ולא נהירא

אבל אתה אשכנזי, לא? אשכנזים בכ"מ לא מתחייסים לעין הרע

ועין רעה זה בכלל קנאה...
למעשה, לא קיים בכלל דבר כזה עין רעה\עין הרע במובן המיסטי...

לא אתווכח איתך, רק אומר שאם הגמרא מדברת על "עינא בישא" זו לא המצאה.
אל תבלבל בין אמונות טפלות שלמדו מגויים כגון חתולה שחורה וכו' ובין מאמרי חז"ל.

רמבמיסט או לא, אל תקבע קביעות נחרצות כאלו.
א' כי מי אתה שתאמר את זה, ב' כי לא הבאת מקור.

(מיסטיקה? עוד מעט גם תאמר לי שהרמב"ם היה נגד הקבלה. ואל תווכח, לא נפתח את זה פה)

חלקם מובאים כדי ללמד אותנו מוסר ודרך ארץ, חלקם להמחיש ועוד כל מיני...

אני מסתמך על דברי הרמב"ם במורה ששם הוא מבאר כיצד להבין את מאמרי חז"ל... כרגע אני לא מוצא את זה במדויק שם, כשאמצא אפנה...

נראלי שדי ברור שהרמב"ם בגישתו הרציונלית מתנגד למיסטיקה...
כרצונך... לא נפתח...

עצם זה שאתה צעיר, וחושב שאתה מבין דברי הרמב"ם במורה נבוכים כבר אומר דורשני.
הרמב"ם כותב באחד מאגרותיו שאם אחד בדור (!) יבין את מה שהוא כותב שם זה היה שווה את זה.
זה מיועד למישהו שכבר למד.

אתה לא היחיד בגישה הזו, הרבה ת"ח חשבו וחושבים כך.
רק אל תחשוב שזה כזה פשוט.

אגב, לא צריך ללכת רחוק.
הרמב"ם כבר בשמונה פרקים כותב על היחס לאגדות חז"ל, זה נמצא שם.

אבל באמת לא נכנס לויכוח הזה.

אבל אני לומד ומסתמך בדבריי על דברי רבותי שלמדתי מהם... אני משתדל שלא להקריץ דברים סתם כך מדברים ש"נראו לי"...
ולא רק הרמב"ם היה עוסק בשכל ופילוסופיה, רציונליזם וכו'
רבים (אם לא הרוב) מחכמי ימי הביניים היו שכלתניים ועוסקים בפילוסופיה... רס"ג, רבינו בחיי, הרלב"ג ועוד ועוד...
היום מעדיפים בישיבות פחות לתעמק בפילוסופיה היהודית כי חוששים לכפירה... אסור לשאול שאלות...
לכן אוסרים ללמוד את פרק היחוד בחובות הלבבות ואוסרים ללמוד דברים מסויימים במורה ועוד...
ברי לי שהעניין לא פשוט... יש לחקור הרבה ואני כלום... לא הספקתי כמעט דבר בחיי, אבל יש חכמים שביארו לנו ועליהם אנו מסתמכים...

(באיזו איגרת הרמב"ם אומר את זה? ובאמור דברי הרמב"ם את זה אין סתירה לדבריי...)

הרמב"ם עסק בהם כדי להתנגח בהם, אבל פילוסופיה לשמה לא, שכן "תורה בגויים - אל תאמין".

ובין כה וכה אין זה מוכיח דבר לגבי גישת הרמב"ם לקבלה, שכן גדולי עולם רבים היו בקיאים גם בתורת הסוד וגם המבדיל בחכמות הטבע, כגון המהר"ל והרמב"ן, וחכמים רבים אחרים.

הפילוסופיות שלרמב"ם מקורן ביהדות... הגויים לקחו אותם והעצימו אותם ואנו חזרנו לדון בהם ועוד יותר להעצים אותם...
על כן, זה לא "תורה בגויים"...
הרמב"ם עצמו אמר שהפילוסוף הראשון היה אברהם אבינו...

