אז גם אני מפרסמת לכבוד יום לידות הבית הבין לאומיתחיה דולה
עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך י"ב בסיון תשע"ז 14:53

היום יום לידות הבית הבין לאומי ואני מצטרפת לתנועת הנשים שמנרמלות את לידות הבית,
 המאבק על נרמול לידות הבית הוא לא רק עניין של מי שבוחרת בלידת בית אלא של כל ציבור היולדות בישראל,
 חופש הלידה בלידה לא מתחיל ונגמר רק בשאלה היכן ללדת אלא בכל התייחסות המערכת לכלל היולדות בפרוטוקולים, בכח האדם, ב(חוסר) התעדכנות בהמלצות ארגון הבריאות העולמי ועוד.
אז אחרי כל זה אני דווקא רוצה להתייחס ללידות שלי,
אני יודעת שאחד הדברים היותר מדוברים בשיח על לידות בית זה בטיחות הלידה,
 אז יש את המחקרים והסטטיסטיקות ואת המלצות ארגון הבריאות העולמי אבל אני אדבר על הלידות שלי.
בלידה של צהלי הגעתי יחסית מהר לשלב צירי הלחץ, 
הייתי בבריכה בסלון הבית שלנו כמובן בליווי Shayne Bergner המדהימה! 
היו כמה צירי לחץ ולחצתי איתם אבל איכשהו הם נעלמו פתאום. 
שיין ביקשה שאצא מהבריכה כדי שתבדוק אותי ומסתבר שאני בפתיחה 6! 
כן, הייתי כבר בפתיחה מלאה וחזרתי אחורה. 
ההסבר לתופעה הלא מוכרת הוא שצהלי נכנסה כנראה בתנוחה לא משהו לאגן,
קלטה שלא טוב לה, חזרה מעט אחורה ושיפרה כניסה. 
כן, כמו אישה קלאסית שלא מצליחה להיכנס לחניה  
 אז בלידת בית שבה אין לחץ של זמן ויולדות בחדרים סמוכים שצריך לטפל בהם וכסף שעולה למערכת כל שעת שהייה בחדר לידה אפשר לחכות,
שיין הנחתה אותי לשכב על הצד במשך חצי שעה ואחרי חצי שעה לשכב על הצד השני.
במשך השעה הזו היו צירים ספורים ולא ממש חזקים. 
אני מזכירה שלפני זה היו לי צירים סוערים, צפופים, היה לחץ של תינוקת שבדרך החוצה. 
אחרי שעה של מנוחה שיין בדקה אותי והראש התבסס מחדש בצורה אופטימלית,
 הפתיחה התקדמה ובתוך זמן לא רב צהלי כבר הייתה בידיים שלי. מהממת ומתוקה. תודה לאל. 
אז מה היה קורה אם הייתי בבית חולים? 
אני מכירה את זה, 
מתמעטים הצירים? כנראה שהרחם התעייף וצריך לעזור לו, בואו נביא פיטוצין! 
לכאורה? הכי הגיוני. 
 בפועל? אתם זוכרים שהיא נכנסה לא נכון בפעם הראשונה? אז אנחנו דוחפים את המכונית בכח לתוך החניה בזווית עקומה.
זה לא יעבוד! 
ואז היא תיתקע בתעלת הלידה אבל אל דאגה! בשביל זה המציאו את הוואקום! 
 אז יעזרו עם הוואקום מלמטה היולדת תלחץ בכל הכח בזמן הציר ועוד רופא ילחץ על הבטן מלמעלה. 
 הייתי בסצנות כאלה, זה לא מרנין. הלחיצות העזות מחלישות את ריצפת האגן, הוואקום גם הוא מפעיל לחץ עצום על ראש התינוק (אני לא אכביר במילים אבל תחשבו כמה נזהרים על ראש של תינוק בשנה ראשונה ומה וואקום עושה לראש של התינוק) 
