא ברגע האחרון, אם תוכלי אפילו בצהרים.

קחי בחשבון שאם המקווה שלך עמוס אז כדאי להגיע בהדלקת נרות גם אם את טובלת רק אחרי צאת הכוכבים כדי להיות במקום טוב בתור (יש כאלה שטובלות כבר בין השמשות, ממה שאני יודעת רוב האשכנזים טובלים רק אחרי צאת הכוכבים, אבל תבררי מה המנהג אצלכם).

תסתרקי היטב לפני שבת ותאספי את השיער שלא יתבלגן.

עיון תעשי בבית כדי שתוכלי לתקן אם תגלי למשל ששכחת לגזור איזה ציפורן או משהו.

לא לוקחים למקווה כלום, צריך להשתמש במגבות שיש שם.

בשבת לא רוחצים את כל הגוף בבת אחת אז לא מתרחצים במקווה. אצלנו דווקא יש הנחיה לרחוץ רגליים, אין עם זה בעיה בשבת והרגליים לפעמים מתכלכות בדרך (ואולי גם רוצים שהכפכפים תשארנה נקיות..).

את השיער לא מברישים אלא מפרידים קצת עם האצבעות אם נראה לך שהתבלגן.

לפני הטבילות הרגילות שלך את מוסיפה עוד טבילה אחת והיא בשביל להרטיב את כל הגוף - במקום המקלחת הרגילה שלפני הטבילה. את יכולה לומר לבלנית, היא לא תגיד על הפעם הזאת "כשר".

אחכ סדר הטבילה כמו שאת רגילה.

אחרי הטבילות צריך להזהר לא לסחוט את השיער, אפשר לנגב מלמעלה.

(ואי אפשר להסתרק או לשים קרמים ודאודורנט סטיק שזאת הבאסה העיקרית בטבילה בשבת מבחינתי..)

משלמים בפעם הבאה שאת מגיעה למקווה.

רוב מי שאני מכירה, הבעל נשאר בבית ולא מתפלל במניין ערבית וקבלת שבת. מה לעשות, המקווה קודם.

ואם את רוצה הכנות במקווה, יש מקוואות שנפתחים שעתיים לפני שבת בשביל זה והבעל מדליק נרות בבית.

אני החלק שהכי קשה לי עם טבילה בשבת שאח"כ אני לא מאופרת

אין אצלי כזה דבר שבת בלי איפור מלא ומושלם.  אלא אם כן אני טובלת בשבת-אחרי הטבילה אני לא שמה כלום.

ודי מתבאסת מזה

יש את האיפור של הרב עובדיה לאלה שנוהגות ללכת על פיו.

(האנונימית שמעליך)

וזה באמת מבאס להסתובב שבת שלימה לא מאופרת.

עלולה לדחות טבילה, תעשה שאלת רב - במקרים מיוחדים כאלה מתירים לטבול עם איפור מלא (לאישה כזאת הוא לא נחשב חציצה) או לטבול מבעוד יום ביום שישי (בתנאים מסויימים שההלכה מתירה).

רב פסק לנו- שאם גרים בעיר שיש הרבה בתי כנסת,

אז שהבעל ישאר בבית לשמור ויתפלל ביחיד.

זה עדיף מלגלות לשכנה וכד'.

אבל אם גרים בישוב ויתפלאו למה לא הגיע לבית הכנסת אם יש רק אחד זו כבר יותר בעיה...

אפשר לצאת עם הבעל והילדים לבית הכנסת

ואז להזכר ששכחת להביא משהו- ובדרך לטבול ולחזור לבית הכנסת.

או שהבעל יזכר כאילו שכח משהו ויצא החוצה, וייפגש איתך וישמור על התינוק [רק לא ליד המקווה, שלא יביך נשים אחרות...]

כשיש ילדים גדולים- סיפרה לנו פעם מישהי (רבנית), שהבת שאלה אותה לאן היא הולכת...אז 

אמרה שלבקר חברה מסוימת. וכדי לומר אמת- כשחזרה אכן עברה דרכה והביאה לה עוגה לשבת.

