יש לכאן ויש לכאן.

אדם שנדרס לעומת אדם שחווה פרידה, קשה ככל שתהיה, ודאי שאין מה להשוות.

ואדם שחובה אובדן אמיתי, לא עלינו, ודאי סובל לא פחות מאותו הנ"ל.

מה שכן, עם הזמן, ברגע שחווים הרבה כאבים כאלה עוצמתיים, לומדים לקבל את הכל (עוד לא מאהבה, אבל גם זה יגיע )

וכמובן שאי אפשר להפריד בין גוף לנפש. 

לפעמים כשהגוף דואב הנפש כואבת, ולפעמים כשהנפש כואבת הגוף דואב. 

יותר קשה להתגבר, יכול להשתלט יותר על הנפש וקשה לשחרר

אתה מדבר על ההשלכות הרגשיות של הכאב.

(ולא מסכימה בכלל לגבי המשפט האחרון... להיפך נשמע כבר הגיוני יותר.)

השאלה מה המקור.

(ולפעמים זה מעגל קסמים שמזין את עצמו.)

הייתי מעדיף לקבל סטירה מאשר שיפרסמו עלי משהו מבזה

הכל פרופורציוני.

קטיעת רגל משפיעה לעתיד.. להסתובב בלי רגל זה סבל נפשי.

בואי נגיד ככה... הכאב של קטיעת רגל (לא עלינו) מול פרסומת מבזה.

מה היית מעדיפה? 

נראה לי שעדיין הייתי מעדיף את הראשון

מן הסתם יש כואבים יותר, רק שלא מחשק לי להתחיל להציע דוגמאות מורבידיות יותר.

(טוב, אני

זאת לא הייתה דוגמא טובה)

מי אמר שקטיעת רגל מקבילה לביוש ציבורי?

פשוט תיקח כאב פיזי גדול יותר שלדעתך הוא שווה ערך.

יהיו כאלה שיגידו שהגהינום עצמו זה סבל נפשי עמוק

אני אומרת שאין לנו אפשרות לדעת עד שלא נהיה שם (שלא נהיה )

ויהיו שיגידו שהמשפט הזה בא להראות כמה גדולה הבושה, שיותר גדולה מכאב הגהינום, כך שזה לא מוכיח כלום.

ומה תגידי על אנשים שהתאבדו בקפיצה מחלון גבוה או שרפו את עצמם בעקבות סבל נפשי?

לא יודע כמה זה יכאב.

בטוח פעם הוא קיבל כויה או נפל מגובה כלשהו...

בכל אופן, אני חושב שתמיד הנפשי יהיה יותר גדול

אם ניקח את הכאב הנפשי (שנראה לי) הכי קטן שיש כמו - חצ'קון באמצע הלחי חח

לעומת הכאב הפיזי הכי קטן שיש נניח.. דקירה קטנה..

אני חושב שתמיד הכאב הנפשי מתחיל בכמה רמות מעל הפיזי...

ואם כך זה מוכיח שהנפשי יותר חזק

הסיבה שאדם עושה את זה היא כי הוא מעדיף מבחינתו (או חושב שמעדיף) סבל (פיזי) גדול אבל חד פעמי על סבל (נפשי) מתמשך לנצח ובלתי נסבל

ההבדל הוא בזמן שהסבל נמשך מבחינתו- לנצח או כמה שניות\דקות, אם הוא ידע שהחיים לא יסתיימו אז והוא יסבול המון סבל פיזי אחר כך הוא ישנה את דעתו (לא מדברת על מה יהיה אחרי המוות, כי בד"כ אדם שמתאבד לא חושב על זה)

וחצ'קון באמצע הלחי פחות כואב מדקירה קטנה ככל שתהיה

סבלת פעם כאב פיזי באמת בלתי נסבל? כזה שאתה לא מבין איך שורדים אותו מרוב כאב?

אני חושב שניתן למדוד את הכאב ע"י התוצאות שהוא גורם, כמו

א. בכי

ב. טראומה

בכי נגרם מכך שהגוף מרגיש שהוא לא יכול להכיל את הכאב.. והבכי עוזר לשחרר

גם טראומה לרוב נגרמת מכאב חזק שממש לא רוצים לחוות שוב.

אז אם ניקח את הכאב הפיזי לעומת הנפשי נראה

שבכאב פיזי הכאב צריך להיות ממש חזק כדי שהאדם יבכה ממנו..

לעומת כאב נפשי שבו הבכי מצוי מאד.

לגבי טראומה, אותו דבר בערך, צריך שהכאב יהיה ממש חזק כדי שתהיה טראומה,

לעומת פגיעה נפשית שאדם עלול לסחוב איתו פחד מפגיעה בגלל כמה מילים שאמרו כשהוא היה קטן,  או פחד מעימות עם אותו אדם שפגע בו אפילו שהוא מבוגר.

אתה אומר 'בכאב פיזי הכאב צריך להיות ממש חזק' - אבל לפי איזו סקאלה אתה קובע מאיזו רמה הכאב חזק ממש?

באותה מידה אפשר לומר שהבכי הוא אינדיקציה לרמת הכאב - פיזי ונפשי ביחד, זאת אומרת, נקודת הכאב הפיזית שממנה אדם מתחיל לבכות שווה לנקודת הכאב הנפשי שממנו אדם מתחיל לבכות.

(נורא קשה לנסח עניינים כאלה. מקווה שתבין משהו)

עזבי, נהיה לי כאב נפשי מהויכוח הזה

לא הייתי חושבת ככה בכלל, אבל שימחת בכל זאת

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