אלה גישות שונות... מה שנקרא, מחלוקת...
לא שיש הבנה מוטעת אצל תלמידי הרמב"ם...

איפה אמרתי משהו אחר ממה שאמרת?

אסכם את דברי כך:
גישתו האמונית של הרמב"ם נובעת מהתורה בלבד, בכך אין ספק.
אך את המושגים והניסוח לקח הרמב"ם מהפילוסופים, שכן יהודי ספרד בתקופתו אהבו פילוסופיה, וכידוע אם יהודי שומע משהו מת"ח זה לא בטוח נכון, אבל אם גוי אומר את זה אז זה בטוח אמת <צ>

"הרמב"ם עסק בהם כדי להתנגח בהם, אבל פילוסופיה לשמה לא, שכן "תורה בגויים - אל תאמין". "

ועוד אקשה, היכן מצית וויכוח בין הרמב"ם לפילוסופים הגויים כדי לשלול הפילוסופיה? ומדוע גם שאר החכמים שעסקו בזה עסקו בזה?

ועל סיכום דבריך, מה הבעיה לקח את המושגים והניסוחים שלגויים?

הוא ציטט פילוסופים כמו אריסטו, הוא לא בדיוק יכל להתווכח איתם.
אין לרמב"ם עניין להתווכח עם גויים.

כפי שציינתי, זה מיועד ליהודים שלמדו פילוסופיה, לנגח את הטענות שהם עצמם העלו (וראה באגרות הרמב"ם על החוזים בכוכבים אאל"ט)

כל עיסוק בפילוסופיה אצל גדולי ישראל היה "דע מה שתשיב לאפיקורוס". חוכמות אחרות נלמדו לשמן, אבל פילוסופיה לא, שכן זו אמונה.

אין בעיה. שוב, כפי שאמרתי, הרמב"ם השתמש בזה כדי שיבינו על מה הוא מדבר. מי שלא מדייק לא מבין שהוא מביא אותם כדי לנגח אותם.

אני טוען שהרמב"ם השתמש בפילוסופיות כדי להביא את האמונה למצב של'ידיעה' והכרה ברורה באל... שכן הרמב"ם מצריך ידיעה והוא מזכיר יותר לשון ידיעה וכן הוא אומר "יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון."
הרס"ג היטיב לבאר מדוע יש צורך בחקירות האלו... דבריך הם סיבה אחת מתוך שתיים... הסיבה השניה כדי להביא לאמונה שלימה ולהוכיח מה שניתן לנו מפי נביאי ה'...
ואני מצטט "דע יחנך ה', אתה המעיין בספר זה, כי מה שאנחנו חוקרים ומעינים בענייני אמונתנו הוא לשני עניינים, האחד כדי שיתאמת לנו בפעל מה שידענו מפי נביאי ה' בידיעה. והשני כדי שנשים לכל מי שטוען עלינו בעניני אמונתנו"...

א' כהנחת יסוד כל יהודי מאמין אלא אם העכיר את נשמתו מאוד, וגם אז זה ניתן לתיקון.
על כן האמונה עצמה אינה שאלה כלל.
ומאמר חזל "אמונה בגויים" מוסב על החקירה האמונית שאנו צריכים לעשות, שהתשובות והבירורים לא ייעשו בדברי הגויים אלא בתורה.

מה המקור להנחה זו?
החכמים שהזכרתי סוברים אחרת...
הם טוענים שאדם מאמין מפני שכך קיבל מן הנביאים ועל האדם להביא עצמו לידי ביסוס שלאותה אמונה...
האם האדם היה בהכרח מאמין בהתחלה? כנראה שלא... פשוט אמרו לו שזו האמת...
לפי דבריך, כיצד מוסברים דברי רס"ג לעיל?
ואלו הדברים הן הן התורה שהיא מחייבת לכך... תאמר שלא נעסוק בתורה מפני שהגויים התעסקו בה?

