חשוב לי להגיד שיש גם את הצד השני.
אני קיבלתי מחזור רק בסוף ט'. הייתי האחרונה בכיתה שקיבלה.
כל הזמן הלחיצו אותי, אמרו לי לבדוק את זה ושזה לא משהו נורמלי. שהייתי אמורה כבר לקבל.
כל מי שאמרה לי את זה רק הלחיצה אותי. וסתם.
כי אני, בכללי, רזה ונמוכה, כל ההתפתחות שלי היתה מאוחרת גם ככה.
וידעתי שבתכלס, אני באמת לא אמורה לקבל עדיין. גם הרגשתי וגם כל מיני רופאים אמרו לי.
עשיתי עוד לפני זה בדיקות התפתחות, בערך בכיתה ו' ואז לא אמרו לי שום דבר ספציפי על המחזור אבל כן אמרו לי שיש לי התפתחות מאוחרת.
בגלל שלא אמרו לי שום דבר על זה ספציפית אז כל פעם שמישהי אמרה לי משהו שקשור לזה (איך זה הגיוני שלא קיבלת, תבדקי את זה, זה לא מצב נורמלי) הייתי נלחצת יותר ויותר.
אמא שלי אמרה לי שאין למה ללכת לרופא כי כבר אמרו לי שיש לי עיקוב בהתפתחות. שעד כיתה י' אין לי ממה להיות בלחץ.
מה שקרה מזה, זה שפחדתי בטירוף. ובלי שבנות היו אומרות על זה משהו לא הייתי נלחצת! כי ידעתי שיש לי בעיה אחרת שמעכבת גם את זה.
רבאק, בנות! טיפה טאקט. למה להלחיץ בנות?? בת שלא מקבלת, תלחץ מזה בעצמה. אמא שלה תילחץ, והיא תלך לבדוק את זה. תהיו בטוחות. ובת שלא בודקת, יש לה סיבה!!
אל תגידו על זה דברים לבנות. בנות שמתעכב להם גם ככה לחוצות, הם לא צריכות שגם הסביבה תלחיץ.
ואותו דבר כמו ש @פיתה פיתה כתבה. שבנות אמרו לה לא להיות בלחץ. שהיא עוד תקבל.
בנות!!
בבקשה תפסיקו להחליף את הרופאים. תנו לבנות מרחב. אם לא היו אומרים לאותה בת לא לדאוג, היא כבר מזמן היתה הולכת לבדוק את זה. ועדיף כמה שיותר מוקדם.
פשוט טאקט.
סליחה אם הייתי קצת קיצונית. זה פשוט נושא שמפריע לי מאד.
)