בס"ד
ליקוטים מליקוטי-מוהר"ן
וליקוטי-הלכות לכבוד טו' בשבט
'מקור חכמה' – מכון לעידוד הלימוד בספרות ברסלב המקורית
מה הקשר בין שבת שירה לט"ו בשבט?
על מה לחשוב ולכוון כשאוכלים את הפרות?
מה זה הנועם העליון? ולטעום קצת קדושת א"י.
כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִבְלִי לְקַבֵּל הֲנָאָה וְתַעֲנוּג מִגּוּף הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, רַק לְהַעֲלוֹת הַתַּעֲנוּג וְהָאַהֲבָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר לְהַעֲלוֹתוֹ לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה. וְשׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הָאַהֲבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים הוּא בְּחִינַת נעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁתַּלְשְׁלִין וְנִמְשָׁכִין כָּל נְעִימַת הַטְּעָמִים וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּבְחִינַת מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים
שֶׁכָּל הָאַהֲבוֹת שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּכָל הַתַּעֲנוּגִים כֻּלָּם נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן מִבְּחִינַת נעַם הָעֶלְיוֹן
וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ. כִּי עַל יְדֵי הַבְּרָכָה הוּא מְקַשֵּׁר וּמַעֲלֶה הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת נעַם הָעֶלְיוֹן, כִּי כָּל הַבְּרָכוֹת הֵם בְּחִינַת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּשַׁבְּחִין וּמְבָרְכִין לַה´ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. וְעַל כֵּן כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם בִּבְחִינַת נעַם הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה וּכְתִיב זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל (שְׁמוּאֵל ב, ב( כִּי אִי אֶפְשָׁר לִדָּבֵק בְּהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמו לִזְכּוֹת לַנּעַם הָעֶלְיוֹן לַחֲזוֹת בְּנעַם ה´ כִּי אִם עַל יְדֵי דִּבּוּרֵי בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת וּתְפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת נעַם, בְּחִינַת נְעִים זְמִירוֹת וְכוּ´ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁנֶּהֱנִין מִמֶּנּוּ וְאָסוּר לֵהָנוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלא בְּרָכָה, כִּי צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר כָּל הַהֲנָאוֹת וְהַטְּעָמִים וְהַתַּעֲנוּגִים לְשָׁרְשָׁם שֶׁהוּא נעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל יְדֵי הַבְּרָכָה בְּכַוָּנָה שֶׁהִוא בְּחִינַת נעַם כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לְקַשֵּׁר הַטַּעַם וְהַתַּעֲנוּג לִבְחִינַת נעַם הָעֶלְיוֹן.
ועִקַּר הַבְּרָכָה שמשבחין ומפארין אותו ית' ומגדלין כבודו ית' הִיא לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהיא בְּחִינַת נעַם העליון כדי להעלות ולקשר כל האהבות לשורשן. [כי כשאין פוגמין בכבודו יתברך זוכין למוחין של ארץ-ישראל שהם בחינת נעם ואז זוכין להרגיש נעימות התורה. כי יש נעימות בתורה "דרכיה דרכי נעם" וזהו העיקר לזכות להרגיש הנעימות שיש בהתורה אשרי הזוכה לזה] כִּי אֵין חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי עִקַּר הַמּוחִין נִמְשָׁכִין מִנּועַם הָעֶלְיוֹן שֶׁשּׁוֹפֵעַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וְעַל כֵּן עִקַּר כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל הַמַּאֲכָלִים אָנוּ לְמֵדִין מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן כִּי עִקַּר כָּל הַבְּרָכוֹת הוּא לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִוא בְּחִינַת נעַם הָעֶלְיוֹן ועִקַּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְאָכַלְתָּ וְכוּ' וּבֵרַכְתָּ וְכוּ' עַל הָאָרֶץ. וְעַל כֵּן פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹדְמִין לִבְרָכָה כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה הִיא לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת נעַם שֶׁהוּא שׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה שֶׁל כָּל הַטְּעָמִים וְהָאַהֲבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל יְדֵי הַבְּרָכָה כַּנַּ"ל:
וְזֶה מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּשִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פֵּרוֹת טוֹבִים כָּאֵלֶּה וְשֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ. וְלִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ. וְכִי זֶה הוּא שֶׁבַח שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה כָּל כָּךְ. וְה´יִתְבָּרַךְ הִבְטִיחַ בְּכַמָּה הַבְטָחוֹת לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק וּלְיַעֲקב לָתֵת אֶת הָאָרֶץ לְזַרְעָם וְבִשֵּׂר לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי משֶׁה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁהוּא מוּכָן לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ לִתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ וְכָל הַתּוֹרָה מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַמְעַיֵּן וּמְדַקְדֵּק בָּהּ. וְכָל פַּעַם שֶׁמּוֹכִיחַ וּמַזְהִיר אוֹתָם עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת בִּכְלָלִיּוּת אוֹ בִּפְרָטִיּוּת הוּא מַזְכִּיר עַל פִּי רב אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ וְכוּ´, כַּמְבאָר בִּפְסוּקִים רַבִּים אֵין מִסְפָּר. וְכִי כָּל הָרַעַשׁ הַזֶּה כְּדֵי לֶאֱכל פֵּרוֹת טוֹבִים כָּאֵלֶּה? אַךְ בֶּאֱמֶת עִקַּר הַכַּוָּנָה הוּא שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פֵּרוֹת טוֹבִים וּמְתוּקִים כָּאֵלֶּה שֶׁמְּקַבְּלִים טַעֲמָם וּנְעִימַת מְתִיקוּתָם מִנּעַם הָעֶלְיוֹן וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנעַם הָעֶלְיוֹן עַל יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם עַל יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהֶם שֶׁנּוֹהֲגִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּחַ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּשִׁבְעַת הַמִּינִין הַטּוֹבִים, עִקַּר הַכַּוָּנָה עַל שׁרֶשׁ הַטַּעַם שֶׁלָּהֶם שֶׁהוּא נעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא וְזֶהוּ בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאד, כִּי עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו הוּא לִזְכּוֹת לְנעַם הָעֶלְיוֹן לַחֲזוֹת בְּנעַם ה'. לְהַכִּיר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה´ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ וְכוּ´ לַחֲזוֹת בְּנעַם ה' :
וְעַל כֵּן הֵם שִׁבְעָה עֲמָמִין כְּנֶגֶד שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכוּ´. וְעִקַּר הַשֶּׁבַח הוּא שֶׁשָּׁם הוּא שׁוֹפֵעַ נעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁמִּשָּׁם טַעַם אֵלּוּ הַפֵּרוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כְּנֶגֶד אֵלּוּ הַשִּׁבְעָה הַמִּינִים שֶׁהֵם בְּחִינַת נעַם שֶׁהִיא עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד זֶה הֵם שִׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב "וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִיא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ´. כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי לִכְבּשׁ וּלְהַכְנִיעַ הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁחוֹשֵׁב שָׁם הַפָּסוּק שֶׁהֵם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ´ הוּא עַל יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בְּשֶׁבַח הָאָרֶץ שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁשּׁוֹפֵעַ שָׁם נעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁמִּשָּׁם מְתִיקַת כָּל שִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַכְנִיעַ וְלִכְבּשׁ כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁהֵם כְּלַל הַמּוֹנְעִים כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַמְנִיעוֹת הוּא שֶׁמְּבַלְבְּלִין הַמּחַ מִלְּהַרְגִּישׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל.
וַיש עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה בחי´הניגון שיתער לעתיד שהוא שיר פשוט כפול משולש מרובע שֶׁעַל יָדָם מְעוֹרְרִין וּמַמְשִׁיכִין בְּחִינַת נעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ נְעִימַת הַנִּגּוּן שֶׁהוּא עִקַּר הַדְּבֵקוּת, כִּי עַל יְדֵי הַנִּגּוּן בְּחִינַת נְעִים זְמִירוֹת עַל יְדֵי זֶה מְדַבְּקִין עַצְמָן בַּה´ יִתְבָּרַךְ וְזוֹכִין לַחֲזוֹת בְּנעַם ה´ בְּחִינַת נעַם הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׁירָה, בְּחִינַת נְעִים זְמִירוֹת.
