אז גם אני מפרסמת לכבוד יום לידות הבית הבין לאומיתחיה דולה
עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך י"ב בסיון תשע"ז 14:53

היום יום לידות הבית הבין לאומי ואני מצטרפת לתנועת הנשים שמנרמלות את לידות הבית,
 המאבק על נרמול לידות הבית הוא לא רק עניין של מי שבוחרת בלידת בית אלא של כל ציבור היולדות בישראל,
 חופש הלידה בלידה לא מתחיל ונגמר רק בשאלה היכן ללדת אלא בכל התייחסות המערכת לכלל היולדות בפרוטוקולים, בכח האדם, ב(חוסר) התעדכנות בהמלצות ארגון הבריאות העולמי ועוד.
אז אחרי כל זה אני דווקא רוצה להתייחס ללידות שלי,
אני יודעת שאחד הדברים היותר מדוברים בשיח על לידות בית זה בטיחות הלידה,
 אז יש את המחקרים והסטטיסטיקות ואת המלצות ארגון הבריאות העולמי אבל אני אדבר על הלידות שלי.
בלידה של צהלי הגעתי יחסית מהר לשלב צירי הלחץ, 
הייתי בבריכה בסלון הבית שלנו כמובן בליווי Shayne Bergner המדהימה! 
היו כמה צירי לחץ ולחצתי איתם אבל איכשהו הם נעלמו פתאום. 
שיין ביקשה שאצא מהבריכה כדי שתבדוק אותי ומסתבר שאני בפתיחה 6! 
כן, הייתי כבר בפתיחה מלאה וחזרתי אחורה. 
ההסבר לתופעה הלא מוכרת הוא שצהלי נכנסה כנראה בתנוחה לא משהו לאגן,
קלטה שלא טוב לה, חזרה מעט אחורה ושיפרה כניסה. 
כן, כמו אישה קלאסית שלא מצליחה להיכנס לחניה  
 אז בלידת בית שבה אין לחץ של זמן ויולדות בחדרים סמוכים שצריך לטפל בהם וכסף שעולה למערכת כל שעת שהייה בחדר לידה אפשר לחכות,
שיין הנחתה אותי לשכב על הצד במשך חצי שעה ואחרי חצי שעה לשכב על הצד השני.
במשך השעה הזו היו צירים ספורים ולא ממש חזקים. 
אני מזכירה שלפני זה היו לי צירים סוערים, צפופים, היה לחץ של תינוקת שבדרך החוצה. 
אחרי שעה של מנוחה שיין בדקה אותי והראש התבסס מחדש בצורה אופטימלית,
 הפתיחה התקדמה ובתוך זמן לא רב צהלי כבר הייתה בידיים שלי. מהממת ומתוקה. תודה לאל. 
אז מה היה קורה אם הייתי בבית חולים? 
אני מכירה את זה, 
מתמעטים הצירים? כנראה שהרחם התעייף וצריך לעזור לו, בואו נביא פיטוצין! 
לכאורה? הכי הגיוני. 
 בפועל? אתם זוכרים שהיא נכנסה לא נכון בפעם הראשונה? אז אנחנו דוחפים את המכונית בכח לתוך החניה בזווית עקומה.
זה לא יעבוד! 
ואז היא תיתקע בתעלת הלידה אבל אל דאגה! בשביל זה המציאו את הוואקום! 
 אז יעזרו עם הוואקום מלמטה היולדת תלחץ בכל הכח בזמן הציר ועוד רופא ילחץ על הבטן מלמעלה. 
 הייתי בסצנות כאלה, זה לא מרנין. הלחיצות העזות מחלישות את ריצפת האגן, הוואקום גם הוא מפעיל לחץ עצום על ראש התינוק (אני לא אכביר במילים אבל תחשבו כמה נזהרים על ראש של תינוק בשנה ראשונה ומה וואקום עושה לראש של התינוק) 
במקרה הטוב זה היה עוזר והתינוקת היתה יוצאת ובמקרה הרע זה היה מגיע לקיסרי. 
לא חבל?
ונעבור ללידה של עמיחי שגם הוא נולד בבית,
 אז הלידה היתה בקצב שלה, היה אפשר לצפות שלידה שלישית תהיה קצת יותר זריזה אבל מי שאל אותנו. 
הדרמה הגדולה התרחשה דווקא אחרי שהוא נולד החמודי. 
עמיחי נולד עם לשון קשורה בדרגה ממש נמוכה אבל בכל זאת זה הפריע לו לינוק,
הוא היה עלי וניסיתי להניק אותו, בכל זאת מאחורי היו אז יותר מ20 חודשי הנקה אז ידעתי איך לעשות את זה והוא ממש התקשה.
 המיילדת לקחה אותו וניסתה לעזור לי, היה שלב שהוא מאד התקרר אז היא שמה אותו על מיטת חימום שהיא הביאה ועטפנו אותו בשמיכות חמימות ואז הוא חזר אלי שוב. לשמחתי היו לי פטמות סילקון שאפשרו את ההנקה ולכן לא היה צורך שנעבור לסורוקה. השבועות הראשונים לחייו לא היו לו קלים, לקח זמן עד שהצליח לעלות במשקל כמו שצריך אבל מה שעזר זה כמובן שהייתי צמודה אליו מרגע הלידה וכמובן במעקב צמוד של טיפת חלב ויועצת הנקה נינה בתאשוילי שהיא יועצת בחסד. באמת. 
 ומה היה קורה אם היינו בבית חולים? סביר להניח וגם בסצנות כאלה הייתי שברגע שהוא היה מראה סימן קטן מדאיג כבר היה מוזעק צוות שלם לחדר ואחרי טיפול ראשוני היו מעבירים אותו לתינוקיה "כי את בוודאי רוצה שהוא יהיה בהשגחה" ואז מה קורה? אנחנו מפסידים זמן יקר שבו גם האמא וגם התינוק עירניים ורוצים את הקשר הזה, המגע הגופני של אמא ותינוק בשעות אחרי הלידה הוא חיוני להצלחת ההנקה, לבריאות התינוק ולבריאות הנפשית של האמא, כן, ידעתם שאם התינוק לא ליד האמא הגוף שלה לא יודע שהתינוק נמצא בהשגחה אז הוא מתחיל להפריש הורמונים של אבל ולא ממהר להתחיל את ייצור החלב. כי כנראה אין תינוק שיצרוך אותו, חלילה. 
 לסיכון הזה לא נכנסתי, הייתי צמודה לעמיחי שדווקא בשעות הקשות האלה זקוק לאמא שלו הכי הרבה. 
 זה לא סותר את הבאת רופא ילדים שיבדוק אותו ובימים הראשונים בכל יום ראה אותו רופא או מיילדת או טיפת חלב.
אז אלה הסיפורים שלי,
 במקרים שלי באופן משמעותי לידת בית איפשרה תוצאות לידה טובות יותר עבורי ועבור ילדי,
וכן, זה לא משהו יוצא דופן, זה חלק מסטטיסטיקה מוכרת של בריאות לידות הבית.
אז היום אני מצטרפת לאחיותי שחוגגות את יום לידות הבית הבינלאומי, 
אז היום הזה בישראל אנחנו מציינות בארועים ברחבי הארץ (כן, גם בבאר שבע)
 ובפוסטים ברחבי הרשת. מקווה שגם הפיד שלכם מוצף בחגיגה

#זכותי_ללדת
#מנרמלות_את_לידות_הבית
#לידת_הבית_שלי

 

(העתקתי את הפוסט שלי מהפייסבוק לכן התיוגים וכו')

מחכים כמה חודשי הנקה? מודדת כובעים


היום כבר קצת יותר תחיה דולה

את הגדול הנקתי 11 חודש

את השניה הנקתי 19 חודש (אז בעצם היו לי 30 חודשים)

ואותו הנקתי 24 חודשים אז היום יש לי ותק של 54 חודשים  

אההההתחיה דולה

לא יודעת למה היה כתוב שם 200  

בדקתי עכשיו במקורתחיה דולה

וכתבתי 20, איכשהו בהעתקה הוא החליק להכפיל  

 

ומעולה, אני כבר ביותר מרבע הדרך להגיע ל200, קטן עלי  

באמת היה נשמע לי מוזר..(אני אחרי כמעט 30 חוד')סיהרא.


באמת אין לי מושג למה הוא החליט להוסיף 0 תחיה דולה


העתק-הדבק הרבה פעמים מוסיף אפסהש"ל

כבר קרה לי שגיליתי ברגע האחרון שהחשבון שעמדתי לשלוח ללקוח מוכפל ב10.

אוי ואבוי..רק אמונה


תחיה תודה על השיתוף! בדיוק נתתי לבעלי דוגמה כזאת היוםאיזו נחמה

אז קודם כל שוב תודה ששיתפת, ותודה על מה שאת עבור כל הנשים כאן ומן הסתם בכל מעגלי חייך!!

 

 מעניין מאד מה שסיפרת.. זה בטח מאכזב משהו שפתאום הלידה חוזרת אחורה בשלב כ"כ מתקדם.. אבל אני בטוחה שהרגשת החיבוק והתמיכה שמיילדת צמודה שמכירה אותך, בכל זאת הקלה מאד על העניין. קשה לתאר את ההרגשה של החוזק שנותנת התמיכה הזאת... (זה בוודאי מה שנשים גם מרגישות עם דולה קרובה...)

 

איזה כייף לך 54 חודשי הנקה!! בלע"ר מכובד ממש, ובפרט שזה עלה לך בכל כך הרבה מאמצים! באמת כל הכבוד, שהרווחת ביושר!!

 

אז לגבי בעלי (אז כבר הבינה מי שקראה את סיפור הלידה שלי שהוא לא בעד לידות בית במידה שאני כיום... קורץ):

 

אז כמובן גם ברדיו דיברו על לידות בית, והעלו איזו פרופ' אשה דוקא, לדבר מהצד שכנגד... והשבנו בקשב רב כמי שהנוא נוגע לו.

 

והיא כ"כ עצבנה אותי בדמגוגית ההפחדות שלה, היא חזרה בדיוק על אותה שטות שאמר לי הרופא שניסה להפחיד אותי בשעתו: לא צריך להסתכל על סטטיסטיקה כי אותו אחוז שח"ו נפגע בבית בשבילו זה 100% סבל ואבדן.. אהה... ואם ח"ו קורה דבר כזה בבי"ח זה לא 100% סבל ואבדן??? מתלעמים מזה של"ע אסונות עלולים לקרות בכל מקום, ויותר אפילו מבחינה סטטיסטית בבי"ח....

 

אבל בעלי כדרך רוב עמך ישראל, פרופסור לרפואה נשמע להם יותר מוסמך ממיילדת בית (שחקרה את הנושא ומביאה מחקרים וסטטיסטיקות אמיתיות! שאומרת שהסיכון בלידת בית אפילו נמוך במעט מבי"ח... אבל כמו שהיא אמרה במלחמה בין מיתוס (שחידת בית זה דבר מסוכן ולא אחראי) כנגד עובדות וסטטיסטיקה (שמוכיחות אחרת) המיתוס תמיד ינצח...) אומר לי- תשמעי, היא משכנעת מה לעשות? ואני פשוט מתפוצצת ואומרת לו שהדמגוגיה הזאת כבר מוכרת לי...

 

ולראיה כנגד דברי הפרופסורית הנכבדה הבאתי לו בדיוק כמו שלך בלידה של צהלי! 

 

כזה דבר היה לאחותי, כמעט אחד לאחד.. הלידה התקדמה ואז התינוקת נכנסה בצורה לא טובה, וחזרה אחורה, וכו' וכו'.. וכמובן שפקעו לה את המים בלי לשאול בשלב מדי מוקדם, כך שייתכן שזה 'עזר' לתהליך הזה, וכמובן שהוסיפו פיטוצין שרק גמר אותה ולא הועיל, ובסוף אחרי 24 שעות כמעט היא הובלה אחר כבוד לניתוח! שייתכן שהיה עשוי להימנע..

 

אחותי כרגע ויבק"ית שאסור לה כמובן ללדת בבית, אבל בלידה אח"כ אגב, היא הלכה ללניאדו עם דולה מאד מומחית וגם עם מיילדת פרטית, ולמרות ששוב התינוק ירד בצורה לא טובה, היא הצליחה בעזרת ליווי צמוד והמון תרגילים שעשתה תוך כדי, למקם אותו בצורה נכונה וללדת רגיל! 

 

וכמו שאת אומרת ייתכן שגם הניתוח הראשון היה נמנע, ומי ייתן את הדין על כך? על הצלקת שלעולם תישאר לה בבטן וברחם?? על כך שבע"ה בכל הלידות שלה היא תחשב לסוג של לידה בסיכון??

 

ואחרי שראיתי בייבי בום בעברי, וראיתי את ההתנהגות חסרת האחריות של הרופאים, לדוג' מתחילים לידה סתם בלי שום תנאים, כי ליולדת 'נמאס מההריון'.. ובסוף כמובן מגיעים לניתוחים אין סוף, אז אני שואלת את הפרופסורית הנכבדה, זה כן בסדר??? זה אחראי?? ככה מתנהל רופא/ה??? ולמה על זה לא קמה קול צעקה??? הרי ניתוחים מסוכנים יותר לא  רק לאם אלא גם לתינוק?? אז נכון כשאין ברירה ב"ה שנתן לנו חכמת בשר ודם לנתח, אבל כשיש אפשרות אחרת?? זה עוול! זה נזק ועוול! ומי ייתן את הדין על כך?? 

ועוד משהו, זה כ"כ נכון שהיום הזה נועד עבור כולנו, כל הנשיםאיזו נחמה

אלה שיולדות בבית כמו אלה שמעדיפות ללדת בבי"ח...

 

אני ב"ה ילדתי את בני הבכור לפני 15 שנים.. ואז  כמעט לא היה שום דיבור על 'זכות מדעת' על ביות ומי שמע ומי פילל על 0 הפרדה??.. 

 

ההרגשה שלנו היולדות אז היתה שבעצם הלידה שייכת לרופאים ואני רק איזה כלי באמצע שעושה מה שאומרים לו: כדאי לך לקחת אפידורל- תשכבי אל תזוזי- נותנים פיטוצין בלי לשאול ובמקרה שבא להם גם פוקעעים את המים או עושים סטיפיניג בלי הודעה מראש...

 

גם התינוק היה אז סוג של 'מולאם'.. ידעתן שהיה אסור להוציא תינוק מהתינוקיה רק בשעות ההנקה?? ואם הגעת והוא צרח אבל היתה בדיקת רופא, אז עמדת מול דלת נעולה, כי עכשיו יש רופא ואי אפשר להיכנס!!! ואני לא העליתי בדעתי שזה לא חוקי!!! שאסור לבדוק ילד שלא בנוכחותי!! 

 

ומי העלה בדעתו שאמא צריכה להיות ליד הילד שלה! כשמכאיבים לו רגע אחרי שנולד??? הרי תינוק מעט יותר גדול, אמא לא היתה מעלה בדעתה לשלוח אותו לבדו לרופא/אחות!! אז למה תינוק שנולד כן??? פשוט מאד, בראש של כולם התינוק עוד היה 'שייך' לביה"ח...

 

משהו הזוי!!!!!!!!

 

 

היום כשאני אמא בוגרת, ובעיק אמא מודעת יותר לזכויות לצרכים שלה ושל תינוקה הקט, היום זה נראה לי מופרך!!!

 

אבל זה רק בזכות כל אותן נשים 'משוגעות לדבר' שהלכו וסללו לנו את הדרך!

 

לנו לכל האמהות כולן!!

להחזיר לנו את הזכות על גופנו, לדעת איזה הליך מבוצע בנו, ולקבל את רשותנו, את הזכות לומר לא! את הזכות להיות עם הילד שלי כל רגע, כי הוא ילד שלי מהרגע שיצא לאויר העולם! להכיר בצורך האמיתי שלו להיות לידי מיד וכל רגע! 

 

את כל אלה לא ידעתי קודם! לא העליתי זאת על דעתי... ואני אשה משכילה וחושבת, לא אחת שמקבלת כל דבר כמובן מאליו.

 

אז אני רוצה להודות לכן, נשים יקרות!! אתן המשוגעות לדבר, אתן האמיצות שדיברתן וולא שתקתן ופעלתן! תודה תודה תודה!

 

וכאן בפורום, יוקטנה, ויפעת ותחיה היקרות!!! שלי אישית הארתן ופקחתן את העינים!

 

בשמי ובשם ילדתי, ובע"ה בשם אלה שעוד יבואו תודה!!

וואו.בלידה הראשונה שלירק אמונה

קיבלתי מילדת עם השיטה הזו של לפני 15 שנה.

זה הסגנון יחס שלה

 

ושאלה-בתינוקיה לא קוראים לאימהות בבדיקת רופא-כיום..

למרות שכתבת שאין זכות לבדוק בלעדי ועד היום לא נותנים להיכנס לקחת בבדיקת רופא

 

 

(ואיזה אומץ לעשות לבד  לידה כזו (בלי בעלך שתומך בלידת בית.))

 

הנושא של נוכחות ההורים בבדיקת רופאבארץ אהבתי
מיושם היום רק אצל מי שהולכת על 'אפס הפרדה', ולא בכל בתי החולים מאפשרים את זה עד הסוף. אבל עצם זה שזה קיים בצורה כלשהי ברוב בתי החולים זה שינוי עצום של השנים האחרונות, ויש בתי חולים שזה ממש מיושם עד הסוף (למי שבוחרת במסלול של אפס הפרדה).
בירושלים זה אפשרי בעין כרם ובשערי צדק (המסלול של 'ביות מלא' אצלם הוא בעצם 'אפס הפרדה'), לאחרונה ראיתי שהר הצופים פרסמו שפתחו אצלם גם כן מחלקה של אפס הפרדה.

ויכול להיות שיש אפשרות להתעקש להיות נוכחת בבדיקות בתינוק גם אם את לא באפס הפרדה בהגדרה.
זה קרה כשלא הסכמתי לזריקה של ויטמיןK-ישר הם באו אלירק אמונה

וביקשו שאני אתן לה,ועשו את זה לידי.

ו-תודה על המידע

כבר הרגשתי רע שלא ידעתי

בשערי צדק הייתי במחלקה ג-ביות חלקיtz
והיינו בכל הבדיקות, וגם ישר עשו קבלה לקטנצ'יק כשבעלי נוכח ונתנו לו לקחת אותו חזרה אליי
איזה יופי לשמוע! לא הכרתי שזה המצב...בארץ אהבתי
נאומים חוצבי להבות צודקת בכל מילה מודדת כובעים


...לב אמיץ

ספרי לי על זה חיוך.

"במלחמה בין מיתוס...כנגד עובדות וסטטיסטיקה (שמוכיחות אחרת) המיתוס תמיד ינצח..." 

כמעט בכל תחום מתחומי הרפואה.

