'אני יוצא החוצה רק כדי להחזיר לעצמי את התיאבון ללהיות לבד'(מישהו שם,שם)


אנשים יודעים להכאיב,אהבה יכולה לבוא על חשבון השקט שלך,אושר זה דבר שתמיד תרדוף אחריו ואף פעם לא תשיג אותו.
זה מה שהחיים לימדו אותו.הם לימדו אותו גם שהבן אדם היחיד לסמוך עליו הוא עצמו ועוד כל מיני קלישאות אמיתיות כגון אלו.
אז הוא יושב וכותב את כל הכאבים שהחיים האלו נתנו לו.הוא כותב על הלבד שהוא בחר בו,על השקט שהוא תמיד רודף אחריו,על החיבוק שהוא עדין רוצה לקבל ואף פעם לא מבקש,על האדם החזק שהוא משדר ועל זה שבגלל זה אף אחד לא מציע לו יד כדי לעבור את זה ביחד,על השקרים על חיים יפים אם רק תחייך ותראה שטוב,על כל החברים שהוא איבד בגלל שגילו את האמת עליו.

והוא בוכה,לפחות מנסה.
הוא בוכה כי עכשיו הוא רשמית גילה את כל השקר שכל מבוגר בחייו ראה צורך להסתיר,ובצדק.