(קיצור ליקוטי מוהר"ן תנינא עא',ליקוטי הלכות ברכת הפרות ד´ והלכות כיבוד אב ואם ב')
וזה בחי´ ג´ שני ערלה שצריכין להמתין כשנוטעין עץ מאכל ג´ שנים מלאכול הפירות ואחר אלו הג´ שנים א"א לאכול הפירות כ"א כשמתקנין אותם מפגם אחיזת עץ הדעת ע"י הקול שהוא בחי´ הניגון שיתער לעתיד שהוא שיר פשוט כפול משולש מרובע שהוא עשרה מיני נגינה. [כי הניגון הוא התבררות הרוח, שמבררין רוח האדם מן רוח הבהמה, בבחינת (קהלת ג): "מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה, ורוח הבהמה היורדת היא למטה", כי זהו עיקר הנגון-ללקט ולברר הרוח טובה ועל-כן על-ידי הניגון נצול מרוח הבהמיות ויש חלוקים רבים בנגינה, כי יש נגון שלם, ויש ניגון שהוא בכמה בבות, ויכולים לחלקו לבבות וענינים: ודע, שהמלך יש לו כל הניגון כולו בשלמות, אבל השרים אין להם רק איזה חלק בניגון, כל אחד לפי מקומו ועל-כן אמר דניאל לנבוכדנצר (דניאל ד): "אנת הוא אילנא וכו' ומזון לכלא בה" כי נבוכדנצר שהיה מלך ויש לו כל הנגון, על-ידו נמשך כל המזון, כי המזון נמשך על-ידי הנגון**,ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה סג']
וזהו בחינת אכילת נטע רבעי בירושלים בשנה הרביעית דייקא כי אז על ידי שמעלין הפירות לירושלים מעוררין השיר פשוט כפול משולש מרובע שזוכין שיתעורר אז ע"י שהמתינו שלש שני ערלה ובשנה הרביעית העלו הפירות לירושלים כדי להעלות הפרות מבחי' שלש שני ערלה ואז העוונות נתהפכין לזכויות.
וזהו "ובשנה הרביעית יהי´ כל פריו קודש הלולים לה´". היינו שאז זוכין לאכול הפירות בירושלים ע"י הקול הנ"ל שהוא י´ מיני ניגנה שכלולים בירושלים וביהמ"ק ששם עוסקים הלויים בשירם ובזמרם. וזהו בחי´קודש הלולים לה´ הלולים דייקא בחי´ עשרה מיני נגינה.
וזה בחי´ מה שקורין שירת הים לעולם בחודש שבט דהיינו סמוך לחמשה עשר בשבט שהוא ר"ה לאילנות. כי ט"ו בשבט הוא סמוך לעולם לשבת שירה ולפעמים חל שבת שירה בט"ו בשבט בעצמו. כי ט"ו בשבט שהוא ר"ה לאילנות לענין ערלה ונטע רבעי. שהוא בחי´תיקון חטא אדה"ר ע"י הקול המשקה את הגן שהוא שיר פשוט כפול משולש מרובע וכו´ וע"כ קורין שירת הים בשבת הסמוך לט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות שהוא בחי´תיקון זה כנ"ל: (ליקוטי-הלכות ערלה ג')
**מליקוטי מוהר"ן תנינא תורה סג
דע, כי יעקב אבינו, כששלח את בניו-עשרת השבטים -ליוסף, שלח עמהם נגון של ארץ-ישראל וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" וכו' (בראשית מג), בחינת זמר ונגון, ששלח על-ידם ליוסף, וכמו שפרש רש"י: "מזמרת"- 'לשון זמר' ...כי כל עשב ועשב יש לו שירה שאומר וזה בחינת "הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע, הינו שהניצנים גדלים בארץ ע"י הזמר והניגון השייך להם.