 

מדהים.לב אמיץ

יום טוב של לידות בית! חיוך

כל אחת מה שמתאים להתעלומה

קראתי את מה שכתבת. וזה הדהים אותי . אבל אצלי ב2 הלידות שעברתי- אם הייתי יולדת בבית היה לי אולי ילד אחד!!!!

הגעתי בילד ראשון לבי"ח עם פתיחה 2 וצירים מוווות. הייתי שם כמעט יממה עם צירים כל דקה חזקים כמו בפתיחה מלאה,ועדיין תקועה ב2!!!!  בשניה שהביאו לי אפידורל- תוך 20 דקות הייתי בפתיחה מלאה (אותו סיפור בלידה שניה אחרי ירידת מים בבית)  אם לא היו מביאים לי אפידורל והייתי נשארת בבית- לא הייתי יולדת בשום מקום.

בלידה ראשונה לחצתי בערך שעה והוא חזר אחורה לוא התקדם בכלל . ופתאום היו לו ירידות בדופק- עשו וואקום (וכמה שזה היה לי רע- זה משהו אחר, ועד היום אני סובלת מזה)   אם לא היו עושים וואקום בדקה ה99- לא היה לי היום ילד.

הראש שלו היה מסובב, אם הייתי יולדת בבית הוא לא היה יוצא משם בשום צורה...

לכל אחת יש את הדרך שהכי מתאימה לה ללדת, ולכל ילד את הדרך המתאימה ביותר לו - להוולד בה...

 

למישהי בשיטה טבעית יש את התנועתיות שמקדמתרק אמונה

את הלידה יותר מאפידורל

אני זוכרת שאמרו לי לשכב על הצד וזה קידם

הורידו לי את הגוף למטה ואז זה ביסס את הראש טוב

הולכים וזה מקדם

יושבים על כיסא וכו'

זה פלא אבל זה עובד

יש גם לחיצות בגב שעוזרות

כל מה שכתבת עשיתי ולא זזתעלומה

הייתי שם יומיים!!!! שכבתי על הצד, עליתי את כל החדר מדרות של שע"צ שתיים שתיים, כדור פיזיו, רפלקסולוגיה. הייתה איתי דולה!!! לא זז כלום עד שאין אפידורל!!!

וואו נשמע ממש קשה חיבוק..רק אמונה


יקרה, מצטערת לקרוא על החוויות שלךתחיה דולה

אז שמה לב שמה שסיפרת דומה מאד למה שהיה אצלי? אבל במקום להיבהל מזה שחזרה אחורה (מה שקורה בבית חולים) אנחנו עודדנו אותה לחזור אחורה ולהתברג מחדש בדרך שלה. 

יש גם המון מידע שמיילדות מסורתיות (מסורת של לידות לא של יהדות כמובן ) מחזיקות לגבי התבססות העובר באגן, זכיתי ללמוד טיפה מהים בנושא הזה ובאמת הרבה פעמים עם כמה תרגילים פשוטים שיש בהם הרבה הגיון מתקדמת הלידה בצורה טובה. 

יכולה לשתף שזכיתי לעזור לאישה שהיתה מועמדת לקיסרי כי התינוקת הציגה רגל לפני הראש, הגיעה אלי לקליניקה כאובה, בקושי הולכת (תחשבי כמה זה מציק לסחוב ככה את התינוק) ועשינו כמה תרגילים ספציפים שעוזרים לזה ולמחרת היא הגיעה כביכול להכנה לניתוח, בדקו אותה ואמרו לה- למה באת? מצג ראש הכל טוב, תבואי ללדת. 

והרבה פעמים התסמינים של מצג לא אופטימלי זה באמת צירים שלא מוליכים לשום מקום ולא מייצרים פתיחה כי הראש לא מצליח להתבסס ולעזור לפתיחה והתנוחה החתולית שבה נותנים את האפידורל עוזרת לראש התינוק להתבסס  

אז כמובן שאין לי דרך לדעת מה קרה אצלך בדיוק ומה היה אפשר לעשות אחרת וכן אם לידה נתקעת בבית ולא מתקדמת אז עוברים לבית חולים, בשביל זה חשוב ללדת במקום שלא עולה על חצי שעה מבית חולים.

יש הרבה פתרונות לביסוסתעלומה

אחרי שניסיתי ה-כ-ל , והדופק של התינוק ירד וכבר ממש פחדו עליו- עשו לי וואקום!!! עד היום יש לי סיוטים מזה!! בלילה הייתי קמה שטופת זעה לאחר חלומות ביעותים שאני בלידה לוחצת ולוחצת- והתינוק לא זז!!! 

לידה שניה התינוקת יצאה כמו מים במשקל 4200- אבל גם אז הפתיחה לא זזה - לאחר כמעט יממה של ירידת מים- עם מליון נסיונות- עד שבא האפידורל הגואל. ומהשניה שהגוף נרדם- הייתי בשלב הלחיצות תוך 20 דקות...

אולי כדאי לעשות יום בינלאומיצהוב

לעישון גראס.

 

 

לא כל דבר לא חכם שאנשים עושים הופך להיות טוב רק כי צועקים הרבה.

 

 

 

 

אחרי כל מה שכתבו והסבירו, איך אפשר להשוות?לב אמיץ

אלא אם כן אטומים והולכים ראש בקיר עם גישה מאוד פשטנית ומצומצמת.

 

לא לכל אחת לידת בית מתאימה, אבל להשוות לעישון גראס? 

אל תתרגשי ממנה/ממנו לב אמיץאיזו נחמה

זה מישהו/מישהי מספיק מוג לב כדי לפתוח פצל"ש בשביל להעליב.. אין מה להתרגש. וברור שזה גם לא מראה על חכמה רבה.. ומכאן ההשוואה הלא נעימה... חושף שיניים

אז כבר גם אי אפשר אנונימי וגם לא פצל"שצהוב

זו בדיוק הסיבה שכותבים מפצל"ש. כי כל מי שלא מסכים עם ה"נאורות" של לידות בית מותקף.

 

 

 

אם את כל כך יודעת טוב להסתכל בהסטוריה של כותבים אז את משקרת ביודעים כשאת אומרת שפתחתי את הפצל"ש בשביל להעליב כי את יכולה לראות את תאריך ההצטרפות.

ומי שלא מסכיםלב אמיץ

הסכמה גורפת עם ה"נאורות" של לידה בבית חולים. למה להתקיף אותו?

 

יש מקום לשתי הגישות. הגישה של לידות בית היא לא בלתי מתקבלת על הדעת.

לא את לא צודקת. מותקף מי שתוקףאיזו נחמה

מי שבאה בשמה ועומדת בצורה מכובדת מאחורי דעתה לא תוקפים אותה בד"כ.

 

אבל בגלל אנשים כמוך באמת ביטלו את האנונימי

 

האנונימי בא כדי לתת אפשרות לאנשים לשאול להגיב בנושאים מדי אינטימיים

 

מה שקרה שלרוב הוא שימש את אלה שרוצים להכות בסתר את רעיהם (ועל זה כידוע יש ארור מפורש)

 

 ובטח שהרבה יותר קל לעושת את זה בלי לעמוד מאחורי זה

 

אין מה להתנצל על ביטול האנונימי

 

אילו היית באמת רוצה להגיב עניינית היתה לך בחירה לעשות זאת בצורה מכבודת ומכבדת

 

לא נהגת כך

 

נהגת בצורה פוגענית

 

ולכן אין שום סיבה לכבד אותך

 

 

אולי בכל זאת לא בשביל להעליב, ואף על פי כן מצער אותי.לב אמיץ

כל כך הרבה התנגדות בזמן האחרון.

יש 2 דברים עיקריים להשוות ביניהםצהוב

1. להשוות לדברים שמזיקים.

ו2. לדברים שזה חוסר אחריות לשדל אחרים לעשותם.

 

אז את צריכה לקרוא שוב מה שאיזו נחמה כתבה.לב אמיץ

תקראי טוב.

תראי שזה לא זה ולא זה.

אלא אם כן יש לך אינטרס שיגבילו לידות בית. אחרת אין באמת הסבר למה שכתבת.

כנראה שאסור לי לקרוא את השרשור הזה...מתואמת

הוא סתם גורם לי לקנא

אבל לפחות אני מודעת לאפשרויות הטבעיות של לידה, גם בבית חולים,

ולפחות אני יודעת ויכולה להתעקש על הנקה בלעדית,

ולפחות עכשיו גם התנסיתי בביות - ואני יכולה תמיד להשתדל לעשות אותו.

אז גם לנשים כמוני מועיל יום לידות הבית הבינלאומי!

תודה, תחיה, על פרסום הפוסט!

זה גם עולה מאוד יקר בטח.לא?רק אמונה


האלטרנטיבה האידאלית מבחינתי זו רופאה פרטית... גם יקר נוראמתואמת


זה מבחינתי המטרה החשובה של היום הזהתחיה דולה

זה באמת לא משנה אם זה בבית או בבית חולים אלא אפשרויות הבחירה,

ההבנה שזו הלידה שלך ואחריות שלך על גופך ועל ילדך ואחריותך לצבור ידע ולשאול שאלות ומתוך זה להגיע לבחירה מושכלת שהכי טובה עבורך לפי מצבך. 

שמחה שביחד עם הקנאה הגעת גם לתובנה הזאת  

ולי גורם לבכות...כתר הרימון
רציתי ביות מלא, אבל בסוף הילד שהה בפגייה... ונדקר לא מעט בלעדיי...
אני מתנחמת בכך שהוא ינק יותר משנה וחצי (ולא קיבל שום תמ"ל!) ושהוא איתי בבית עד גיל שנתיים... סוג של פיצוי

אבל העיקר שאנחנו יודעות שעשינו את המקסימום!
גם את זה חוויתי...מתואמת

אבל אז לא היה שם בכלל ביות מלא, וגם בכלל לא חשבתי בכיוון...

אבל כן, זה מבאס נורא לתכנן משהו כל ההיריון - ולא לזכות לו בסוף...

חיבוק גם לךרק אמונה


אמא מדהימה את דבורית
חיבוק.אשריך!רק אמונה


איזה מדהים.ניקיתוש
ממש!!
הלוואי עליי חלום!
הלידה הזו ממש הרגשתי שבויה במערכת, נראה לי שזה ניצנים להבנת הרעיון שעומד בלידות הבית.
הלוואי שעד הלידה הבאה זה יהיה ממש מקובל יותר.
או שלפחות יהיו הרבה יותר חדרי לידה טבעיים ואפס הפרדה וכו' כי עדיין צריך להתווכח על כל דבר בבית חולים וזה מתיש!!! ומייאש!
תודה על השיתוף תחיה!מתחילה מחדש
ממש מרגש.
הנושא הזה ממש מעניין אותי, אני ממש מתחברת לכל הגישה הטבעית וההכרות עם הגוף.
אבל אני לקראת לידה ראשונה (כאילו עוד חצי שנה😅) ומאוד מפחדת מזה.לא יודעת ממש למה לצפות, כמה יכאב, האם אעמוד בזה..
האם לדעתך זה מתאים ללידה ראשונה?
אולי עדיף (דף חלק וכו')רק אמונה
עבר עריכה על ידי רק אמונה בתאריך י"ב בסיון תשע"ז 22:15


אני ילדתי לידה ראשונה בבית.גדולה מהחיים
ואיך זה היה?מתחילה מחדש
קסום. ההחלטה הכי נכונה שקיבלתי בחייגדולה מהחיים
נו ולא תפנקי אותנו בסיפור?איזו נחמה


האמת ממש באלי!גדולה מהחיים
אז קדימה! נורא מעניין אותי איך הגעת לזה כבר בלידה ראשונהאיזו נחמה


עובדת עלזה. כשאסיים לכתוב ולעבד, אעלה בעז"הגדולה מהחיים
יופי, מחכים לזה גם אם זה ייקח זמן...איזו נחמה


אשמח לתת לך מידע אם תרצי על ביות מלאדבורית
בלי קשר ללניאדו...
אני ממש מצטערת שפחדתי לבחור בכך עוד מהלידה הראשונה.
אני לא חושבת שהשאלה אם זה מתאים ללידה ראשונהתחיה דולה

אלא אם זה מתאים לך  

מציעה לקרוא סיפורים, ללמוד, לקרוא ספרים על לידה ולעשות קורס הכנה ללידה מקיף ולראות מה נכון לך,

את מוזמנת גם לשמוע ממני בפרטי בשמחה

יש לל המלצה על ספרים מומלצים בנושא?מתחילה מחדש
וואו כמה תגובות תחיה דולה

אני אצליח להגיב מחר בצורה יותר עניינית למי ששאלה שאלות ספציפיות.

 

רק לענין הבטיחות בלידה בגלל שאין לי סבלנות וחשק להיכנס לויכוחים אני אעלה פוסט חשוב של נשים קוראות ללדת- 

 

שוברים את המיתוסים על לידות הבית

נשים קוראות ללדת- למען חופש בחירה בלידה·יום שלישי 6 יוני 2017

1. "אבל מה תעשו אם הלידה תסתבך? בבית אין רופאים, אין איך להתמודד עם סיבוכים"

בלידת בית יש מיילדת פרטית וצמודה ליולדת (בניגוד לבתי החולים בארץ, בהם התקן הוא מיילדת לשלש יולדות). מיילדות הבית מכירות טוב את הפיזיולוגיה של הלידה ולמעשה הן מתמחות בלידות טבעיות. הן פועלות מתוך זהירות רבה ומסוגלות לזהות מצבים שבהם היולדת והעובר יידרשו לעזרה נוספת, כזו שתצריך מעבר לבית חולים.

בלידת בית מתבצע מעקב אחרי דופק העובר והסימנים החיוניים של היולדת. מיילדות הבית מודעות לגבולות עבודתן ואחריותן ומתי כדאי ורצוי להיעזר באמצעים נוספים שאינם אפשריים בלידת בית. מחקרים מראים שלרוב המעבר לבית חולים של יולדות שתכננו לידת בית אינו דחוף ונעשה מטעמי בטיחות ולא עקב צורך רפואי ממשי.

הנה מחקר שמציג את יעילות ההעברה של יולדת בית לבית החולים >>/\/bit.ly\/2014-transport-effectiveness", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2014-transport-effectiveness&h=ATM9pRo4EUbpqumZ9yXZ8tHaQGeFrslRDNDwMuYnVa2AhCaFkloaPAwdssz1AgKsCfLQkMI4oYoZKZ38pQU8iv1a5omeRrWY2E9108NSVVsoy5ccd5kFEKd8seoLtQ_W3VelqpMfDiPFRFDZ1NSIrIeOQNVn&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2014-transport-effectiveness");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2014-transport-effectiveness&h=ATM9pRo4EUbpqumZ9yXZ8tHaQGeFrslRDNDwMuYnVa2AhCaFkloaPAwdssz1AgKsCfLQkMI4oYoZKZ38pQU8iv1a5omeRrWY2E9108NSVVsoy5ccd5kFEKd8seoLtQ_W3VelqpMfDiPFRFDZ1NSIrIeOQNVn&s=1

2. " לפני שנשים עברו לבית חולים יותר תינוקות ונשים מתו בלידות. למה לקחת את הסיכון?"

לא קיים אפילו מחקר אחד המגבה את התפיסה השכיחה שהמעבר ללידות בבתי החולים הוא שהפחית את תמותת תינוקות או תמותת הנשים היולדות. הדעה הרווחת היא שלמעשה בזכות מודעות כללית לבריאות חשיבות להיגיינה טובה יותר, כמו גם פיתוח האנטיביוטיקה וניהול מעקב בזמן ההריון, הם אלו שהיו אחראים לירידת התמותה והתחלואה באופן משמעותי ולא המעבר עצמו ללידות בבתי החולים. ההתקדמות הכללית בתחום הרפואה אפשרה ללידה להיות בטוחה יותר עבור נשים עם הריון בסיכון גבוה ולנשים שסבלו ממצבים רפואיים קיימים או סיבוכים חמורים במהלך הריונן.

בין המאות ה-17 עד ה-19, בבתי החולים, לא היתה כלל מודעות לסניטציה וכך רופאים שהיו מנתחים במחלקות רגילות לא היו שוטפים/מחטאים ידיים לפני שניגשו ליילד נשים. בתקופה זו עלה שיעור התמותה של תינוקות ונשים בבתי החולים והיתה סברה שישנה מחלה "מיוחדת" שהורגת תינוקות בבתי חולים. נשים נהרו חזרה ללדת בבית. כשהצוות המטפל התחיל לשים דגש על סניטציה המצב השתנה לחיוב. הנה מקור >> /\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fwww.themedical.co.il\u00252FArticle.aspx\u00253Ff\u00253D6\u002526s\u00253D2\u002526id\u00253D714&h=ATPw3-LWAtbedT2f6E9WNyWEl1aNxj8Gq3bLcaFSPlv6yQ9UKK6q2OaKxctBqmh1Ciadd2uH_QRw_Bw8U7Gql0V8NeY4BbZfeolGc-Yma3oP_hlPmUhqSp7GwCKpMfk6p6k6bnyA2lA0bafJVWsoeExhDYIs&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fwww.themedical.co.il%2FArticle.aspx%3Ff%3D6%26s%3D2%26id%3D714&h=ATPw3-LWAtbedT2f6E9WNyWEl1aNxj8Gq3bLcaFSPlv6yQ9UKK6q2OaKxctBqmh1Ciadd2uH_QRw_Bw8U7Gql0V8NeY4BbZfeolGc-Yma3oP_hlPmUhqSp7GwCKpMfk6p6k6bnyA2lA0bafJVWsoeExhDYIs&s=1 /\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fwww.themedical.co.il\u00252FArticle.aspx\u00253Ff\u00253D6\u002526s\u00253D2\u002526id\u00253D714&h=ATOjLs-SoARFcbF6YCppnTdvEdLn3ny0zVvttxwKA4wEC_OKrAH3v94u_1y_8IozOuEQyw1wCI2MUcrbnxJGefz6Br4dpcFE9P10VXbP6Ix1yb0sIeV_Fpp-uvYVBFnJQlcSdhainvOS1FMbdQNVwAqLD-cb&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714");" rel="nofollow noopener" target="_blank">

3. "אתן מסכנות את התינוק שלכן רק למען החוויה האישית שלכן זה ממש חוסר אחריות"

כבר ב-1996, ארגון הבריאות העולמי, ערך מחקר מקיף וקבע כי לידות בית מתוכננת עם מיילדת מוסמכת, עבור יולדות שהריונן מוגדר בסיכון נמוך הן בטוחות באותה מידה כמו לידות בבית חולים. הדבר נכון כאשר מדובר בהריון ראשון ואף יותר בהריונות חוזרים. המחקרים הנוספים שנערכו בנושא בטיחות לידות בית תומכים גם הם במסקנה זו ומראים לידות שבהן יש פחות התערבויות רפואיות, פחות חתכי חיץ, השראת וזירוז לידה ופחות ניתוחים קיסריים.