א', כדי להגיד שרס"ג אמר משהו תצטרך לצטט לי אותו. אחרת מבחינתי זו ההבנה שלך בדברי רס"ג וזהו. לא רק זה, עליך לצטט אותם במלואם, ולומר באיזה הקשר נאמרו. 

אחרת אפשר לטעון כל דבר בשם כל חכם.

(וגם בלי קשר, המסקנה שלך לא מחוייבת כלל, ופרשנותך בכלל מזלזלת בנביאים ובעם ישראל כולו. זה בבירור לא דברי רס"ג.)

 

ולגבי הסיפא - 

אל תשחק אותה טיפש. 

הגויים לא נוגעים אלינו מבחינת הגבלת עיסוקינו בתורה. אל תבלבל לי את המוח עם טענות מופרכות שכאלה.

הבעיה היא דברי הגויים בענייני אמונה, בכל חלקיה. אבל אין זה אומר כלל שמה שהם נוגעים בו אי אפשר לגעת, זו טענה אבסורדית (שאגב דומה לטענת חלק מהחרדים בענייני אמונה ותנ"ך בכלל, שכיוון שאז הנוצרים היו מתווכחים ומוכיחים את דתם על סמך פסוקים בתנ"ך, אין ללמוד את זה כדי שלא יתעוררו השאלות ויפלו למינות. זו טענה אבסורדית לחלוטין.)

ואני מתפלא עליך כיצד אינך מכיר דברי רס"ג אלה...
מבואר עניין כל זה בהקדמה לאמונות ודעות...
אצטט את דבריו שם בהודעה נפרדת...
אתה מוזמן לעיין שם...
אולי אוסיף על דבריי שם על מנת שיתבארו...
אין מכוונתי לסתור כל דברי הנביאים... אלא, שמטרתם כדי שתהיה לנו האמונה קיימת... שלולא דבריהם לא הייתה לנו דת עד שלא יושלמו החקירות וכל זה מבואר בדברי הרס"ג המצוטטים...

על זה בדיוק אני מדבר... תמהתי עליך בתגובה שלפני בדיוק התמיהה שאתה תמה עלי עכשיו...

יש לנו אמונה, עלינו לבסס אותה...
האמונה זו מן הנביאים, הביסוס זו החקירה...

אנחנו מסכימים, אין טעם להאריך

אני אומר שיש עלינו חובת חקירה ועיסוק בפילוסופיה...
אתה חלקת עלי ואמרת שאין צורך לעסוק בהם וכל מה שחכמינו התעסקו בהם בכלל לא בשבילינו...

|נאנח|
חביבי, אתה לא מבין אותי נכון בכלל.

אעשה לך סדר ע"י דוגמה מהישיבה שלי, סבבה?

אצלנו לא לומדים פילוסופיה ושאר כפירה בשיעורים א' ב', אלא בשיעורים ה' ו' וכו'.
גם אז זה רק מי שביסס את אמונתו כבר ברמה מספקת והלימוד שלהם הוא רק לצורך "דע מה שתשיב".

בירור האמונה עצמה וביסוסה הוא רק מהתורה, ואוי לך אם אתה חושב שהרמב"ם ביסס את אמונתו ע"י לימוד פילוסופיה.
לא לומדים פילוסופיה כדי לדעת "מה לא להאמין" אלא רק לצורך "דע מה שתשיב".

מובן?

ועל זה אני חולק...
אני אומר שהפילוסופיה היא הביסוס וצריך ללמוד אותה גם בשיעור א' וב'
ולא רק מפני 'דע מה שתשיב', אלא כי זו חובה...
החובה הזו היא מהתורה והיא להכיר את בוראנו... חוץ מזה שצריך לדעת מה שתשיב לאחר, יש צורך דע מה שתשיב לעצמך...