ומאז כל כמה שבתות היא קופצת לבקר אותה- כי ראתה כמה שזה היה משמח וטוב עבורה....

אפשר גם ללכת עם תבנית עוגה/ צלחת עוגיות- והחברה שהלכת להביא לה תהיה הבלנית...

הכי קל- לקבל שבת מוקדם, במנין מסודר.

אח"כ אפשר למצוא הרבה תירוצים לצאת רגע אחרי הסעודה ולחזור.

*לגבי השיער- מסרקים לפני שבת ואוספים בעדינות בצורה שלא יהיה קשרים. מותר להעביר קצת את האצבעות בין השערות לפני הטבילה.

וידיים ורגליים- אפשר לשטוף במים קרים.

אין לי מה להוסיף על קודמותי, חוץ מזה שבסיוע בעלי הכנו את כ-ל שב בחמישי אחה"צ- ערב,

ושעוד הכנו לטיול שעתיים ביום שישי אחרי הגנים... (אני נזהרתי לא להתלכלך)

וגם קראתי בדרכי טהרה  הלכה מעניינת- בשבת מותר להכניס אצבע לחומר שמנקה צבע... השאלה האם זה תקף על לק??

כלומר שמותר להכניס אצבע לבקבוק של מסיר לק ולנגב-אם נשארו שאריות..?

מישהי יודעת? 

זה בעמ' קסט- "לכלוך אחר או יוד שבאצבעה ששכחה להעבירו מע"ש מותר לטבול אצבעה בחומר נוזלי המעביר את הצבע ואח"כ לשטפו היטב"

ולגבי הבעל- אצלנו אכן יש תפילה מוקדמת, שממש מסיימים ערבית שעה אחרי כניסת שבת. כך שהוא יכל להתפלל במניין.

עבורי יש הקלה ממש גדולה שלא צריך לעשות במקווה שום הכנה (אבל גם לא אוכלים טופי מייד אחרי מצד שני...)

אם נשארו לך שאריות, מותר להוריד אבל בלי צמר גפן בגלל הקטע של סוחט.

וסחטיין עלייך על העזרה והכיבוד הורים!

ובקרבה קרובה כזו, את ובעלך לא הוזמנתם לחתונה ישירות ע"י הורי הכלה?

ואם כך, כיוון שהוזמנתם, בכלל לא מוזר שתבואו עם התינוק שלכם.

אבל אם נוסעת רק על תקן עזרה לאמא שלך להגיע, ואת עצמך לא מוזמנת לחתונה, לדעתי פחות מתאים להגיע עם הפעוט שלך. 

זה לא כזה קרוב.

להורים שלי יש בערך 40 בני דודים, תכפילי בשניים אם מזמינים כזוג זה עוד 80 מוזמנים לחתונה.. לא כזה מופרך שלא מזמינים כבר בדרגת קרבה כזו

בעלי לא נסע, לא ממש נוסעים אצלנו לחתונה של בן דוד שמחתן.

לפני היציאה לאירוע הספקתי לקרוא רק חצי מההודעות, לא היה פדחני היה ממש בסדר. 

יותר מזה, בשולחן של הסבתות הן ממש נהנו מהשובבות שלו. קצת שכחתי שאפשר גם להנות ממנו (אני עסוקה בריצות, לבדוק לאן הצליח לטפס הפעם, אם מה שנפל גם נשבר וכו').

הוא קיבל מלא תשומת לב, ב''ה. 

הבת שלי הרבה פעמים באה איתי

למלא מקומות

גם הרבה אחרי שהיא הפסיקה לינוק

מגנטים

קוביות

סברס

לגו דופלו

אם הם בעניין, אפשר בובות, כלי מטבח, מכוניות

אפשר גם לצייר, מדבקות, טושטושים, בר בצק.