במקרה הטוב זה היה עוזר והתינוקת היתה יוצאת ובמקרה הרע זה היה מגיע לקיסרי. 
לא חבל?
ונעבור ללידה של עמיחי שגם הוא נולד בבית,
 אז הלידה היתה בקצב שלה, היה אפשר לצפות שלידה שלישית תהיה קצת יותר זריזה אבל מי שאל אותנו. 
הדרמה הגדולה התרחשה דווקא אחרי שהוא נולד החמודי. 
עמיחי נולד עם לשון קשורה בדרגה ממש נמוכה אבל בכל זאת זה הפריע לו לינוק,
הוא היה עלי וניסיתי להניק אותו, בכל זאת מאחורי היו אז יותר מ20 חודשי הנקה אז ידעתי איך לעשות את זה והוא ממש התקשה.
 המיילדת לקחה אותו וניסתה לעזור לי, היה שלב שהוא מאד התקרר אז היא שמה אותו על מיטת חימום שהיא הביאה ועטפנו אותו בשמיכות חמימות ואז הוא חזר אלי שוב. לשמחתי היו לי פטמות סילקון שאפשרו את ההנקה ולכן לא היה צורך שנעבור לסורוקה. השבועות הראשונים לחייו לא היו לו קלים, לקח זמן עד שהצליח לעלות במשקל כמו שצריך אבל מה שעזר זה כמובן שהייתי צמודה אליו מרגע הלידה וכמובן במעקב צמוד של טיפת חלב ויועצת הנקה נינה בתאשוילי שהיא יועצת בחסד. באמת. 
 ומה היה קורה אם היינו בבית חולים? סביר להניח וגם בסצנות כאלה הייתי שברגע שהוא היה מראה סימן קטן מדאיג כבר היה מוזעק צוות שלם לחדר ואחרי טיפול ראשוני היו מעבירים אותו לתינוקיה "כי את בוודאי רוצה שהוא יהיה בהשגחה" ואז מה קורה? אנחנו מפסידים זמן יקר שבו גם האמא וגם התינוק עירניים ורוצים את הקשר הזה, המגע הגופני של אמא ותינוק בשעות אחרי הלידה הוא חיוני להצלחת ההנקה, לבריאות התינוק ולבריאות הנפשית של האמא, כן, ידעתם שאם התינוק לא ליד האמא הגוף שלה לא יודע שהתינוק נמצא בהשגחה אז הוא מתחיל להפריש הורמונים של אבל ולא ממהר להתחיל את ייצור החלב. כי כנראה אין תינוק שיצרוך אותו, חלילה. 
 לסיכון הזה לא נכנסתי, הייתי צמודה לעמיחי שדווקא בשעות הקשות האלה זקוק לאמא שלו הכי הרבה. 
 זה לא סותר את הבאת רופא ילדים שיבדוק אותו ובימים הראשונים בכל יום ראה אותו רופא או מיילדת או טיפת חלב.
אז אלה הסיפורים שלי,
 במקרים שלי באופן משמעותי לידת בית איפשרה תוצאות לידה טובות יותר עבורי ועבור ילדי,
וכן, זה לא משהו יוצא דופן, זה חלק מסטטיסטיקה מוכרת של בריאות לידות הבית.
אז היום אני מצטרפת לאחיותי שחוגגות את יום לידות הבית הבינלאומי, 
אז היום הזה בישראל אנחנו מציינות בארועים ברחבי הארץ (כן, גם בבאר שבע)
 ובפוסטים ברחבי הרשת. מקווה שגם הפיד שלכם מוצף בחגיגה