בבואנו ללדת בבי"ח אנו לוקחות על עצמנו סיכונים רבים אחרים: לידה מכשירנית היא מסוכנת לתינוק. דחיפת בטן היולדת (מניפולצית קריסטלר) מהווה סיכון גם לאם וגם לתינוק (ובדרך כלל איננה מדווחת בסיכום לידה) פיטוצין שנהוג לתת בחדרי לידה בבתי החולים, נותנים לעתים עד שיהיו ירידות דופק לעובר ואז מפסיקים אותו - האם זה לא סיכון? 19% אחוז ניתוחים קיסריים בישראל בבתי חולים ב-2014 לעומת 1.4% שבוצעו ביולדות שהחלו את לידתן בבית. כל ניתוח קיסרי שהוא ניתוח פתיחת בטן לכל הדעות מעלה למשל סיכון ל: הידבקויות בחלל הבטן, זיהומים, סיכון לניתוח קיסרי נוסף (אמא) ואילו מחלות בדרכי הנשימה אצל היילוד. התערבויות נוספות שמתייחסים אליהן כפעולות שגרה בבי"ח הן - פתיחת וריד, פקיעת קרומים מלאכותית, הרדמה אפידורלית, חתך חיץ. כל אחת מהן מהווה סיכון לפגיעה בגוף האם, התינוק, או בפיזיולגויה של הלידה.

חוויה של לידה מכשירנית ו/או ניתוח קיסרי משפיעה משמעותית על הרצון של האישה להיכנס להריון נוסף. ניתן גם לייחס קשר להתערבויות רפואיות במהלך הלידה לדיכאון אחרי לידה. להתערבות רפואית בלידה יש השפעה על כל חיי המשפחה ולא רק על החוויה הנקודתית של הלידה עצמה, ההשלכות הן ארוכות טווח.

ארגון הבריאות העולמי, הצהיר כי זכותה של כל אישה ללדת איפה שהיא רוצה, איפה שהיא מרגישה הכי בטוחה רגשית והמליץ שמקום הלידה יהיה בסביבה הקרובה לביתה. מאז עשרות מחקרים ברחבי העולם תומכים בעמדה זו.

קישור לחוברת המלאה של ארגון הבריאות העולמי>> /\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252FWHO-safe-motherhood&h=ATM8UaJDFQ84XRpLRkMWyE-qG1nIXlHe4HeVwy7Z6uMaUM-UeMSiTpSejgDD1e6iPa154W6x_gu5pVXE-20tm0ksUt5CaED_pzkkvjJ8FZmOi7k_7z6SOTZT2ZXjPpcnIHmanJYzmzjA1R8NB3Mj9MrGh5y8&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2FWHO-safe-motherhood&h=ATM8UaJDFQ84XRpLRkMWyE-qG1nIXlHe4HeVwy7Z6uMaUM-UeMSiTpSejgDD1e6iPa154W6x_gu5pVXE-20tm0ksUt5CaED_pzkkvjJ8FZmOi7k_7z6SOTZT2ZXjPpcnIHmanJYzmzjA1R8NB3Mj9MrGh5y8&s=1 /\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252FWHO-safe-motherhood&h=ATP9xTGFiIRQyfWySjRdJjwKiougmyMCb5kMZL4vphKErC-zqKs3oizuInw8hvY0QOmKBdBhjKANrRgcu1YhYx1rHdSTQ36WcmgwKVq7HjwNqQatN46W2OBsfmiuT0k0KfXr9ujIueoAJfk5a-t_SsqCITrb&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood");" rel="nofollow noopener" target="_blank">

הנה לינקים למספר מחקרים (ויש עוד):

/\/bit.ly\/2005-homebirth-safety", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2005-homebirth-safety&h=ATMfnkXu-JrUqgnYhUCA_8esmo8pudObsfLa7Fap8pj3oRKy30fedNr7_hFOZac9vQZmiPeHJcivhfvHplFIHHGZS7L1sIRtpv_cPSu-ziL8mXrb4Jv2lTe1gfIfScRuqF_0cE-om7FaTAS5mAP38WyvOMnR&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2005-homebirth-safety");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2005-homebirth-safety&h=ATMfnkXu-JrUqgnYhUCA_8esmo8pudObsfLa7Fap8pj3oRKy30fedNr7_hFOZac9vQZmiPeHJcivhfvHplFIHHGZS7L1sIRtpv_cPSu-ziL8mXrb4Jv2lTe1gfIfScRuqF_0cE-om7FaTAS5mAP38WyvOMnR&s=1

87.9% מהלידות הסתיימו בלידה טבעית בבית. 12.1% מהלידות שעברו לבית החולים - 9.6% מתוכן נזקקו לזירוז לידה לעומת 21% מלידות בית החולים, רק 3.7% נזקקו לניתוח קיסרי לעומת 19% מאלו שילדו בבית החולים, 2.1% נזקקו לחתך חיץ לעומת 33% מלידות בית החולים.

/\/bit.ly\/2009-CAhomebirth-safety", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2009-CAhomebirth-safety&h=ATPj50kURn2dvI5kg7tbDnagIUWPkU8qZubR24xE7hGH6VdReEuyTroNK2Hte11OcBQPPsvRMHV_LgGL-8BkJ1zKcb4iet8__-8awS49zBPQSBzgZM2Ia5aovUx2lQBrC9om6EBYnKoB-G_d-Y78uBHE3dPD&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2009-CAhomebirth-safety");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2009-CAhomebirth-safety&h=ATPj50kURn2dvI5kg7tbDnagIUWPkU8qZubR24xE7hGH6VdReEuyTroNK2Hte11OcBQPPsvRMHV_LgGL-8BkJ1zKcb4iet8__-8awS49zBPQSBzgZM2Ia5aovUx2lQBrC9om6EBYnKoB-G_d-Y78uBHE3dPD&s=1

נמצא כי הריונות ולידות בליווי מיילדת מוסמכת היו קשורים לשיעור מאוד נמוך של תמותת יילודים, סיכוי מופחת להתערבויות רפואיות (ניטור רציף, לידה מכשירנית) או סיבוכים לאישה היולדת (קרעים בדרגה 3 או 4, דימום מוגבר) לעומת לידות בית חולים בליווי מיילדת או רופא./\/bit.ly\/2005-homebirth-safety", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2005-homebirth-safety&h=ATNn7XGLJnhzRqCPU6aQMSJQCxD7lRtLBlsd6sa72Ct6G1A2SkDK_xqaBpeTAAP2ub36MreUOiARDzIa5ZFkDW6Flzll78lbflLLtBbfjSbIDOXRVJIvN1IFNq4vOUf7WKP6yPbKy3bxfVfU436nKWAw6rLD&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2005-homebirth-safety");" rel="nofollow noopener" target="_blank">

/\/bit.ly\/2012-homebirth-UK", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2012-homebirth-UK&h=ATPGUO-Fkb5SAQh5S7zZlh4K6oNLHj4VoJmYCLtx_YV4RHOBbwMJU9rOe4YykiYdtKDG5aaQIqQqA2aC9eAxhOUkGn8-b7BLgc3a3xGRM5hsptDmly2mOZadsfuy3yi75TQ7cs-xDiDyqAri_ydVSCrcQ-fV&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2012-homebirth-UK");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2012-homebirth-UK&h=ATPGUO-Fkb5SAQh5S7zZlh4K6oNLHj4VoJmYCLtx_YV4RHOBbwMJU9rOe4YykiYdtKDG5aaQIqQqA2aC9eAxhOUkGn8-b7BLgc3a3xGRM5hsptDmly2mOZadsfuy3yi75TQ7cs-xDiDyqAri_ydVSCrcQ-fV&s=1

נראה שבמרכזי לידה ביתיים אלו היולדות עוברות פחות התערבויות באופן משמעותי לעומת בתי חולים עם אותה רמת בטיחות. לנשים בלידה שניה ומעלה, לידות בית ובמרכזי לידה הן בטוחות ליילוד וטובות יותר ליולדות עם שיעור מופחת של ניתוחים קיסריים, לידות מכשירניות וחתך חיץ באופן משמעותי.

4. "מה אם הוא יוולד עם חבל טבור כרוך סביב הצוואר?" "מה אם תהיה היפרדות שיליה" "מים מקוניאלים? ירידות דופק?"

מיילדת מוסמכת עוקבת אחר הלידה באופן רציף. היא מגיעה ללידה עם ציוד מתאים לפי דרישות משרד הבריאות ועוקבת אחר הסימנים החיוניים של היילוד והאישה.היא מנטרת את התינוק במכשיר שנקרא דופלר. מחקרים מראים שביצוע מעקב במוניטור רציף, כמו בבי"ח, לא באמת משפר את תוצאות הלידה, בעוד שליווי רציף של מיילדת כן. ליווי רציף של היולדת ומעקב אחרי התקדמות הלידה מאפשר זיהוי מוקדם של סיבוך אפשרי ובחינה האם יש צורך בפינוי לבית חולים.

יש לציין שאחד מכל ארבעה (4!!!) תינוקות בעולם נולד עם חבל טבור כרוך סביב הצוואר, זוהי לא באמת בעיה, אלא מיתוס שמחדירים לנו כבעייתי. מצב זה של כריכת חבל הטבור זה יכול להוות סכנה רק במקרים נדירים. גם כאשר יש מים מקוניאלים, הדבר לא בהכרח אומר שיש מצוקה עוברית וכמובן שתמיד ניתן להחליט להתפנות לבית החולים. ירידת דופק של העובר מתרחשת פעמים רבות במהלך הלידה, ירידת דופק שאינה שיגרתית היא זו שמצריכה מעבר לבית חולים. בהקשר הזה, בליווי רציף ע"י מיילדת עוד משלב ההיריון, המיילדת מגיעה ללידה לאחר שהיא כבר מכירה את דפוסי העובר, את התנהגות הדופק שלו וכך היא מסוגלת לזהות ולאבחן טוב יותר האם שינוי בדופק במהלך הלידה הינו שגרתי או בעייתי ומצביע על מצב רפואי הדורש פינוי לבית החולים.

5. "אם התינוק שלי היה נולד בבית הוא היה מת בוודאות"

אנחנו לא יודעות מה בדיוק היה בלידה שלך ולכן אנחנו יכולות רק לדבר על עובדות.

חשוב לנו לציין שהגדרת ניתוח קיסרי דחוף לוקחת בחשבון 40 דקות מרגע קבלת ההחלטה על הניתוח עד הביצוע. זמן התגובה הזה הוא אחת מהסיבות שההנחיות של משרד הבריאות בדבר לידות בית מגדירות "קירבה לבית חולים" בזמן ההגעה אליו (עד 30 דקות בנסיעה). כאשר מגיעה לבית החולים מיילדת המלווה לידת בית היא יכולה להודיע לצוות הרפואי כבר בדרך על המצב ובמקרה דחוף ניתן להכין חדר ניתוח ולהגיע ישירות אליו. זוהי סיטואציה נדירה כמובן, אבל אפשרית.

מהנתונים הקיימים בדבר לידות בית בישראל בין השנים 2008 ל-2012 היו 3,400 לידות בית, כאשר 96.7% מהלידות הללו הסתיימו בלידה רגילה, טובה ובריאה. בכ-8% מהלידות היה צורך במעבר לבית חולים, לרוב לפני הלידה, עקב בקשת היולדת, מים מקונאיליים, מנח עובר שהשתנה או חוסר התקדמות בלידה. שאר ההעברות של יולדות בית לבתי החולים היו ברובן לצורך השגחה על האם (מעקב אחרי דימום שהחל או בדיקת שלמות שיליה) או השגחה על היילוד (נשימת היילוד או צהבת). בכמעט אחוז מהלידות היה צורך בלידה מכשירנית וב-2.3% מהלידות היה צורך בניתוח קיסרי.

כפי שכבר כתבנו קודם בהתייחס למיתוס מס' 3 - בלידות המתרחשות בבתי החולים ההתערבויות הרפואיות הינן נפוצות יותר משמעותית.

6. "למה את מתעקשת על לידת בבית, אם את רוצה לידה טבעית, תלדי בבית חולים בחדר לידה טבעי וכך תזכי בשתי העולמות"

מזה 40 שנה ידוע כי ההורמון העיקרי האחראי על התכווצות הרחם, ייצור הצירים והתקדמות הלידה, אוקסיטוצין, מופרש (כמו ביחסי מין) כאשר האישה רגועה, מוגנת, חשה אינטימיות, מסוגרת מן העולם ומהתפקוד היומיומי הרגיל.

ככל שהאישה תוכל לאפשר לעצמה סביבה אינטימית יותר שהינה נטולת הפרעות כך יש סיכוי שהלידה שלה תתקדם בצורה טובה יותר, בריאה יותר ונטולת התערבויות רפואיות. זהו כמובן רק אחד מהגורמים להתקדמות הלידה אבל זהו גורם מפתח וכזה שהאישה יכולה לשלוט בו - מי יהיו מלוויה, איך תראה סביבת הלידה שלה ועוד. אישה שחווה רוגע ובטחון בסביבה רפואית צריכה בהחלט לבחור בסביבה כזו כדי להצליח להירגע וללדת. לעומתה, אישה שחווה רוגע ובטחון בביתה שלה ורוצה לשמור את סביבת הלידה שלה לא רפואית צריך לאפשר לה ליווי מקצועי. לכל אישה כדאי לשאול את עצמה "איפה אהיה יותר רגועה וכיצד ארגיש יותר מוגנת" בבואה לבחור את מקום הלידה.

לידה היא אירוע בריא שהינו חלק מרצף החיים. כל המחקרים מראים באופן חד משמעי כי בלידות בית יש פחות התערבויות בלידה לעומת לידות בית חולים. לא לכל אישה מתאים ללדת בבית חולים לידה טבעית, חוזר משרד הבריאות מדגים היטב את הגישה של בית חולים ללידה טבעית, היא שונה לגמרי מהגישה בלידת בית. אשה שרוצה ללדת בבי"ח לידה טבעית היא חריגה בנוף וכך גם מתייחסים אליה.

נשים שתועדו בדבר חווית הלידה שלהן, העידו שהן היו מרוצות יותר מחוויית הלידה בלידות בית, הן הרגישו שהן שולטות יותר בתהליך הלידה והתחלת ההנקה היתה מוצלחת יותר עבורן.

לא לכל אישה זה מתאים ללדת בבית אבל למי שכן, חובה לתת לה את האפשרות המלאה.

למחקר תומך בכך שאישה צריכה להיות בסביבה בטוחה ורגוע למען לידה בריאה וטובה>>/\/bit.ly\/2rtOfZ5", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2rtOfZ5&h=ATNZ7WawldchzAawiBzu5e2lwgMBFYumiZ-YWGH86ZTXsi2OnOAW2Au_m00oXbTEd3G61oTEWhxVi3MoDpgh3mSoQqN1-9T5QJWgCDBXLY1OQf1dq94JPtM7UukROkztJhpglS19gl_s3W5hM-mK7K7O2j1l&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2rtOfZ5");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2rtOfZ5&h=ATNZ7WawldchzAawiBzu5e2lwgMBFYumiZ-YWGH86ZTXsi2OnOAW2Au_m00oXbTEd3G61oTEWhxVi3MoDpgh3mSoQqN1-9T5QJWgCDBXLY1OQf1dq94JPtM7UukROkztJhpglS19gl_s3W5hM-mK7K7O2j1l&s=1

הממצא העיקרי הינו: "להימנע מהפרעות". המיילדות טענו שאם הפריעו לאישה, היכולת שלה להתרכז באופן מלא בתהליך הלידה יכול להשתבש. הדבר יכול להוביל לצירים לא יעילים וללידה ארוכה יותר. למנוע ולהגן על נשים מפני הפרעות נחשב לתפקיד המרכזי של המיילדת.”

7. "את לא מפחדת שאין שם רופא שישגיח עלייך? למיילדות בית אין את הידע הנדרש כדי לעזור לך אם תצטרכי לפחות תקחי רופא…"

מיילדת בית מגיעה ללידת בית עם ציוד רפואי מותאם ללידה לפי כל ההנחיות והנהלים שקבע משרד הבריאות. מיילדת בית עוברת קורסים להחייאה ועזרה ראשונה מדי שנה. במסגרת לידת בית אין דבר שרופא יכול לעשות שמיילדת אינה יכולה לעשות. אם רופא מאפשר לך להרגיש יותר בטוחה, גם רופא יכול ללוות את הילדה שלך בבית.

מיילדות ומיילדי הבית מגיעים ללידה עם מוניטור אלחוטי, פיטוצין לכיווץ הרחם (למקרה של דימום יתר אחרי לידה), עירוי, קטטר לשלפוחית השתן, ציוד לעירוי נוזלים פלוס נוזלים, ציוד החייאה (אמבו, בלוני חמצן, סקשן לתינוק), סט הפרדה סטרילי (לחבל טבור) וציוד תפירה למקרה של קרע.

בלידת בית היולדת נהנית מליווי צמוד של מיילדת לאורך כל תהליך הלידה וגם אחריה, מה שלא מתאפשר כיום בבתי החולים. מחקרים מראים שליווי מיילדותי רציף משפר משמעותית את תוצאות הלידה.

למחקר המלא>> /\/bit.ly\/2016-cochrane-midwifeled", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2016-cochrane-midwifeled&h=ATMD10hLJRJyHsiopuM6KV2k_83bYi37D50L6UlJ-GvCx9tmtkgNaNyCGBXJcSlimswQZIdv7U2Ku9o-kTwLfoWKSsyHHt7la1mB5WBCpV7pIfqPnLFJ6rw0Oheaz683rQ70cJRqGzYyQwMyn-9iZl_63g6z&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2016-cochrane-midwifeled");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2016-cochrane-midwifeled&h=ATMD10hLJRJyHsiopuM6KV2k_83bYi37D50L6UlJ-GvCx9tmtkgNaNyCGBXJcSlimswQZIdv7U2Ku9o-kTwLfoWKSsyHHt7la1mB5WBCpV7pIfqPnLFJ6rw0Oheaz683rQ70cJRqGzYyQwMyn-9iZl_63g6z&s=1

8. "יש הרבה מחקרים שמראים על יותר תמותת תינוקות בבית- אולי אתן בוחרות רק את המחקרים שמתאימים לכן?"

במספר מדינות בחו"ל, כמו קנדה, ארה"ב ואנגליה, אפשר ללדת בבית עם מיילדת מוסמכת גם במקרים של לידות מורכבות יותר, כמו לידת תאומים, לידת עכוז או לידה רגילה אחרי ניתוח קיסרי. כל המצבים הללו מוגדרים בישראל כהריונות בסיכון גבוה. במקרים אלו, התוצאות של לידות בית הן קצת פחות טובות. בארץ לא ניתן ללדת בבית במקרים שבהם ההיריון מוגדר בסיכון גבוה עם מיילדת מוסמכת.