יש גם משחקים של דגמים, כמו משושים.

פליימוביל

מכוניות, יש גם כל מיני מסלולים וכאלה שזה לבן 5 וגם סתם מכוניות

לאחרונה קנינו מאמזון בחול שככה יותר זול

ואו זה אחד המוצלחים!! הבן שלי בן 4 כל היום על זה

והקטנה בת שנה וחצי גם מצליחה ממש יפה להרכיב מגדל

ממש ממליצה

יש גם פליימוביל שהולך אצלנו טוב

ומשחק רכבות מעץ ממש רץ

וכמובן מגנטים

גם חבילה של חיילים קטנים

פליימוביל

מגנטים

לגו

קליקסים

פאזלים

משחק זכרון

כלי מטבח

זה מה שעולה לי כרגע🤔

ואצלינו בכל גיל הכי רצוי זה פליימוביל

אפשר את החלקים היותר קטנים לשים בצד, אבל לשיקולך...

ברמה הראשונית להתיישב במיטה, להוריד מיד את הרגל לרצפה עוזר.

 (השריר מתכווץ, וכשאת מורידה רגל לרצפה את מותחת, אז זה עוזר)

ואז חקרתי את זה וראיתי שכותבים ששרירים תפוסים זה ממחסור במגנזיום, 

ובאגוזי ברזיל יש המון מגנזיום, אז קניתי לי שקית, ואכלתי 1-2 ביום 

(בהמשך אפילו על זה לא הקפדתי כלומר לא כל יום אכלתי)

ובהריון האחרון לא היו לי בכלל התכווצויות ב"ה!

צריך לשים לב שבאגוזי ברזיל יש סלניום, שבמינונים גבוהים עלול לגרום להרעלת סלניום.

ולכן חשוב ממש לצרוך בצורה מבוקרת!

בריאות שלימה, ובעז"ה בידיים מלאות אמא בריאה ותינוק בריא.

א. כשזה קורה מייד למתוח את הרגל

ב. מגנזיום. או כתוסף או בבננות ודברים שמכילים מגנזיום

מאוד מאוד עוזר

אני לקחתי כמוסות, אפשר גם לנסות להוסיף בננות לתפריט.

היה לי גם בהריון

ואצלי כשזה קורה, בגלל הסימפי אני אפילו לא יכולה לרדת לרצפה לדרוך על הרגל
כאבים אמיתיים

תנסי לקחת מגנזיום

צריך אישור מרופא לקחת? מרשם? או שפשוט קונים בבית מרקחת?

זה סיוט, מתעוררת כמה פעמים בלילה. ומפחדת ממש אם יקרה בלידה, כי הפעם זה בעוצמה חזקה הרבה יותר מההריון הראשון🙈

חוסר במגנזיום

הרבה בננות

אגוזים וזרעים עשירים במגנזיום

קטניות עדיף מונבטות

שמה שנתפס זה השוק, אז משהו יותר קל מלדרוך על הרגל - בשכיבה או בישיבה ליישר את הברך, להרים את הבהונות של כף הרגל למעלה ולהוריד.

זה מותח את השרירים בשוק ואצלי כמעט תמיד שחרר מיד.

שממש חשוב גם כשמקבלים המלצות לבדוק מה ההכשרה של המטפל (תואר ראשון רלוונטי או תואר שני בטיפול רגשי) לצערנו היום אנשים עושים קורס של חצי שנה וגורמים לנזקים, אומרת את זה כי אני עובדת בתחום פרא רפואי במסגרות החינוכיות וכבר ראיתי מטפלים למיניהם שמשלבים הדרכת הורים ללא באמת הכשרה מקצועית רצינית שפשוט פוגעים בילדים.

אז ממליצה לחפש טוב.

בהצלחה!! 

רוצה לקדם אותו אבל חוששת-איך מחפשים המלצות בתחום הזה? זה אשכרה לשים אותו בידיים של מישהי. ויש כל מיני שמות ולא תמיד אנשים מכירים ולך כהורה הרי אסור להיות נוכח במפגש מיומנויות חברתיות עם עוד ילדים.

