יש לי שאלה- האם היה מפריע לכן אם היתה תופעה כזו שחמותך משתמשת בכוח בדי להפעיל סמכות על הילדים שלך? שהם הנכדים שלה? אני מוסיפה שגם אני משתמשת בכוח ולא תמיד אני שלמה עם זה אבל אני חושבת שזה מותר רק לאבא ואמא ולא לעוד דמויות מה דעתכם בנושא?
שאלה בעיקר לאמהותפורטי
מאוד מפריע.לב אמיץ
גם לילדים זה בטח מפריע.
תדברו איתה על זה.
אז זהו שלאפורטי
דברתי עם הילדים ועל פניו נראה שהם לא הרגישו שנעשה להם עוול או משהו כזה
אבל מעניין אותי למה זה מפריע לך?
כמו שכתבתלב אמיץ
אם להשתמש בכח, אז אני חושבת שזה מותר רק לאבא ואמא.
וגם כי אני בגישה חינוכית אחרת, של לא להשתמש בכח כדי להפעיל סמכות.
נושא עדין ...ואם היא קונה ,שומרתגלית ושבעת בניה
שבעלך יגיד לה בעדינות שהתייעצתם לאחרונה עם איש מקצוע עד היכן להקפיד עם הילדים כי לאחרונה מעט קשה לכם איתם.
והוא ייעץ לכם להרפות מעט ולא להפעיל כוח וסמכות ולא להקפיד בדברים שהם לא עקרוניים. בהצלחה!
בדיוק זו הנקודהפורטי
אני גרה אצל חמותי כלומר היא עושה איתי חסד גדול פשוטו כמשמעו לא אכנס לפרטים רק אומר שהיא תומכת בנו כלכלית מאוד יפה ומשתדלת מאוד לתת לי את ההרגשה שאני בעלת הבית עד.....שמגיע מקרה כזה שגורם לי להתעצבן עליה מבפנים בעלי לא חושב שזה כזה וואו במיוחד לאור העובדה שהילדים משדרים שהכול בסדר אבל לי זה כן מפריע
מכיוון שאת מכירה אותה רק את יכולהלדעת מהגלית ושבעת בניה
אחי באותו מצב ושם זה הפוך גיסתי עם פחות רגישות וסבלנות לילדים... ואמא שלי רואה ומעירה בעדינות.
לכן "לחרוק שיניים" או להעיר בעדינות.
ילד לא תמיד משדר ומגיב להפעלת כוח נגדו ... אבל אנחנו מבינים שהערות רבות והקפדה יתירה לא מועילה.
לדעתי את צריכה להתברר עם עצמך לגבי הסוגיהאורפז1
כשתיהיה לך תשובה לעצמך מה הדרך החינוכית שלך.
איך משיגים סמכות ושיתוף פעולה ללא אלימות
איך אפשר להגיב אחרת וכו..
יהיה לך תשובות וכלים להתמודד עם הסיטואציה מול חמותך...
לדעתי תתחילי מלהתברר בנושא בעצמך..
השגת סמכות על הילדיםפורטי
גדלתי בבית שבו הטלת הסמכות היתה עם מכות נכון זה לא נעים לשמוע אבל הבית היה חם ואוהב אלו לא היו מכות של התעללות חס ושלום אלה מכות של חינוך ואולי של חוסר סבלנות אני יודעת בוודאות שכשאני נותנת מכה זה רוב הפעמים לא ממקום חינוכי אלא יותר של חוסר סבלנות מנסה מאוד לעבוד על עצמי אבל קשה לשנות שלושים ומשהו שנים בזמן קצר מה שקשה לי אצל חמותי זה הדרך של המכות-לאחד היא משכה באוזן ולשני היא החזיקה את הידיים אחורה לגב של הילד כמו בהגנה עצמית אם אתן מבינות את כל זה לא ראיתי אלא שמעתי מאמא שלי ששמרה על הילדים יחד עם חמותי שבת שלמה ואנחנו נחנו בבית אולי בגלל זה זה קשה לי
זה מעבר לחוסר סבלנות עמוק בפנים את חושבת שזאת הדרךאורפז1
להשיג את המטרה. את לא מכירה דרך אחרת.
על מנת לשנות דפוס צריך ללמוד שיש מגון תגובות אפשריות. ולחוות הצלחות עם תגובות שמבחינתך נכונות...
היום יש שפע של שיעורים והדרכות! פרגני לבית שלך! לעצמך!
ממליצה על גישת שפר (באופן אישי לא מסכימה עם הכל אבל עדין יש הרבה ערך)
יש גם קורסים דרך האנטרנט.
וממש מבינה לליבך! כשהדברים מתערבבים עם עוד גורמים זה קשה להכלה!
בהצלחה!!!!