מחקרים המראים תמותת תינוקות גדולה יותר בלידות בית לעומת לידות בית חולים הם מחקרים שכוללים גם לידות בית שהתבצעו **ללא ליווי של מיילדת מוסמכת**. במקרים אלו יש פי שתיים תמותת יילודים בלידות בית לעומת לידות בית חולים. המחקרים מראים שבטיחות לידות בית לאם וליילוד תלויים במידה רבה בליווי מוסמך.

לכן, אם אישה מחליטה באופן מושכל ומודע ללדת בבית חובה לאפשר לה את הליווי המקצועי.

מחקר המראה את הממצא הזה>> /\/bit.ly\/2017-ACOG-US", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2017-ACOG-US&h=ATN4AfQVneHy4uEOnENXV8FOkliFZPAvwlZ5u7Lr9zodL6DvYS6qTU8kVvDV_3c8U4wuLYzpesBNWLEBlpalFHDs0igZwxq0TXxU_ajDdQUzwOkbWIcs6KbehvCfQzKJKHu51Tp_XimdSbQK5CwzcLIU2crE&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2017-ACOG-US");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2017-ACOG-US&h=ATN4AfQVneHy4uEOnENXV8FOkliFZPAvwlZ5u7Lr9zodL6DvYS6qTU8kVvDV_3c8U4wuLYzpesBNWLEBlpalFHDs0igZwxq0TXxU_ajDdQUzwOkbWIcs6KbehvCfQzKJKHu51Tp_XimdSbQK5CwzcLIU2crE&s=1

9. המחקרים שמראים שלידות בית בטוחות כמו לידות בבית חולים לא רלוונטיים לישראל כי הם נעשו במדינות שבהן המערכת מותאמת ללידות בית, ובישראל אין תשתית מתאימה.

על פי מחקרים, תוצאות לידות בית הן טובות יותר כאשר הן מתרחשות במדינות בהן לידת בית היא אפשרות סטנדרטית, כמו בהולנד. גם במדינות שאין להן מערכת מותאמת התומכת בלידות בית, כמו בארה"ב, מחקרים מראים כי לידות בית מתוכננות עם מיילדת מוסמכת, עבור הריונות בסיכון נמוך, הן בטוחות באותה מידה כמו לידות בבתי חולים עבור הריונות המוגדרים בסיכון נמוך.על כן, התוצאות של כל המחקרים השונים רלוונטיים גם לישראל.

בישראל יש בהחלט מקום לשיפור שיתוף הפעולה בין מיילדות ומיילדי הבית לבין בתי החולים. יש לעודד את שיתוף הפעולה הזה למען לידות טובות יותר.

מחקר על חשיבות שיתוף פעולה בין הממסד הרפואי למיילדות הבית>> /\/bit.ly\/2014-tranpsort-collaboration", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2014-tranpsort-collaboration&h=ATPrG-xocV4NwPwgiQ-dhXUBwO2xjmGlWCwTC43x4Hjkgh3PCAfZmQHzTCP8HnS5BUNTjbmK2t64jROvB2zFY9yHvFGUFqWil_z3mH8wENNGXTAsm2eFdBpxd7i2I4_TF8Lj6ul47abhVcEn67t9Wqx9fIt8&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2014-tranpsort-collaboration");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2014-tranpsort-collaboration&h=ATPrG-xocV4NwPwgiQ-dhXUBwO2xjmGlWCwTC43x4Hjkgh3PCAfZmQHzTCP8HnS5BUNTjbmK2t64jROvB2zFY9yHvFGUFqWil_z3mH8wENNGXTAsm2eFdBpxd7i2I4_TF8Lj6ul47abhVcEn67t9Wqx9fIt8&s=1

10. המחקרים שמראים תוצאות טובות בלידות בית מוטים כי בבתי חולים יש יותר לידות בסיכון וזה לא נלקח בחשבון

כל מחקר בנוי היטב עם מתודולוגיה מובנת. למען אמינות המחקרים והממצאים, החוקרים בוחנים נתונים ברי השוואה ומשווים בין תוצאות של לידות בית בהריון בסיכון נמוך לבין לידות בית חולים בהריון בסיכון נמוך.

בעיה היאl666

שבעקבות פרסומת מסיבית יש נשים שאין להן כסף למיילדת פרטית אבל הן בראש טבעי והן בכוונה לא מספיקות להגיע לבית חולים כדי לחוות את לידת בית. מכירה כמה כאלו, אגב אצלן הכל נגמר בטוב.

ומה הקשר ללידה היום מצב שהיה בבית חולים במאה 19 או אפילו לפני? טיעון קצת מוזר.

וגם טיעון שאישה יולדת רק בנחת לא נכון, איך יולדים באמבולנס, מונית או בכל מקום אחר? כשמגיע זמן לידה מתרחשת בלי קשר לאווירה מסביב.

אני מניחה שכמות לידות בית מתוכננות  מזערית בהשוואה לכמות לידות בבית חולים, שאלה האם לקחו את זה בחשבון כשערכו מחקרים?

בקשר ל7.

מערכת לא תוכל לספק לכל אישה מיילדת עד הבית, כמו שהיא לא מספקת רופא משפחה או ילדים או אחות טיפת חלב עד הבית, פשוט אין כזאת אפשרות. כך שאם בעתיד יותר נשים ירצו ללדת בבית חלקן יצטרכו לוותר על זה כי לא תהיה מיילדת זמינה.  

אי אפשר להפיללב אמיץ

את חוסר האחריות של יולדות בודדות, לחוות לידת בית עצמאית ללא מיילדת מוסמכת, על מיילדות בית סופר-אחראיות.

אם המודעות ללידות בית תלך ותגבר, גם המערכת תצטרך ליישר קו ולספק את השירות הזה. ולהיפך, יהיה לה אינטרס כלכלי להיכנס לפלח השוק הזה. הכל עניין של היצע וביקוש.

נכון , את צודקתl666

אבל לצערי מודעות ללידת בית באה דרך מסר שהתערבות ובית חולים זה סכנה וטבעי זה בריא וחווייתי. ואז נשים מגיעות למסכנה כזאת

זה אחד הדברים שמרגיזים אותי.כח הרצון
קפץ לי..כח הרצון
מרגיז אותי שעושים מבתי חולים משו רע, ומאפידורל בכלללל מפלצת...
אני כל כך לא רוצה להגיע למצב שבו אקח אפידורל וארגיש אכולת מצפון ותהיה לי הרגשה שאני חלושה ושברירית בלי טיפת כח סבל...
זה מטריף אותי.
אני מרגישה שכביכול אצטרך להתנצל בפני כל הטבע שבעולם על כך ש"נשברתי" ולקחתי...
זה נורא בסטייל ללדת בלי, ולספר עד כמה זה אפשרי...
אני לפני לידה ראשונה לכן לא יודעת. לא יודעת. לא יודעת.
לא בטוחה שבאמתתת יהיה לי חוויתי ללדת טבעי...
למרות שזה טבעי...
)ואני כן רוצה טבעי... פרדוקס ופיצול אישיות כי אני מאוד ירוקה בתחום וחסרת ניסיון...)
ואני כן אלד בבית חולים.
ואם יהיה לי איזה חדר טבעי אז אני אהיה מבסוטה אולי.
אולי...
כי לא בטוח שזה מה שטוב לי...
ולסיכום:
אני מבולבלת.
ורוצה שהכל יעבור בשלום.
ושהחוויה תהיה טובה ואפשרית.
ושלא אשאר עם משקעים נפשיים בגלל עקשנות (שלי)
טוב נו.. פרקתי.
פריקה מתוך עייפות...
נשמעת נורמלית לגמרי.החלטות טובות בשעטומיהלום 1234


אני ממליצה לך ללמוד את הנושא בצורה מסודרתאמאשוני
מה האפשרויות, מה המשמעות,
הכל,
קחי קורס הכנה ללידה טוב, נייטרלי,
תלמדי את העובדות ולא סיפורי הפחדות לשום צד...

רק לגבי משקעים, יכולים להיות לכל צד (גם מי שמתעקשת על אפידוראל וגם מי שמתעקשת לא לקבל אפידוראל)
לכן גם פה כדי להימנע ממשקעים נראה לי הכי טוב ללמוד טוב טוב את הנושא בראש פתוח ולקבל החלטות תוך כדי לידה.
^^^ אף אחד לא יכול ולא צריך לשפוט מי שלוקחת אפידורל!!!!איזו נחמה

זאת החלטה הכי לגיטימית שיש,

 

אבל כמו שכתבה אמאשוני כדאי לך לטובתך האישית וטבות ילדך לעבור קורס הכנה טוב כדי שתוכלי לקבל החלטות מושכלות.

 

תקראי מה שכתבתי בהודעה שלי לגבי הלידה שלי לפני 15 שנים...

 

עברתי קורס הכנה גרוע, והגישה היתה שיולדת טובה היא זאת שלא מפריעה לצוות

 

אז עדיף שתיקח אפידורל אם אפשר, ואם לא אז שתשתדל לסבול בשקט.. וכמובן כל ההחלטות לגבי התינוק וכו'.. ראי למעלה...

 

היום ב"ה הגישה שונה מאד ויש בתי חולים יותר מכבדים את הזכויות של היולדת על גופה ותינוקה וכדאי לברר ולדעת מה הם.

 

רק שתדעי שהכי לגיטימי בעולם לקחת אפידורל וגם אני לקחתי בשלוש לידות שלי, והיה סבבה.. ואני לא רואה שום סטייל להתפאר בכך שלא לקחתי וכו'..  אבל כן כדאי שתהיה החלטה מושכלת (אני לא יכולה לומר שזה מה שהיה אצלי למשל...) והעיקר שהיולדת לא תרגיש מחויבות לשום דבר רק לעצמה ולתינוקה!!

 

שיהיה בשעה טובה בקלות ובשמחה והעיקר אמא ותינוק בריאים ושמחים!

רק מסייגת שאין דבר כזה קורס ניטרליאל הר המוריה
בכל קורס יאמר מה שמאמינים בו.
אני עשיתי קורס של הקופה בזול, ואז השלמתי עם הדולה ובספרים את הידע הטבעי יותר.
ממליצה בחום.
לוקחת אפידורל ולא מעניין מה אחריםאני לי
חושבים
שאלת הרבה שאלותתחיה דולה

לגבי יחס מספרי בין לידות בבית חולים ללידות בית בוודאי שבודקים את העניין הסטטיסטי וכמובן שמווים רק בין לידות שהיו יכולות להתבצע בבית (כלומר בסיכון נמוך)

 

לגבי אישה שיולדת בנחת, את יודעת שבזמן מלחמה יש יותר תינוקות עכוזים? 

ואספר לך משהו שמיילדת שהיתה מיילדת במשגב לדך בזמן מלחמת המפרץ סיפרה לי, היא היתה נמצאת עם נשים שנמצאות בפתיחה מלאה עם צירים טובים ויפים ופתאום אזעקה, החדרי לידה נמצאים במרחב מוגן אז אין שום בעיה להמשיך עם הלידה ובכל זאת הלידות היו נעצרות, כל המדדים תקינים, הפתיחה נשארת אותו דבר אבל אין צירים ואין שום תהליך של לידה ק אחרי צפירת ההרגעה לאט לאט הלידות המשיכו ושוב בצורה תקינה. 

עוד דוגמא זה לחתולה שממליטה כמה גורים, אם היא מרגישה בסכנה היא עוצרת את ההמלטה, מעבירה את הגורים למקום בטוח ורק אז תמשיך להמליט. 

 

והסבר מאד פשוט, אוקסיטוצין הוא ההורמון שמייצר צירים ואם אישה חשה בסכנה היא מפרישה אדרנלין שעוצר את האוקסיטוצין. אז כן, בהחלט יש השפעה גדולה, איך שאישה מרגישה ישפיע מהותית על התקדמות הלידה שלה. 

וראיתי את זה בעיני עם נשים שילדו רק כשהתחלפה משמרת והגיע מיילדת מאירה פנים לעומת מיילדת שלא היתה נעימה, יולדות שילדו רק אחרי שהחמות עזבה את החדר או רק כשאמא שלהן נכנסה לחדר. 

נכון מסכימה- ואני ילדתי באמבולנסאמאשוני
ל I666
תדעי שיש שליטה על לידת התינוק גם במצב הפוך שהלידה מתקדמת מהר מדי,
זה כמו שצריך לשירותים, כשיש מודעות לגוף וביטחון בגוף אפשר גם לעצור את יציאת התינוק,
מי שלא מצליחה- כנראה לא מורגלת או לא מרוכזת או לא מספיק מאמינה בעצמה שהיא מסוגלת-
אני לא מאשימה חלילה אבל זה כמו שלא מצליחים להתאפק. זה תלוי ברוגע ובשליטה של היולדת ובאווירה סביבה,
באווירה של פאניקה אי אפשר לשלוט בכלום.
באווירה רגועה אפשר גם אפשר.
ואני אומרת את זה בתור אחת שמשכה את הלידה כשעה שלמה מפתיחה מלאה וראש ביציאה (!)
הפרמדיק כבר התכונן עם כל הציוד לאפשר לי ללחוץ ואמרתי שאני מצליחה לא ללחוץ אז המשכנו בנסיעה, היה סיוט עלי אדמות הטלטול של האמבולנס,
אבל בזכות רופאה מדהימה, מלאכית ניסית, שבכלל לא הכרנו, שבמקרה עברה הבינה שיש לידה אז התנדבה להצטרף, היא ואמא שלי עודדו אותי בלי סוף, רק במקום לעודד שאני מסוגלת ללדת, עודדו שאני מסוגלת להרפות ולהתמודד עם צירי לחץ מטורפים.

מה שמצחיק שכבר שהגענו לכניסה לבי"ח והפראמדיק רצה שאלד (אין אפשרות במצב כזה להכניס לבי"ח כי כל תזוזה קטנה שלי יכולה לגרום לתינוק לצאת בלי שמוכנים לתפוס אותו)
אז שוב כל הצוות התכונן לקבל את התינוק אבל הפרצוף של הפראמדיק פשוט הלחיץ אותי שכשהיה ציר לחץ לא יכולתי לעשות כלום הגוף שלי פשוט קפא!
הרופאה קלטה את המצב, הזיזה קצת את הפראמדיק וחייכה אלי כזה חיוך תומך, רק ראיתי שהיא תתפוס את התינוק ופשוט הגוף שלי השתחרר והתינוקת החליקה החוצה בלי ציר לחץ, בלי לחיצה בלי כלום.
אההההה.נשמע מלחיץץץ.גיבורה אתרק אמונה


מלחיץ אשאמאשוני
ויותר טמטום מגבורה שבכלל נכנסנו לכזה מצב,
אבל זאת חכמה של בדיעבד 😕
היה לי נס גלוי הלידה הזאת,
הרופאה שפתאום צצה משום מקום
ושהכל עבר בשלום בסוף ב"ה,

רק תנסי לדמיין מה עבר עלי כשאני שוכבת באמבולנס שניה אחרי לידה, והרופאה ואמא שלי רצות עם התינוקת שזה עתה נולדה באוויר של בוקר קריר ירושלמי לתוך המבנה, אני עוד מספיקה לשמוע צעקה- היא כחולה!
ורק אח"כ הפראמדיק סחב אותי באלונקה לבפנים...
מכירות את זה שבסרטים דלתות המעלית נפתחות לקראת גיבור הסרט? אז במציאות זה לא ככה... ואני שוכבת שם מחכה למעלית ואנשים יוצאים מהמעלית ובוהים בי!! והשיליה עוד בפנים... ואין לי מושג מה קורה עם הקטנה,
עד שהגענו ליולדות... סרט רק מלהיזכר בזה...

נכון יש את הסיפורים האלו על רחל אמנו שלובשת דמות בשר וגם ואח"כ מגלים שאין בן אדם כזה?
אז בסתר ליבי התחלתי להאמין שאולי הרופאה הזאת שפתאום נחתה פתאום משום מקום והייתה מדהימה בצורה כ"כ יוצאת מן הכלל- אולי זה זה... אז ביררתי ובאמת יש רופאה כזאת אז היא דמות אמיתית

אז אח"כ הפחדים שלי היו שבזבזתי את כל הזכויות שלי כאן בעולם הזה ואם חלילה יקרה לי משהו בקרוב אז לא אספיק לצבור זכויות חדשות בפני בית דין של מעלה...

ואח"כ הפחדים שלי היו שיקרה משהו רע לקרובים אלי כי לא יכול להיות שקרה לי כזה נס גלוי זה בטוח הכנה למשהו...

הכי אני לא מבינה איך אחרי סיפורים כאלו יש אנשים שעדיין לא מאמינים בהשגחה פרטית,
אין שום סיכוי שדבר כזה קורה במקרה.
דווקא השכל והבחירה החופשית הכניס אותנו לבוץ הזה ורק יד ה' הוציאה אותנו...


קיצר סרטים...
ממש עיבוד לידה עשיתי פה...
וואו.נשמע ממש השגחה פרטית(יש לי גם סיפור אבל לא קשור)רק אמונה

היה לי סיפור דומה על מלאכים כאלה

כשהיתי קטנה היתי בקיטנה ונסענו לבריכה

פחדתי לקפוץ למים ושכנעו אותי קפצתי לרדודים ונהניתי

ואז קפצתי שוב-אבל במקפצה השניה לעמוקים

(לא ידעתי שיש 2 גבהים)

והיתי נמוכה ושקעתי ושקעתי ולא נשמתי

ו...פתאום הבחינה בי בחורה שצללה שם

תפסה אותי והוציאה החוצה-ראתה שאני בסדר וחזרה לצלול

ועד היום לא נראה לי שהספקתי לומר לה תודה..\

באמת חשבתי שהיא אליהו הנביא

אוי איזה סיפור מלחיץ! ב"ה ששמר עליכם! ואת גיבורה אמיתית!איזו נחמה

ואל תדאגי לא בזבזת את כל הזכויות שלך.. להיפך עמדת בניסיון ואת רואה את הצד החיובי שלו!

בעיניי זה סיפור יפהפההש"ל


יהה מדהיםדבורית
דווקא ילדתי פעם אחת באמבולנסניקיתוש
וכ"כ נהנתי!! זאת הייתה לידה לגמרי בשליטתי!!
אף מיילדת לא מתערבת לי ולא פוקדת עליי.
אני לבד מרגישה מתי ללחוץ ומתי להרפות.
אותו דבר שמעתי ממשהי שילדה באמבטיה לבד. (כמובן שהיא לא התכוונה לכך) אבל בדיעבד, החושים מנחים אותנו בצורה הטובה ביותר.

ולגבי חוסר בכוח אדם, עם הביקוש יבוא ההיצע!!