#זכותי_ללדת
#מנרמלות_את_לידות_הבית
#לידת_הבית_שלי

 

(העתקתי את הפוסט שלי מהפייסבוק לכן התיוגים וכו')

מחכים כמה חודשי הנקה? מודדת כובעים


היום כבר קצת יותר תחיה דולה

את הגדול הנקתי 11 חודש

את השניה הנקתי 19 חודש (אז בעצם היו לי 30 חודשים)

ואותו הנקתי 24 חודשים אז היום יש לי ותק של 54 חודשים  

אההההתחיה דולה

לא יודעת למה היה כתוב שם 200  

בדקתי עכשיו במקורתחיה דולה

וכתבתי 20, איכשהו בהעתקה הוא החליק להכפיל  

 

ומעולה, אני כבר ביותר מרבע הדרך להגיע ל200, קטן עלי  

באמת היה נשמע לי מוזר..(אני אחרי כמעט 30 חוד')סיהרא.


באמת אין לי מושג למה הוא החליט להוסיף 0 תחיה דולה


העתק-הדבק הרבה פעמים מוסיף אפסהש"ל

כבר קרה לי שגיליתי ברגע האחרון שהחשבון שעמדתי לשלוח ללקוח מוכפל ב10.

אוי ואבוי..רק אמונה


תחיה תודה על השיתוף! בדיוק נתתי לבעלי דוגמה כזאת היוםאיזו נחמה

אז קודם כל שוב תודה ששיתפת, ותודה על מה שאת עבור כל הנשים כאן ומן הסתם בכל מעגלי חייך!!

 

 מעניין מאד מה שסיפרת.. זה בטח מאכזב משהו שפתאום הלידה חוזרת אחורה בשלב כ"כ מתקדם.. אבל אני בטוחה שהרגשת החיבוק והתמיכה שמיילדת צמודה שמכירה אותך, בכל זאת הקלה מאד על העניין. קשה לתאר את ההרגשה של החוזק שנותנת התמיכה הזאת... (זה בוודאי מה שנשים גם מרגישות עם דולה קרובה...)

 

איזה כייף לך 54 חודשי הנקה!! בלע"ר מכובד ממש, ובפרט שזה עלה לך בכל כך הרבה מאמצים! באמת כל הכבוד, שהרווחת ביושר!!

 

אז לגבי בעלי (אז כבר הבינה מי שקראה את סיפור הלידה שלי שהוא לא בעד לידות בית במידה שאני כיום... קורץ):

 

אז כמובן גם ברדיו דיברו על לידות בית, והעלו איזו פרופ' אשה דוקא, לדבר מהצד שכנגד... והשבנו בקשב רב כמי שהנוא נוגע לו.

 

והיא כ"כ עצבנה אותי בדמגוגית ההפחדות שלה, היא חזרה בדיוק על אותה שטות שאמר לי הרופא שניסה להפחיד אותי בשעתו: לא צריך להסתכל על סטטיסטיקה כי אותו אחוז שח"ו נפגע בבית בשבילו זה 100% סבל ואבדן.. אהה... ואם ח"ו קורה דבר כזה בבי"ח זה לא 100% סבל ואבדן??? מתלעמים מזה של"ע אסונות עלולים לקרות בכל מקום, ויותר אפילו מבחינה סטטיסטית בבי"ח....

 

אבל בעלי כדרך רוב עמך ישראל, פרופסור לרפואה נשמע להם יותר מוסמך ממיילדת בית (שחקרה את הנושא ומביאה מחקרים וסטטיסטיקות אמיתיות! שאומרת שהסיכון בלידת בית אפילו נמוך במעט מבי"ח... אבל כמו שהיא אמרה במלחמה בין מיתוס (שחידת בית זה דבר מסוכן ולא אחראי) כנגד עובדות וסטטיסטיקה (שמוכיחות אחרת) המיתוס תמיד ינצח...) אומר לי- תשמעי, היא משכנעת מה לעשות? ואני פשוט מתפוצצת ואומרת לו שהדמגוגיה הזאת כבר מוכרת לי...

 

ולראיה כנגד דברי הפרופסורית הנכבדה הבאתי לו בדיוק כמו שלך בלידה של צהלי! 

 

כזה דבר היה לאחותי, כמעט אחד לאחד.. הלידה התקדמה ואז התינוקת נכנסה בצורה לא טובה, וחזרה אחורה, וכו' וכו'.. וכמובן שפקעו לה את המים בלי לשאול בשלב מדי מוקדם, כך שייתכן שזה 'עזר' לתהליך הזה, וכמובן שהוסיפו פיטוצין שרק גמר אותה ולא הועיל, ובסוף אחרי 24 שעות כמעט היא הובלה אחר כבוד לניתוח! שייתכן שהיה עשוי להימנע..