החיים זה תהליך העיקר שתרגישי שאת במגמת עליה והתקדמות
אני בעד , לכי להדרכה.(אני בעד גישת שפר ) או כל הדרכה אחרת ..אבני חן
גישת שפר היא אדלריאניתעובד
שומר נפשו ירחק מהשיטה הנוראה הזו
שמבוססת על כללים מגרמניה...
ממליץ על שיטת לייף סנטר-
זו שיטה מאוזנת בין אהבה וגבולות-
לדעתי במקרה כזה זה קורה באופן טבעי...מתואמת
כלומר, אפילו בלי לשים לב היא תנסה "לחנך" את הילדים, פשוט כי היא רואה אותם כל הזמן... והם נמצאים בטריטוריה שלה...
(זה קורה, למשל, אצל אחים גדולים - שמנסים לחנך את אחיהם הקטנים לפעמים... רק שבמקרה הזה ההורים יכולים להגיד בתקיפות שהם המחנכים היחידים).
לא יודעת מה להציע לך... אפשר אולי לנסות לנתב בעדינות את אמירותיה לכיוון שאת מעוניינת בו. אבל אולי אם לילדים זה לא כ"כ מפריע - אז עדיף שלא?
באמת לא יודעת... זה מקרה מורכב...
בכל אופן, כל הכבוד לכן - גם לחמותך שנותנת לכם לגור בביתה, ועוד בצורה נעימה יחסית, וגם לך - שאת "שורדת" את הסיטואציות הלא פשוטות הללו ויודעת לכבד אותה...
לכבדפורטי
הדבר שהכי קשה לי זה לכבד אותה אבל לא כלפי חוץ אלה ביפנים בלב כי היא טיפוס שלא רוצה או מראה שזקוק לעזרה הענין הזה זה ממש בדמה אנחנו גרים אצלה כבר 3 שנים לאחר שחמי נפטר בעלי אומר לי בינינו שזה מוסיף לה אור בחיים אבל כלפי חוץ היא מראה שלא זקוקה לנו בכלל בקיצור אני מאוד רוצה לגור בבית נפרד אבל
מרגישה שמהשמים מעכבים אותנו
באמת נשמע מורכב... בע"ה שיהיו החלטות טובות להמשך!מתואמת
רק משהו קטנטןאופטימיתת
עצתי- מצאו לכם בית, תנו לחמותך להיות סבתא.
תראי,ד.
כל זמן שאתם גרים אצלה, כבר שלש שנים, עושה לכם חסד מאד גדול, תומכת בכם כלכלית מאד יפה, משתדלת לתת לך הרגשה שאת בעלת הבית - ואת בעצמך מישהי שנוקטת ב"שיטה חינוכית, כזו.. - ומי שממנה מגיע ה"דיווח" זו אמא שלך, שהיא עצמה גידלה אתכם בבית באוירה לא רחוקה מזה (בלי להיכנס כעת ל"דיוקים" איך היו המכות), ואת - שגרה כבר שלש שנים שם, כנראה לא בדיוק הרגשת בזה עד כה (כלומר, זה לא מעשה שבכל יום..) -
אז אני הייתי מאד מציע לך להתאפק. זו הסבתא, סה"כ היא טובה, גם אלמנה. והילדים לוקחים אותה כנראה כאיזו קצת "סמכות אימהית" כי אתם שם קבוע.
אז "תדלגי" על זה.
את יכולה להשתדל לא להשאיר אותה לבד עם הילדים לזמן ממושך; גם לא ביחד עם אימך..
את יכולה להשתדל מצידך לתת להם הרבה חום, וסבלנות. ואתם יכולים לנסות לגור עצמאית.
חומר למחשבהפורטי
אנשים אני מתפעלת מהמקלדת הרבה דברים אמרתם לכל מני כיוונים תודה רבה אז ככה בקשר לשיטת שפר ניסיתי אני מסכימה בהחלט אבל בא נגיד שזה שיטה של עליות וירידות צריך להיות עם מספיק רצון ולא לוותר ודרך אגב המנחה אמרה שאם ההורה מרגיש שלם לחלוטין עם המכה שנתן לילד אז זה בסדר גמור
בקשר ללהבליג ולדלג זה אפשרי כאשר יש איפה לפרוק את התחושה שנוצרה בעקבות הסיטואציה וגם כן המגורים אצלה הם לא עניין זמני בכלל כל פעם שאנחנו רוצים לעבור (ואפילו בעלי אמר לי את זה והוא טיפוס שכלתני) רואים לא יודעת איך שאי אפשר פתאום יש הוצאה מאוד גדולה ובכלל אנו לא שמים כסף בצד או משהו כזה בעקבות המגורים אצלה בקיצור הקב"ה הניח אותנו כאן כרגע ומשתדלת להיות בשמחה
שאלהאופטימיתת
לא כדאי לסמוך על זה.ד.
