רק אחרי 3 שעות. 

לבד. עד כאן, אחרי הלידה תנו קצת פרטיות....

אולי היא חיכתה בהתחלה לראות שהכל בסדר, לא זוכרת כבר...

זה היה כבר במחלקה

אחרי יום עוד היתה לי חולשה ברגליים, ובכלל הייתי שבר כלי.

והאמת גם קצת הגעיל אותי להתקלח בבית החולים, קצת פרוייקט כזה.. להשתדל שלא לגעת בשום דבר מיותר.. אז דחיתי ודחיתי. בסוף, כשהייתי אמורה להשתחרר והייתי ארוזה ולבושה היתה דחיה ובסוף נשארתי עוד לילה. ואז כבר הרגשתי איחס והתקלחתי..

אבל באמת לא הרגשתי מלוכלכת ככ אחרי הלידה. ובמקרה שלי באמת לא היה רלוונטי הרבה זמן אחרי.

בטח אני נשמעת השטינקרית של המדינה אבל באמת אני דווקא משוגעת לניקיון. אולי זה בהפוך - בית החולים מגעיל אותי.

נשים עם אפידורל בכל מקרה חייבות לחכות לפחות שעתיים לפני שקמות מהמיטה כדי שתפוג לגמרי ההרדמה, לפעמים בגלל סיבות שקשורות לכח אדם לוקח הרבה יותר זמן עד שיכולות לקום. 

נשים בלי אפידורל לפעמים באמת מתקלחות עוד בחדר לידה אבל גם לא תמיד יש להן כוחות לזה או שיש מי שיוכל להשגיח בזמן המקלחת (במחלקה בד"כ יותר רגוע ויש יותר סיכוי שאחות שם תוכל לעזור מאשר המיילדת בחדר לידה)

חייבים שיהיה מישהי זמין כשאישה קמה בפעם הראשונה אחרי לידה,

הרבה נשים מתעלפות ברגע הזה (זוכרות שהרגע איבדנו דם? )

אז לא חייב שהמיילדת/אחות/דולה/אמא יקלחו אותך אבל כן שיהיה מעבר לדלת ושתהיה לא נעולה כדי שאם יש צורך יוכלו להגיע מייד לעזור. 

(ממני שכבר התעלפה לי יולדת בידיים בסיטואציה כזאת)

בלידה הראשונה הגיעה אחת להעביר אותי לקחה את הכיסא גלגלים-

ועד שהעבירה ראיתי שחור וצעקתי אני נופלת -צעקתי כי היא לא שמעה טוב

אח"כ לא רצתה לגעת בי...

נחתי שם ואחרי הרבה זמן העבירו עם המיטה..

אח"כ התברר שירד לי הברזל ל7 וחצי

היו לי סיוטים ממנה ומהכל.

והתקלחתי רק אחרי שהעזתי לקום(יום אחרי ובישיבה בלבד)

אז דאגתי עכשיו לברזל מאוד

ופחדתי ממנה

היא היתה בלידה הזו שוב להעביר אותי ולא היה לי כח (לא קיבלתי אפידורל)

מה שקרה זה שבנס הגיעה האחראית על המילדות

דינה קוראים לה-למלאכית.ואמרה לה אני אעביר אותה

אני שמתי חלוק על הבגדים והיא אמרה לי.מה התקלחת כבר עניתי שלא זה רק ענק עלי החלוק

והכל חשוף.אז היא אמרה מה?אני לא שולחת ככה יולדת.והביאה מים חמים בכלי וסבון וניקתה אותי על המיטה

ושמה לי הכל נקי.אח"כ העבירה למחלקה בעדינות דאגה לי לכל מה שחסר שם.