 

אחותי כרגע ויבק"ית שאסור לה כמובן ללדת בבית, אבל בלידה אח"כ אגב, היא הלכה ללניאדו עם דולה מאד מומחית וגם עם מיילדת פרטית, ולמרות ששוב התינוק ירד בצורה לא טובה, היא הצליחה בעזרת ליווי צמוד והמון תרגילים שעשתה תוך כדי, למקם אותו בצורה נכונה וללדת רגיל! 

 

וכמו שאת אומרת ייתכן שגם הניתוח הראשון היה נמנע, ומי ייתן את הדין על כך? על הצלקת שלעולם תישאר לה בבטן וברחם?? על כך שבע"ה בכל הלידות שלה היא תחשב לסוג של לידה בסיכון??

 

ואחרי שראיתי בייבי בום בעברי, וראיתי את ההתנהגות חסרת האחריות של הרופאים, לדוג' מתחילים לידה סתם בלי שום תנאים, כי ליולדת 'נמאס מההריון'.. ובסוף כמובן מגיעים לניתוחים אין סוף, אז אני שואלת את הפרופסורית הנכבדה, זה כן בסדר??? זה אחראי?? ככה מתנהל רופא/ה??? ולמה על זה לא קמה קול צעקה??? הרי ניתוחים מסוכנים יותר לא  רק לאם אלא גם לתינוק?? אז נכון כשאין ברירה ב"ה שנתן לנו חכמת בשר ודם לנתח, אבל כשיש אפשרות אחרת?? זה עוול! זה נזק ועוול! ומי ייתן את הדין על כך?? 

ועוד משהו, זה כ"כ נכון שהיום הזה נועד עבור כולנו, כל הנשיםאיזו נחמה

אלה שיולדות בבית כמו אלה שמעדיפות ללדת בבי"ח...

 

אני ב"ה ילדתי את בני הבכור לפני 15 שנים.. ואז  כמעט לא היה שום דיבור על 'זכות מדעת' על ביות ומי שמע ומי פילל על 0 הפרדה??.. 

 

ההרגשה שלנו היולדות אז היתה שבעצם הלידה שייכת לרופאים ואני רק איזה כלי באמצע שעושה מה שאומרים לו: כדאי לך לקחת אפידורל- תשכבי אל תזוזי- נותנים פיטוצין בלי לשאול ובמקרה שבא להם גם פוקעעים את המים או עושים סטיפיניג בלי הודעה מראש...

 

גם התינוק היה אז סוג של 'מולאם'.. ידעתן שהיה אסור להוציא תינוק מהתינוקיה רק בשעות ההנקה?? ואם הגעת והוא צרח אבל היתה בדיקת רופא, אז עמדת מול דלת נעולה, כי עכשיו יש רופא ואי אפשר להיכנס!!! ואני לא העליתי בדעתי שזה לא חוקי!!! שאסור לבדוק ילד שלא בנוכחותי!! 

 

ומי העלה בדעתו שאמא צריכה להיות ליד הילד שלה! כשמכאיבים לו רגע אחרי שנולד??? הרי תינוק מעט יותר גדול, אמא לא היתה מעלה בדעתה לשלוח אותו לבדו לרופא/אחות!! אז למה תינוק שנולד כן??? פשוט מאד, בראש של כולם התינוק עוד היה 'שייך' לביה"ח...

 

משהו הזוי!!!!!!!!

 

 

היום כשאני אמא בוגרת, ובעיק אמא מודעת יותר לזכויות לצרכים שלה ושל תינוקה הקט, היום זה נראה לי מופרך!!!

 

אבל זה רק בזכות כל אותן נשים 'משוגעות לדבר' שהלכו וסללו לנו את הדרך!

 

לנו לכל האמהות כולן!!

להחזיר לנו את הזכות על גופנו, לדעת איזה הליך מבוצע בנו, ולקבל את רשותנו, את הזכות לומר לא! את הזכות להיות עם הילד שלי כל רגע, כי הוא ילד שלי מהרגע שיצא לאויר העולם! להכיר בצורך האמיתי שלו להיות לידי מיד וכל רגע! 

