הליכה של שעתיים פלוס לכותל...

והיה מפוצץ אנשים בלי עין הרע!

אופ, ואיזה פאדיחות,

באמצע רחבת הכותל

חתולה רצה לי בין הרגליים, קפצתי וצרחתי עליה "משוגעת, משוגעת!!"

אני יצאתי המשוגעת פה... כולן שם צחקו עליי 

וואי נשפכתי מצחוק 

חתוליםם 

אהלןןןןן ממצצצצב???|מתלהב טו מאץ'| - נסיונות פעילים

למדתי לישון טוב

בעיקר..

בלילה להיות ער זה אחד הדברים

לקום מאוחר זה אחד הדברים

מה את מבינה??

אם יש מה לעשות וזה אז ברור שכיף לקום מוקדם ולמצל את היום אבל-להיות בלילה ער זה כיף בלי קשר!!

אבל עדיין הכי כיף להיות ערה בלילה

זה ב "סיפורי נשמה" 3

אז ככה

היה במעז'יבוז' יהודי גנב. קראו לו [נגיד] יוסלה

הוא היה מתפרנס מלגנטב.

וכל פעם כשגנב הוא היה הולך לבעש"ט ואומר לו "רבי, תברך אותי !"

אוז הרב היה אומר לו "אני מברך אותך, שלא יזכרו שגנבת"

ובאמת הוא אפפעם לא נתפס

פעם אחת היה ערב שבועות

והנסיך של רוסיה היה צפוי להגיע למעזיבוז.

יוסלה הגנב חשב לעצמו שהוא יכול לעשות קופה מהנסיך של רוסיה, כשהוא ידע שהוא ישן במלון שם

הוא בא למלון, וראה אותו ישן.

לישו קופסת עץ. הוא פתח אותה וראה מלא מלא מטבעות כסף!

לידו הייתה** [לידו- ליד הנסיך שישן שם]

יוסלה לקח אותה ורץ רץ לבית שלו. זה היה ערב שבועות שכולם בבתי כנסת אומרים תיקון...הוא היה עסוק בלתקן משהו אחר- לספור כמה כסף יש שם.... הוא ספר עשרת אלפים מטבעות!

בינתיים- במלון- הנסיך מתעורר ומגלה שהקופסא עם המטבעות נגנבה

מהר מזעיק את השומרים וזה...

ואז מתחיל חיפוש עם המשטרות וזה...

הגנב שלנו מבים שזה עניין של זמן עד שימצאו- והוא כמו כל פעם- רץ לבית המדרש של הבעש"ט

להתברך ממנו שלא ידעו שהוא גנב..

הוא רץרץ לשם ושואל את החסידים "איפה ר ישראל??"

וכולם גועים בבכייה

הוא שוב שואל "איפה ר ישראל?" וכולם גועים בבכי

אומרים לו "הוא נפטר!"

הוא מבין ש-אוי ואבוי! מי יברך אותו עכשיו שלא ייתפסו אותו?

ומבין שזה עניין של זמן- לכן קופץ מהחלון ורץרץ.... בעצמו לא יודע לאןץ. ץ.העיקר לברוח מהמשטרה.

אחרי ריצה מטורפת הוא יושב לנוח קצת...מוצא את עצמו שהגיע לבית קברות

של מעזיבוז

הוא הגיע לשם

ובוכה ובוכה ובוכה כי מבין שאין את הבש"ט עכשיו

בוכה בוכה בוכה

ונרדם מהבכי.

והוא חולפ חלום

בחלום הבעל שם טוב בא אליו

ואומר לו

"תראה, אני נפטרתי ולא יכול לברך אותך, אבל אם תבוא לנכד שלי ר אפריים- הוא יוכל לברך אותך, ובשביל שיהיה לך הוכחה שדיברתי איתך- אלמד אותך תורה שלומדים בגן עדן, תאמר אותה לר אפריים והוא יברך אותך"

[וכאן הוא ציין שהעניין של ר אפריים הנכד של הבעש"ט ושל הבעש"ט זה שהם ראו את הנקודה הטובה שבו ולכן בירכו אותו בלי חשש]

וכאן הבע"שט לימד אותו תורה -משהו עמוק- שזה דבר שלומדים בג":ע

ואחרי החלום הוא התעורר.

והבין שזה חלום אמת!

אז הוא רץרץ למקום של ר אפריים

לבית מדרש שלו

[אה, לפני כן הוא שאל בית המדרש של הבעש"ט כשהבין שאין מי שיברך אותו, מי התלמיד הכי צדיק של הרבי שיוכל לברך אותו? אמרו לו ר יעקב יוסף. הוא ניגש אליו וסיפר לו שהוא גנב ותמיד התברך ורוצה ברכה.... והרב יעקב משה צעק עליו "איך אתה לא מתבייש?? גנבת ועוד רוצה ברה?" וכאן הוא כבר נשבר וברח לבית הקברות ובכה ממש ממש ואז נגלה אליו הבשש"ט]

ושאל"איפה ר אפריים? יש לי בשבילו תורה מהבעש"ט!"

בהתחלה התלמידים שהיו שם לא האמינו לו ורצו לגרש אותו אבל אז ר אפריים שאל מי ז ומה הוא רוצה ואמרו לו, הוא גן התחיל להגיד לו ואז הרבי אמר לו תיכנס אליי

ואז הוא נכנס וסיפר לו את הכל

[שהוא גנב וכו והחלום שהיה לו עם הבעש"ט שאמר לו ללמד את ר אפריים את התורה שלמד בג"ע]

ואז ר אפריים הבין שזה נכון ואמר ל "אני מברך אותך שלא יזכרו אף פעם שהיית גנב!!"

ואז באמת

ה"גנב" עשה חושבים ואמר- התרה שלמדתי ולימדתי ממה ששמעתי מהבעש"ט בגן עדן הייתה כל כך מתוקה... ואז הוא פשוט נשאר בבית המדרש של ר אפריים

הוא לא חזר למעזיבוש

הוא נהיה צדיק כל כך גדול

ממש כמו שאומרים אחד מל"ו

ובאמת מרוב שהוא היה כל כך גדול- אז באמת אף אחד לא יודע מי הוא היה .

[לכן השם מוישלה או יוסלה הוא סתם שם- סמלי! ובאמת אף אחד לא יודע מי זה. ממש כמו שהרבי בירך!]

ואז הוא אמר שלומדים כמה דברים

1. כמה גדולה אהבת תורה ומתיקות [נגיד כמו מה שהוא למד מגן עדן]
2. שתמיד אפשר לחזור בתשובה.

אני לקחתי גם את העניין של- לראות את הנקודה הטובה בכל אחד.

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים