המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום נסיונות פעילים

בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
ובכן... מקסטון! תאלצו לסלוח לי מואהאהאהארנב זעם צ'כי

גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן.

שרה שרה שיר שמח, שרה שרה שיר שמח, שרה שרה שיר שמח.

גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן.

שרה שרה שיר שמח, שרה שרה שיר שמח, שרה שרה שיר שמח.

גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן.

שרה שרה שיר שמח, שרה שרה שיר שמח, שרה שרה שיר שמח.

גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן.

שרה שרה שיר שמח, שרה שרה שיר שמח, שרה שרה שיר שמח.

גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן.

שרה שרה שיר שמח, שרה שרה שיר שמח, שרה שרה שיר שמח.

גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן.

שרה שרה שיר שמח, שרה שרה שיר שמח, שרה שרה שיר שמח.

גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן.

שרה שרה שיר שמח, שרה שרה שיר שמח, שרה שרה שיר שמח.

גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן, גנן גידל דגן בגן.

שרה שרה שיר שמח, שרה שרה שיר שמח, שרה שרה שיר שמח.

 

 

מגניב

מסתבר שזה לא מספיק?!?! אפשר להתעלם בכיף...ארנב זעם צ'כי
שם בית דין:ארץ חמדה גזית רמת גן
דיינים:
הרב כ"ץ אהרן
הרב רכניץ עדו
הרב פלדמן אהרן
תקציר:
הנתבע והתובעים שלושתם היו חברים בעמותה, כשיש שני מורשי חתימה, הנתבע דורש לקבל סכום של 13,473 ₪ עבור הוצאות שונות, ועוד הוצאות משפט בסך 4121 ₪, הוא הודה שהוא מצא בביתו 21,330 ₪ השייכים לארגון, כמו כן בחשבון הארגון 19,000 ₪ שלא ניתן לשחרר אותם בלי אישור הנתבע והתובעים גם יחד. התובעים הסכימו לשלם תשלום עבור נסיעות אך סירבו לשלם על ההוצאות בטענה שתשלום זה לא נהוג בעמותות. תגובת הנתבע היא שהוא מעולם לא וויתר על הוצאות, מה גם שאופי הארגון היה כזה שהוא לא החזיק משרד וכך נוצרו לו הוצאות נוספות.
פסק הדין:
הנתבע זכאי להחזרים בסך 8431 ₪, כיון שנמצאים ברשותו כספים של הארגון, לכן עליו להשיב לארגון סך של 9,163 ₪.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך:

 

 

ב"ה, ‏‏‏‏‏כ"ז תשרי תשע"ה

‏‏21 אוקטובר 2014

תיק מס' 73141, רמת גן

פסק דין ביניים

 

בעניין שבין

התובעת

התובע

 

לבין

הנתבע

 

 

 

א.     רקע והחלטות קודמות

כל המעורבים היו חברים בארגון התנדבותי, להלן, הארגון, ושלושתם רשומים כשותפים בחשבון בנק של הארגון. בחשבון היו כ- 19,000 ₪. התובעים לא יכלו למשוך כספים מהחשבון ללא חתימתו של הנתבע. והנתבע לא יכול היה למשוך כספים ללא חתימת אחד התובעים.

התובעים דרשו שהנתבע יעביר את החשבון בבנק לבעלות התובעים, ויאפשר את הוצאת הכסף מהחשבון.

הנתבע, שהיה ראש הארגון, פרש מתפקידו, והוא דורש לקבל החזרי הוצאות + הצמדה בסך 13,473.59 ₪. במכתב שנשלח לבית הדין לאחר הישיבה, תבע הנתבע גם הוצאות משפט בסך 4,121.50 ₪. במהלך הישיבה שהתקיימה בבית הדין, הודה הנתבע כי הוא גילה בביתו סך של 21,330 ₪ השייכים לארגון.

בתאריך ח' אב תשע"ד התקבלו בין השאר ההחלטות הבאות:

  1. הנתבע יעביר את החשבון בבנק לבעלות שני התובעים, ויאפשר את הוצאת הכסף מהחשבון.

  2. הנתבע יעביר לתובעים סך 3,735 ₪ מתוך הכסף המזומן שנמצא אצלו, ושעליו אין מחלוקת. הכסף יועבר תמורת קבלה, או בהפקדה לחשבון הבנק של הארגון.

כעת בית הדין נדרש להחליט בנוגע ליתרת הסכומים המצויים במחלוקת.

ב.      תיאור המחלוקת שבין הצדדים

הנתבע היה ראש הארגון מהקמתו בחודש יולי 07' ועד לחודש פברואר 11'. התובעת כיהנה כסגניתו של הנתבע וכיום היא יו"ר הארגון, והתובע הוא גזבר הארגון. התובעים הציגו לבית הדין ייפוי כוח מצד חברי המזכירות האחרים לנהל את התביעה.

לאחר פרישתו דרש הנתבע לקבל החזרי הוצאות שהיו לו לטענתו משך תקופת כהונתו. התובעים, סרבו לתת לו את ההחזרים המבוקשים, ומשכך, הגיעו הצדדים לפני בית הדין.

ג.       טענות תובעים

לטענת התובעים:

  1. המנהג המקובל בקרב מתנדבים מקבילים הוא שלא לקבל החזרים על דלק, פחת רכב וטלפון, למעט החזר על הוצאות מיוחדות שאושרו מראש. ולכן, הסכמת הצדדים היתה למחול על החזר הוצאות אלה.

  2. הוצאות הטלפון מוגזמות כיון שהנתבע בחר במסלול תשלומים יקר, זאת, למרות שהוצע לו כמה פעמים לעבור למסלול בתשלום קבוע ללא הגבלה על מספר השיחות ("גלובאלי"). התובעים דוחים את טענתו של הנתבע על כך שאיכות השירות והשיחות במסלול הגלובאלי אינה מספקת.

  3. על שאר ההוצאות, ובכלל זה החזר על נסיעות בתחבורה ציבורית, מוכנים התובעים לתת לנתבע החזר הוצאות, אם יוגשו קבלות, למעט ההוצאות המכונות "החזרים לחברים", שלגביהן הם טוענים שהחזר זה היה צריך לבוא מקופת הארגון ולא מכיסו של היו"ר.

  4. התובעים היו מוכנים לתת 3,165 ₪ כנגד הקבלות שבתוקף, ובכתב התביעה הסכימו אף לעגל את הסכום ל 4,000 ₪, כצעד שהוא לפנים משורת הדין.

  5. התנהלות התובע, שהחזיק בביתו 21,330 ₪ מעלה שאלות על מידת ההפרדה שהוא עשה בין הכסף הציבורי לבין הכסף הפרטי.

  6. סירובו של הנתבע להצעות הפשרה שהוצעו לו במשך השנים, והתנהלותו כנגד הארגון מאז פרש מראשותו, על ידי הקפאת החשבון ואי מתן אפשרות הוצאת כספים ממנו, הם אלו שהובילו לצורך בתביעה זו, ולכן אין הוא זכאי להוצאות משפט.

  7. התובעים דורשים לקבל את חשבון הבנק לשליטתם, בתוספת הצמדה, בגלל שמנע את היכולת להשקיע את הכספים שבחשבון. וכן את הכספים שהוא מחזיק בביתו בתוספת הצמדה.

  8. התובעים מבקשים לקבל החזר עבור האגרה ששולמה בבית הדין בסך 500 ₪. וכן עבור האגרה אותה שלמו בבית הדין של הרב רצון ערוסי, לאחר שהנתבע ביקש להעביר את הדיון לבית דין זה, בסך 300 ₪ נוספים.

  9. התובעים וב"כ הביאו מקורות התומכים בטענותיהם, והם ידונו על פי הצורך בדיון ההלכתי.

ד.      טענות הנתבע

  1. הארגון חדל מלהתקיים, ולראייה הוא הציג הודעה של התובעים ושאר חברי המזכירות על הקפאת הפעילות.

  2. הנתבע מוחזק בכסף שנמצא בידיו ויכול היה לשתוק, ולכן הוא נאמן בכל מחלוקת או ספק וכן כאשר אין קבלות.

  3. המנהג של הנתבע הוא שלא לוותר על החזרים המגיעים לו, כך גם במקומות אחרים בהם הוא מתנדב. הארגון עצמו החזיר הוצאות נסיעה כפי שהודו התובעים וכן הוצאות אחרות (כגון, דיו למדפסת). הארגון לא פעל במשרדי ארגון-האם ולכן היו לנתבע הוצאות חריגות בהשוואה למתנדבים אחרים ולכן אי אפשר להסיק מהם אליו. כמו כן, היו פעילויות רבות בארגון בהשוואה לארגונים אחרים, ובמיוחד פעילות רבה של הנתבע. כמו כן, מתנדבים במסגרות אחרות מקבלים החזרי נסיעות.