הלוואי!!
ואם כבר, עוד שאלות על הנושא..😬מתחילה מחדש
כמה זה אמור לעלות ללדת בבית?
והאם גם לידה טבעית בבית חולים יקרה באותה מידה?
אם אין לנו יותר מדי תקציב עודף, אז האופציה היחידה זה ללדת רגיל בבית חולים?

אשמח לתובנות בנושא למרות שבע״ה יש לי עוד זמן
בשמחהתחיה דולה

עלות- זה מאד משתנה בין המיילדות, המחירים בין 4000-6000

לידה טבעית בבית חולים- בחדרי לידה רגילים זה לא עולה, 

מרכזי לידה טבעים בתוך בתי חולים גם עולים כמה אלפים, אני לא מעודכנת במחירים

 

ולגבי תקציב, אני ממש לא חיה בעודפי תקציב אבל העדפתי להשיג בגדים וציוד יד 2 וברית פשוטה ממש בלי יותר מידי מוזמנים ואת מה שהייתי משקיעה שם להשקיע בלידת בית, שבשבילי זה ממש דבר חשוב כמו שהייתי משלמת לשר"פ במצב רפואי אחר. 

רוב המיילדות מוכנות שתשלמי להן בתשלומים וזה גם פתרון שיכול לעזור. 

האמת שאת צודקת בהערה על ההתנהלות הכלכלית...מתחילה מחדש
למרות שהגלל שזה ילד ראשון לשבנו לקנות הכל חדש שיהיה כבר להמשך בעז״ה...
אבל באמת זה משהו שצריך לחשוב עליו..

במידה ומחליטים ללכת על לידה טבעית/בייתית, כמה זמן לפני הלידה צריך להיערך לזה?
מהבחינה של ליצור קשר עם מיילדת ודולה, לעשות קורס הכנה וכו׳..?
לידה טבעית בבתי חולים ציבוריים לא עולה כללאיזו נחמה

ויש איתך מיילדת של בית חולים לאורך כל הלידה זה הנוהל. בתל השומר נותנים גם ללדת בתוך בריכת לידה שהיולדת יכולה להביא איתה, לא יודעת מה קורה בלינאדו.

 

צריך להירשם לזה מראש והקריטריונים הם בדיוק כמו לידת בית (סיכון נמוך וכו')

 

אבל אי אפשר להבטיח לך שחדר הלידה יהיה פנוי כשתבואי ואז כמובן מיילדים בחדר רגיל ובתנאים רגילים.

 

בעין כרם יש 2 חדרי לידה טבעיים בתשלום של כ 4000 ש"ח, אבל שוב, אם החדרים תפוסים כמובן תועברי לחדר רגיל (ולא תשלמי כמובן...) וגם אין אפשרות לבחור בעצמך איזו מיילדת את רוצה, אלא מי שפנויה מהסגל שעובד בחדרים הטבעיים.

לא לקחת בחשבון ללדת עם דולה בגישה טבעית בבי"חרק אמונה


בטח שכן כדאי.את לא כתבת ברשימה את זה\=לא לקחת בחשבוןרק אמונה


אההה עכשיו הבנתי😅מתחילה מחדש
קראתי את זה אחרת.. תודה על ההמלצה אני אבדוק גם את האפשרות הזאת
עם דולה ובלי.זה עולם אחררק אמונה

היא גם יודעת ללחוץ  בגוף ולקדם לידה

וגם מעודדת שאת יכולה

ועוד מישהי שמבינה בלידה ביחד איתך

מגיע לכן כל הכבוד עלl666

זה שלידה היום בכל מקום נהייתה בגישה טבעית ומתחשבת. ועל ידע הרב שאת מעבירה.

בקשר ללידות בית - ברוך ה' יש ילודה גדולה בארץ ורב הלידות עדיין יהיו בבית חולים מסיבה פשוטה שאין כזאת כמות מיילדות בכלל וקל וחומר עד הבית.

בקשר לבן שלך עמיחי לא הבנתי בכלל מה קשר בין לידת בית להנקה ולמה היו נכנסים רופאים, אולי פשוט היו מלבישים אותו קצת קודם לפני שהוא התקרר, אולי זה גם היה מקל על הנקה, כשלתינוק קר, חם , לא נוח הוא לא פנוי לינוק. 

זו היתה סיטואציה מורכבת יותרתחיה דולה

מכיוון שראיתי איך זה עובד בחדרי לידה (חוטפים תינוק מאמא שלו ואומרים שחייב השגחה ואז האבא מגיע איתו לתינוקיה ואומרים לו- דוגרי, לא יודע למה הריצו אתכם לכאן) 

והדרך הטובה לחמם תינוק היא בעור לעור על אמא שלו אבל זה לא מה שהפריע לו לינוק אלא כאמור, לשון קשורה. 

חוטפים תינוק מאמא שלו???מימי3
נשמע קצת בוטה
בכל הלידות שלי הייתי עם התינוק כשעתיים עד שביקשתי מבעלי שייקח אותו כי אני רוצה להתנקות ולהמשיך הלאה.
קשה לי עם ההתבטאויות האלו
מזכירה,ילדתי בתל השומר. אולי בבי"ח אחר זה נראה אחרת? לא יודעת
אני דווקא ממש מזדהה עעם האמירה הזאתסדר נשים

לגמרי חטיפה לאור יום

 

 קצת אוכלת את עצמי על זה שלא מספיק התעקשתי שבעלי

ילך לתינוקיה להיות איתו כשהייתי בהתאוששות ועל זה שעם הגדולים שלי לא הייתי

מודעת לאפשרות של 0 הפרדה והם היו כמה שעות בתינוקיה

בתל השומר שולחים את התינוקמימי3
עם האבא למחלקת יילודים ועושים את כל הבדיקות בנוכחותו
גם לי בתל השומר נתנו להישאר עם התינוקלימונית

המון זמן עור לעור ובעלי לקח אותו לקבלה ונשאר איתו שם בכל הבדיקות, ומיד כשעליתי למחלקה לקחנו אותו אלי. גם את הבדיקות אח״כ (pku, שמיעה וכו׳) עשו בחדר לידי, ואני אפילו לא ביקשתי ביות מלא!

אבל הגדול נולד ברמב״ם ושם לא עזרו לי להניק ולא הצלחתי, ולקחו אותו הרבה יותר מהר. אמרתי לבעלי שילך איתו, אבל לא הרשו לו להיכנס ולא ידענו שאפשר להתעקש, אז הוא חזר.

בדיוק כךמימי3
סתם כך חושבת שתל השומר רק מאזנים יפה בין נהלי בי"ח לבין הרעיון של ביות
ב"ה שאצלך הכל היה תקיןתחיה דולה

ובוודאי כשהכל תקין מעודדים עור לעור והנקה עוד בחדר לידה וכו'

אבל הרבה פעמים כן, ממש לוקחים את התינוק במיידי לפעמים בלי להניח על האמא ולפעמים לנשיקה ואז לעמדת טיפול ואז להשגחה בתינוקיה ולא תמיד זה מוצדק לצערי הרב.

אני גם רוצה להגיב...שלומית2

אני לא רוצה להיכנס לדיון על עצם הבטיחות או לא.

רק להגיד שהיה לי קשה לקרוא את הפוסט כי בעצם מה שמשתמע ממנו

שבחדרי הלידה בישראל יש רופאים ומיילדות לא מקצועיים, 

שכל מטרתן היא לחלק כמה שיותר פיטוצין ולסיים כל לידה כמה שיותר מהר, ולדפוק את היולדת. והכי הם אוהיבם- לנתח קיסרי.

והאמת היא שיש רופאים ומיילדות שמה שהם הכי רוצים זה להביא עוד חיים לעולם בבריאות ובשמחה

אז ברור שיש דברים דבעיים שלצערנו בבית החולים עוד לא למדו להשתמש בהם,

וברור שיש יתרונות בלידת בית למי שזה מתאים לה,

אבל הנימה הכללית שעלתה לא עשתה לי באופן אישי תחושה נעימה...

 

מקווה שהדברים לא פוגעים בתחיה או במישהי אחרת....

הערה יפהאמאשוני
עם כל הביקורת על ההתנהלות בבי"ח באמת צריך לזכור שנמצאים שם אנשים מתוך שליחות ומקבלים החלטות כשמה שעומד בראש מעייניהם זה בריאות התינוק והאם,
וגם לכל רופא מתלווה המלאך רפאל בכבודו ובעצמו.
יש להם הרבה זכויות ב"ה!
מסכימהמימי3
היה לי קשה לשים את האצבע על מה שהפריע לי ואת ממש ניסחת את זה טוב.
אכן, בכל הלידות שלי הרגשתי שיש איתי מילדת ובכלל, כל הצוות, שכל רצונם הוא שיהיה לי טוב ותינוק בריא ושלם יגיח לאוויר העולם.
חושבת שנדירות אלו שמתאים להן לידת בית ויש להן גם אפשרות טכנית, כלכלית ונפשית לעשות את זה
למי בוער לשכנע אותנו ללדת בבית?
מתקשה להבין
זה באמת הערה חשובהתחיה דולה

זה דבר שאני כל פעם מזכירה לעצמי ולזוגות שאני מלווה, צוות חדר לידה נמצא שם כי בחר להיות שליח בעזרה להבאת חיים לעולם. לגמרי. 

וביחד עם זה לצערנו יש הרבה שיקולים שמשפיעים על קבלת החלטות בחדר לידה, שיקולים מערכתיים, שיקולים כלכלים ולא נדבר על שיקולים פוליטים. 

סתם דוגמא ששמעתי אתמול ממילדת- מגיעים למצב שמיילדים אישה במחלקת נשים ומי שמיילדת אותה זו אחות רגילה ולא מיילדת או רופא מיילד כי הגיעו נשים בפתיחה 2 והתחננו לאפידורל וכועסות שלא נותנים להם אותו ולמה שישחררו אותן כשיש להם כאלה צירים וכואב הלב אז מכניסים אותן ואז מי שמקבלת אפידורל בפתיחה 2 יש סיכוי גבוה שתתפוס חדר לידה במשך 10-15 שעות ככה בכיף. ולבינתיים לנשים שבאמת בלידה אין חדר ללדת בו. זה בעיה. 

 

עוד דוגמה שראיתי במו עיני- יולדת עם לידה שלא מתקדמת טוב, מביאים פיטוצין וזה גורם לירידות דופק אז מפסיקים לסירוגין. מחכים ושוב נותנים ושוב ירידות דופק. באיזה שהוא שלב נכנסים רופאים ואומרים- אל תמשיכו עם הפיטוצין, כל החדרי ניתוח תפוסים. 

זו לגמרי סיטואציה של ניהול סיכונים, ואין מה לעשות אי אפשר לחשוב רק על הלידה הספציפית הזאת אלא על כל המערכת שנמצאת כאן. ולפעמים מישהו ספציפי יידפק מזה. את מבינה למה אני מתכוונת? שיקול הדעת בבית חולים  לא יכול אך ורק טובת היולדת הספציפית אלא כלל היולדות וזה עלול לפגוע ביולדת מסויימת שתשלם את המחיר. 

 

קצת כמו שברור לנו שמערכת החינוך לא יכולה להתנהל לטובת כל תלמיד ותלמיד באופן אישי אלא לחשוב על טובת הכלל, מורה צריכה לכוון לממוצע כלשהו ולכן מי שנמצא בקצוות עלול להיפגע. זה לא מתוך כוונה רעה חלילה אבל זו בעיה אמיתית. 

נקודה למחשבהמימי3
לידה שניה שלי ילדתי ברכב בחניון בית החולים...
בעלי היה בטראומה. לי הייתה חוויה...
כך שגם אם אחשוב אי פעם כל לידת בית, בעלי נראה לי ישים לי וטו..
מסכימההש"ל

יצא לי בתקופה האחרונה להיות לא מעט במוסדות בריאות למיניהן (בהקשר של כל מיני עניינים רפואיים אצלי, אצל ילדיי, אצל סבא של ז"ל..) ובכל ביקור כזה מתחזק בי רושם שהוא דבר והיפוכו: התפעלות עצומה יחד עם צער גדול מאי שהמקומות האלה פועלים.

בעיניי, עד כמה שאני רואה, הם די עושים את הבלתי אפשרי. במסגרת של תקציבים מוגבלים, שטח מוגבל, כוח אדם מוגבל, שעות מוגבלות - הם מצליחים פחות או יותר לתת מענה לכל דורש, ולתעדף בצורה יפה מאוד. רופא יכול לקבל מטופלים בזה אחר זה, חמש שעות ברצף, עם בקושי לגנוב לעצמו דקה ללכת לשירותים (על קפה אני באמת כבר לא מדברת) - ולתת לכל מטופל את ההתייחסות הנדרשת לפי הנסיבות המסוימות. עצם זה שהוא עוד מחזיק ראש במטופל העשרים לקלוט מה אומרים לו זה כבר ראוי להתפעלות בעיניי. עצם זה שהאחות עוד מסוגלת לכוון לווריד בסוף יום עבודה, וגם לא צועקת בתסכול כששוב ושוב שואלים אותה מתי יהיו תוצאות - אני מורידה את הכובע, באמת.

ובו בזמן גם ברור לי שבדיוק אותה יעילות, אותו גיוס של כל המערכת לעשות כל כל כל מה שצריך - מחלחלת בהמון דרכים אווירה שפשוט לא תומכת במנגנונים טבעיים ובריאים של הגוף, מנגנונים שיש בהם יכולת להביא להחלמה, להתחזקות, לצירי לידה כשצריך, להרפיה שלהם כשזה לא הזמן. בית חולים ממש לא נראה לי מקום בריא להיות בו, ולקבל בו טיפול.

זה פרדוקס שאין הרבה איך לצאת ממנו. מי שצריך הנשמה או גבס או ניתוח קיסרי - כנראה שהדברים שרק בית חולים יכול לספק לו בסופו של חשבון עולים בחשיבותם על הדברים שנמנעים ממנו בגלל השהות שם. אבל מי שאיך שהוא יכול לחמוק מהפרדוקס הזה, יכול למצוא את הסעד הנחוץ לו במסגרת אישית יותר - בעיניי פשוט שזה עדיף, גם בשבילו וגם בשביל המערכת.

יפה כתבת.לב אמיץ


כמובן שהכי בטוח ללדת בבית חולים עם כל היתרונותאני לי
וחסרונות ובכלל הלידה הראשונה ולידה אחרי כמה שנים הן אותו הדבר וידוע שלושה ראשונה היא ארוכה ובדרך כלל קשה יותר הרבה פעמים זה חתכים או וואקום ואפילו מלקחיים ל9ני שלוקחים סיכום יש פה חיים של אנשים ותינוקות חשוב לחשוב טוב טוב על התוצאות ולא להיות עדר
וכמובן שחשוב לכתוב דברים מידע. ולא סתם...גדולה מהחיים
מה שכתבתי זה אמת ולא סתם מניסיון שליאני לי
ושל נשים אחרות .חלילה שקורה משהו בליגת בית לאן טסים? כמובן לבית חולים
בלידת בית*אני לי
אז אני מחדשת לך שלידת ביתגדולה מהחיים
היא בטוחה מאוד!! אם יולדת עומדת בתנאים מסויימים.
תהיי בטוחה שאף אישה נורמלית שבחרה ללדת בבית בצורה הכי בטיחותית, לא היתה עושה אתזה לו היה בזה סיכון לה או לתינוק.
ואת לוקחת אחריות על התוצאות?שמעת כמהאני לי
פעמים תינוקות ניפגעו?למה להכפיש בתי חולים ומיילדות ורופאים?איפה נולדתן?איפה נולדו ההורים שלכן? אל ייגרמו לנזקים במיוחד שמדובר בילדות ראשונות זה ממש גניבת דעת יש סיכונים גדולים מאוד הלידה ראשונה והליגה של אחרי כמה שנים
איפה הכפשתי בתי חולים???גדולה מהחיים
להפך. את זו שמכפישה לידות בית.
לא מרגישה מבקשת שתקחו אחריותאני לי
לא מכפישה*אני לי
לידות בית עם מיילדת בית מוסמכת זה מאוד אחראי.לב אמיץ

אולי קשה להבין את זה, אבל לרוב זה יותר אחראי מלידה בבית חולים.

 

לא שמעת על תינוקות שנפגעו בלידות בבתי החולים? גם זה קיים.

 

הסיפורים ששמעת הם של לידות בית שנעשו ללא נוכחות מיילדת מוסמכת.

איך את קובעת שזה יותר אחראי מבית חולים?אני לי
לא ניראה לי שאת מבינה בכלל מה שאת כותבת בבית החולים יש רופאים ומיילדות מנוסים יש מיכשור מתאים מה קורה אם זו לידה ראשונה והראש תקוע?מה תעשה המיילדת בבית?נכון תטוס לבית יולדות לפני שיקרה אסון
תעשי מה שאת רוצה אל תגידי דבריםאני לי
שאינם מוסמכים יש כאן חיים של אנשים
מציעה שתקראי את השירשור מתחילתו עד סופולב אמיץ

תחיה התייחסה למצב שאת מתארת. ויש לו פתרון יעיל ואחראי בבית.

דברים מאוד מוסמכים.

ועדיין בית החולים הכי בטוחאני לי
אין לזה תשובה חד משמעיתמתחילה מחדש
מכירה לצערי כמה מקרים של רשלנות רפואית שנגמרו בפגיעה קשה ליולדת וחלק גם במוות של העובר..
אני גם חוויתי חוויה מאוד לא נעימה במיון נשים (לא לידה..) ואחריה התחלתי לחשוב שלא בטוחה בכלל שאני מסוגלת לקחת סיכון שיהיה משו דומה עם הצוות בלידה..
סיבוכים יכולים להיות בכל לידה ובכל מקום בסופו של דבר, ורק מקריאה קטנה ראיתי שהסטטיסטיקות מגבות את זה שאין סיכון גבוה יותר בלידת בית..
אבל בסופו של דבר זה באמת הרבה עניין של רצון, התאמה ואופי של האישה.
כתבת - חלילה כשקורה משהו בלידת בית לאן טסים? כמובן לבי"חהש"ל

זה נכון, אבל אני לא מבינה מה זה בא להוכיח. אפשר להגיד את זה על המון דברים. למשל כשמאכילים ילד - חלילה אם נתקע לו אוכל בגרון מזעיקים מד"א. אבל זה לא אומר שבכל פעם שמאכילים ילד צריך להזעיק מד"א.

הכוונה שלא צריך לחפש צרות והמקום הכיאני לי
בטוח זה בית חולים כי שם יש את כל מה שדרוש לכל מצב וכל אחת שתחליט לעצמה מותר להביע דעות
ודאי שמותרהש"ל


הדוגמה שלך על ההאכלהיעל מהדרוםאחרונה
כאבים בקיום יחסים (נשים בלבד)אנונימית בהו"ל

אני כמה חודשים אחרי לידה

כבר בסוף ההריון התחילו לי כאבים, רופא הביא לי ג'ל לשים כל פעם, עזר חלקית מאוד

בפועל כל סוף ההריון כמעט לא היינו ביחד כי סבלתי

חיכיתי ממש לאחרי הלידה

התאוששתי והכל טוב, אין תפרים, בדיקות טהרה לא כאב לי,

ושוב כאבים בזמן קיום יחסים

זה מייאש אותי

זה אמור להיות דבר טוב ונעים

ואני לא זוכרת את הפעם האחרונה שנהניתי

או שאני ממש סובלת או שלא נעים לא נורא

נמאס לי, זה מבטל לי את החשק לגמרי ולא בא לי כלום

אפילו לא חיבוק

לא יודעת מה אני רוצה ממכן

אולי תתנו לי רעיונות מה יכול לעזור מנסיונכן

מניקה? אם כן,הייתי חוזרת לרופא לברר על קרם אובסטיןאלישבע999

(Ovestin).

זו משחה רפואית, מכילה תוספת של ההורמון אסטרוגן, ומשמשת בעיקר לטיפול ביובש בנרתיק.

בפנים. לנשים בלבד!!!מרגול

כדאי לנסות לדייק מה הכאב.

האם הכאב הוא בפתח או עמוק בפנים

האם שורף או לוחץ

האם כואב גם אחרי? מדממת? יום אחרי האיזור רגיש יותר?

פשוט יכולות להיות כל מיני סיבות.

ממליצה ללכת לרופאת עריה ולדן (שזה גניקולוגית שמתעסקת בעיקר בעריה והלדן, שזה מילים יפות לפות ונרתיק. הן ה-כתובת לכאבים ביחסים)

לא יודעת מה הרופא נתן לך אבל הנה טיפים שניתנו לי ולא אמורים להזיק:

-הרבה משחק מקדים, שהוא יכנס כשאת ממש מגורה

-להשתמש בסיכוך.תנסי חמאת שיאה או שמן שקדים.זה טבעי שניהם ולא שורף או עם ריח

-להדריך אותו כשנכנס, אפשר להאט. אם הכאב עמוק-תנסי לעצור אותו שניה כשכואב, לכווץ חזק ואז להרפות וכשאת מרפה שיכנס עמוק יותר.

מנהלות- ניסיתי לכתוב בצורה עניינית.אם יש צורך לצנזר - לכו על זה.

תודהאנונימית בהו"ל

שלושת הטיפים אנחנו כבר עושים

זה ממש כואב כל חיכוך בפנים

לא ממש בפתח אבל גם לא מאוד עמוק

לא מדממת וכן כואב אחרי אבל בבוקר כבר לא

אז רופאת עריה וגם ייעוץ הלכתימרגול

באתר של ארגון שלמה אמור להיות רשימה

בכל קופה אמורות להיות, לפעמים קשה להשיג תור. אם יש ביטוח/תקציב יש גם אפשרויות לפרטי. לרוב זו פגישה אחת עם הרופאה (ואז טיפול בהתאם. למשל פיזיו)

ייעוץ הלכתי- חשוב! יש דרכים להתיר כל מיני דברים בין בני זוג בסיטואציות כאלו. (תכלס- מגע מיני ללא חדירה). תפנו למי שאתם סומכים עליו, אני לא פוסקת (ובטח שלא בפורום). חשוב להסביר את הכאב, את כמות הזמן וכד'

מצטרפת לגבי החשיבות של ייעוץ הלכתישיפור

מהניסיון שלישיפור

זה יכול להיות הורמונלי, העור דקיק ורגיש, ומה שעוזזאת משחה הורמונלית שקוראים לה אובסטין. מורחים אותה עם האצבע ותוך כמה שבועות ממש כושר אם זאת הבעיה

ויכול להיות קשור לפיזיותרפיהשל רצפת האגן. ממליצה לבדוק את 2 הכיוונים במקביל.

(אני אנונימית אחרת)אנונימית בהו"ל

את המרשם הזה רק רופא נשים מביא? או שאפשר לבקש פניה באפליקציה מרופא משפחה?

תוהה לעצמי אם אני חייבת לקבוע תור בשביל לקבל את המרשם

אני חושבת שמרשם למשחה פעם ראשונהשיפור

זה אצל רופא נשים. גם כנראה ירצה לבדוק שיש צורך בנרתיק ושהכל תקין ברחם לפני שייתן. אחר כך לחדש מרשם אפשר גם אצל רופא משפחה.

יש וגיפם שזה אותו דבר בלי מירשםעל הנס

בהנקה הקודמתאנונימית בהו"ל

זה היה לי והשתמשתי באובסטין

הרגשתי שזה עוזר אבל לא לגמרי

כן היה עדיין רגיש שם הכל

אצלי כשלא הספיק אובסטין אז פיזיו' עזרשיפור

בגלל זה המלצתי לבדוק את 2 הכיוונים במקביל. וזה תהליך, לוקח כמה שבועות עד שהאובסטין עוזר וצריך להתמיד אחרת חוזר להיות רגיש. אם אני לא טועה הרופאה גם המליצה להעלות ל3 פעמים במקום פעמיים בשבוע כשזה לא מספיק עזר. וגם הפיזיו' זה תהליך.

ויכול להיות שיש מקרים שלא עוזר עד הסוף, לא יודעת.

לבדוקזוית חדשה

-פטריה

-דלקת בדרכי השתן

-אם אין, ללכת לרופאה שמומחית לכאבים. לא כל רופא נשים מומחה בזה!

אין את שניהםאנונימית בהו"ל

תודה לך

רופאת עריהילד בכור

יש רשימה של רופאות מומחיות

לא לקיים יחסי מין כואבים.. אפשר בפתח אם לא כואב

יכול להיות מכמה סיבוצ אז צריך שרופאה תאבחן

אולי יובש, אולי כיווץ, אולי הורמונלי

תקראי קצת באתר של אחינעם לב שגיא יש הרבה מידע

אולי צריך פיזיותרפיה רצפת אגן

מה שחשוב לדעת שיש מה לעשות עם זה ושזה לא גזירה לתמיד

תודהאנונימית בהו"ל

לא ידעתי שיש לה אתר

ממש תודה לך!

ננסה כמה כיוונים במקביל באמת

גם אובסטין וגם פיזיו ונקווה שיעזור

תנסי להחליף גלברונזה

אני השתנו לי החיים ברגע שהתחלתי לשים את החמאת סיכוך של חברת ספירולינה

מה זהאנונימית בהו"ל

החמאה הזאת?

יש לך קישור?

לפני כל מה שכתבו פהoo

בהריון וגם כמה חודשים אחרי לידה

הגוף לא מתנהג כרגיל

יש יותר רגישות ופוטנציאל גדול יותר לכאב

נראה לי כדאי קודם כל להרפות

לעשות רק מה שמתאים

ולא כרגיל

לקחת את הזמן

לתת לגוף להחלים ולחזור לעצמו

(מפתיע שזה לא מובן מאליו)

נצודקתאנונימית בהו"ל

וזה מה שעשינו

אבל כמה אפשר

כל סוף ההריון ויתרנו על זה

אבל עכשיו כבר יותר מחודשיים מהלידה

וזה קורה פעמים מידי בודדות

וחסר לשנינו

אםoo

מנסים להחזיר את הגוף בכוח

זה יכול לפגוע הרבה קדימה

כמה אפשר? כמה שהגוף צריך

אין דרך באמת טובה לזרז את זה

ולקחת בחשבון שזה המחיר של הריון

לפעם הבאה

אבלאנונימית בהו"ל

צריך לבדוק אם זה באמת הגוף צריך להתאושש

או שיש בעיה שאפשר לפתור

חוץ מה אני מניקה ולא מתכוונת להפסיק כל כך מהר

וארצה גם עוד ילדים בהמשך

אז בגלל שאני לא מעוניינת להתנזר כל כך הרבה

אני מחפשת פתרונות אחרים

לגוףoo

לוקח הרבה זמן להתאושש מלידה

גם אם אין כאב

האיזור שם לא חוזר לעצמו כ"כ מהר

בטח לא חודשיים אחרי לידה

(גם שנה אחרי

אין חזרה מלאה למה שהיה קודם

אבל בסוף זה קורה

החלמה מלאה של הגוף)

לא צריך להתנזר מהכל

אלא ממה שיוצר את הכאב

וכן

מי שמתכננת הריונות רצופים בלי זמן מספיק להתאוששות

יכולה לשלם במחיר של חוסר יכולת להנות באופן טבעי

דיבור על 'בעיה' 'פתרון'

במקום לתת לגוף להחלים באמת

יכול להוות מכשול בפני עצמו להנות

ואז גם כשהגוף מחלים

הנפש לא

וחבל

שנות הפוריות הם שנים מאד ספציפיות

וחבל שהגישה הלחוצה והלא מקשיבה לגוף

תעצב את החוויה הזו

אולי לכל החיים

אצלי היה הכי קשה דווקא בהריון הכי לא צפוף שליהריון ולידה

זה מרגיש מההודעות שלך שאת פשוט מנסה לשכנע לא להביא הרבה/ צפופים.

לא רק בנושא הזה.. .

אני אחות וזה מרגיש קצת מנותק מהמציאות של הגוף.

נכון שהגוף צריך להתאושש, אבל זה לא אומר שזו הסיבה לכאב וזה לא אומר שלא צריך וטוב לטפל. לפעמים הרגישות היא בלי קשר ליחסים

או דווקא בגלל המניעה.

מקווה שאת קוראת את ההודעה בטון המתאים ולא כביקורת

שיתפתי גם אישית ולכן האנונימי

❤️

מותר לך כמובן להביע את דעתך אבל יהיה טוב שתנסי לנסח בצורה שלא פוגעת במי שבוחרת אחרת. בסוף כולנו רגישות והורמונליות וגם אנחנו לא קוראות לפעמים בטון המתאים

אתoo

לא האחות היחידה שדברה על הנושא הזה

אבל בטח נוח לכתוב ביקורת מאנונימי בלי לעמוד בבטחה מאחורי דעותיך

בכל הריון יש זמן התאוששות שבכלל לא קשור ספציפית לכאב

אבל יכול גם

בכל הריון יכול להיות מחיר כזה או אחר בנוגע ליחסים

בהריונות צפופים זה פשוט לא נותן מרווח התאוששות מספיקה

ואולי את ואחרים מנסים לשכנע שזה הגיוני וטוב לקבל טיפול במקום להניח לגוף

הן מבחינת יחסים מלאים והן מבחינת הריונות

למען הסר ספק

אני לא באה לשכנע כלום

הכי חשוב זו בחירה חופשית

לעשות כל מה שרוצים

ומומלץ בדרך

להיות חשופים לכלל המידע הנכון

מתי אמרתי לטפל בלי לתת מנוחה?הריון ולידה

למה לא גם וגם?

למה לא לטפל במקביל וככה לוודא שלא מפספסים משהו אחר?

חבל סתם לסבול

והסברתי את עניין האנונימי, וששיתפתי משהו אינטימי שלי, אם תרצי אכתוב לך מי אני כשאהיה בניק שלי.

בכל אופן עומדת בבטחה לגמרי מאחורי דעותיי ב"ה

זה פשוט לא סותר, ויש לרפואה הרבה פעמים פתרונות שאנחנולא מודעים אליהם (וגם אני לא מודעת לכולם).

אגב דווקא ההתקן הורמונלי עשה לי כאבים ויובש הכי חזקים גם כשנתתי לגוף את מקסימום המנוחה ואילו כשלא מנעתי הרגשתי מיד את הלחות הטבעית

אבל יש פתרונות שיכולים ממש לעזור!!!שיפור

אם רק מחכים ומרפים זה לא תמיד עובר לבד. חבל לסחוב את הקושי תקופה ארוכה סתם. מדברת מניסיון מר.....

בלידות הראשונות לקח לי זמן להבין שצריך לטפל ואיך, והטיפול היה אחר כל פעם ולקח כמעט שנה כל פעם לצאת מזה. ואם לא הייתי מטפלת אני לא חושבת שהיה עובר לבד.

אחרי הלידה השלישית כבר ידעתי מה יעזור והייתי על זה והיה שיפור משמעותי אחרי חודשים בודדים.

מקצת קריאה בנושא, את צודקת שיש אחוז משמעותי של נשים שיעבור להן לבד אחרי כמה חודשים. אבל זאת לא סיבה בעיניי לא לבדוק את הפתרונות שיכולים להביא לשיפור.

ממש לא כל דבר עובר לבדמרגול

מניסיון גם בתחום הזה וגם בתחומים אחרים

אני גם מאוד בעד לעשות רק מה שנעים

אבל יש דברים שחבל לגרור, בטח כשהם כבר תקופה ארוכה….

ודבר נוסף- הרבה מהטיפולים לתחום הזה דווקא דורשים ממך חיבור לגוף, כך שלפעמים אחרי המצב יותר טוב ממה שהיה לפני אפילו

זה נכון. אבל פה לא מדובר על תקופה ארוכהפרח חדש

נכון שכל חודש בלי יחסים נעימים זה מעיק מציק וכואב

אבל מדובר פה על חודשי הריון ולידה

צריך לקחת בחשבון שהגוף עבר ועדיין עובר תהליך.. לא כל דבר צריך ישר לרוץ לרופאים שיתחילו לחטט שם ולבדוק מה יש

אני בעד לעשות תור טלפוני לרופאת נשים אולי יהיה לה פיתרון או משחה שיזרזו את ההחלמה

אבל לא נשמע מצב חריג כמו שמתארים פה שצריך ללכת לרופא מומחה מאוד

מתי נשים וגברים יבינו שהריון זאת טלטלה רצינית לגוף ולנפש ויתנו מקום וזמן לתהליכים הטבעיים לקרות?!

אני לא אכנס פה יותר מידי לתיאורים

אבל אישית אני יכולה להגיד שאני מרגישה שחוזרת לעצמי בפן המיני רק כשנה וחצי-שנתיים אחרי הלידה.

עד אז אני ובעלי מודעים שהכל קצת אחרת

גם החשק גם הכוח גם הגוף

וזה בסדר

וזאת עסקת חבילה שמגיעה עם כל הריון ולידה

רק להגידנעמי28

שחודשיים אחרי לידה זה ממש מעט ולא חריג בכלל.

לגוף לא אכפת שנמנעתם גם בזמן ההריון, יש לו קצב החלמה משלו וחודשיים זה רק שבועיים אחרי הזמן שהרופאים ממליצים להמנע ממילא.

אפשר לנסות להקל עם מה שאפשר, אבל לפעמים הגוף צריך פשוט זמן ולא פתרונות, וכשדוחקים בו הוא מתנגד עוד יותר.

ויש עוד דרכים ליהנות אחד משניה גם בלי חדירה מלאה.

מיניות אחרי לידה משתנה וזה הזמן לגלות דרכים אחרות, להאט, לחקור ולא לנסות לשכפל את מה שהכרתם עד עכשיו.

חודשיים מהלידה זה כלוםם זה תמיד כואב בשלב הזההלוואייי

לדעתי זה יכל להשתפר עם הזמן

תוך 3+ חודשים לדעתי זה כבר לגמרי אחרת

חודשיים זה ממש טרי

היי אני יכולה להגיד שגם אחרי חצי שנה כואבהריון ולידה

והיו לידות שאחרי חודש לא כאב, הרבה פעמים זה הורמונלי או משהו אחר

ושווה לברר אם זה מפריע לזוגיות

אבל לפעמים אכן ככה היה שפשוט עבר לבד

הי אהובהממשיכה לחלום

מבינה אותך כל כך זה באמת מתסכל בטירוף,

לפי התיאור שלך זה נשמע תיאור מתאים לכיווץ שרירי רצפת האגן, ממליצה לפנות לפזיותרפיה של רצפת האגן

בול מה שרציתי לומרעוד מעט פסח

ואם תרצי המלצה יש לי מישהי מהממת בירושלים.

לא יודעת באמת מה הפתרוןכל היופי

אצלי אחרי כל הלידות כאב במשך כמה חודשים, הנחתי שהאזור פשוט יותר רגיש

קודם כלעוד מעט פסח

את אלופה שבאת לכאן לפורום לכתוב ולחפש פתרון.

כי זה באמת מצב מתסכל מאוד מצד אחד, ומצד שני לא פשוט לדבר על זה ולחפש עזרה.

אני חושבת שבהריון, ובטח סוף הריון, ועוד יותר אחרי לידה- הגוף משתנה. ממש.

וזה בסדר שכרגע אתם פחות יחד. לא כתבת על החשק שלך והאם כשאתם יחד זה מרצון שלך או מ'צריך' ו'לא נעים מבעלי', אבל אני משערת על דעת עצמי שזה המצב (גם כי לך כואב, גם כי מאוד מאוד נפוץ שלנשים סביב הלידה יש פחות חשק), ואם זה המצב, אז תיזהרי ממש. לא מקיימים יחסים כשכואב. לא מכריחים את הגוף לקיים יחסים. ממש לא עם מיליון סימני קריאה.

זה אחר כך רק יוצר מעגל גרוע יותר שהגוף מקשר בין יחסים לכאב. ואת לא רוצה להיות שם.

מצד שני, זה לא אומר להתנזר לגמרי, וממליצה ממש לפנות לייעוץ הלכתי לראות מה אפשר לעשות כדי לשמר רמה מסוימת של תשוקה ואינטימיות בלי להכאיב לך אפילו לרגע.

לגבי הכאב עצמו- לי זה נשמע כמו משהו של פיזיו' רצפת אגן. שרירים מכווצים מדי שקשה להם להרפות (שוב, מצב נפוץ אחרי לידה). זה עניין שיכול להיפתר בשתיים-שלוש פגישות. חוץ מזה שבכל מקרה מומלץ לפנות לפיזיו' אחרי כל לידה, בלי קשר אם מרגישים משהו או לא.

היית בפיזיו רצפת אגן?אמאשוניאחרונה

אם לא היית אז ממליצה ממש ללכת. זה עוזר גם עם בעיות מהסוג הזה.

כדאי לבדוק אם את מונעת הורמונלית והג'ל לא עוזר, אז לשקול להחליף מניעה.

פריקה. בקשה לייעוץ. ארוך.. מאשה בחודש שביעי🙄,שגרה ברוכה

אמנם רק שבוע 28. אבל יש כבר מחשבות והתלבטויות איפה ללדת ומה לעשות לאחר הלידה.

רקע:

כל הלידות שמתי בתינוקיה.. בלילה ביקשתי שיתנו מטרנה כדי שאוכל לישון. ביום היו איתי בתכלס רוב הזמן בהנקה.

דגש: לפחות 8-10 שעות ראשונות של אחרי הלידה אני בקושי יורדת מהמיטה בגלל סחרחורות ולחץ דם נמוך וכו'.