ועל-כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו נגון השייך לשר כמותו, כפי מה ששמע מבניו דרכיו והנהגותיו, כי יעקב רצה לפעול אצלו על-ידי הנגון מה שהיה צריך, על-כן שלח לו אותו הנגון של ארץ-ישראל וזהו שאמר לבניו: "קחו מזמרת הארץ בכליכם", הינו שיקחו בחינת הנגון הנ"ל, שהוא בחינת 'זמרת הארץ' כנ"ל, בכלים שלהם "והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט, בטנים ושקדים"- הם בחינת משקולות ומדות הנגון, כי הנגון נעשה מגדולי הארץ כנ"ל:
ליקוטי תפילות חלק שני מתפילה לד תפילה מד ותפילה ח'
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחֵם עָלֵינוּ וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִזֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ תָמִיד לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין וּבִפְרָט בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה וְלא נִזְרוֹק בְּרָכָה מִתּוֹךְ פִּינוּ חַס וְשָׁלוֹם, רַק נִזְכֶּה תָּמִיד לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק בְּכָל עז בְּכָל עֵת שֶׁנִּרְצֶה לֶאֱכל אֵיזֶה פְּרִי אוֹ לֵיהָנוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה אֵיזֶה הֲנָאָה, לְבָרֵךְ הַבְּרָכָה בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה כָּרָאוּי, בְּאפֶן שֶׁלּא יַזִּיק לְנַפְשֵׁנוּ כְּלָל כָּל מַה שֶּׁנּאכַל וְנִשְׁתֶּה וְנֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, רַק אַדְרַבָּא נִזְכֶּה לְהַשְׁלִים אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וּלְהוֹסִיף בְּנַפְשֵׁנוּ חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְהֶאָרָה גְדוֹלָה עַל יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁנּאכַל וְנִשְׁתֶּה וְנֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁיִּהְיוּ כָּל אֲכִילוֹתֵינוּ וּשְׁתִיּוֹתֵינוּ וְכָל הֲנָאוֹתֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה לְשִׁמְךָ לְבַד בְּלִי שׁוּם הֲנָאַת הַגּוּף כְּלָל, וְנִהְיֶה בִּכְלַל הַצַּדִּיקִים הָאוֹכְלִים לְשׂבַע נַפְשָׁם דִּקְדֻושָּׁה.
עָזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְזַכֵּנִי לְמוחִין דִּקְדֻשָּׁה לְמוחִין זַכִּים וּטְהוֹרִים, לְמחִין יִשְׂרְאֵלִיִּים לְמוחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַצִּילֵנִי מִמּחִין פְּגוּמִים, מִמּוחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ חָנֵּנִי מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וְדַעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה בְּחַיַּי לְתַקֵּן פְּגַם הַכָּבוֹד, אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי בִּכְבוֹדְךָ הַרְבֵּה מְאד עַל יְדֵי תַאֲוֹתַי הָרָעוֹת ולְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת הַנּעַם הָעֶלְיוֹן בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת הַנִּפְלָא שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ אֶצְלִי כָּל הַתַּאֲוֹת, בִּפְרָט תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל וְאַהֲבַת נָשִׁים, הַכּל יִתְבַּטֵּל מִמֶּנִּי עַל יְדֵי הָאַהֲבָה דִקְדֻשָּׁה שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הַנִּמְשֶׁכֶת מִנּעַם הָעֶלְיוֹן "וִיהִי נעַם ה' אֱלקינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ":
וְתִפְרוס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַעֲלֵנוּ מְהֵרָה בְּשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְשָׁם נָשִׁיר וּנְרַנֵּן וּנְנַגֵּן לְפָנֶיךָ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וּנְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ תָמִיד בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל וּנְגַדֵּל וּנְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ וּכְבוֹדְךָ תָּמִיד עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעַנֵּג עַל ה', וְלִשְׁמעַ קוֹל הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע הַכָּלוּל בְּשִׁמְךָ הַמְיֻוחָד וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם, יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו" וְנִזְכֶּה תָמִיד לְהַרְגִּישׁ הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת אֲשֶׁר בְּדִבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנפֶת צוּפִים" וְנֶאֱמַר: "צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נעַם, מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם" וְנֶאֱמַר: "דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נעַם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם, תּוֹדִיעֵנִי ארַח חַיִּים, שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, בָּרוּךְ ה' אֱלקים אֱלקי יִשְׂרָאֵל עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְּבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן":
הודפס ע"י 'מקור חכמה' לעידוד הלימוד בספרות ברסלב המקורית
