יש לי סימפטיה לאומנות קונספטואלית בתל אביב

עיר בלי קונספציה, טיח נופל

תריס מתייפח, אוטובוס מת

 

יש לי סימפטיה לאנשים שמתאמצים בתל אביב

יש לי סימפטיה, יש לי סימפטיה

יש לי סימפטיה שמתעקשים בתל אביב

יש לי סימפטיה לאנשים שמתרגשים בתל אביב

 

עיר בלתי מרגשת, מאורת טיח נואשת

נדנדת פח רועשת

יש לי סימפטיה לאנשים מתייאשים בתל אביב

יש לי סימפטיה יש לי סימפטיה יש לי סימפטיה

יא יש לי סימפטיה יש לי סימפטיה יש לי סימפטיה

 

יש לי סימפטיה לאומנות קונספטואלית בתל אביב

עיר בלי קונספציה, טיח נופל

תריס מתייפח, אוטובוס מת

 

יש לי סימפטיה לאנשים שמתאמצים בתל אביב

יש לי סימפטיה, יש לי סימפטיה

יש לי סימפטיה שמתעקשים בתל אביב

יש לי סימפטיה לאנשים שמתרגשים בתל אביב

 

עיר בלתי מרגשת, מאורת טיח נואשת

נדנדת פח רועשת

יש לי סימפטיה לאנשים מתייאשים בתל אביב

יש לי סימפטיה יש לי סימפטיה יש לי סימפטיה

יא יש לי סימפטיה יש לי סימפטיה יש לי סימפטיה

כולנו זקוקים לחסד. כולנו זקוקים למגע.

לרכוש חום לא בכסף, לרכוש מתוך מגע.

לתת בלי לרצות לקחת, ולא מתוך הרגל.

 

כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל.

בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לנשום.

 

כולנו רוצים לתת. רק מעטים יודעים איך.

צריך ללמוד כעת שהאושר לא מחייך

שמה שניתן אי פעם לא יילקח לעולם.

 

שיש לכל זה טעם, גם כשהטעם תם.

בואי ואראה לך מקום שבו עוד מאיר אור יום.

 

עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

 

כולנו רוצים לאהוב. כולנו רוצים לשמוח.

כדי שיהיה לנו טוב. שיהיה לנו כוח.

שיהיה לנו טוב, יהיה טוב.

 

כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל.

בואי ואראה לך מקום, שבו עוד אפשר לנשום.

 

כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל.

בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לנשום.

 

עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

שבו עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

כי האדם עץ השדה.

כמו האדם גם העץ צומח.

כמו העץ, האדם נגדע.

ואני לא יודע, איפה הייתי ואיפה אהיה.

כמו עץ השדה.

 

כי האדם עץ השדה.

כמו העץ, הוא שואף למעלה.

כמו אדם הוא נשרף באש.

ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה.

כמו עץ השדה.

 

אהבתי וגם שנאתי.

טעמתי מזה ומזה.

קברו אותי בחלקה של עפר.

ומר לי, מר לי בפה.

כמו עץ השדה.

כמו עץ השדה.

 

כי האדם עץ השדה.

כמו העץ, הוא צמא למים.

כמו אדם, הוא נשאר צמא.

ואני לא יודע, איפה הייתי ואיפה אהיה.

כמו עץ השדה.

 

אהבתי וגם שנאתי.

טעמתי מזה ומזה.

קברו אותי בחלקה של עפר.

ומר לי, מר לי בפה.

כמו עץ השדה.

כמו עץ השדה.

 

כי האדם עץ השדה.

 

כי האדם עץ השדה.

עץ השדה.

כשצלצלת רעד קולך,

ואני ידעתי שאני אבל בגללך.

כשצלצלת רעד קולך,

ואני ידעתי שאני אבל בגללך.

 

ולא היה לי צורך לשמוע את דברך,

כי כשצלצלת רעד קולך.

ולא היה לי צורך לשמוע את דברך,

כי כשצלצלת רעד קולך.

 

ואני ידעתי שאני אבל בגללי.

ולא היה לך צורך לשמוע את קולי.

כי כשצלצלת רעד קולך.

ואני ידעתי שאת כבר אינך.

 

ולא היה לי צורך לשמוע את דברך,

כי כשצלצלת רעד קולך.

ולא היה לי צורך לשמוע את דברך,

כי כשצלצלת רעד קולך.

 

ואני ידעתי שאני אבל בגללי.

ולא היה לך צורך לשמוע את קולי.

כי כשצלצלת רעד קולך.

ואני ידעתי שאת כבר אינך.

מה יהיה בסופנו?

השמיים עמדו מלכת.

אלמלא השעון שתקתק לא ידענו,

שכה רחוקים אנו כבר מן הבוקר.

איזה זרע יישאו הרוחות באביב,

איזה פרח יצמח על קברנו?

אני אתפלל שתהיה זו נורית צהובה.

 

לפנים, 

קטפתי אותה בהרים.

מה יהיה בסופנו?

מה יהיה בסופנו?

 

שני נערים ברחוב שרים שיר.

בשני חלונות ברחוב כבר הודלק אור.

שתי אוניות בנמל מפליגות הלילה.

שתי ידיי בשתי ידיך קרות,

מה יהיה בסופנו?

 

מה יהיה בסופנו?

מה יהיה בסופנו?

 

מה יהיה בסופנו?

השמיים עמדו מלכת.

אלמלא השעון שתקתק לא ידענו שכה רחוקים אנו כבר מן הבוקר.

איזה זרע יישאו הרוחות באביב,

איזה פרח יצמח על קברנו?

אני אתפלל שתהיה זו נורית צהובה.

 

לפנים, קטפתי אותה בהירם.

מה יהיה בסופנו?

מה יהיה בסופנו?

 

מה יהיה בסופנו?

מה יהיה בסופנו?

 

מה יהיה בסופנו?

מה יהיה בסופנו?

 

מה יהיה?

מה יהיה בסופנו?

 

מה יהיה בסופנו?

מה יהיה בסופנו?

 

מה יהיה בסופנו?

בעיקר כי אין לי כוח.

רק שתדעו- נגיעה אחת רכה.

אשכרה.