ו"שיטת שפר" אינה תורה מסיני. יש לא מעט שחולקים על זה.
כעיקרון, בזמננו, ממש לא כדאי להיזדקק למכה. ורואים שהכותבת עצמהמודה שהיא לא כ"כ משתלטת על זה, זה לא ממש "לשם שמים".. אז מוטב להקצין לכיוון השני.
אלא שאם קורה, לא צריך להיכנס להיסטריה כאילו, זהו.. כבר הורה גרוע..
אבל כדאי ללמוד לחנך בלי זה.
[כמה שיש יותר ילדים, יותר רואים שלא צריכים את זה... לפעמים, ילד "היפר" ראשון או שני, יכול "לחטוף" מה שהיו פותרים בחיוך קל כשיש יותר נסיון...]
בגלל שאתם גרים אצלםאמא ל6 מקסימים
אתם בני בית אצלה, לא אורחים, אז היא מתנהגת כמו עם בני ביתה.
בסה"כ אתם אצלה כל הזמן, אז היא מרגישה יותר מסתם סבתא רגילה. היא מרגישה שהיא מחנכת שלהם. (וזו זכותה בעצם, לצפות שיתנהגו בהתאם לרצונותיה בבית שלה) .
סבא וסבתא יכולים להעיר אם ההורים לא בשטחאני84
לקחת סמכות.... מבחינתי רק ההורים.
ועכשיו אני רואה שאתם גרים אצלם...אני84
נושא אחרפורטי
טוב אז עברתם לנושא אחר של האם זה בסדר לתת מכות לילדים שלנו
אני יכולה לומר שכשבעלי נותן להם מכה הם יודעים טוב מאוד שזה הגיע להם
והמדד לזה זה התגובה של הילד את יכולה לדובב אותו אחר כך והוא יגיד את האמת
אצלי אישית כשהייתי קטנה זה מאוד הפריע ואפילו חלמתי עלזה בלילה
והמנחה של החוג הורים לא האשימה את ההורים אלה אמרה שאני הייתי מה שנקרא ילדת "תשומת לב" שזה הגדרה מסוימת לילד עם התנהגות מסוימת שחוזרת על עצמה
הדברים הם לא כזה שחור ולבן אני מכירה ילדים שאם ההורים היו מפעילים כוח הילדים היו קצת מתחילים לכבד אותם
אם אפשר בלי זה זה ודאי טוב אבל אני לא רואה את ההורה שמכה כאכזרי חס ושלום
אל תישפטו עד שתגיעו למקומם
וואוו קשה לי האמירה, אלימות גוררת אלימותגלית ושבעת בניה
ישנם ילדים שחונכו באלימות ויצא מהם ה' ירחם..
אין קשר בין אלימות לכיבוד הורים.
אלימותפורטי
את קוראת לזה אלימות חז"ל קוראים לזה חוסך שיבטו שונא בנו
אני לא בעד לתת מכה אבל אם כלו כל הקיצים אז כן כמובן להתריע לפני וכו.....
וההמשך. ..ואוהבו שיחרו מוסר!!!גלית ושבעת בניה
וההמשך..."ואוהבו שיחרו מוסר" שיטה שהוכיחה שהיא עוזרת יותר ממכה, הדור של היום צמא לתשומת לב לחום ומעט ומקום.
"ילד מוכה הוא ילד מכה" זה ילד שמגיע לגן הוא לא חוסך שיבטו מילדי הגן..
הרב אליהו מעולם לא הרים יד על ילדיועובד
אם היית "חולמת על זה",ד.
אז סימן שזה לא היה טוב. מה יש לדבר..
והמנחה, עם כל הכבוד, עדיף שלא "תתייג" ילדים, "ילדת תשומת לב"... ילדים הם בני אדם, יש בהם צדדים שונים, ואינם נכנסים תחת "הגדרות" כאלה, גם אם יש מי שדורש יותר תשומת לב ומי שפחות. מה גם שאי אפשר לדעת מי ומה בדיוק, בלי להכיר את כל המורכבות.
נראה לי שהדיון גלש יותר מידיפורטי
אני יודעת שהרב יעקובסון כותב בספר שלו שמותר לתת מכה מדי פעם כשיש מעשה מאוד חמור והוא מביא לכך מקורות המכה היא לא אכזרית עוד פעם אלא חינוכית המדד הוא איך ההורה מרגיש אחרי שנתן את המכה ואיך הילד מרגיש
המכה אם נעשית אף פעם לא מתוך כעס אפילו לא באותו רגע אלא אחרי
לא משנה נראה לי שאסיים את הדיון כי זה תורה שלמה וזה לא שיך לכאן פשוט רציתי לפרוק את ההרגשה שנתמכת ומקבלת מחמותי ובאופן טבעי יש לה שליטה עלינו לא בצורה רשמית בכל אופן תודה רבה
...אורפז1
דעתי האישית לגבי הכאה של הילד היא שחוץ ממקרים מאוד בודדים זה לא הדרך להשיג סמכות להעביר את הילד תהליך חינוכי ולבנות קשר בריא ונכון עם הילד.