אתה יודע את כל התורה על בוריה, לענות על כל השאלות בה עצמה שאתה ממהר לחפש שאלות נוספות בפילוסופיה?
נשגב מבינתי.

לא יודע מה איתך, לי יש עדיין לא מעט שאלות בסיסיות בכל חלקי התורה, שחשוב לי יותר לענות עליהן מאשר על דעתו של פילוסוף כלשהו, חכם ככל שיהיה.

אבל הנקודה שאני בא לומר שיש חיוב עלינו לעסוק בזה כשם שעלינו לקיים שאר המצוות... אלה לא מותרות ורק כדי שאגע מה שאשיב לאחרים...

לא יודע מה איתך, לי יש עדיין לא מעט שאלות בסיסיות בחלקי האמונה, שחשוב לי יותר לענות עליהן מאשר לעסוק בכל מיני סוגיות הלכתיות, עמוקות ככל שיהיו.

לא זוכר מי אומר את זה (יכול להיות שרבינו בחיי) שכל העיסוק בביפנוכו שלסוגיות הלכתיות וכל הלומדעס הוא פחות מעיסוק באמונה...

אתפנה לפה יותר מאוחר...

אחד!
שאומר בפירוש (ולא מישהו שאתה חושב שזה מה שהוא אומר)
שחובה ללמוד פילוסופיה כלימוד אמונה (אני מזדעזע רק מלכתוב את זה)
ואפסיק להתווכח איתך.

ולא אחרונים!
הכי מאוחר ראשונים.
אבל *במפורש*, שחור על גבי לבן.

אין סיכוי שגדולי ישראל יאמרו דבר שכזה.

לימוד אמונה זה פשוט שונה. אין ספק שצריך ללמוד אמונה, והרבה. זה בכלל לא הויכוח.

התשובות לכ-ל השאלות נמצאות בתורה. לא את כולן אנו מסוגלים להבין, אבל הן שם. חיפוש שלהן במקורות חיצוניים זה אבסורד גמור.

למה?

אמונה היא חיבור לה', מעל לרגש ולשכל. הופעת האמונה היא במעשינו עלי אדמות.
אתה רוצה להגיד לי שאלך ללמוד מגוי איך להתחבר לה'? גוי לא מסוגל בכלל להבין את זה!
שגוי יסביר לי על מטרת העולם, מטרת האדם, מטרת הרע בעולם?
מה הוא מבין בזה?
התורה היא התכנית לעולם, "אסתכל באורייתא וברא עלמא".
זה כמו שתלך לשאול מוסכניק איך מנגנים יצירה מסובכת.
המוסכניק אולי ידע, אבל למה לחפש בכלל אצלו?

אם עולה על דעתך שרס"ג קורא לפילוסופיה "חכמה" סתם בלי לפרש, אתה טועה טעות נוראה.

הוא מדבר על חשיבות לימוד אמונה, לא לימוד פילוסופיה

אני מספיק מותש מלעשות את זה...

"וכבר יתבאר זה על פי מה שיחשוב הפילוסוף.."

לא אומר = "תלמדו פילוסופיה", ובמיוחד לא "מצווה ללמוד פילוסופיה".

כפי שאמרתי לגבי הרמב"ם, הוא משתמש במונחי הפילוסופים כדי שדברי יהיו מובנים, לא שאת עצם דבריו הוא שאב מהם או שהיה צריך ללומדם כדי לברר אמונתו ח"ו.

הוא מתאר איך לעשות את זה...

לפי ההגדרה שלפילוסופיה זה אותו דבר...

והפילוסוף, זה אותו אדם החוקר (כך גם משמע מההקשר...)

הנה למעלה...

לא ראיתי פה פעם אחת משהו שיכול להיות אזכור לפילוסופיה.

צריך איכשהו לסחוט את זה...

אבל לחקור במושכלות זה נראה לי מספיק...

