בגד עוני.
פעמים שהטלאים מכוסים, פעמים שהם מגולים. פעמים שהם נגלים
קרעי מחשבות, זרמי רגשות
סברה מפה, הגיג משם
שמחה ועצב, התהוות וחידלון
חוויות אין ספור ומחשבות לאין תִּכְלָה
וביניהם, עומד האדם
ומשתומם.
מתפעל הוא מן היופי, מן העושר
אך---
האם לאחד את כולם יוכל?
לעטוף בחיבוקו החם את כל השברים
לִקְווֹתָם אל מקום אחד
ותֵרָאה היבשה.
