אף אחד ממתכנני הגירוש לא ביקש סליחה.

 אז למה שנסלח?

א. העוולות עדיין נמשכות, אני לא רוצה להמשיל את זה, זה חמור מספיק כדי שלא נצטרך להמשיל את הדבר.
עניין נוסף זה חטא כנגד כנסת ישראל, איך יכול הפרט לחשוב את עצמו מספיק ראוי למחול על דבר שנעשה כנגד כנסת ישראל, זה כמו שאיש מעיר אחת ימחול על גזל שגזלו מכל אנשי העיר, איך הוא יכול עלשות דבר כזה.

בדרשות הר"ן נאמר שלכל חטא יש מחילה חוץ מפגיעה בכבוד עם ישראל(משהו בסגנון אם לא מדוייק), וזה לא היה פגיעה בכנסת ישראל.

ב. סוגיא גדולה, איני עומד להכניס את ראשי במחלוקת של מה הייחס לצבא.

ג.כנ"ל

ד. שמעתי את הרב אליהו אומר משהו דומה, אבל לא שמעתי שהוא אומר לסלוח.

בעשרת ימי תשובה הביאו לאולפנה שלנו את הרב אריאל-הרב של רמת גן נראה לי. לשו"ת ונשאלה השאלה הזו והוא

ענה:קודם כל מישהו ביקש בכלל סליחה? זה כמו שנבוא למי שפגע בנו ונגיד לו זה בסדר כבר סלחתי.

וגם כשמישהו יבוא ויבקש סליחה זה יהיה ברמה האישית של אחד על אחד וזה בכל מקרה לגופו. אבל ברמה הכללית של

הציבור שלנו והממשלה לא בטוח בכלל שנוכל לסלוח ואולי גם אסור לסלוח לרשעים. (עד כאן דברי הרב)

ונראה לי שזה אומר הכל.

בעז"ה נחיה ונחזור.

בשביל עצמי וגם לחילים כשאני רואה חייל הזכרונות של הגירוש חוזרים אלי מכל המשפחה שלי אני לקחתי את הגירוש בצורה מאד קשה ולכן אמרו לי את מה שאמרו לי .

חברה שלי אמרה לי שבגלל זה חילים מתאבדים כי כל המבטים שננעצים בהם הם מרגישים אשמה (ויש להם על מה)וגם אל תשכחו שמדובר בחילים בני גילנו פחות או יותר הם רק סימו י"ב  .

שהציעו לה להיצטרף לקבוצה שתיתלה על דלתות המגרשים שלטים,את כל הפרטים שלו לגבי הגירוש .כלומר,איפה הוא הישתתף בגירוש שמות המישפחות שהוא גירש וכו'..ובנוסף גם לתת לשכנים שלו פליירים ..יעני להעלות ת'מודעות.

השאלה שצצה לה היא האים כדי להישתתף בזה.?מיצד אחד :ברור!!!כי מה זה לגרש אנשים מהבית??אנשים ביגללו לא ישנים בבית ,ביגללו נוער סובל ,מישפחות מיתפרקות וכו'..אך מיצד שני:מה אים המישפחה שלו??ילדים שלו??האים הם צריכים לחטוף את כל הגידופים,ההשמצות???

אשמח אים יש למישו איזה דעה אז שיגיב!מעניין אותי מה אתם חושבים על זה.

אני לא יודעת כמה זה היה קשור לשירשור..אז סליחה!

בשביל אנשים כאן לענות.
צריך ללכת לרבנים בנושא הזה.

צריך להוקיע אותם ואת המשפחות שלהם!

אדם אחד יחטא ואנו נגיד שיש שמץ פסול בכל זרעו.
לא ניתחתן איתם, לא נדבר איתם, נבנה ערים משלנו.
איזה טוב יהיה, מדינת יהודה מצד אחד, מדינת הכופרים מצד שני, אך נוסטלגיה, ממש חזון אחרית הימים.