"מושכלות" זה לא "פילוסופיה"!!

ה' ישמור.

 

לחקור במושכלות זו חקירה בדברים נעלים. "שכל" מלשון משהו עליון, כמו "השכל הנעלם מכל רעיון" או "שכלי" בלשון המהר"ל ורבים מהחכמים.

אחי, בבקשה אל תאמר דבר לפני שאתה בודק אותו.

להשיג המושכלות הכוונה להשיג את אותו הדבר שמתקבל בשכל...

לצורך העניין, גם מתמטיקה זה מושכל...

ועל ידי השגת המושכלות האלו אנו צריכים לחתור אל האל...

אתה בוחר לפרש את זה כך, ואז זה מתיישב לך יופי. אם כי הרמב"ם לא אמר את זה (לפחות כאן).

 

הייתי מצפה ממך, במיוחד אחרי שלמדת קצת מורה נבוכים, שתבין טוב יותר את לשון הרמב"ם.

מהם המושכלות?
אם אלה דברים שמעל ליכולת האדם להגיע אליהם, מדוע החכמים רוצים שנשיג אותם?

לא נח לכתוב פה...
גם נגמר המקום בזה שלטלפון...
צריך מתישהו לפגש ולדון על זה... ככה זה לא יעבוד...

הקדמה למשנה








שמונה פרקים

הרמב"ם לא אמר שם פעם אחת ללמוד פילוסופיה.

 

הוא הרבה לדבר על חשיבות לימוד החכמות המדעיות למיניהן, בשלל סיבות.

הוא לא אמר פילוסופיה.

 

באחד הדפים שהבאת הרמב"ם מדבר על התקופה של אבדן החכמה, שבה צריך שלא לסור מדברי חכמים שאז (בתקופה זו) "אין לו לקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה". לא קשור לנושא שלנו.

 

בשמונה פרקים, היכן שהבאת הרמב"ם מדבר על החשיבות של השליטה בכוחות הגוף, ההליכה בדרך המיצוע. הוא מביא את דברי הפילוסופים בעניין, להראות שאף הם סוברים שמי שרוצה לחזק שכלו צריך להיות פחות מרוכז בחומריות (אך כמובן חותם בדרך האמצע של איזון.)

 

עדיין אין קשר למה שאמרת.

זו הכרת הבורא ע"י הבריאה, "מה רבו מעשיך ה'".

סתם שריטה שיש לי...
תתעלם... תחשוב כאילו יש'ם פסיק או נקודה...

"ואם יאמר אומר: הנה חכמי ישראל הזהירו מזה, ובלבד העיון בתחילת הזמן ותחילת המקום, כאמרם: כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאלו לא בא לעולם; מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, מה לאחור (חגיגה יא ב). נאמר ונעזר באלהים, כי העיון האמתי לא יתכן שימנעוהו ממנו, ויוצרנו כבר צוה בו עם ההגדה הנאמנת, כאמרו: "הלא תדעו הלא תשמעו הלא הוגד מראש לכם הלא הבינותם מוסדות הארץ" (ישעיהו ט כא). ואמרו החסידים קצתם לקצתם: "משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב" (איוב לד ד), וכאשר יש לחמשת האנשים בזה, רוצה לומר איוב וחבריו, מאמרים נרחבים. אבל מנעו שנעזוב ספרי הנביאים לצד ושנסמך על מה שיצא לכל אחד ואחד בדעת עצמו, בהעלותו על דעתו התחלות הזמן והמקום, כי כל המעיין מן הצד הזה – אפשר שימצא ואפשר שיטעה, ועד שימצא יהיה בלא דת, ואם ימצא הדת ויחזיק בה – לא יבטח מהעתקתו ממנה בספק שיעמוד לפניו, ויפסיד עליו אמונתו, ואנחנו כלנו מסכימים שהעושה זה חוטא, אם הוא בעל עיון. אבל אנחנו קהל בני ישראל חוקרים ומעיינים על דרך זולת זו, שהוא מה שאני עתיד לזכרו ולבאר בעזר ה'.