לבן שלנו הייתה מנחה דרך תעצומות
היה מקסים.
הן יועצות בית ספר שעוברות הכשרה ספציפית על מיומנות חברתית אצל ילדים
אולי כדאי לפנות אל המרכז? ולברר...
מציינת שקשה לפתוח קבוצה, כי צריך קבוצה... לפחות 6 ילדים, ולא תמיד קל למצוא אותם ולפתוח כזו קבוצה.

וממש עזר וראינו נזה הרבה נחת ונתן הרבה לילד שלנו!!

ממליצה לבדוק בכיוון.

בהצלחה!!

יצא לא מזמן מסמך של הסתדרות רופאי הילדים למה זה מסייע ולמה לא.

יש בשרות הפסיכולוגי של פתח תקווה קבוצות למיומנויות חברתיות, אבל מניחה שכבר נגמרו לשנה הנוכחית

גם המטפל הכי טוב שיש רואה את הילד שעה בשבוע. זה לא מגרד את הקשר והזמן שיש לו עם ההורים, ואת ההשפעה שיש לעבודה שלהם איתו כשניא נעשית בצורה טובה ונכונה.

שתהליך כזה פותח ומבריא מקומות בנפש שלא היית מדמיינת.

אולי תהיי מוכנה לעשות את זה בשביל הילדים שלך,

ובסוף תגלי שאת מקבלת חיים חדשים במקומות שהיית חסומה בהם, בהגנות שבנית ועכשיו מפריעות לך, כמו - פרפקציוניזם, איזון בית עבודה, תזונה, ארגון וניהול עצמי (דברים שלמיטב זכרוני כתבת פה שאת מתמודדת איתם).

במה זה שונה משאר הדרכות ההורים?
זה מיועד לכל מצב אצל ילדים?
יש לי ילדה עם מאובחנת חרדה, ואנחנו מטופלים אצל פסיכולוגית כהדרכת הורים.
מעניין אותי במה שונה הגישה ההיקשרותית?
אם בכללל אפשר להסביר על הכתב...חחח  

בדרך כלל הורים מגיעים להדרכה בגלל בעיות בהתנהגות של הילד.

גישות קלאסיות מתמקדות בתיקון ההתנהגות בדרכים שונות - בעיקר מוטיבציוניות (שכר/עונש), חיזוק הסמכות והצבת גבולות ברורים.

הגישה ההיקשרותית התפתחותית יוצאת מתוך הנחה שילד מתנהג את מה שהוא מרגיש, ושהתנהגות בעייתית היא קצה קרחון, סימפטום שמעיד על בעיה שורשית.

הגישה מתייחסת לקשר בטוח בין הורה לילד כאל "רחם פסיכולוגי" שמשמש מצע להבשלה רגשית ובריאות נפשית של הילד.

היעדר קשר בטוח גורם להיווצרות מגננות רגשיות שמתבטאות בקשיים שבגללם הורים מגיעים להדרכה.

הדרכת הורים בגישה הזו עוסקת בריפוי רגשי, ויסות הדדי של הורה וילד, תיקון הקשר, ופעילויות שתומכות בתהליכי הבשלה.

הדרכת הורים שנעשית אצל גורם טיפולי הרבה פעמים תעסוק בחוויות הרגשיות של הילד, ושל ההורה ובדינמיקה שנוצר בניהם ומובילה לקונפליקט

באמת היה לי קשה לתמצת את עיקרי הגישה, אבל לא הבנתי את התוספת שלך.

התכוונת לכל תהליכי הדרכת הורים או לגישה הספציפית?

יש לי גם ילד עם חרדות. את מרגישה שההדרכת הורים בפני עצמה עוזרת, אם בכלל, או שזה בשילוב עם טיפול בשבילה?

איך מצאתם פסיכולוגית שמתמחה בזה? אם מתאים לך לכתוב לי בפרטי המלצה/דיס אשמח.

אצלנו זה חרדה חברתית המתבטא באילמות סלקטיבית
בן כמה הוא?
יש צוות פסיכולוגים מעולה בשניידר שמתמחים בתחום והם ממש עוזרים...

אני לא יודעת בן כמה הילד שלך, אבל בגיל צעיר הורים הם הרבה יותר גורם מחולל שינוי מאשר כל טיפול ולכן הם יכולים באמצעות שינוי שהם עושים ביחס לילד ולחרדה שלו ליצור שינוי משמעותי מאשר מטפל .

הרבה מאוד פסיכולוגים שעובדים עם ילדים (קלינים של הילד, חינוכיים, התפתחותיים, שיקומיים ורפואיים שמתמחים בילדים) מתמחים בנושא

אני מניחה שהיא תעזור אם הקושי הוא בגלל משהו באינטרקציה שיש בבית.

אינו דומה ילד אימפולסיבי שמתקשה בוויסות רגשי, לילד שמרגיש שהוא שקוף ולכן חסר ביטחון, לילד שמתקשה בהבנת סיטואציות חברתיות בגלל ליקוי אישי שלו.

לא תמיד הדרכת הורים היא הפתרון, ואם המליצו על קבוצה של מיומנויות חברתיות שיש מצב שזה הדבר הכי נכון לו.

1. יכולות חברתיות הן תוצר של תהליכי הבשלה ולא מיומנויות טכניות שאפשר להקנות. כלומר אפשר ללמד ילד איך זה נראה מבחוץ, אבל זה לא הדבר האמיתי.. אני מתכוונת לדברים כמו: אמפתיה, אכפתיות, היכולת לחלוק, להתחשב באחר וגם בעצמי, אינטגרציה...

הבשלה מתרחשת בתוך קשר בטוח, וחברת ילדים היא חברה לא בטוחה. ילדים לא יודעים ולא יכולים לשמור אחד על השני. בהדרכה היא תקבל גם כלים איך לעזור לו להסתדר עד שתגיע ההבשלה, אבל זה לא הדגש.

2. גם אם יש דברים שאפשר ללמד, יותר הגיוני לעשות את זה דרך ההורים שבאופן טבעי נמצאים עם הילד רוב הזמן והוא קשור אליהם, מאשר בקבוצה מלאכותית עם דמות זרה.

יש גם סיבה שלישית. הפותחת כתבה כאן לא מעט וברור לי שהילדים והיא יתרמו מאד מאד מהדרכה בגישה.

מחלקה ממש חמודה. בערך 10 חדרים, ויכול לישון איתך מלווה ...

היחס אחלה ממש, צוות חמוד

מחלקה דיי קטנה ואינטימית אז לא כ'כ הרגשתי את הצוות והאווירה של הבית חולים...

באחת הלידות לפני הרבה שנים הייתי על הפנים, מאוד חלשה

והאמת שהיחיד שעזר לי היה הרופא שיילד אותי (לקחתי רופא פרטי לאותה לידה) ובאמת הרגשתי שאף אחד לא שם עלי שם. אבל הרופא לא היה שם כל הזמן, רק במשמרות שלו הוא הגיע וזה לא היה מספיק.

אחכ ילדתי שם עוד פעמים והלידות היו טובות והרגשתי טוב ובאופן כללי הייתי מרוצה

לפני שנתיים הייתי בביות מלא והיה בסדר גמור

באמת! הכל!

אחיות מהממות נחמדות ברמות מיוחדות..עזרו לי בהכל ,אפילו עם התינוק כדי שאנוח

יש שם שקטטטט דממה באמת אפשר לישון! חצי מהמשן היתי לבד בחדר

או עם עוד מישהי אבל הכל באוירה שקטה

הביקורים לרוב הם בלובי מחוץ לדלת אז המסדרונות שקטים..