אני לא הולכת לתינוקיה אפילו.(מזל שביממה הראשונה הם הרוב ישנים) שולחת רק את בעלי שיבדוק מה קורה וכו' אבל ככה זה יוצא כל לידה לאחר שהתעלפתי אחרי הלידה השניה קלטו שזה דפוס ממש ולוקח לי זמן לחזור. גם ביום השני אני קצת מסוחררת ולא מתהלכת הרבה מאוד אבל בשיפור ניכר לעומת היממה הראשונה.

ילדתי ארבע פעמים בשמיר(הכי קרוב לי לבית). אחת במקום אחר.

בארבעת הפעמים האלה צברתי האמת טראומןת.

מהלידה עצמה (לא תמיד קשור אליהם)

הלידה שלי מתפתחת מהר מאוד יחסית. מפתיחה 5 עד שעה התינוק בחוץ. והבעיה שאני קצת מושכת בבית כי כביכול לחכות שיהיו צירים יותר ארוכים וקרובים רק שבעצם אצלי הלא ארוכים והלא סדירים וכו' פותחים לי לחמש. ואז אני נוסעת . משם רוצה אפידורל עד שמגיע והכל דוך אני בפתיחה מלאה. גם שמספיקה לקבל אני לא נהנית ממנו בכלל וצריכה ללחוץ. אז צברתי סיפורים ותסכולים מבחינת הלידה. ובנוסף ויותר חזק מהכל, מהאשפוז של אחרי.

מצד אחד שמה בתינוקיה גם בגלל ההתאוששות שלי של אחרי הלידה שיותר ארוכה. אפפעם לא הייתי מאלה שהולכות להתקלח מיד אחרי וניידות והכל.

וגם שבאמת רציתי לישון בלילה. בפועל, מה שאני באה לומר . בלידות האחרונות לא היה כך.

אחיות התינוקיה זלזלו, השפילו אפילו הייתי אומרת. כמה האכלת לא האכלת טוב. כן טוב. לא עשית. כן עשית וכל מה שאגיד קשה להסביר כי התגובה שלי עכשיו לא תהיה כמו מיד אחרי הלידה שאני נפשית ופיזית שבורה ומרוקנת. רגשית במקסימום.

בלידה האחרונה בכלללל.. גם 12 בלילה אני אומרת לאחות תקשיבי אני מאוד עייפה ונרדמת איתו. אין לי מלווה איתי תתני לו מטרנה בבקשה ואגיע בעז"ה בבוקר. היא נזפה בי. הכריחה אותי להשאר להאכיל

ובכללי הרגשתי לאורך כל האשפוז למרות!! שזה לא ילד ראשון שלי בכלללל , מעורערת ביכולתי להיות אמא. הייתי חלשה מאוד פיזית, ורגשית.

יצאתי מהלידה הזו שהיתה כבר לפני כמה שנים טובות בהחלטה שאני עם תינוקיה סיימתי. (ולא כתבתי פה ממש כל הפרטים כמובן של מה היה)!

אז הנה, אני בחודש שביעי.

זה מתקרב והאמת, אין לי שמץ של מושג מה לעשות.

אין לי מלווה איתי צמוד כל הזמן(אשאיר את בעלי איתי לאורך כל האשפוז??? מה עם הילדים שבבית? לא שיש לי בכורה בת 15. היא רק בת 11 תהיה)

אם אעשה ביות(שאני לא יודעת מה זה ואיך זה) איך אצליח לטפל בו לבד? כשאני משתחררת הביתה אחרי האשפוז אני כבר הרבה יותר עם כוחות מאשר מיד אחרי הלידה.

מה עם להתקלח? לשירותים? איך זה עובד?

האם ללכת שוב לביהח שקרוב לי לבית ? אבל שהיו לי ממנו חוויות שליליות?

אז לאן ליסוע?

אני מאוד מאוד מבולבלת. אז ביחד עם הפחד מהלידה וכל המשתמע מכך נוסף לי גם זה שאני לא יודעת לאן ליסוע ללדת ומה יעשה לי טוב.

לא הייתי חוזרת לשם שוב.מוריה

הייתי מחפשת מקום שיכיל יותר את הסיטואציה.

ואם המצב מורכב, לא הייתי מוותרת על התינוקייה.

ממליצה על אסותא אשדוד.

אני גם שמה התינוקיה בלילהפילה

בעין כרם. אף אחד לא אומר לי כלום. אם אני רואה צורך אז מוסיפה מטרנה. אצלי הם לא ישנים ביומיים הראשונים, אז אני מוסיפה מטרנה עד שחלב מתאזן. פשוט באה לעמדת אחיות ולוקחת.

אישה אחרי לידה חייבת כמה שעות לישון ולהתקלח.

לגבי אפידורל, אולי עדיף בלעדיו? לדעתי הוא מיועד לנשים שיש להן שלב צירים ארוך מאוד כואב. ואת באה בפתיחה מתקדמת ואז יולדת מהר. גם מבחינת התאוששות עדיף בלעדיו.

היתה לי גם לידה שלא לקחתי. לא ראיתי הבדל,שגרה ברוכה

בהתאוששות האמת..(אצלי)

תודה על התגובה!,שגרה ברוכה

כשאני לא מיד אחרי לידה אני אומרת לעצמי. פשוט תגידי שאת מביאה מטרנה עכשיו וכו'. או שאת משאירה ללילה בתינוקיה והכל. אבל מיד אחרי לידה אני כעלה נידף . ויכוליות שספציפית אני נתקלתי באחיות חסרות רגישות.. לא יודעת באמת לא יודעת. בדכ הרי הפחד הגדול לפני הלידה סה הלידה עצמה . אצלי האשפוז מחשיש לא פחות

מתואמת

אם יש אפשרות כלכלית - אפשר לקחת דולה לאחרי לידה, שתהיה איתך לפחות בלילה הראשון/ביממה הראשונה לאחר הלידה בביות מלא. זה מה שאני עשיתי אחרי קיסרי (שבו אסור לקום מהמיטה ביממה הראשונה), וזה היה לי מצוין. היא הייתה איתי בלילה ובמשך היום אמא שלי הייתה איתי.

לי אישית קל יותר להתאושש כשהתינוק לידי, גם אם פיזית אני לא מסוגלת לטפל בו מעבר הנקה.

אבל אם לך קל יותר שהתינוק בתינוקייה, אז אפשר לחפש בית חולים אחר שיותר מבין לקשיי היולדת ולא מכריח להיניק...

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

מסכימהאפונה

דולה, אמא, אחות או חברה טובה, שתבוא להיות איתך בשעות הראשונות עד שתתאוששי או עד שבעלך יוכל להגיע שוב (או שמראש הוא ישאר).

וגם אני חושבת שהאפידורל לא מועיל לך...

למה יממה?השם שלי

אצלי אמרו 8 שעות, ואחר כך אמרו לי לחכות עוד שעתיים כי הברזל היה נמוך.

ואחרי זה כבר קמתי הולכתי לפגיה.

יכול להיות שיש כאלה שלא מסוגלות לקום, אבל לא שמעתי שאסור.

אחרי קיסרי?🤔מתואמת
אולי האיסור לא היה על לקום (היה אפשר לקום אחרי שפגה ההרדמה לגמרי), אלא על להישאר לבד עם התינוק...
כןהשם שלי

זה ההנחיות שנתנו לי לגבי לקום מהמיטה.

להישאר לבד עם התינוק לא היה רלוונטי לי, כי הוא היה בפגייה.

מתואמת

גם לי היו תינוקות בפגייה אחרי קיסרי, ואני זוכרת שבפעם הראשונה שהגעתי לראות אותם זה היה בכיסא גלגלים... אבל לא זוכרת כמה זמן זה היה אחרי הלידה ולא זוכרת מתי כבר הגעתי אליהם לבד...

הפרוטוקול זה לנסות לקום אחרי שש שעותבוקר אור

אחרי קיסרי

ויממה הראשונה צריך מלווה לביות מלא

תודה! אז זה באמת מה שזכרתימתואמת

לא זכרתי מדויק...

למצוא מלווה לאשפוזהשקט הזה

או אופציה נוספת, אני לא יודעת בדיוק אם היא תענה לך על כל המורכבויות אבל בשיבא לא צריך להחליט אם את רוצה ביות מלא או חלקי. אני למשל שמתי שם לילה אחד בתינוקיה, ולילה אחד הילדה הייתה איתי.

אני לא ככ ממליצה בכללי על בית החולים הזה, כי לי לא היה טוב שם אבל אולי זה יאפשר לך את ההתאוששות הראשונית שאת צריכה ואחכ התינוק יוכל להיות איתך.

אגב, אמנם לא היה לי ככ טוב שם אבל מכל הצוות, צוות התינוקיה זכור לי הכי לטובה דווקא.

בכל מקרה- לא הייתי חוזרת למקום שלא היה טוב בו. אם שמיר קרוב לך אז כנראה שבמרחק של עוד כמה דקות נסיעה יש לך עוד כמה בתי חולים קרובים. בין אם זה לכיוון השפלה- קפלן/ אסותא אשדוד ובין אם זה לכיוון המרכז- וולפסון, שיבא, ועוד..

מה שכן, אם את קצת מרחיקה לבית חולים אחר, צריך לקחת בחשבון שאולי צריך לצאת בשלב מוקדם יותר ולא לחכות עד לצירים הארוכים יותר

זה כמה שאלות שונות.לומדת כעת
  1. האם לשים בתינוקיה

  2. האם לחזור לאותו בי"ח

  3. האם להביא עזרה ליממה הראשונה.

התשובה יכולה להיות שונה בכל אחד מהנושאים.

אם את אומרת שאחרי לידות קשה לך ההתאוששות אז כן הייתי ממליצה לך לשים בתינוקיה ותבקשי שיביאו לך את התינוק כשהוא לא רגוע. את יכולה להיות עם התינוק כל הזמן שאת רק רוצה (חוץ מכמה שעות בודדות בלילה)... אני מאוד רציתי ביות מלא ולא הסכימו לי, ואני ממש שמחה שלא הסכימו לי. זה משחרר שאת לא חייבת להיות צמודה לתינוק.

ועל הבי"ח, אם אין לך נסיון טוב עם הצוות לדעתי הייתי מנסה בי"ח אחר.

קוראת אתכן.,שגרה ברוכה

כמה שאלות:

1.מישהי מכירה את וולפסון? יצא לה ללדת שם?

2.שאלה כללית לגבי ביות. איך זה הולך? האם ברגע שאמרתי ביות אין אפשרות בכלל לתינוקיה? להתקלח? לשירותים? וכו'. איך זה עובד. מה לגבי חדרים? זה חדר פרטי?

לגבי שמישו יהיה איתי לאורך היום הראשון באמת זה משו שאני חושבת עליו . בסהכ הילדים כבר לא קטנטנים ויש סבתות/דודות/ביסיטר בתשלום . אולי אגיד לבעלי באמת להיות איתי ביום הראשון (או מישו אחר) חדר פרטי יהיה יותר נוח בעניין הזה..

לא יודעת ספציפיתהשם שלי

התנאים בהיות מלא משתנים לפי בית חולים/ מחלקה.

אז כדאי לברר ספציפית במקומות שרלוונטיים לך.

יש מקומות שאין שם בכלל תינוקיה, ויש מקומות שיש אפשרות גם לשים בתינוקיה אם צריך.

אני יודעת שלפעמים נשים מבקשות מהאחיות לשמור על התינוק.

גם לגבי החדרים. יש מקומות שיש חדר פרטי ויש מקומות שלא.

אני הייתי בבית מלא בשערי צדק ביולדות ג'.

הייתי עם התינוקת כל הזמן. וכשהתקלחתי הכנסתי אותה איתי לחדר.

היינו שתיים בחדר, כשבמחלקות אחרות יש שלוש.

בתכלס אם יש חדר פרטי אני מעדיפה,שגרה ברוכה

אני יכולה לשים בהגדרה בתינוקיה אבל בעצם יהיה רוב הזמן איתי(ועם מלווה אם אכן זה יקרה)

ואז רק לבדיקות וכאלה נשים שם..

אם אנסה עוד יותר לזקק מה מחזיר אותי בצורה שלילית ככ בלידות האחרונות זה החוסר אונים/השפיטה/ההקטנה

זותומרת, אני רוצה לטפל בתינוק בדרך שלי(כאמור זה לא לידה ראשונה שלי)

מבלי שתבוא אחת ןתגיד לי שהוא ככ הוהוא ככה אם אני צריכה עזרה אני מתייעצת כמובן אבל אם לא אז לא.

אם באמת אסדר שמלווה יהיה איתי אז חלק מתפקידו יהיה באמת להיות חוצץ מול הצוות בעניין הזה לפי איך שאסכם איתו מראש.

באיזה בתי חולים יש חדרים פרטים מישהי יודעת?

אני יודעת שבעין כרם יש חדרים פרטייםמתואמת

אבל זה על בסיס מקום פנוי...

ממה שידוע לי מדובר ממששלומית.

בכמה חדרים בודדים

כן, גם אני הבנתי כך.מתואמת

זה לא כמה בודדים בכלל, זאת כל המחלקה החדשהאמא לאוצר❤

אבל סטטיסטית באמת זה לא אחוז גבוה מהמחלקות..כלומר רוב רובם הנשים לא מקבלות אותן

בכל אופן זה לא בודדים

איזו מחלקה?שלומית.אחרונה

בד' החדשה יש בודדים, אני יודעת כי הייתי שם וביררתי.

אולי יש משהו עוד יותר חדש שאני לא מכירה

יש באיכילובDoughnut

חדרים פרטיים עם מיטה למלווה. הצוות היה מקסים, לא שמתי בתינוקיה אז לא יודעת לומר לך איך היא.

בוופלסון ואיכילוב, בבלינסון גם יש אופציה אני חושבתהשקט הזה

לא בטוחה

ובאסף הרופא הבנתי שעכשיו ב-36 שעות הראשונות יש חדר פרטי ואחכ את יכולה להשתחרר או לעבור לחדר עם עוד נשים

יודעת אם באסף זה לכל יולדת או אם לקחתי,שגרה ברוכה

ביות אז אני במחלקת ביות למשל(שזה שתיים בחדר)

אסף הרופא זה לא שמיר?יעל מהדרום

לא יודעת להגיד, ויעל כן, אסף הרופא זה שמירהשקט הזה

מהפרסום הזה נשמע שזה לכולםיראת גאולה

זה לא אמור להיות ככהמקקה

תנסי בית חולים אחר

אולי קפלן. לי היה שם מעולה.

באמת באסף הרופא הרבה צוותים לא נחמדים. חיבוק

מעלה עוד כיווןשיפור

אולי לחפש מישהי שתהיה עם הילדים כדי שבעלך יוכל להיות איתך ביממה הראשונה? אולי יכול להתאים שיהיו אצל סבתא/ דודה או אולי נערה בוגרת שהם מכירים תוכל להישאר איתם?

עוד בעניין אטופיק דרמטיטיס+שאלה על "חיטוי" דובימתואמת

היינו היום אצל רופא עור עם הקטנה, אחרי שרופאת משפחה אמרה לנו ללכת כי כנראה יש לה אטופיק.

שורה תחתונה, הוא אישר שזה אטופיק, אבל הוא רופא קצת מוזר (שילוב של מבטא כבד+דיבור מהיר מדי+בדיחות בקצב וכל מיני "משלים" לא ברורים), אז אני כבר לא בטוחה אם להקשיב למה שאמר.

הוא נתן מרשם לתרופה מייבשת נוזלים ולמשחה אנטי היסטמינית. על המשחה קראתי שיש בה סטרואידים, אז אני לא מעוניינת לתת לה (במיוחד שהמצב שלה לא חמור בכלל). מתלבטת על התרופה, כמה היא בכלל נצרכת. (אני מכירה את התרופה הזו מייבוש נוזלים באוזניים🤔)

בעיקרון כשהשתמשתי בסבון של לה רושה (ש @אמהלה המליצה עליו) היה נראה שהנגעים ממש חולפים לה. אז אולי זה מספיק?

גם הרופא אמר משהו לא ברור על זה שצריך לחזור אליו בעוד חצי שנה. אז ברור שלא נחזור אליו עצמו, אבל האם באמת צריך לעשות מעקב אצל רופא עור?

תודה מראש לעונות!


(*ורק מציינת שאין צורך לענות לי על השרשור בפרטי, במיוחד לא כל מיני גברים מעוררי תהייה. זה מה שקרה לי אחרי השרשור הקודם שפתחתי... זה נושא שלגמרי אין צורך לשוחל עליו בפרטי*)


>>> ושאלת בונוס:

יש לחמודונת דובי אהוב מאוד, שהיא מסתובבת איתו יום וליל. הוא כמובן סופג לכלוכים וחיידקים מרחבי הבית והרחוב והמרפאות שבהן היא מבקרת.

אני משתדלת לכבס אותו פעם בשבוע (מגניבה אותו לשם בלי שהיא תשים לב, אחרת היא תבכה צעקות קורעות לב מול מכונת הכביסה), אבל זה לא מספיק...

בסופו של דבר היא נכנסת למיטה מקולחת (גם זה לא תמיד), ואילו הוא נכנס איתה למיטה כשהוא מלוכלך...

יש דרך לנקות אותו במהירות בלי לכבס אותו? (גם הכביסה הכי מהירה לא מהירה מספיק, והיא גם לא אוהבת לחבק אותו כשהוא רטוב...)

לגבי מעקב124816

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

תודה!מתואמת

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

רק לגבי הדובי...אחת כמוני

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

אם כן, אז לא בקרוב... (הוא מאיקאה, ולא נגיע לשםמתואמת

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

התכוונתי לרכוש נוסף ולא במקוםאחת כמוני

כן? לזמןש הוא בכביסה

כן, כן, הבנתי. זה באמת רעיון טוב בעיקרון, תודה!מתואמת

הייתי שואלת בשכונה/בניין אם מישהו מגיע לאיקאהטארקו

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

נכון, חשבתי על זה. אולי באמת כך נעשה...מתואמת

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

להיפך, הוא כל כך מוצלח, שאת רוצה לשכפל אותויראת גאולה

היית אומרת אותו דבר על בעל, למשל?🙈מתואמת

לא, אבל על ילדים כן 😍יראת גאולה

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

😅מתואמתאחרונה
דווקא בילדים יש לי שכפול אחד, אפשר לומר (אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)
לגבי הבונוסאורוש3

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

הבעיה שהיא לא מוכנה להיפרד ממנו...מתואמת

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

מחפשת רעיון לקמפינג, אשמח לעזרההריון ולידה

אנחנו בתקופת צמצום כלכלי ורוצים להוציא ממש כמה שפחות. לא הייתי הולכת בכלל לנופש אבל הילדים מאוד רוצים ובשבילם חשבנו כן לנסות, וכדי שיעלה קצת אז מוכנה לסבול קמפינג

אבל-

  1. מחפשת מקום (עדיף בצפון) שעולה כמה שפחות, אבל כן עם מקלחת ושירותים. גדול עלי מידי בלי...