רציתי לדעת אם זה חובה שלה(לא נראה לי)וכמה הזאתי שהעבירה פעם קודמת התנהגה לא טוב

יש סיכוי שמי שבאה להעביר אותך היא כח עזר, ולכן אין ידע איך להגיש לך עזרה רפואית,

נשמע לי שהיא ממש נבהלה ולכן לא עזרה לך (לא שזה מוצדק כמובן) 

ומי שבאה אחר כך כנראה מיילדת שבאמת אי אפשר לומר שזה חובתה ונפלא שהיה לזמן ושהיא הגדילה ראש כדי לעזור לך, זה כל כך משמעותי הדברים האלה!!

שאלת על מקלחת או נקיון כזה על המיטה?

כי ברור שבחדר לידה לפני שמעבירים למחלקה אז מנקים אותך ושוטפים ומסדרים הכל מסביב ומחליפים חלוק והכל, פשוט בלי לקום מהמיטה.

ותמיד העבירו אותי על מיטה למחלקה. בלי קשר לברזל.

ואצלי.העבירו אותי (ניסו)עם כיסא גלגלים

שלא תעשה ככה לעוד נשים

מענין אם זה עוזר-אם עושים איתם משהו(עם התלונות)

אחרי 8 שעות וכח עזר קילחה אותי, לא הסכימו שאהיה לבד וגם אני לא רציתי

כי הרגשתי ממש נורא ואיום

ובאמת אם את מרגישה טוב מספיק שיחכו מאחורי הדלת

אבל לפעמים זה לא רק הקימה אלא גם המים החמים שמורידים את הלח"ד וזה מסוכן

בד"כ הקימה הראשונה היא למקלחת, זו הסיבה לערבוב  

שאני לא רוצה שיקלחו אותי וכו' וכו' אבל כשזה מגיע בפועל, את האמת, כ"כ הרגשתי רע שזה הדבר האחרון שעניין אותי....

האחות במחלקה עזרה לי לקום מהמיטה למקלחת.

תפרים וכו'...

כשישבתי על השירותים, נרטב החלוק שהייתי אמורה ללבוש

אז האחות השאירה אותי לבד והלכה להביא נקי, ומצאה אותי מעולפת

פתאום התעוררתי מהסטירות העדינות שהיא נתנה לי על הלחיים...

ניקתה אותי לפני שהיא העבירה אותי להתאוששות. היא הייתה חסרת סבלנות ולא מאוד עדינה. היה לי ממש לא נעים.

בלידה השנייה המיילדת (המקסימה באמת!) ניקתה אותי ממש בעדינות וברגישות. היא גם העבירה אותי בעצמה לחדר התאוששות ובאה אח״כ לראות מה שלומי.

חשבתי שתמיד זה ככה, אם היולדת לא מספיק חזקה להתקלח לבד. לי לקח כמה שעות עד שיכולתי להתקלח בעצמי. יש בתי חולים שמשאירים ככה?

היא פשוט העבירה אותי ככה

וגם לא השגיחה עלי שלא אפול וראיתי שחור(כתבתי למעלה את כל הסיפור)

אני גם כמעט נפלתי כשקמתי בפעם הראשונה לשירותים, אבל האחות ליוותה אותי לשם והיא תפסה אותי לפני שנפלתי ממש.

ולבד לבד!!!

לא זוכרת מה היה בלידות עם האפידורל.

להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.

הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור

לא צמה בהריון ועם תינוק עד גיל 24 חודשים, בלי קשר להנקה.

יצא לי לצום עם יונק בן יותר משנתיים.

אחרי הרבה שנים שבהן לא צמתי בכלל את הצומות הקלים, בגלל רצף של לידות.

היה לי מוזר לחזור לצום.

בפועל הצום עבר לי ממש בסדר ולא הרגשתי אותו בכלל.

וגם לא עד גיל שנתיים של התינוק בלי קשר להנקה..

אבל אם את מניקה תינוק בין יותר משנתיים אז לא צריכה לצום

עד 24 חודשים מהלידה, בלי קשר להנקה.

אף פעם לא היה לי מצב עם ילד בן פחות משנתיים שלא יונק ובלי הריון.

אבל צום עם הנקה של בן יותר משנתיים יצא לי.

