אני שונאת טבלאות ואני שונאת כנסת אבל יש בגרות באזרחות וזה היה כתוב לי בטבלא, לכן כתבתי את זה פה ועכשיו יש את זה מסודר

תפקידי הכנסת:

חקיקת חוקים: בסמכות הרשות המחוקקת להציע חוקים ולעהבירם ברוב בכנסת, החוקים הם בסיס לפעילותה של הרשות המבצעת שזה הממשלה שצריכה לפעול על פי חוקי הכנסת, בלי חקיקה הממשלה לא יכולה לפעול

גם הרשות השופטת צריכה לשפוט על פי חוקי הכנסת וכך ניתן לראות את הגבלת השלטון והפרדת הרשויות

בחירת נשיא המדינה: הנשיא נבחר ע'י הכנסת אחת ל- 7 שנים וגם נשפט בפניה אם התנהגותו לא הולמת 

פיקוח וביקורת על עבודת הממשלה: כחלק מהפרדת רשויות צריך לפקח על עבודת הממשלה, למה? כדי למנוע עריצות וריכוז עוצמה וכח ע'י השלטון

אבל איך הכנסת עושים את זה ? ע'י וועידות מטופשות שזה מעצבן לזכור את השם שלהם, וועדות הכנסת, הצעות לסדר היום, שאילתות, אי אמון, חוק התקציב, וועדות חקירה פרלמנטריות

בחירת מבקר המדינה : אם תהיתם אז הוא נבחר פעם ב- 7 שנים, בדיוק בשנת שמיטה (סתאאאם) והוא אחראי מטעם הכנבת לבדוק את הגופים הממשלתיים (וואלה, אחלה ג'וב) הוא צריך למסור ד'וח על ממצאיו (ולא ד'וח חנייה) הכנסת קובעת את תקציב משרדו ורק היא מוסמכת להדיחו, המבקר אינו תלוי בממשלה בכלל, רק בכנסת

השתתפות במינוי שופטים ודיינים: בוועדת המינויים משתתפים 9 בני אנוש מכדור הארץ: 2 ח'כ, 2 שרים ועוד 5 חייזרים, טוב התבלבלתי, לא משנה העיקר שיש פיקוח על השופטים

מינוי ועדות חקירה פרלמטריות: הכנסת ממנה וועדה לנושאים חשובים ביותר

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול