מי שלומד בישיבה תיכונית/אולפנא מקומית (לרוב) נתקל בבעיה. מי שלומד בפנימיה(לרוב) לא נתקל בבעיה.
ישנם נערים אשר במצב רוחני לא משהו, אני לא מדבר על אלו שמבריזים מדי פעם סדר. אני מדבר על בחורים שלא תמיד מתפללים שלוש פעמים ביום, יש להם חברה, רואים מראות לא צנועות, יש מקומות בהם הנערים הרחיקו לכת והולכים לפאבים, בנות שלא הולכות על פי ההלכה, בנים שלא הולכים עם ציצית(למרות שחובת הבגד, צ"ע האם הכוונה בסוטה כב. שמי שלא לובש ציצית הרי זה עם הארץ, האם זה עם בגד של ארבע כנפות, או שמא מדובר שאין לו והוא לא מכין אחד.) וכו'[מחק את המיותר, לא כולם נמצאים במקום אחד, ושוב לא בכל הישיבות]
השאלה היא עד יוצאים החוצה ומתחברים אליהם? האם לשחק איתם כדור רגל על חשבון ת"ת, האם להריץ איתם בדיחות שאני יודע שיכניסו איזה מילה גסה באמצע?
בדברים שההלכה ברורה אין קושיא, אני לא אשב עם ילד ואדבר לשן הרע בשביל להתקרב אליו, אבל האם אני אעשה משהו שלא 100% ראוי עם זאת אינו עובר על ההלכה?
מצטער על אי הבהירות
לחלק מהשיטות ת"ת לשמה היא לשם קיומה, קיומה-באותו זמן אינך לומד תורה. חיזוק אחרים אינה קיום התורה?