כשטיטוס הרשע נכנס לירושלים מה הוא ראה?
הוא ראה תלמודי תורה, ישיבות קטנות, ישיבות גבוהות. גמ"חים וארגוני חסד.
ענקי עולם אם ראשונים כמאלכי השרת אנו כבני אדם ואם הם כבני אדם אנו כחמורים ולא כחמורו של פנחס בן יאיר,את זה אמרו התוס' בחולין ה: .
ועם כל זה חרב ירושלים, כי היה שנאת חנים, היו מסתגרים בתוך קבוצות קטנות-אחרים לא יכולים להיכנס. מניין לאשכנזים\מנין לספרדים\מנין לעשירים\מניין לעניים\מניין לסנדלרים\מניין לנגרים[אני יכול להמשיך אבל אני משער שהבינו פנ את הרעיון]. לא נשכח ולא נסלח אבל גם לא נרצח ולא נגנוב. כמו שצניעות זה לא רק אורך החולצה, תורה איינה רק א"י. א"י זה הרבה, אנו עושים מה שאנו יכולים אבל בל נשכח עוד את התורה. את שבת קודש יום החמדה. את גילוי העריות. את שפיכות הדמים. את הקטל בכבישים. אכן על הגירוש אין כפרה, אבל הלכה לא נפסקת ע"י רגש, כי אם ע"י שכל. צריך עיון מעמיק על הנושא לראות מה התוצאות, האם אני אגרום ע"י כך להרג? האם אני אגרום לגירושין? לנוער מנודה שישתמש בסמים לברוח מהמציאות? "לא תיקום ולא תיטור" עד שמגיע לארץ ישראל, שם מותר הכל, נכון?

יש פסקים, הרבנים עברו על הסוגיות ופסקו לאחר עיון בדבר. אבל אנו הדרדקים, אשר לא שימשנו עדיין כל צורכנו לא נפסוק. לא נקבע דיני נפשות בהנד עפעף. נשאיר זאת לגדולים.
לאחר שהגדולים יפסקו פסק אנו נלך לאורם בכל יכולתינו. אבל לפסוק לעצמנו לא נעשה.

אם הרב שלך פסק לך שמותר לך, אזי מותר לך. אם פסק שאתה חייב, אז הינך חייב. אם לא איני רואה איך אתה יכול לעשות דבר כזה שיכול לגרום לתוצאות מזעזעות בלי עיון בהלכה.

בדרך כלל בעיות בבית.

רק לשם המחשה, כל חחיל קרבי מקבל נעלים חינם וגם את הדבר שהולך מתחת לרגל למי שצריך(מצטער, אין לי מושג איך קוראים לזה) כל זה נובע בגלל שחייל אחד היו לו נעלים לא טובות וזה כאב לו עד שהתאבד בגלל זה. זה קרה לפני בערך 10 שנים.

דבר ראשון-(כמו שכבר נאמר)-מישהו ביקש סליחה?אז איך אפשר לסלוח?!

דבר שני-כדי לחזור בתשובה האדם צריך לתקן את מעשה העוולה שעשה!-ועוד יותר שזהו מעשה פשע נגד עם-ישראל עכשיו ולדורות הבאים.....-צריך לעשות כל כך הרבה כדי לתקן כזה דבר!לכן-לא יעזור גם אם יבקשו סליחה -צריך לתקן!!!!ועוד איזה תיקון......

שצריך לסלוח לפושעים האלה....אבל הנקודה שאני אישית מסתובבת עם אבן על הלב שאני כל היום חושבת על הגירוש  שאני לא אראה יותר את נווה דקלים שהמקום הזה היה הבית השני שלי  תראו הכרתי את המקום הזה מצוין אחותי גרה שמה בשבועות של הגירוש היתי איתה הבית שלה היה גם הבית שלי בגירוש היתי צריכה להיות אצלה...זה לא הסתדר וזה לא משנה למה...

אני כועסת על כל העולם צבא, חכי"ם ,יס"מניקים, כולם כל מי שהיה בגירוש.

סיפרתי את זה לחברה והיא ראתה שאני לקחתי את זה קשה יש בי כעס, זעם, מרירות. והיא אמרה לי שברגע שאני אדע לסלוח אני עושה טובה לעצמי.לא להם.

הם לא צריכים את הסליחה שלי הם חיים יפה מאד בלעדי הסליחה הזאת . עד כאן הדברים של חברה שלי

תגיבו..... 

אולי באמת יותר קל לסלוח, להוריד מעצמנו את השק הזה.

אבל חיבים לזכור שהפשע נעשה כלפי כ"כ הרבה אנשים, מי אנחנו שנסלח???

אם נסלח קיים חשש שגם נשכח מי עשה את הפשע, והוא לא מפסיק - פשוט עובר לשלב ב'

לא קראתי את כל השרשור אבל לדעתי-

א. ברור שלא נשכח!! ממש לא! ונסלח? הם לא ביקשו סליחה, אז אני לא ירגיש לא טוב עם עצמי כי זה לא שמישו ביקש סליחה ולא סלחתי לו.

ב. להתגייס... למרות שהצבא הזה עשה דברים ממש לא טובים הוא גם שומר עלינו.. ואם הצבא יתפרק אז ישר הערבים יתקיפו אותנו.. אנחנו לא גרים בשוויץ שלא צריך צבא.. צבא זה חובה שיהיה בכזאתי מדינה...

ג. אני שונאת את הממשלה. ונגדה תמיד. אבל בכ"ז כמו שאמרתי, כן צריך להתגייס לצבא לדעתי.

יומלאור - הודיה.

לגבי הצבא לדעתי בשנים הקרובות לא להתגייס למה?

1. איזה מן צבא זה שמאיים על החילים שלו בכלא ומכריח אותם לקיים את הפקודות שלו שזה נוגד מצפונית ערכים ואידאלים של אנשים.

2. הצבא מזלזל באנשים שלנו לא אתחיל לתת דוגמאות רק תחשבי מה דן חלוץ אמר על הבחורים שהיו על הגג בית הכנסת בכפר דרום תובב"א . חשוב לתת לצבא כמה שנים בלעדינו כהוא ירגיש את החסר בנו ואז ידע להעריך.

3. המדים היום מסמלים את הגירוש יצא לי לדבר עם בן דוד שלי והוא אמר שהוא רוצה להתגיס לצבא אז אמרתי לו איך אתה מסוגל לעלות על המדים האלה אז לא היה לו מה לענות.

שמעתי שרב במרכז אומר כך וממש התחברתי.

מחזור גיוס אחד לא להתגייס. אם הבנתי זאת נכון צריך לארגן שכל הדתיים לא מתגייסים במחזור הזה, לא שכל ישיבה  בוחרת לה זמן אחר. לצבא יהיו את החיילים, עם זאת מחזור אחד יהיה קצת קרח.[מחזור הבא יהיה עמוס]

אם לא נתגייס למשך 4 שנים יכול להיווצר מצב שבו יהיה מחסור בחיילים, פעיליות תקטן, והקטל יגדל. הצב"א גם ימצא תירוץ לגייס עוד בנות בקרבי ואז הבעיות תגדלנה.

ממש התחברתי לגישה הזאת.

ב"ה

א. 100% נכון. דיברתי על זה היום עם אחד מהרמי"ם אצלנו  והוא גם אמר ככה. וגם אף אחד לא ביקש סליחה.

ב. לא יודע. נראה אחרי הבחירות

ג. כנ"ל.

ד. לא לסלוח !!! בשום מצב ! וזה לא דומה לשק, בכלל !

מה את רוצה שיהיה?

צודקת במה שאמרת. שורה תחתונה - צבא מושחת.

אבל מה נעשה בלי צבא? אני לא חושבת שהארץ שלנו יכולה להתקיים בלי צבא.

לא היתי מחוברת כבר המון זמן

קודם כל הלא נסלח זה לא רק להשאיר למפונים אלה לכולנו... ברור שאני לא אסלח לחיל שגירש את עמ"י מארצו (גם אם הינו שם או לא עצם העובדה שאני לא יכולה לנסוע לגוש...)

אני חושבת שעכשיו לא להתגייס לצה"ל כי נמאס שאנחנו מתננדבם וכל זה ובסוף נונים יריקה בפנים שמאימים עליך שאם תעיז לסרב פקודה אז נוריד אותך מהדרגות ותשב בכלא

או שהתנאי יהיה שנתגייס בדרישות משלנו כמו אם יהיה גירוש נוסף (ח"ו) אני מקשיב בקול התורה ולא בקול המפקד 

ב"ה

בטוח ?

ב"ה

אבל אם בקשו לסלוח (לא שזה הגיוני כ"כ), האם הרב אבינר חושב שצריך לסלוח?

א. נכון

ב.צריך להגייס לצה"ל

ג. נראה לי שאת הלא נסלח נשאיר למפונים עצמם להחליט אם זה מתאים או לא לומר .

בעז"ה בבנין גוש קטיף................

