עץ מתקלף

שחור

נסו למצוא את היופי והטוב שבכסא הריק הזה...

ועדיין את המראה של הכסא עצמו אני לא אוהבת

אצלכם.

נניח לעומת ישיבה על הריצפה, דווקא הכיסא.

עוד כיוון, ישנן תרבויות שאצלן לא מקובל לשבת על כיסא. מזה אומר הישיבה עליו אצלינו

 

ישיבה על הרצפה מסמלת אבל, אז ישיבה על כסא בדיוק את ההפך...
אצל התרבויות האלה ישיבה בלי כסא אלא על שטיח או כרית דווקא מסמל כבוד... ישיבה מהסוג הזה דווקא מזכירה לי תפילה...

(אולי בריאות )

ונטוש

קסום בשעות הערב

לי זה גם זרק למחשבה על מקום בודד שכזה, נניח, אי אפשר לשבת שניים על כיסא אחד, זה מקום מאוד עצמי כזה שמצד מסויים אני חושב אולי יש בו שקט מסויים, אולי פאר שכזה, נניח כסא המלוכה, כסא דוד עבדך, כיסא הכבוד..
אבל מצד שני זה באמת מראה אולי על איזושהי בדידות, מערכת סגורה שכזאת.
שאולי במובן מסויים לכולנו יש כיסא כזה, שבראנו לו משמעות, העלינו אותו והגבהנו מהקרקע אבל נשארנו בו לבד
אולי גם כיסא ריק הוא מראה שנכון, עשינו כיסא, יצרנו משהו אבל הוא ריק, לא יושבים עליו מראה יאוש מסויים מהמציאות שהחלנו קודם, שמטנו את הכיסא מתחתיו..
ופה סתם תהיה, איך יוצרים דיאלוג במצב כזה, קשרים, יצירות?ואולי דווקא מהבנה כזאת היצירה הכרחית, ממקום כזה