דע, אלהים יישירך האיש המעיין בספר הזה, כי אנחנו חוקרים ומעיינים בענייני תורתנו בשני ענינים: האחד מהם, שיתברר אצלנו בפעל מה שידענו מנביאי האלהים במדע; והשני, שנשיב על כל מי שטוען עלינו בדבר מדברי תורתנו. והוא, שאלהינו ית' חייבנו כל מה שאנו צריכים אליו מעניין תורתנו על ידי נביאיו, אחר שאמת להם הנבואה אצלנו באותות ובמופתים, וצונו שנאמין בעניינים ההם ונשמרם. והודיענו, כי כאשר נעיין ונחקור, יצא לנו הברור השלם בכל שער, כאשר הודיענו על יד נביאו. והבטיחנו כי לא יתכן שיהיה לכופרים עלינו טענה בתורתנו, ולא ראיה למספקים באמונתנו. והוא באמרו, כמה שהגיד לנו מן הדברים כלם שהם מוחלים, והוא הבורא את התחלתם, והוא אחד אין שותף לו, כאמרו: "כה אמר י"י מלך ישראל וגואלו י"י צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים" (ישעיהו מד ו)....

...ועל הדרך הזה ירחמך האל, נעיין ונחקור להוציא אל מה שהודיענו אלהינו במדע ובהכרח. ויסמך לשער הזה שער שאנו צריכים לו, ונאמר כשיהיו דברי התורות מתקיימות בחקירה ובעין הברור כאשר הגיד לנו אלהינו, מה אופני החכמה שהודיענו אותם מדרך הנבואה והעמיד עליהם מופתים ואותות הנראות, לא המושכלות? אחר כן אשיב בעזרת האל התשובה השלימה. ונאמר, מפני שידע בחכמתו כי המבוקשים המוצאים במלאכת העיון לא ישלמו כי אם במדה מהזמן, כי אם ימחה אותנו בידיעת תורתו עליה, נעמוד זמן בלא תורה עד שתשלם המלאכה ויתום העסק בה. ושמא רבים ממנו לא תשלם בו המלאכה, בעבור חסרון שיש בו, או שלא ישלם לו להתעסק בה בעבור שיקוץ בה, או מפני שהספקות שולטים עליו ומבלבלים אותו, ושמרנו הבורא מכל אלו הטרחים כלם במהרה, ושלח לנו שלוחיו והגיד לנו בהגדה והראנו בעינינו אותות עליה ומופתים שלא התערב בהם ספק, ולא מצאנו דרך לדחותם, כמו שאמר: "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" (שמות כ כא). ודבר עם נביאו בפנינו, ושם זה מחייב להאמין בו תמיד, כמו שאמר: "בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם" (שמות יט יט). והתחייבנו מיד לקבל עניין התורה וכל אשר נכלל בה, כי כבר התקיים בעד המוחש והתחייב בקבולו כל מי שהוגד לו בראיית ההגדה הנאמנת, כאשר אני עתיד לבאר. וצונו שנרצה לעיין במתון, עד שיצא לנו זה בעיון, ולא סרנו מהמעמד ההוא עד שנתקיימה טענתו עלינו, והתחייבנו להאמין בתורתו ממה שראו עינינו ושמעו אזנינו. ואם יארך הזמן למעיין ממנו עד שישלם עיונו, לא יחוש לזה, ומי שיתאחר בעבור דבר מונע מזה לא ישאר מבלי דת. ומי שיהיה מן הנשים או הנערים, ומי שלא ידע לעיין, תהיה דתו שלמה לו ומגיע אליה, כי כל בני אדם שוים במדעים החושיים, ישתבח החכם המנהיג. ובעבור זה אתה רואה בתורה מקבץ בהרבה מקומות הנשים והבנים והאבות בזכרון האותות והמופתים."