אני חושבת שלקבל מכה זה משפיל! נותן תחושה שאתה נרמס וחוסר כבוד כלפיך.
אני ממש מבינה הורים שמרגישים חוסר עונים ונוהגים כך, לדעתי זה נובע מתרגום לא נכון של המציאות.
אני רואה בבית מרחב תרגול לחיים בשביל הילד. מרחב שמאפשר פיתוח מידות ותכונות ושאיפות טובות.
18 שנים (בערך) שבהם הוא רוכש כישורי חיים חשובים. איך משוחחים? איך מגיבים כשמתאכזבים? איך מסדרים? חשיבות להיות חלק ולהצטרף.. ערכים ועוד!
הילד לומד ולמידה זה תהליך.
ואת כאמא מדריכה אותו ומלמדת אותו. בהמון סבלנות. בלי כעס ומעורבות ריגשית. מתוך הבנה שהילד לומד.
תחשבי על עצמך כמה פעמים תרגלת את לוח הכפל עד שזכרת בע"פ?
כמה פעמים קיפלת כביסה עד שלמדת לקפל בצורה משורטט ומדוגמת כמו בחנות?
להבין שהילד נמצא בתהליכי למידה. הוא רוכש דרכי תגובה למציאות. דרכי תגובה לחוסר מימוש ציפיותיו ורצונותיו ולכן בפעם הראשונה ולא השניה והשלישית הוא ימשיך לחזור על הדפוס הישן.
יש להגיד לו מה לא ואז איך כן. אפשר להגיד לו אני מבינה שאתה מרגיש ככה וככה..
בו נחשוב איך תוכל לבטא זאת בצורה שמתאימה לבית שלנו...
אני חושבת שלא סתם בדורנו מכים פחות. זה דור של גאולה. דור שהשכינה מתחילה לחזור והרצון לנבואה מתעורר. נבואה זה שמיעת דבר ה'. איך שומעים? מתוך הקשבה!! הקשבה אמיתית!! לדעתי מכות זה ניסיון לפתור את הדברים בשניה בלי הכרה בערך התהליך, בהסתכלות על התוצאה. לא מבטא הקשבה ויכולת לפתח שיח עם הילד ועוד... ולכן חוץ ממקרים שאני לא רוצה לתת מכה. וממש מצטערת שאני צריכה לתת אותה אלא כי אני מרגישה שזה מה שהילד צריך עכשיו כדי להתאפס וזה הדבר הנכון .
דעתי האישית!
לגבי ההסתיגיות שלי משפר... אני חושבת שאת האמא!! המדויקת לילדיך!!!
ועדין יש מי שזוכה להופיע את הדמות של האמא בבית בצורה שמכונת יותר לרצון ה'. בדיוק כמו שיש יהודים שמופיעים את צלם אלוהים שבהם יותר ויש שפחות...
ולכן יסורים אין!! אבל בירור התקדמות רצון מיקוד וכו על מנת להיות אמא! כפי רצון ה' נדרש!!!
בהצלחה!!!!!
ומכירה את המקום והקושי הזה ממש!!
מה שכתב כעת, עקרונית זה נכון.ד.
אבל זה לא מה שהבאת כדוגמה לגבייך.
אבל, צריך לומר, שהרב וולבה זצ"ל, בספרו ,בנין וזריעה בחינוך", מביא שהרב הצדיק ר' אליה לאפיאן, שהיה משגיח בכפר חסידים, והיו לו עשרה בנים גדולי תורה, אמר שהוא מצטער על כל מכה שנתן...
[את צודקת שזה לא קשור לנושא השרשור.. באופן טבעי, לפעמים מתפתחים דיוני-אגב, וכותבים לאו דווקא בשביל מי שפתח אתהשרשור, אלא גם בשביל אחרים, שהנושא מענין אותם.
לגבי הענין שלך, אכן הגבנו כבר מקודם. שיהיה לכם בהצלחה בה, ובדרכי נועם..]
גם מי שאומר שמותר לא מתכוון לאלימותעובד
רוב ההורים שמכים את ילדיהם זה לא מכות חינוכיות עם לשם יחוד אלא איבוד שליטה כעס חוסר סבלנות או נקמה רח"ל
לא הייתי נותן לזה להתאפשר. לא אבא ולא אמאמעורב
מזועזע מעצם השאלה.
מאוד מאוד מאוד מפריעחיוך גדולאחרונה
מחפשים קהילהאבא פגום
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
ילגים מפרק א וצוואהיל 000
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
פרסום הנסחן120
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.