 

את כל אלה לא ידעתי קודם! לא העליתי זאת על דעתי... ואני אשה משכילה וחושבת, לא אחת שמקבלת כל דבר כמובן מאליו.

 

אז אני רוצה להודות לכן, נשים יקרות!! אתן המשוגעות לדבר, אתן האמיצות שדיברתן וולא שתקתן ופעלתן! תודה תודה תודה!

 

וכאן בפורום, יוקטנה, ויפעת ותחיה היקרות!!! שלי אישית הארתן ופקחתן את העינים!

 

בשמי ובשם ילדתי, ובע"ה בשם אלה שעוד יבואו תודה!!

וואו.בלידה הראשונה שלירק אמונה

קיבלתי מילדת עם השיטה הזו של לפני 15 שנה.

זה הסגנון יחס שלה

 

ושאלה-בתינוקיה לא קוראים לאימהות בבדיקת רופא-כיום..

למרות שכתבת שאין זכות לבדוק בלעדי ועד היום לא נותנים להיכנס לקחת בבדיקת רופא

 

 

(ואיזה אומץ לעשות לבד  לידה כזו (בלי בעלך שתומך בלידת בית.))

 

הנושא של נוכחות ההורים בבדיקת רופאבארץ אהבתי
מיושם היום רק אצל מי שהולכת על 'אפס הפרדה', ולא בכל בתי החולים מאפשרים את זה עד הסוף. אבל עצם זה שזה קיים בצורה כלשהי ברוב בתי החולים זה שינוי עצום של השנים האחרונות, ויש בתי חולים שזה ממש מיושם עד הסוף (למי שבוחרת במסלול של אפס הפרדה).
בירושלים זה אפשרי בעין כרם ובשערי צדק (המסלול של 'ביות מלא' אצלם הוא בעצם 'אפס הפרדה'), לאחרונה ראיתי שהר הצופים פרסמו שפתחו אצלם גם כן מחלקה של אפס הפרדה.

ויכול להיות שיש אפשרות להתעקש להיות נוכחת בבדיקות בתינוק גם אם את לא באפס הפרדה בהגדרה.
זה קרה כשלא הסכמתי לזריקה של ויטמיןK-ישר הם באו אלירק אמונה

וביקשו שאני אתן לה,ועשו את זה לידי.

ו-תודה על המידע

כבר הרגשתי רע שלא ידעתי

בשערי צדק הייתי במחלקה ג-ביות חלקיtz
והיינו בכל הבדיקות, וגם ישר עשו קבלה לקטנצ'יק כשבעלי נוכח ונתנו לו לקחת אותו חזרה אליי
איזה יופי לשמוע! לא הכרתי שזה המצב...בארץ אהבתי
נאומים חוצבי להבות צודקת בכל מילה מודדת כובעים


...לב אמיץ

ספרי לי על זה חיוך.

"במלחמה בין מיתוס...כנגד עובדות וסטטיסטיקה (שמוכיחות אחרת) המיתוס תמיד ינצח..." 

כמעט בכל תחום מתחומי הרפואה.

 

מדהים.לב אמיץ

יום טוב של לידות בית! חיוך

כל אחת מה שמתאים להתעלומה

קראתי את מה שכתבת. וזה הדהים אותי . אבל אצלי ב2 הלידות שעברתי- אם הייתי יולדת בבית היה לי אולי ילד אחד!!!!

הגעתי בילד ראשון לבי"ח עם פתיחה 2 וצירים מוווות. הייתי שם כמעט יממה עם צירים כל דקה חזקים כמו בפתיחה מלאה,ועדיין תקועה ב2!!!!  בשניה שהביאו לי אפידורל- תוך 20 דקות הייתי בפתיחה מלאה (אותו סיפור בלידה שניה אחרי ירידת מים בבית)  אם לא היו מביאים לי אפידורל והייתי נשארת בבית- לא הייתי יולדת בשום מקום.

