(חבל שאין אנונימי..)
איזה שבת עברה עלי😖
אני לא יודעת מה קורה לי בזמן האחרון..
אין לי טיפת סבלנות לבן היקר והמתוק שלי..
כבר שבוע אני מרגישה שאני מתפוצצת עליו מכל שטות!
הבכי שלו מוציא אותי מדעתי! (אהההההה...,. מתנגן...)
וזה גורם לו עוד יותר לבכות..
הדבר שהכי הכי הכי חשוב לי בעולם זה להיות אמא רגועה שאף פעם לא מתעצבנת. ואני כולה עם ילד אחד, לא עושה כמעט כלום (בישולים, עבודה וכו') והוא רב היום במעון, כולה כמה שעות איתו ביום ואני לא מסוגלת להיות סבלנית אליו!אני ממש מאבדת סבלנות מהר..
עכשיו, מה מלחיץ אותי?? שעוד חודש יש עוד תינוק!😨
הודעתי לבעלי היום, שכנראה אני אהיה מטורפת אחרי הלידה כי אין לי מושג איך אסתדר עם שניהם. הצילו.. אני כ''כ בלחץ מזה , סף העצבים שלי נושק לרצפה.. אני כל כך כועסת על עצמי. היום בכיתי איזה חצי שעה ברצף בהיסטריה על היחס שלי לבן יקיר לי.. מה הוא אשם שאמא שלו חסרת סבלנות? מה?
אני לא מבינה איך יש אמהות עם שלושה ילדים קטנים? ואיך יש אמהות עם יותר מזה ונשארות שפויות? איך?? תסבירו לי!




