עם אותן מילים קרות
שמסתירות כלכך הרבה תוכן מעבר
כי המילים, מה הן אומרות בעצם.
חוץ מבתי החרושת של המוח
מעבד את הנתונים היבשים
ואת משאת ציפור הנפש
של הדמיון ההשראתי הכובש
מרחפת לה כנשר במרומים
ומידי פעם, משירה נוצות זהובות
של מחשבות טוויות תלתלים רכים מאירים
מילים,
המשמעות שמאחוריהן, שפה של סמלים
סימנים של מסומנים
והן צופנות הרבה תוכן.
כלכך הרבה פעימות ותחושות
במספר כה דליל של אותות יבשות
שהלב כואב,
יוצא אל מול מצב פרדוקסלי דואב
או רוקד לו אל מול נרות מעומעמים שמחת אהבים
קד קידה, נשמתי נעתקה אל מול ההוד הנורא
אופף היכלות רוממים של אחד
ומשמעותן גנוזה גם בסמלים הצוריים, ציוריים
כיוונים, נקודות, יתדות, טעמים
וכולם קשורים בתפארת עדנים.