אני חייתי בינכם כמו צמח בר.
אני הפחד נעים להכיר.
אמא אדמה.

להתגבר.
להרגיש את הלב שלך רוצה, זועק
אבל. כיבוד הורים.
הצלחתי. הצלחתי.
כל כך לא רציתי, אבל התגברתי.
אמרתי לה שלום, עם חיוך, אפילו שהיה לי קשה.
לעזאזל שלא מבינים אותי בצניעות.
לעזאזל עם הניסיונות האלה.
לעזאזל עם זה שפעם אני מרגישה הכי גאה ופעם, כ"כ נאבקת, רוצה לוותר.

~--
היום ישבתי לכתוב הודעת נצח לחברה.
יצא שפגעתי בה בלי כל כוונה, ובכלל, תכננתי להחמיא ולחזק, והיא הבינה קצת ההפך. והלחץ של דקה לפני בגרות באזרחות, השתיק אותה והשתיק אותי. היא לא נתנה לי להסביר ונפגעה לה.
לעזאזל עם הלב הזה שלי, סחבתי אתזה אישי. פצע קטן. בור של אבנים.
פגעתי במשהי. פגעתי במשהי בלי שבכלל רציתי או התכוונתי לפגוע.
אז כתבתי לה. והסברתי. והתנצלתי.
והתגובה שלה עשתה לי דמעות. והייתי בקניון בכלל. פדיחות.
איזה כיף לקבל הודעות מחבקות, מפרגנות. מכל הלב.
בנות שמעריכות ומוקירות.
איזה כיף, לפעמים, להיות לכמה רגעים אני.~--

).