-למה?
אני מתקשה להבין את זה לעומק וההסבר היחיד שמצאתי שהניח את דעתי חלקית בינתיים הוא זה:
האדם המקבל עליו תורה ומצוות, מה מעמדו כייצור אוטונומי? בידוע שרבו הטוענים ורבו הטענות, שהאדם המקבל עליו עול תורה ומצוות הוא משועבד, אבל גם מושג השעבוד וגם מושג החירות דורשים ניתוח סמאנטי... אם יש לעולם נוהג וחוקיות - האדם הוא חלק ממנו, והוא כפוף לכל המערך של המציאות הטבעית, הכוללת לא רק את גופו כי אם גם את נפשו: הוא כפוף לו מבחינה פיסיולוגית, והוא כפוף לו מבחינה פסיכולוגית... לפי זה - מהי חירות האדם? קבלת אורח-חיים שאינו נובע מטבעו של האדם משמעותה - שחרור האדם משעבודו לכבלי הטבע הגולמי... האדם המופעל ע"י טבע "עצמו" אינו לאמיתו של דבר אלא גולם המופעל על-ידי כוחות הטבע, ממש כבהמה הרועה באחו, שאף היא, לכאורה, חופשית מן התורה ומן המצוות, ז. א. מכל חוק הכפוי עליה מן החוץ... אין במציאות אלא שניות: טבע, הכולל גם את רוח האדם, ואלוהים. רק בדבר אחד יכול האדם לחרוג ממסגרת השעבוד לכוחות הטבע - בהידבקות באלוהים, שמשמעותה המוחשית היא עשיית רצון אלוהים ולא רצון האדם, מאחר שרצון האדם אף הוא גורם טבעי.
בזה נפסלה כעבודה-זרה כל דת של ערכים המשקפים את מגמותיו ואת חזונו של האדם... ; וזהו "אין לך בן-חורין אלא מי שעוסק בתורה" : הוא בן-חורין מעבדות הטבע, מאחר שהוא חי בפועל חיים הנוגדים את הטבע הזה, הן בגילוייו הכלליים והן בגילוייו באדם עצמו. לפיכך אין שום צורך - לא מבחינה דתית ולא מבחינה פילוסופית - לקרב את המצוות המעשיות לעולם המושגים או לעולם האינטרסים של האדם; דווקא בזרותן טמון כוחן. ניסיונות לרציונליזציה של המצוות וחיפושים אחרי "טעמי-מצוות" הם חסרי טעם דתי וחסרי טעם פילוסופי, ואין בהם אלא אינטרס תיאולוגי או פסיכולוגי בלבד...
(ישעיהו ליבוביץ, מתוך: יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, עמ' 13 – 36)
אם קראתם (גם אם לא) אשמח אם תחלקו לי מחכמתכם.... תודה!
)
)
)