שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון
על ערבים בתוכה
תלינו כינורותינו


איך נשיר את שיר ה'
על אדמת נכר?

אם אשכחך ירושלים
תשכח ימיני
תדבק לשוני לחיכי
אם לא אזכרכי
אם לא אעלה את ירושלים
על ראש שמחתי

לפני העולם הבא

מוטטו את קירות הבית
ואת מתוכי
זרמת מפוזרת
וחזרת עייפה ושותקת

עוד פעם כשהייתי ילד
היית בתוכי נשברת
פעם שלך
פעם אחרת
על יופייך לזרים מוותר

לא אבקש דבר
את לא צריכה להוכיח לי כלום
הורידי אודם שפתייך
אבק דרכים רחצי מרגלייך

היי לי קרובה וזוכרת
היי לי רק לי מיוחדת
היי לי אחות מקודשת
היי לי יחפה מנוחמת

לא אבקש דבר
את לא צריכה להוכיח לי כלום
הורידי אודם שפתייך
אבק דרכים רחצי מרגלייך

מי זאת עולה
יפה כלבנה
מי זאת עולה
יפה כלבנה

אני רוצה לעמוד מולך
להאמין שאתה אבא טוב
אבא אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי
ככה סתם
אבא טוב

אבא אני רוצה להיות בטוח בכל ליבי
שלמסע הזה יהיה סוף טוב
שכל מה שאני עובר בדרך
יהפוך חולשה
לעוצמה גדולה

אבא אני רוצה לחזור אליי
למצוא אותך שם איתי
במקור שלי
אני טוב גמור אבא
ושם אני
מאמין בעצמי

יונתי בחגוי הסלע
השמיעיני את קולך
תשירי לי שיר חדש, חדש
שיעיר ליבי
ואת מיתרי

לרפא

כשאת כל כך עייפה

שוב אני נלחם
מגנט מושך למטה
זה בנקודות הקטנות
ומלאות עידוד
הפעם אנל'א לבד

איזה קרב,
איזה קרב
בין הבור למים
לפחות יש פה קרב
לפחות יש מים
פעם היה רק בור

לילה כיום יאיר,
לילה כיום יאיר

מרתיח את המים,
זכרונות צפים
מאיימים לשרוף הכל
יש מגרות שעדיין אנל'א פותח
עד שיוסיף בי אור
זה בנקודות הקטנות
ומלאות עידוד
לשרוך ת'נעליים
לכפתר את חולצת הכפתורים הלבנה
להציע לך כוס מים

לילה כיום יאיר
לילה כיום יאיר
לילה כיום יאיר

לאורך הנחל שנובע בי מבין העצים
עומד הבית שלי

לילה כיום יאיר
לילה כיום יאיר


הפעם אנל'א לבד.

איזה קרב אלוקים אדירים איזה קרב?
וגם
שוב אני נלחם
שוב אני נלחם
מגנט מושך למטה

הביטוי במקורו בעייתי, בגלל לשון הרבים "אדירים".
ואלוקים זה סיפור אחר שלא אכנס אליו.

את "מגנט מושך למטה" שכחתי לכתוב, תודה.

צודק.. ואי לא חשבתי על זה.
אם תכנס לסיפור אשמח שתסביר לי..

תמיד לזכור
שיש עדיין אהבה
היא מחכה לנו כאן
על פני האדמה

הייתי רץ אלייך
מנסה להתקרב
כי לא אמרתי לך אף פעם
כמה שאני אוהב
שימי ראש הירדמי
אני כאן
שומר רק עלייך