ככה אתה

מדמיין

את עצמך:

יושב ברוגע,

רגליים שלובות

וידיים מונחות עליהן.

ואלוהים צוחק:

ברגע הוא

הופך אותך

לפלונטר,

עד שאתה נעשה 

עתיק וחלוד

ואסור.

(אולי יום אחד ישלח

מישהו שיהיה

כשמן בעצמותיך,

ותחזור להיות

מותר)

אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.

יפה יפה. אבל לא בשבילי.

האמת היא שהוא היה ממלכתי

לפחות זה

חבל

פחד אלוהים להעיר לבני נוער.

שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.

מה עושים עם כל הבוטים הללו?