  4. כאשר הנתבע קיבל הטבה הוא חילק את ההטבה בין חברי המזכירות.

  5. בתמחור הפעילויות הנתבע כבר רשם הוצאות טלפון וכד'.

  6. בשל הפעילות האינטנסיבית הנתבע לא התפנה לדרוש את החזר הוצאותיו עד לעזיבתו את הארגון.

  7. הנתבע העלה את נושא ההוצאות בישיבות מזכירות ונאמר לו שיכין חשבונות ו/או קבלות ואז יקבל.

  8. קו בתשלום גלובאלי פחות אמין ונוח. אופן חישוב הוצאות טלפון: השוואת גובה התשלום בשנות הפעילות לשנתיים לפני שהחל לשמש בתפקידו.

  9. לטענתו, במרץ 11' ניסו התובעים להוציא במרמה את הכסף שהיה בחשבון המשותף.

  10. לגבי ההוצאות שהוציאו התובעים בבית הדין של הרב ערוסי – הולכים אחר הנתבע, ולכן זכותו להעביר את הדיון לבית דין שבבחירתו.

  11. כעת תובע:

12,912.59 ₪ עבור הוצאות

501 ₪ עבור הצמדה

4,121.5 ₪ עבור הוצאות משפט

  1. החשבון הוקפא ע"י מנהלת הבנק בגלל ניסיון של התובעים למשוך את הכספים שלא כדין, הוא חתם על שלושה שיקים ריקים, ולכן לא הוא גרם להקפאת הפעילות.

  2. טוען שלא היתה החלטת מזכירות שהחזר הוצאות יעשה רק בסמוך למועד ההוצאה.

  3. דוחה את הטענה שהוא אינו זכאי להחזר על החזרי ביטולים שנתן מכיסו.

  4. הנתבע וב"כ הביאו מקורות התומכים בטענותיהם, והם ידונו על פי הצורך בדיון ההלכתי.

ה.     נושאי הדיון

  1. מעמדו המשפטי של הנתבע.

  2. השפעת המוחזקות של הנתבע בכספי הארגון והודאתו בכך.

  3. פטור בגלל מנהג.

  4. פטור בגלל שיהוי בהגשת התביעה והיעדר קבלות.

  5. אופן חישוב הוצאות טלפון.

  6. הוצאות משפט והצמדה למדד.

זה גם מה שאני שאלתי..נוצת זהב

?!

איזה מוזררראקונה מטטה


חיחיחיאקונה מטטהאחרונה


פעם היה פההמפוזר מהכפר

הרבה יותר מעניין

איפה כולם???

..זית שמן ודבשאחרונה

הלכו

התבלבלתיאיגנוטוס פברל

כשפתחת את הדלת, כבר ידעת שאסור היה לך לפתוח אותה.
איך ידעת?
כי על הרצפה היה מונח מכתב בכתב ידך.
במכתב היה כתוב:
"אם אתה קורא את זה, נכשלת."
נכשלתי במה?
בלפתוח את הדלת.
אבל אם כתבתי את המכתב לפני שפתחתי את הדלת, איך ידעתי שאפתח אותה?
כי כבר היית כאן.
מתי?
מחר.
איך אפשר להיות כאן מחר?
זו בדיוק השאלה ששאלת כשמצאת את המכתב בפעם הראשונה.
איזו פעם ראשונה?
הפעם שבה עדיין האמנת שיש פעם ראשונה.
למה הפסקת להאמין?
כי בכל חדר שמצאת היה מכתב נוסף.
ומה היה כתוב במכתב הבא?
"אל תשאל מי כתב את המכתבים."
אז שאלת?
כמובן.
ומה גילית?
שהשאלה עצמה היא המלכודת.
איך שאלה יכולה להיות מלכודת?
כי ברגע שאתה שואל "מי כתב את המכתבים?", אתה מניח שמישהו כתב אותם.
אז אולי אף אחד לא כתב אותם?
אם כך, מאיפה הם הגיעו?
אולי מהעתיד.
אבל מי בעתיד כתב אותם?
אולי אתה.
אם אני כתבתי אותם, למה אני מזהיר את עצמי?
ממה אתה מנסה להגן על עצמך?
לא יודע.
אז למה המשכת לקרוא?
כי במכתב האחרון היה כתוב:
"החדר הבא יכיל את התשובה."
והוא הכיל?
כן.
מה הייתה התשובה?
שהחדר הבא יכיל את התשובה.
אז מעולם לא מצאת תשובה?
מצאת אלפי תשובות.
למה אתה קורא להן תשובות?
כי כל אחת מהן פתרה את השאלה הקודמת.
אז למה המשכת?
כי כל תשובה יצרה שאלה חדשה.
ומה הייתה השאלה האחרונה?
למה אני עדיין ממשיך לפתוח דלתות?
ו... מה התשובה?
...
למה אתה חושב שאני מספר לך את הסיפור הזה?
כי גם אתה עומד עכשיו מול דלת.
והשאלה האמיתית היא לא מה יש מאחוריה.
השאלה היא:
מי הניח שם את הידית? 
ואם כבר שאלת את זה —
למה הנחת שמישהו בנה בכלל את הדלת?