מסתמא שכן...
חוברת יפה... ישר כח למוציאים...

או אולי סגנון אחר...

שמעת על מישהו בשם שלום צדיק?

לא...

מקסימום אקח אותו כמדרש אגדה...

20170522122919.doc


20170522122933.doc

לא בהכרח מדבר על זה, אבל קשור...

גם לש'כנזים יש עין הרע

 

[@נגרינסקי,"עין הרע" כך בהחלט ניתן להיאמר. כמו יצר הרע ולא יצר רע. "עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם" (אבות, ב, יא) בעניין ההבדל בין עין הרע ועין רעה- מסתבר שיש הבדל. פעמים הם אותו עניין ופעמים מדובר דוקא על עין הרע במובן המזיק ולא הקנאה-  "עין הרע - כמו עין רעה שאינו מסתפק במה שיש לו ומחזר אחר דברים אחרים. ויש מפרשים עין הרע, שמכניס עין הרע בממון חבירו או בבניו ומזיק לו" (ברטנורא שם)]

 

מכיון שאני בתענית ויכוחי רמב-מיסטים.... לא אגיב לדברי נגריסקי רק אומר שהרבה פעמים הגישה לרמב"ם (@רמבמיסט בנשמה, אנא הזכרלי לכתוב על זה, על רמבמיסטים) היא ילדותית מאוד ושטחית.

גישה כזו היא שהביא חוקרים בני זמננו לטעון שהיו שני "רמב"ם" בימי הביניים דבר שהינו הבל, שהנשר הגדול היא גדול בתורתו עשרת מונים ממה שהחוקרים יכולים לחשוב להבין בשכלם ובאמת אחד הוא וכמו שכתב מרן הרב קוק זצ"ל שלא ניתן "להפריד את היד מהמורה".

 

ואין לי כח להרחיב.

 

אבל כן, אין לנו הגזמות של מרוקאים....

מבחינה לשונית...
יצר הרע - יצר שמייצג את הרע...
תאמר עין הטוב?כך אולי יותר קל להבין את הבעיה הלשונית...

אז אני פשוט אחכה למה שאתה עתיד לכתוב שם...
אף אחד מה"רמב"מיסטים" לא טוען שיש 2 רמב"ם...

מה שאתה טוען שזהו המייצג את הרע אינו אלא סברא בעלמא שדורשת מקור.

סוכה נ"ב ע"א "שבעה שמות יש לו ליצה"ר... הקב"ה קראו "רע" ".

מה שהנך מראה דוג' עין הטוב יכול וזה אפשר- אינני יודע. ואסביר-

מה כבודו יאמר על "לשון הרע" הינו מייצג את הרע? והאם הפכו הינו "לשון הטוב" זה אפשר.

ואולי אפשר שהוא של חלק רע. ואיני יודע אך ודאי ניתן להיאמר שכן, כפי שכבר אמרתי זוהי משנה מפורשת בפ"ב דאבות מי"א עין הרע!

ואצל גרסאות בכתבי יד קדומים:
"רבי יהושע אומר עין רעה ויצר הרע ושנאת הברייות מוציאין את האדם מן העולם."

ולכא' לפי מה שאתה כותב צ"ל לשון רע

מ"מ, כעת אני עוסק בדבר אחר כך שאין לי פנאי כרגע לדון כאן...

אפשר גם עין הרע וגם עין רעה...

משו עם יוסף כתונת ועינא בישא

ידעתי את זה

אנא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא= 
אני - מזרעו   של יוסף אני בא שנאמר עליו שלא שלטה בו עין הרע.

ספתוש?! רציני?

יש לנו איזה 3 בכיתה,

והן ממש חמודות,

חוץ מהקטע הפרסי...

 

אשכרה.