חדרים מרווחים וגדולים את לא צמודה לזאת 'איתך י שמרחב פנוי באמצע

הכל משופץ חדש נקי

אוכל טעים ומגוון- לא מוסדי...לראשונה אכלתי!

קיצר אני מממש מחכה לחזור לשם

היה מושלם

אבל במחלקות הרגילות- נכנסתי תרגע ולא אהבתי🥴 היה חנוק כזה וצפוף ועמוס מבקרים

וגם אני חולמת כבר לחזור לשם שוב ☺️☺️

אני עוברת לפעמים ליד הבית רפואה ויש לי כזאת נוסטלגיה מתוקה וגעגוע

כל מה שביקשתי או כשלא היה לי טוב, וכו...
התייחסו מיד ובחיוך ונעימות.
לפני הרבה שנים ילדתי שם ולא היה משהו
השתנה שם הכל הכל.
 

אולי אפשר לבקש שיכניסו אותך למחלקה של היולדות בניתוח וכאלה. שם יותר שקט ויש השגחה יותר צמודה.

כמובן שזה תלוי כמה המחלקה עמוסה, אבל כדאי לברר מראש אם אפשרי לבקש. 

ממליצה כהרגלי להתייעץ עם הרב בני פישר ממגן לחולה.

הוא יפנה לרופא הכי טוב בתחום ויעזור בקביעת תור

בהצלחה יקרה

בשורות טובות.

וממש עוזר להקדים תורות במקרה הצורך.

הוא היה שליח טוב עבורנו בכמה מקרים, גם באבחון וגם בטיפול/ניתוח וכד'

יש שם מרפאת חוץ טובה ספציפית לאנדו

תצטרכי טופס 17 מהקופה רק.

האבחון הוא עבורך או עבור נערה?

נראה לי שמה שחשוב זה לעשות רישום עד התור עצמו.

מבחינת וסת- כמות דימום, ובעיקר כאבים- מתי וכמה כואב, ביחס לוסת.

איפה כואב בדיוק.

תסמינים נוספים.

לפעמים כואב לא רק בוסת אלא גם לפני, או בביוץ וכדומה.

כמה ימים הוסת

האם סדירה

בנוסף אם קיימים כאבים ביחסים אז גם עליהם לרשום לעצמך (תסמין נפוץ)

תפתחי דף מידע על אנדומטריוזיס באינטרנט. התסמינים שאת מכירה שמופיעים אצלך לפעמים- תעשי עליהם רישום כדי לתת מידע טוב לרופא

(לפעמים קשה לתת הערכה של תדירות הכאבים מסוג x וכדומה כשלא רושמים)

כדאי לבוא עם מלווה. הבדיקה כוללת בדיקה פנימית (גם ידנית)

מתי זה נעשה במהלך החודש? אחרי מחזור, אחרי ביוץ וכו

קריטי להגיד תדירות של כאבים?

אצלי התסמינים העיקריים זה חסימה בחצוצרה בלי שום רקע, כאבים ביחסים ולסירוגין כאבים חזקים בווסת.

מחכים הרבה לתורים? 

לא זוכרת את זמן ההמתנה לתור

את מרגישה חסימה בחצוצרה? או שזה משהו שראו אצלך באולטרסאונד וכדומה?

בכל מקרה תנסי בעיקר בזמן שגם ככה יש עד התור- כל פעם כשיש כאב לכתוב את התאריך ואם את מצליחה לחבר למשהו (נגיד יום-יומיים לפני המחזור היה כאב x)

מבחינת כאבים בוסת זה תסמין גדול מאוד, תנסי לשים לב באיזה ימים בוסת זה

וכמובן את בטח יודעת להגיד על עוצמת הכאב בערך (אדוויל עוזר? כאב משתק או שאת מתפקדת? כאלה…)

שווה לשאול בזימון תורים עצמו אם יש משהו שהם רוצים שתעשי (כלומר תשאלי את המזכירה שקובעת לך את התור)