א. נכון
ב. השאלה היא מתי.
ג. היו המון חטאים, הגזל-זה אויל רק כלפי המגורשים, ה"לא תחנם-לא תתן להם חניה בקרקרע"[ע"ז כא.] זה אם איני טועה כנגד כנסת ישראל, היה כאן פגיעה בכבוד ישראל. היו כאן השמצות סתימת פיות התרזה שנאת חינם מצידם, ולא חסרים עוונות. חלקם גם אנ ושותפים ואנו יכולים לסלוח עליהם. חלקם אף אדם בכנסת ישראל לא יכול לסלוח עליהם

בע"ה ה' נהיה בירושלים המורחת ליד דמשק[עיינו רש"י על זכריה פרק ז פסוק א, מדהים ומשמח!]

בס"ד

(כל מה שאני אומר הוא על דעתי האישית בלבד, ואולי פה ושם שרבבתי משהו ששמעתי מרבנים)

א.לא נשכח-ברור שלא נשכח את הגירוש, ואנחנו עוד נחזור!

  לא נסלח-בעיקרון, אם יתוקן העוול ונחזור לגוש קטיף והשומרון, לפי דעתי אין שום סיבה לא לסלוח. אבל כששום דבר כמעט לא נעשה בעניין העקורים והממשלה ממש לא עוזרת בכלום-לא רק שלא צריך לסלוח, אלא גם צריך להדגיש את זה שכל עוד אף אחד לא מטפל בזה-אנחנו לא סולחים.

ב.אני חושב שאע"פ שצה"ל עשה את המעשה הנורא שהוא עשה, ושהלב באמת לא מסכים לזה שנתגיס לצה"ל-צריך באמת להפריד בין הגירוש לבין עוד המון דברים חשובים מאד שהצבא עושה למען בטחון המדינה ותושביה. ידוע הדבר (אני חושב שהרמב"ם אמר את זה) שכאשר בן אדם חוטא יש מצווה לשנוא את העבירה שהוא עשה ולא את החוטא עצמו (אולי מכיוון שבפוטנציל הוא יכול לעשות עוד הרבה מאד דברים טובים).

ג. עוד לא חשבתי על זה (די מורכב).

ה. עיין א.

 להיות תמיד שמחים!!!

וכן יש את זה בספר אחר של הרב[איני יודע איזה, הלשון שאני כותב זה מה שכתוב שם, בקובץ יש משהו מאוד דומה].

  את הרְשע ולא את הרָשע

לחצתי tab וזה נשלח ;-[

אם נאמר לקטן לשנוא את הרֶשע זי הוא יתחבר לרשע ויהפוך להיות כזה.

את הקטן מלמדים לשנוא את הרשעים ולא את הרישעה, כשהוא מתבגר אזי מלמדים אותו לשנוא את הרישעות.
ומאי שנא כלפי המדינה? שונאים את החטא ולא את החוטא, נכון. מפרסמים את זה ברבים? צע"ג!

בחזרה להתחלה, כבר נאמר כאן שזה עניין נגד כנסת ישראל ואין הפרט יכול לסלוח[לפחות כך אמר לי הרב שלי] והר"ן בדרשותיו אומר שלכל חטא יש תשובה חוץ מפגיעה בכבודן של ישראל, ומה היה כאן אם לא פגיעה?

מה שנא בין המדינה לצה"ל? שיניהם כמה אנשים למעלה קבעו משהו והזוטרים[אזרחים=חיילים, מפקדים=אחמי"ם אלופים=חברי כנסת ±(כמובן כמו שאמר רשב"י לכל כלל יש יוצא מהכלל[קידושין לד.])] לא עשו דיים כדי למנוע. 
עם זאת כמו שאמרו בעבר, המדינה קדושה, הממשלה לא!

חבל על הזמן- יש לי חשבון גדול מדי למדינה הזאת, כך שמכאן ועד סליחה הדרך עוד ארוכה.

אני לא סולחת- לרה"מ על כל השקרים שלו, על השחיתויות, על הגנבת קולות

אני לא סולחת- לתשקורת, על ההסתה, על השקרים שהפיצה, על החד צדדיות שהפגינה

אני לא סולחת- למשט-רע על המכות שהרביצו בנחישות ורגישות

אני לא סולחת- על הדיקטטורה ועל הסתימת פיות

יש לי חשבון גדול מדי למדינה הזאת, מצטערת, קשה לי לסלוח.

אבל בטח שמתם לב שלא כתבתי את צה"ל- כי אני שיא המעריכה את צה"ל המדהים על הכל אבל על הגירוש- אני לא סולחת להם. לכן אני חושבת שצריך להתגייס בכל זאת. אבל מה איכפת לי- אני בת בכל מקרהת

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...