וואלה

אם היתה שנה מעוברת ועברו 24 חודשים לפני גיל שנתיים, אז כבר צריך לצום.

ווי הקטנה שלי חגגה שנתיים לפני שבוע ובעלי אמר שראוי שאצום

וואלה לא צמתי צומות קלים שניייים....

טוב

אולי אצום עד חצות אם כבר הגעתי עד הלום.

גם אם הוא יותר משנתיים.. חשבתי שזה ברור אבל אולי לא חח כנראה תלוי פסיקה

אצלי יש גם פוסט טראומה ובעיתיות לצום בגלל העבר בהריון אבל זה לא קשור כל עוד אני מניקה גם ככה אמרו לנו שלא צריכה ושכשאני אפסיק אז לפרט ולקבל פסיקה ספיציפית..

עד גיל שנתיים, בין אם מניקה ובין אם לא.

יצא לי לפעמים לצום בין הריונות. כשהתינוק היה בן שנתיים ועוד לא הייתי בהריון...

אבל יודעת שלא כולם ככה...

אבל יש גם דעה שבכללי שנתיים. ויש שרק בהנקה.

היו כמה שנים טובות שצמתי עד שמשהו קרה עם הגיל ואולי קצת בגלל הורמונים של טיפולים ונהיה לי קשה מדי. אח''כ אני כמה ימים מרגישה לא טוב בגלל זה אז הפסקתי בהתייעצות עם רב.

בשלב שלך לרוב אני מניקה אבל לרוב הגוף גם לא במצב לצום, עדיין עוד לא עברה שנה. יש לך את מי לשאול?

בכל מקרה אם בצום את עם התינוק והילדים ומתחילה להרגיש רע אז אישית הייתי שוברת בכל מקרה, בצומות הקלים. כי 'חולה' פטור. וזה לא יו''כ שאת אמורה לעשות הכל כולל לשכב ושהבעל לא יתפלל כדי לצום.

אם אני לא מניקה ולא בהריון

וזה אכן מוזר, גם אחרי כמה צומות כאלה (במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה)

ואני לא רואה שום עניין בצומות, אם יש לי אפשרות לא לצום אני לא יצום. לתפקד עם הילדים זה לא כל כך קל גם כשאני לא בצום ובצומות אני אמורה לתפקד גם במקום בעלי...

בהריון ובהנקה עד שמרגישה חולשה ואז שוברת. בהנקה אם התינוק מבוסס רק על זה ולא אוכל עדיין גם מוצקים גם אז יותר קל לשבור.

לא רואה סיבה להקל על עצמי (הצומות שלי סבבה בדכ) ומשתדלת לצום כמה שיכולה..

באמת שלא יודעת, אבל צומחת קשה לי בטירוף. אני נהיית שבר כלי.

אז יש פעמים שהייתי מתחילה שוברת. הפעם הרגשתי מראש הגדול עלי ממש. כל החסידים בעיקרון הבנות לא צמות צומות קלים, אז מסתמכת על זה.

ממש לא כל החסידים, נכון שיש הרבה שהבנות לא צמות אבל מלא חסידויות שהבנות צמות את כל הצומות.

אני לא צמה בהריון ובהנקה, בלי קשר לגיל של התינוק

מי שבהריון או שעדיין לא עברו שנתיים מהלידה, לא משנה אם מניקה או לא, לא צריכה לצום צומות קלים

אני הפסקתי להניק בגיל כמה חודשים ועדיין לא צמתי עד שהגיעו לשנתיים

עד גיל שנתיים- לא צמתי

מגיל שנתיים- עם הנקה- לא צמתי

כמובן כיפור ו 9 באב צמתי גם צמתי בתחילת הריון, בסוף הריון בהנקה מלאה ובלי.

אבל בקלים- יש מקום להקל לידיעתי.

אז באמת ב 11 כבר שברתי את הצום.

עם קטנטנים בבית ואני כבר בלי כוחות

עוד לא התאוששתי מעייפות של החג, הייתי ערה רוב הלילה כי תינוקי חולה, כאב לי הראש וחלשה אז הרגשתי שזה הדבר הנכון. וילון כיפור נתכונן יותר!

בדרכ צמתי בסדר. נראה לי פשוט שילוב של החג והיום יום.

היה לי משמעותי לשמוע אותכם.

תודה❤️

לא פשוט...

לפני כיפור נערכים מראש, הרבה מים, ענבים, הכנה נפשית...

נשים לא צמות צומות קלים...

לא משנה מה הסטטוס שלהם

אני השנה פעם ראשונה מזההרבה זמן שאני לא מניקה/הריון... אבל החצי במילואים

אז הולכת לפי מנהג אמא...

מישהי ממש דתיה שעבדתי איתה בעבר

שאלתי אותה אם צמה, באיזה צום (לא כיפור או 9 באב)

אמרה לי אני אמא, אימהות לא צמות

מעניין אם זה מבוסס על משהו (הלוואי...)

למה מרגיש מוזר ולא שייך לצום?

האמת שאני תמיד מרגישה שאני אחת הנשים הבודדות שצמות ולא מבינה למה זה. אם אני לא בהריון או מניקה למה שלא אצום?

זוכרת תמיד את אמא שלי צמה בכל הצומות ואת כל הנשים שהכרתי. אני חושבת שכל עוד לא הוחלט לבטל את הצומות הקלים אין סיבה שמי שיכולה לא תצום.

כמובן שכל אחת תעשה את המנהג שלה, נראה לי שבציבור החרדי מאוד רווח שנשים לא צמות צומות קלים.

שלא יתרגל..

אלא ישר מכבסים...

אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.

גם כרבולית עבה עובדת.

ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף

לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...

והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות

ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד

והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....

מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.

כבר הרבה זמן מחפשת

למזרן

הם ילדים, הרשרוש לא מפריע להם לישון...

רק לגדולים שלא מפספסים בכלל אני שמה מגן מזרן עם בד למעלה.

הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....

והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.

ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...

אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.

כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.

ולתלות בשמש

אין מה לעשות

רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.

הולכים לפני השינה

ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון

זה גנטי ממש.......

אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.

בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.

הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תפני לחריגים

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

ומשתנה בין קבוצות גיל

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

קרא אולי למישהי שהיא התחילה עם פרימולטנור ואז גילתה על הריון?

הכל היה בסדר

רק לא ידעו לחשב גיל הריון לפי ווסת אחרון...

מחשבים לפי הוסת הקודם, היא התחילה לקחת את הפרימולוט הרבה אחרי הוסת וגם אחרי הביוץ, זה לא אמור להשפיע...

( חוץ מזה שמן הסתם היא גילתה את ההריון יותר מאוחר)

לקחת

פרימולוט נור והריון - יש סכנה להריון? - המרכז הרפואי מעיני הישועה

שאלות ותשובות בנושא פרימולוט נור - מעיני הישועה

(השאלה והתשובה הרלוונטית, בתגובה השלישית בקישור הזה).

ההורמון של הגלולה הוא בעצם אפילו תומך הריון

במקום שלא ממוזג הייתי מלבישה שכבה אחת דקה ארוכה.

ובמקום ממוזג אבל לא קר- 2 שכבות למעלה ואחד למטה

אם אין מזגן, או חם מאוד, אז קצר.

אם יש מזגן חזק, ארוך דק.

ובעיקר להרגיש את התינוק.

דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.

קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..

אשמח למספר אם יש לך

יש לי, אני פשוט לא אוהבת לשלוח טלפונים בפורום ציבורי

באיזור ירושלים

ם לך תפני אלי בפרטי

מנסיון אישי

מירושלים, באזור נגיש

תכתבי לי האישי אשלח לך מספר. ממש תותחית.

היתי אצלה אני, עברתי תהליך מהמם ב''ה.