  2. אפשר גם דירה פשוטה אבל אנחנו 9 ילדים ב"ה ולא נראה לי שיש משהו במחיר שיתאים לנו.

  3. אני ב"ה בחודש שביעי, איך ישנים ככה באוהל? מזרון מתנפח נשמע לי לא נוח בעליל, מזרון מהבית אפשר לקחת אבל רק דקיק כדי שיהיה לו מקום. מקום שמשכיר מזרנים בטח יהיה יקר עוד יותר. תוהה איך אסתדר בלילה..

תודה רבה!

אולי להשכיר מזרון רק בשבילך?יעל מהדרום

אולי לקחת דירה פשוטהאמאשוני

ולשים חלק מהילדים באוהל בסלון/ מרפסת

לטייל ביום לפני ואחרי

אפשר לתכנן לבשל יחד ארוחת ערב, זה החוויה

אנחנו עשינו שנה שעברה קמפינגדיאן ד.

והיה לי ממש קשה לישון באוהל

מתישהו התייאשתי והלכתי לישון ברכב בחניון.

לא יודעת מה ההגדרה של זול מבחינתךטריה

אנחנו לוקחים דירה פשוטה בצפת (לא בעיר העתיקה). לקחנו אותה גם שנה שעברה והיינו ממש מרוצים.

הם לוקחים לפי מיטה/מרווח, אנחנו שמים את הילדים הקטנים על מזרנים ויצא לנו ל4 מבוגרים ו8 ילדים כ1000ש"ח ללילה.

אם מעניין אותך פרטים, בשמחה אתן לך באישי.

מה עם החלפת דירותשלומית.

לא יודעת איפה אתם גרים אבל לפעמים זה מיקום שיכול להיות אטרקטיבי לאנשים אחרים.

נניח ההורים שלי השנה מצאו דירה פשוטה בצפון ונסעו ל3 ימים ובימים האלה המשפחה שגרה שם מתארחת בבית שלהם...

וגם סיכמו משאירים אחד לשני מצעים ומגבות אז נחסך המון סחיבה

תודה רבה! עונה לכן:הריון ולידה

החלפת דירות אני לא רוצה.

לגבי דירה- האמת ש1000 שח זה הרבה בשבילנו כרגע, למרות שזה זול

יש סיכוי למצוא באיזור 500? אם הילדים ישנו בחצר? נראה לי שזה לא מציאותי בצפון בעונה הזאת.

מזרון רק בשבילי זה אפשרי, איפה יש קמפינג שאתן ממליצות? נורמלי ולא יקר?

לישון ברכב גם לא נשמע לי תענוג גדול

יש לכם אולי משפחה או חברים באזורים רלוונטים?כורסא ירוקה.

מבינה שהחלפת דירות לא רלוונטית לך, אבל אולי אם תכתבי הודעה כזאת גנרית לכולם שאתם מחפשים דירה לישון בה לילה או שניים בתקופת הקיץ, ואם מישהו יוצא לנופש ויתאים שתתארחו אצלם בתשלום סמלי תשמחו לדבר.

בגלל שאתם הרבה הייתי מוסיפה גם שלא חייב מיטות לכולם ואתם תדאגו לעצמכם. וכמובם שתשאירו נקי אחריכם

למשפחה בת 11 נפשותיהודיה מא"י

גם קמפינג באתר מוסדר בתשלום מגיעים בכיף ל500₪. במקומות הזולים מגיעים לסדר גודל של 40-50 לאדם.

אפשר בחוף כינר. יש שירותים ומקלחות, משלמים רק על החנייה. יש גם שטיבלך לתפילות בבין הזמנים

ומומלץ ביותר, אבל בלי מקלחות - פארק גורן. מקום ענק, חינם לגמרי שגם כשעמוס אפשר למצוא את הפינה השקטה שלך. יש מים זורמים, יש שירותים, יש מסלול מהמם שמתחיל ישר מהחניון. אין מקלחות, אין חשמל. מגיעים פקחים, אז כדאי לדאוג לישון רק במקומות שמאושרים ללינה בתוך הפארק.

חוויה מובטחת.

יש לכם אוהל?מנגואית

500 זה מחיר לדירה זולה לזוגאמא לאוצר❤

מקסימום+ 1 או 2

בטח בעונה הזאת שהיא הכי יקרה בשנה

אפילו זה אי אפשר למצוא כמעט אז אני לא חושבת שזה אפשרי למצוא בכזה מחיר עם 9 ילדים...♥️

לגבי המזרון, יש מזרונים מתפנחים יחסית נוחיםקנקן שבור

יצא לי לישון על אחד כזה והיה לא רע

יש את יער השלום בירושליםניק חדש2

אומנם לא בצפון אבל מקום מסודר.

מזרן מתנפח דווקא ממש נוח!מתואמת

אני אחת שחייבת לישון על מזרן נוח לגמרי, אחרת סובלת מכאבי גב, ומזרן מתנפח (איכותי) היה לי ממש נוח.

אנחנו מתכננים לעשות קמפינג בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון, זה בחינם בעיקרון. כן היינו צריכים לקנות אוהלים (שניים, יש עוד שניים שהתאומים קיבלו מתנה לבר מצווה) ויש לנו את המזרן המתנפח ממעין קמפינג שבעלי ואני עשינו פעם (השאר יישנו בשק"שים ושמיכות), כך שזה אמור להיות נוח וזול יחסית. והאוהלים יישארו לנו גם לעתיד.

בכל אופן, אפשר גם לברר על החלפת דירות, אם יש לכם דירה במקום יחסית שווה...

תבדקו קמפינג במקומות עם כרטיס מטמוןרק טוב!

גנים לאומיים.

אני יכולה להמליץ על אשקלון. אומנם לא בצפון, אבל מקום נחמד מאוד. ישנים על דשא, אפשר להשכיר מזרונים או להביא מהבית. אוהלים משלכם. יש שרותים מסודרים ונקיים. מקלחות גם אחלה. מקררים, כיורים לשטוף כלים. ואפשר לטייל במקום נחמד ויפה שם. וגם לרדת לים בבוקר חוף מוכרז, כשירדנו אליו בבוקר היו שם מלא משפחות דוסיות בלבוש מלא (ילדות עם חולצות 3/4 וחצאיות...).

יש מתחם קמפימג מסודרתודה לה'.

זה נקרא נטורה בישוב נטור בגולן. מתחמים פרטיים לאוהלים, משכירים מזרונים, יש מטבח עם גז מקררים, שירותים מקלחת, שחשוחיות מים, פינת חי, מחצלת עם משחקים לילדים.. ממש נחמד. מאמינה שיעלה יותר מסתם מקום אבל שווה לברר..תסתכלי באינטרנט מספרים

שמעתי על קמפינג אלרום. חפשי בגוגל מספר...שש וארגמן

ושמעתי גם שיש אירוח זול במדרשת נוב.

ובאזור אחרי לגמרי שמעתי שיש אירוח זול בישיבה באלון מורה.

לא זוכרת את הפרטים ששמעתי על שניהם... בטח אפשר למצוא אנשי קשר דרך גוגל...

בהצלחה!

מזרון דק מהבית לדעתי יותר נח ממתנפחחילזון 123

אפשר לקשור על הגג

קמפינג זול יחסית זה שמורות של רשות הטבע. תראי מחירים באתר שלהם. זה באזור 60 לאדם.

(ובמקומות הגדולים יש בד''כ השכרת מזרונים ב 10-15 למזרון).

(אם אתם לא רוצים שיהיה חם אתם יכולים ללכת ללינה במכתש רמון, ביום חם אבל בלילה נעים...)

https://www.parks.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/

והכי זול-חוף בכנרת. יוצא לחניה ללילה פחות מ 100 לדעתי לרכב

יש לנו אוהלים טובים גדולים וגם מזרן מתנפח איכותיהריון ולידהאחרונה

תודה לכולכן על ההצעות והעזרה!

נבדוק את האפשרויות, תודה רבה!

אפלייה בין נכדיםאנונימית בהו"ל

נתחיל בזה שאני הטיפוס הנוח והנעים של המשפחה, זאת שתמיד עוזרת, דואגת לכולם, מגיעים לשבת מוקדם ומתקתקת חצי שבת. בעלי המהמם החתן שתמיד עוזר, (ברמה שפשוט יש דברים שמחכים לנו שנבוא ונעשה..). בקיצור הילדה הטובה של המשפחה, זאת שלא עושה בעיות😅

אני חושבת שאני גם טיפוס שמרצה את ההורים

ב"ה נולד לנו בן מתוק לפני כמה חודשים ואני מרגישה שהוא רחוק מלהיות אהוב כמו שאר האחיינים שלי. אנחנו גרים רחוק מההורים שלי ומגיעים פעם במספר שבועות לשבת. יש לי אחים שגרים קרוב להורים והם מגדלים להם את הילדים. אחד האחים שלי מגיע כל שבת קבוע לסעודה.. אישתו הולכת לאימון פעמיים בשבוע וכמובן שהילדים אצל ההורים שלי, אוכלים אצל ההורים חצי מהשבוע וכן הלאה… כמובן שהאחים שגרים קרוב, לא עוזרים להורים בכלום ורק דורשים ואם יצא וההורים ביקשו משהו (העזו לבקש!!), הם עושים טובה ולא מפסיקים להתלונן.

גם האחים שגרים רחוק מקבלים מה שרוצים ורק מצייצים שרוצים לבוא שבת, אומרים להם אמן. לנו חופשי אומרים "אין לנו כוח השבת" ואח"כ אני שומעת שאירחו אח אחר וכמובן את האח ה"קבוע".

זה סתם כדי להבין את הרקע..

תכלס, כשאנחנו מגיעים (אחרי שלא היה לנו כזה נוח להגיע השבת והם אמרו שהתגעגעו אליו..) ומנסים לבקש שישמרו לנו על הילד שעה- שעתיים בשבת בצהריים הם עושים פרצוף ואומרים שאין להם כוח, בקושי מתייחסים אליו (עם שאר האחיינים הם יושבים ומשחקים על הריצפה). אמא שלי אומרת לאחיין שכל השבוע אצלם סבתא שרופה ומטפלת בו כל הסעודה, בזמן שאני ובעלי מעבירים את הבייבי בינינו. בעלי חזר מהר מהתפילה כדי להשכיב את הילד לישון ואחי "הקבוע" מתלונן שצריך לחכות לו 5 דקות!!!! ואשכרה פשוט עשו קידוש והתחילו סעודה בלעדיו (סעודה שאני הכנתי חצי ממנה!!!!). יש עוד הרבה דוגמאות (חלקן אאוטינג), שורה תחתונה מרגישה שאנחנו פשוט לא נספרים, כח אנחנו פשוט נוחים ואלה שלא עושים בעיות. עד עכשיו הצלחתי להכיל את זה ולא נפגעתי, כשזה הגיע לילד שלי זה שורף אותי מבפנים!!

חזרתי משבת בוכה ובשיחה עם בעלי הבנתי שזה כנראה לא ישתנה. אני רוצה לעשות עבודה עם העצמי ולקבל את זה, כדי לא לשדר לילד את התחושה שהוא לא רצוי שם.

אשמח לכל טיפ שיש לכן איך אני יכולה להשלים עם זה בתוכי

סליחה על האורך והפריקה

וואורקאני

פערים גדולים בין הילדיםנויה12345

יש לי 2 ילדים, ילד בן 5 ותינוק בן 9 חודשים

קצת קשוח לפעמים כי באמת הפערים משמעותיים.

יש כאן נשים עם פער כזה גדול? בעיקר מתקשה בהעסקה של הגדול, שלא יבקש לצפות כל היום במסך...

בעיקר בדברים לעשות בבית...

היום היה לי קצת עצוב כי הוא אמר לי: הלוואי שהיה לי תאום ועצוב לי שאין לי אחים בגילי

הלוואי שיכולתי בזמנו ללדת צמודים. חוויתי הריון קשה ובסיכון גבוה, ואחרי זה מצב לא פשוט של בעלי שנגרם מהשירות מילואים, ילד נוסף זה הדבר האחרון שיכולתי לחשוב עליו באותו זמן.. ולפעמים עצוב לי שאין לו עם מי להיות בבית...

אשמח לרעיונות איך להתמודד.. איך לתת לילד להרגיש שהוא לא בודד.. אני משתדלת מאוד אבל גם התינוק צריך אותי וזה מורכב לפעמים..

ובעיקר איך להתחזק שזה מה שיכולתי בזמנו, התחושה הזו של איזה באסה לא מרפה ממני...

אצלי יש פער קצת יותר גדולטארקו

הקטנה נולדה כשהגדול היה בן 5.5

לקח זמן, אבל היום כשהגדול בן 8 והקטנה בת 2.5

אני ממש רואה כמה הם חברים

וכמה הקשר הזה טוב ומדויק להם ממש

וכמה אם הם היו קרובים יותר בגיל זה היה הרבה יותר מורכב..

לא בחרתי בזה.

לא רציתי פער כזה

כל מיני נסיבות שה' בחר להוביל אותנו בהן הובילו לשם

יש בזה אתגרים גדולים

אבל יש בזה גם ברכה גדולה.

וכן, זה לגמרי להפעיל 2 מערכות מקבילות..

הולך להיות לי בע''ה פער יותראורוש3

אומנם זה לא בין שניים. אבל בין העוברית לאחיה האחרים. האמת שזה כן מעסיק אותי, אולי ננסה שיהיה עוד אחד במרחק סביר אבל יש ממש ממש מצב שזה הסוף.

אני חושבת שמודעות זה הדבר הכי חשוב פה. המציאות היא מה ש-ה' גלגל בסופו של דבר. ולכל אחד יש את התיק שאיתו הוא גדל. היה פה לצשל לא מזמן דיון מאוד מעמיק על משפחות ברוכות. יש שזה היה קסום להן ויש שזה היה נורא להן ויש עוד הרבה באמצע. אין לנו שליטה על התוצאה. אנחנו יכולות להשתדל ולהיות במודעות לאתגר.

מודעות למשל במקרה שלך זה לדאוג לזמן אישי, לדאוג יותר להשקיע בהזמנה של חברים, לדאוג לפעילות סבירה לשניהם- הוא עדיין ממש צעיר, כל הג'ימבורי וכו', כל דבר בטבע, הכל רלוונטי, אם יש משפחת חברים או בני דודים עם קרבה בגיל לקבוע יחד פעילות או נסיעה משותפת.

המון נחת משניהם.

אולי להיפגש יותר עם חברים בגילו?שיפור

ועוד רעיונות-

למצוא פעילוית שמתאימים לשניהם כמו גן שעשועים, ג'ימבורי, בריכה בחצר...

לנצל את הזמן שהקטן ישן לפעילויות שמתאימות לגדול והקטן עלול להפריע- לבשל ביחד; לספר סיפורים, לבנות עם מגנטים.

ובכללי בשלב הזה נראה לי יותר להתמקד בתעסוקה לגדול, ושהקטן יתעניין במה שאתם עושים.

ואולי לחשוב עם הגדול על רעיונות לתעסוקה שיוכל להעסיק את עצמו כשאת עסוקה עם הקטן ולא פנויה אליו- חוברת עבודה/ צביעה, דגמים, פאזלים, מולטי קומבינציה.

אצליoo

2 ילדים עם פער של 9 שנים

חברים ממש טובים

מגיל צעיר

פער של פחות מ5 שנים הוא לא באמת פער גדול

אולי רק בגיל צעיר כזה

תעסוקה של ילדים לא בהכרח קשורה לפערי גילאים

וקשורה בעיקר לתפיסה

(אם צריך להעסיק ילדים/ ילד יכול להעסיק את עצמו/ גישה כלפי מסכים/ אירוח חברים ועוד)

לילדים יכולות להיות הרבה תלונות

זה בסדר שהם מתלוננים

אבל זה לא אמור להוביל את המחשבה/ הפעולה

האגדה על צמודיםמקקה

היא לא תמיד נכונה

לי יש צמודים והם רבים כל היום וממש לא אוהבים אחד את השני.

לעומת זאת בת שמונה ובן חמש מסתדרים טוב. ויש לי גם בן חמש ובת שנה וזה בכלל לא פער ככ גדול בעיני

חבל על ההלקאה העצמית, תשדרי לילד כמה הוא בר מזל שקיבל אמא לעצמו ככ הרבה שנים ואיזה כיף שיש לו תינוק.

מתחברת, השדר לילד ממש משמעותי! וזה אמיתי!שיפור

כשיש ילדים צמודים אז חוששים שאין יחס אישי מספיק ואחד בא על חשבון השני, כשיש פער גדול חוששים שאין לו עם מי לשחק. ומצד שני בכל מצב יש גם צד חיובי שעליו עדיף לשים את הדגש מול עצמך ומול הילד.

בלי לבטל את הרגשות של הילד כמובן- הוא מתבאס שאין לו תאום- "באמת היה יכול להיות כיף אח תאום כדי שתמיד יהיה חבר בגילך לשחק איתו!"- לא ממקום שאת מרגישה לא בסדר- ברור לך שעשית את מה שהיה הכי נכון ומדויק למשפחה שלכם! אלא ממקום שאת מבינה את הרצון שלו. כמו שהיית מביעה הבנה כלפיו כשמתבאס לחזור הביתה מהגינה.

יש לי פער קצת יותר גדולים...

דוקא בעיניי יצא ממש טוב ב"ה

הגדולים לא מקנאים ומשחקים איתה.

סה"כ לא רואה בעיה, בסופו של דבר הכל לטובה. אם היה לפני אולי היה קשה יותר אם היה אחרי שוב אולי גם היה קשה יותר כי גם אני כבר מבוגרת.

כל דבר בעיתו ובזמנו, הכל לטובה

תודה לכולכן. נתתן לי כמה נקודות חשובות לחשוב עליהןנויה12345אחרונה

באמת מאוד קשה לפעמים שהוא לבד. אבל נתתן רעיונות מעולים איישם בע''ה, תודה

שאלה על בלניותאנונימית בהו"ל

יצא לכן לבקש מהבלנית שתצא מהחדר של הבריכה או להסתובב לפני שאתן עולות?

זה אפשרי?

שזה כבר מנהגים ופסיקותטארקו

וכשחפרתי בזה הבנתי שלא רק שזה לא מוחלט שחייב

אפילו לא מוחלט שגבר לא יכול לברך ליד אשתו אם היא לא מכוסה..

הדרכת הוריםדרקונית ירוקה

מחפשת המלצות להדרכת הורים, עדיף בגישה ההיקשרותית עם פתיחות לעוד גישות. באיזור גוש עציון

אני אשמח גם, מישהי מומלצת לגיל ההתבגרות,שמשית123

איזור המרכז

לגיל הרךדרקונית ירוקהאחרונה

אולי יעניין אותך