אני אכלתי "על האש" אצל אחי עם חברים (וביקרתי את האחיין המתוק שלי)
(ניצלתי יום חופש *לא חוגג יום העצמאות*)
*נא לא להתחיל דיון ו/או וויכוח על הנושא. תודה*
ואחכ על האש פירגון לעצמנוO
על מה הנקמה?
אבל עדיין הקים מדינה (שבה יש יהודים שיכולים ללמוד תורה
במקום שהיו נשארים בגלות, שם סביר להניח שהיו מתבוללים בשלב זה או אחר)
נראה לי כדאי ללמוד תורה כדי ללמוד תורה
ולא בשביל נקמה
בטח לא בשביל בן גוריון שכבר לא איתנו

הזדמנותבן של הרב יורם אברג'יל זצ"ל
מבקש אמונהדיבר על זה שאדם שומר מצוות בדור הזה הרבה יותר נחשב בשמים מבדורות קודמים.
אמר משל, כמו שאשמתו של המלך נקלעה למצב שהיא מחוץ לבית כמה ימים, ומישהו נתן לה לאכול אפילו אוכל שביומיום היא לא הייתה אוכלת (כאשה של מלך שיש לה הכל) אף על פי כן בוודאי המלך יחזיר לו טובה ענקית על זה.. ככה השכינה זה כמו אשתו של המלך הקב"ה.
ועוד משהו יפה הוא אמר, שאדם יש לו מחשבות של עצבות לפני שהוא בא להתפלל או ללמוד "מי אתה שתעשה את המצווה הזאת" מי אתה שתתפלל" זוכר מה עשית אתמול, שלשום וכו'...
מה ההוכחה שזה יצר הרע?? שיש מולו פיצה או שווארמה הוא שוכח את כל מה שהוא עשה ואוכל בכיף.
ובהקשר לזה אמר משהו חזק בשם הרבי בונים מפשיסחה: (בניסוח שלי)
רואים אנשים שלא שומרים מצוות וכל החיים שלהם הנאות בדיחות וכו' ויש להם רק מזל בחיים.. כי הם שמחים וזה מרים להם את המזל.
לעומת זאת יש אדם שמקפיד אבל יש לו רק מנחוס בחיים.. כי הוא עצוב רוב הזמן
אפילו שהוא עצוב על העבירות שהוא עשה זה מוריד לו את המזל
![]()
נפש חיה.ולהפך להפך..
אה עכשיו נזכרתי בדוגמא שהוא הביא לזה...
אחשוורוש שאל את אסתר המלכה במשתה שהיא ביקשה ממנו לבוא: "מה שאלתך וכו'"
והיא ביקשה ממנו שיבוא גם מחר עם המן למשתה ואז היא תגיד לו...
למה היא דחתה אותו למחר ולא אמרה לו באותו רגע??
אז התשובה היא: בגלל שכתוב "ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב" ואסתר ידעה ששמחה מרימה את המזל של האדם.. לכן היא דחתה את הבקשה ליום המחרת, אולי עד אז יקרה לו משהו מצער ואז היא תוכל להפיל אותו... כמו שבאמת קרה עם מרדכי על הסוס וכל זה

נפש חיה.
בסדר גמורהיה פשוט יום מוצלח ב"ה
ישנתי, לא עשיתי הרבה חוץ מזה (לא מרגיש טוב
וגם אני לא חוגג).

רחפת..והגעתי לנחל שורק מאשקלון דרך אשדוד...
העיקר שהגעתי. לא???
העיקר שהגעת!רחפת..אחרונהארוחת לילה כאילו...
ואיך אתה כותב אם אתה איתה.................................
שכשאתה נמצא עם מישהי אתה צריך להיות איתה ולא עם הפלאפון.
אינלי שום בעיה עם הארוחת לילה 
ואולי מישהי יצאה לרגע לשיחת טלפון וניצלתי את הזמן לבדוק את הפורום? 
נראה לך שמישהו/י היה יושב מול השני ומשחק בטלפון?!
וארוחות לילה זה ה-דבר. המיוחד כשמישהו מבשל לך
אני מקווה שלא יושבים אחד מול השני ומשחקים בטלפון...
לפחות לא בשלב של הדייטים.
אני מעדיפה את האוכל של עצמי ושונאת לאכול בלילה.
אבל עדיין אני מעדיפה לאכול את הארוחה המרכזית שלי ב5-6 בערב...
תמיד מעדיפה את האוכל שלי (חוץ מפסטה מוקרמת של מסעדות...)
וגם מעדיף את האוכל שלי 
6 ארוחות אז באמת נושא האוכל מצריך בדיקה!!!
כל שעתיים וחצי. אז יכול להיות גם שבע שמונה 
בשבת זה פחות. רק 5-6 
Talp01כן, די כמו.
גם הילדים שלי ככה (אולם כמויות אחרות וסוגים אחרים של מזון).
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל