ויש רזרבות. אצלי הבכורה לא אכלה יומיים. פשוט לא רצתה כלום

יש המון שההנקה היתה להן קשה בהתחלה. בטח כמעט לכולן..

ואותי זה הציל שבהתחלה הפשושית היתה בעצם רק על בקבוקים ואני בעיקר ניסיתי. ולאט לאט הפחתנו בקבוקים עד להנקה מלאה.

בגיל ארבעה חודשים כבר לא הסכימה לגעת בבקבוק (עד עצם היום הזה).

אולי היית נותנת לה לקרוא כמה סיפורים פה בפורום..

היתה מישהי שהגיעה עם התינוקת להתייבשות, לא זוכרת מי. שוקולד לבן? שוקופלת? אני ממש לא זוכרת.

אפשר לשאול איפה התרתם?

כנסי לאתר שלו.

ברור לי שהדבר הראשון או השני אחרי לידה בפעם הבאה זה להציץ בפה, ולאחר כמה שעות לקבוע תור לד"ר פורר להתרה ביום השיחרור.

סבלתי מספיק..

את יודעת על עוד אופציות?

כמה עלה לכם?

התרה לא נכונה יכולה לפגוע.

אין לי מושג מי עוד חוץ מבוצר שהוא גם מומחה ויקר.

עלה לנו 800, כולל לבוא אח"כ שוב.

כמעט בנו עכשיו שוב כי הוא עדיין לא הסתדר עם מוצקים, וזה ללא תוספת תשלום.

אבל עכשיו ב"ה יותר טוב, אז אנחנו דוחים את זה.

ואפילו יותר מדי...

ולעניינינו- מצטערת, הייתי מקשיבה יותר לאמא שלה מאשר ליועצות של הבית חולים

כשבאים על היום הראשון של ההנקה בגישה שכדאי לשלב בקבוק לדעתי די קשה להצליח להניק בגישה כזאת

יש אולי כמה יועצות בי"ח מוצלחות פה ושם אבל הרבה מהן ממה שראיתי ממהרות וגם באות בגישה מאד קונונציונלית של פעם. וממש לא ממצות את כל מה שאפשר לפני שהולכות לכיוון של תמ"ל.

ברור שתינוק יכול להתייבש באופן עקרוני אבל לא נראה לי שזה מה שהיולדת היתה צריכה לשמוע

היו לה יועצות והיתה לה אמא שלה, את לא היית צריכה להגיד שום דבר

במיוחד שבאמת יש מגוון רחב של דעות ואני למשל לא מסכימה איתך. בקבוק אחד כן יכול להרוס ואני מניחה שאמא שלה יודעת מה שהיא אומרת.

גם אם לא כל כך הלך לה בהנקה זה לא אומר שהתינוק היה בצום. מן הסתם קצת חלב הוא כן הצליח לקבל

אני הייתי מציעה לה לשאוב קצת ולתת לתינוק אפילו עם מזרק כדי להיות בטוחה שהוא מקבל קצת אוכל

אבל אכלה מאוד מעט. ובמחלקה סיפרו שהיא ממש לא רצתה עוד. ככה שבאמת הייתה שבעה. אחרי יום וחצי הנקתי פעם ראשונה חמש דקות בלבד. נכנסנו לשגרה לאט לאט. ארוחה נורמלית של זמן ממושך לדעתי הייתה רק אחרי יומיים.

בקבוק פה ושם לא הורס הנקה.

בקבוק באופן סדיר יכול להרוס.

אבל-

ברור שעדיף שהתינוק יאכל גם אם זה הורס את ההנקה.

אל הר המוריה צודקת. כלל ראשון- שהילד יאכל!

לא יודעת איזו רופאה אמא שלה, אבל יש כזה דבר תינוק שמתייבש.

התינות שלי היתה לחלוטין מיובשת אפילו שינקה!!!

ההמטוקריט שלה היה ממש ממש גבוה! והטיטולים יבשים.

אגב, יש כזה דבר תינוק שלא אוכל הרבה.

זה בד"כ תינוק שנולד מאד קטן והוא מתעייף מאד מהר מהיניקה

וגם פחות מרגיש את התחושה של הרעב כי הוא חלש יותר.

במקרה כזה כן ממליצים לשלב בקבוק

אבל בשום אופן אין כזה דבר תינוק שלא צריך לאכול.

יש תינוק שקשה לו וצריך לעזור לו.

אף אחד לא אמר שהיא הרעיבה

היא ניסתה להניק, הלך לה קשה. זה לא אומר שהתינוק לא קיבל משהו בכל זאת.

לי באחת הלידות היה קשה עם ההנקה בהתחלה והיועצת הנקה שעזרה לי עשתה עיסוי לתינוק מתחת הלשון תוך כדי שאני מנסה להניק ואז התינוק ינק ממש טוב.

אז נכון שבארוחה הבאה זה שוב הלך לאט ובקושי אבל לפחות ידעתי שארוחה קודמת הוא אכל כמו שצריך

הנקה שהולכת קשה זה לא בהכרח אומר להרעיב. זה אומר שתינוק לא מתחבר טוב, מחובר שעה, יונק לא יעיל. זה קשיים של התחלה ואפשר להמשיך להשקיע עד שהמצב משתפר וההנקה מסתדרת.

לחלוטין, במאה אחוז, אי אפשר להגיד שהתינוק רעב ביום הראשון. עוד נשאר לו מהרחם. הסיבה שמניקים על ההתחלה היא בעיקר בעיקר בשביל להרגיל אותו ושאולי לא יתחיל התייבשות. אבל הלכת רחוק, הרעבה זה ממש ממש לא! 

גם ביום השני, אחרי שהפיצית שלי לא אכלה כל כך נאמר לי בתינוקיה שזה עוד התחלה ולא צריך לדאוג, בקיצור אמא שלה כנראה מבינה עניין קצת.

ואל תשכחו שכל מקרה לגופו, יתכן שאמא שלה מבינה קצת יותר מיועצת הנקה, נכון? די ברור לי שהאמא ראתה שהתינוק חיוני ויעיל, וכנראה שהיא מספיק מבינה כדי לראות שהוא לא רעב, אז באמת למה שיאכל תמ"ל אם לא צריך? למרות שאני בעצמי כן הבאתי אחרי שהיו לי קצת קשיים, בעיקר כי רציתי לדעת שהיא כבר אוכלת ומסתדרת. אבל אני לגמרי מבינה מאיפה אמא שלה הביאה את זה, ואני בטוחה שהיא הפעילה שיקול דעת קצת יותר ממה שאתם מצפות ממנה. 

ושוב, מדובר במקרה של צפייה מהצד. מעניין לשמוע מה היה שם באמת- ממש יתכן שהיועצת הנקה לא נתנה הרבה בטחון עם דעותיה ולא הייתה מוצלחת כל כך [חוויתי אחת כזו, שרק הלחיצה יותר, יכול להיות שאם אמא שלי הייתה רופאה היה לי יותר רוגע]..

ובכלל, אצלי זה בטוח לא נכון, ברגע שנולדים הם דורשים לינוק ויונקים בלי הפסקה עד שהנקה ממש מתייצבת. וכוונה באמת בלי הפסקה. אני נותנת בקבוק כי אחרת אני פשוט מתה מעייפות. ויש מלא תינוקות כאלו 

גם אחד התינוקות שלי התייבש, אבל אלו היו כמה ימי חמסין קשים, והוא נולד בין הגדולים אצלי ובאמת חיפש כל הזמן.

ואני יכולה להגיד שגם בתור ילד, ובתור בחור עכשיו, הוא תמיד נוטה להתייבש - בצומות, בטיולים, צריך תמיד להשגיח עליו בתשומת לב מיוחדת.

אבל זה יחסית יוצא דופן.

מישהי ניסתה בימים הראשונים ממש אחרי הלידה לשאוב?

יוצאת כמות מזערית!!!

וכך זה צריך להיות.. התינוק לא זקוק ליותר מזה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

שולחת לך בפרטי תמונה

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

וכבר בשבוע נגיד 10-11 כשסיפרנו לה אמרה לי -מה לא סיפרת לגדולים אין מצב הרי רואים זה ברור..

נו מההה