דתיה ומתחשבת בדת בתהליך הטיפול, עמוקה ומהירה וממש טובה.

וגם מקבלת בזום.

קיצור שלחי לי האישי.

הרופא לא נבהל, הוא כן שאל אם נראה סובל ובגלל שכן סבל הבאתי לו נר משלשל ואז הוקל לו. מציעה לכתוב עכשיו לרופא באפליקציה

תינוקות שעושים אחת לשבוע-10 ימים. היה גם אחד שהגיע לשיא של שבועיים😱

כל עוד התינוק רק יונק, זה תקין. ככה הרופאים אמרו לי.

צריך רק לקחת בחשבון שכשסוף סוף הם עושים, זו כמות גדולה ויוצא מהטיטול ומלכלך הכל (אצלי לרוב אהבו לעשות בשבת על הבגדים הלבנים והחגיגיים🤭)

תודה!

כל החג הייתי בלחץ ואכלתי סרטים שמשהוא כבר לא תקין שם.. בכל אופן אקפוץ איתו מחר לרופא

גיל חודש לא לעשות כל כך הרבה זמן יציאות...

אבל זה כן יכול להיות תקין (מרפרוף בגוגל)

אם הוא עושה לפחות 6 פעמים פיפי ביום הייתי הולכת מחר לוודא עם הרופא ילדים שזה סבבה..

אם הוא יונק בלבד - זה תקין,

אבל כן כדאי לגשת להישקל לוודא עליה תקינה, אז תוכלי להיות רגועה שזה בסדר 😃

הרופא אמר שעלה בסדר במשקל. הוא כן בטווח הנמוך אבל לא סטה מהעקומה שלו

מגיל חודש והלאה, לתינוקות יונקים, תקין יציאה של פעם בשבוע.

רופאים מקלים גם עד 10 ימים, וגם לפני גיל חודש. (כדי שהרופא יוודא שאין סיבה אחרת שיכולים ככה לפספס אם יחשבו שזה תקין בלי לבדוק)

יש רפלקסולוגיה לשחרור, אני לא ממש מאמינה בזה אבל ניסיתי בבחינת לא יועיל לא יזיק, מצאתי ביוטיוב..

בגדול אם הוא לא עושה קקי אבל רגוע, ישן טוב אוכל רגיל והכל- לא הייתי מתרגשת

אם היה נראה שהוא סובל מכאבים הייתי הולכת לרופא שיעזור לו לשחרר.

אני אשאל הפוך

למה לא?

לא יודעת, זה מציק לי

אצל מישהי טובה, מגשרת שמנסחת בקשב לשניכם ועוזרת לכם להגדיר חלומות ויעדים, זה עשוי דווקא להיטיב לזוגיות. תגגלי הסכם ממון עם המילה טיפול או משהו. יש שיטה של מדרגות אגב שבסופן, על פי ההסכם, הכסף כבר מקבל מעמד של שניכם.

פרקטית, ממילא גם הצד שלך מביא סכום... שכמובן יחזור אלייך אם חלילה יקרה משהו לפי מה שהגדרתם מראש בהסכם.

אז לא רואה סיבה להתנגד לעצם ההסכם.

כן לדייק את זהות המנסח והתהליך כולו.

ויכוח על עצם ההסכם לא יוביל לשום דבר טוב גם אם תוותרו על הזכייה.

ההורים שלכם שמים הרבה כסף כנראה

אם המצב לא משו גמככה - למה לא לשמור על הכסף של הורים?

מה הוא מציע שיהיה בהסכם?

ואגב בסוף זו החלטה שלך כן? את לא חייבת להסכים למרות שכדאי לדעתי

ובלי קשר ועם קשר כדאי לטפל בזוגיות. רכישה של בית יכולה להשפיע לרעה על זוגיות מקרטעת כי נאלצים לשתף פעולה ולקבל החלטות משותפות בהרבה דברים ואם השיח והתקשורת לא טובים - זה מדרון חלקלק

חיבוק♥️