וואו זה מורכבשִׁירָהאחרונה
..זית שמן ודבש

כל הכבוד לה!

למרות שלא קראתי את זה.

עוד יש פה חיים???יאיר_
לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה
פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה

היום יש תהיות.

תהיותשִׁירָה

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

 

תהיות נוספותשִׁירָה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

 

מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה

 

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

 

 

תהיות נוספות נוספותשִׁירָה

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

 

 

שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה
עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

עקיבא בחור שנוןשִׁירָה
אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

 

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

משה

קוראים לזה מובחנות

ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

לא צריך "הכשרה"משה

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות פירושה-שִׁירָה
מובחנותמשה

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

 

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

 

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

 

 

ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

 

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

 

 

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

הנה אמרת לעצמך את האמתמשה

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

 

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

 

בסדר 

להבנתי את המציאותמשה

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

 

הדבר הכי חשוב.

 

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה
תסבירי?משה
(זהירות נאום ארוך בפנים)שִׁירָה

 כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)

ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.

ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.

כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?

אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.

אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......

אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.

פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה. 

בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?

בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.

אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.

ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.

אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.

ובכלללללל

אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?

 

אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.

 

((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.

ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.

והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!

ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))

 

 

 

אני חושב שאני מסכיםמשהאחרונה

לכן עברתי לצרוך חדשות בקריאה ולא בצפיה.

צריך את המינימום כדי לדעת מה קורה בעולם ואיך אנחנו חיים ומה המשמעות של זה. אפילו קצת יותר (נגיד קצת תקשורת כלכלית). אבל לא להתחרפן ולפרק את הלב בשביל ארועי דרמה חדשותית חולפים.

 

שלא לדבר על זה שכמו שאת יודעת אני עובד בחדשות. 90% זה הזיות שצריך להמציא כדי למלא נפח. ברוך השם רוב הזמן לא קורה כלום וצריך להמציא כל מיני שטויות כדי שיהיה על מה לכתוב.

(לפעמים אני כותב בעצמי, אבל זה תוכן מעניין בנושאים אחרים שלא קשורים לחדשות).

 

 

אגב,

אני כן פיתחתי דעות עצמאיות וכאלה. היו לזה כמה סיבות ואחת מהן היא חשיפה להרבה סוגים של תוכן מגוון. מקצועי. ופחות מפעיל רגשית.

 

איזה דעות עצמאיות את מרגישה שפיתחת ששונים מהסביבה שלך?

אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

 

 

 

את עובדת במקום של גברים דוסים?משה

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

ברור לי...שִׁירָה
טוב אז בא נסכם את שהיהשִׁירָה

כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו

 

אז דיברנו

ושאלתי

והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב

ואמרתי שיענה מה שהוא חושב

והוא הסביר

והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך

וניסיתי להבין ככל יכולתי

בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת

ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה

ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר

אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית

ואולי זה גם האופי

ושוב הקשתי

ושוב ניסה לתרץ

אז בסדר נו הבנתי

אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה

 

..זית שמן ודבש

זה חרא

 

יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה

אולי יעניין אותך