בלידה ראשונה לחצתי בערך שעה והוא חזר אחורה לוא התקדם בכלל . ופתאום היו לו ירידות בדופק- עשו וואקום (וכמה שזה היה לי רע- זה משהו אחר, ועד היום אני סובלת מזה)   אם לא היו עושים וואקום בדקה ה99- לא היה לי היום ילד.

הראש שלו היה מסובב, אם הייתי יולדת בבית הוא לא היה יוצא משם בשום צורה...

לכל אחת יש את הדרך שהכי מתאימה לה ללדת, ולכל ילד את הדרך המתאימה ביותר לו - להוולד בה...

 

למישהי בשיטה טבעית יש את התנועתיות שמקדמתרק אמונה

את הלידה יותר מאפידורל

אני זוכרת שאמרו לי לשכב על הצד וזה קידם

הורידו לי את הגוף למטה ואז זה ביסס את הראש טוב

הולכים וזה מקדם

יושבים על כיסא וכו'

זה פלא אבל זה עובד

יש גם לחיצות בגב שעוזרות

כל מה שכתבת עשיתי ולא זזתעלומה

הייתי שם יומיים!!!! שכבתי על הצד, עליתי את כל החדר מדרות של שע"צ שתיים שתיים, כדור פיזיו, רפלקסולוגיה. הייתה איתי דולה!!! לא זז כלום עד שאין אפידורל!!!

וואו נשמע ממש קשה חיבוק..רק אמונה


יקרה, מצטערת לקרוא על החוויות שלךתחיה דולה

אז שמה לב שמה שסיפרת דומה מאד למה שהיה אצלי? אבל במקום להיבהל מזה שחזרה אחורה (מה שקורה בבית חולים) אנחנו עודדנו אותה לחזור אחורה ולהתברג מחדש בדרך שלה. 

יש גם המון מידע שמיילדות מסורתיות (מסורת של לידות לא של יהדות כמובן ) מחזיקות לגבי התבססות העובר באגן, זכיתי ללמוד טיפה מהים בנושא הזה ובאמת הרבה פעמים עם כמה תרגילים פשוטים שיש בהם הרבה הגיון מתקדמת הלידה בצורה טובה. 

יכולה לשתף שזכיתי לעזור לאישה שהיתה מועמדת לקיסרי כי התינוקת הציגה רגל לפני הראש, הגיעה אלי לקליניקה כאובה, בקושי הולכת (תחשבי כמה זה מציק לסחוב ככה את התינוק) ועשינו כמה תרגילים ספציפים שעוזרים לזה ולמחרת היא הגיעה כביכול להכנה לניתוח, בדקו אותה ואמרו לה- למה באת? מצג ראש הכל טוב, תבואי ללדת. 

והרבה פעמים התסמינים של מצג לא אופטימלי זה באמת צירים שלא מוליכים לשום מקום ולא מייצרים פתיחה כי הראש לא מצליח להתבסס ולעזור לפתיחה והתנוחה החתולית שבה נותנים את האפידורל עוזרת לראש התינוק להתבסס  

אז כמובן שאין לי דרך לדעת מה קרה אצלך בדיוק ומה היה אפשר לעשות אחרת וכן אם לידה נתקעת בבית ולא מתקדמת אז עוברים לבית חולים, בשביל זה חשוב ללדת במקום שלא עולה על חצי שעה מבית חולים.

יש הרבה פתרונות לביסוסתעלומה

אחרי שניסיתי ה-כ-ל , והדופק של התינוק ירד וכבר ממש פחדו עליו- עשו לי וואקום!!! עד היום יש לי סיוטים מזה!! בלילה הייתי קמה שטופת זעה לאחר חלומות ביעותים שאני בלידה לוחצת ולוחצת- והתינוק לא זז!!! 

לידה שניה התינוקת יצאה כמו מים במשקל 4200- אבל גם אז הפתיחה לא זזה - לאחר כמעט יממה של ירידת מים- עם מליון נסיונות- עד שבא האפידורל הגואל. ומהשניה שהגוף נרדם- הייתי בשלב הלחיצות תוך 20 דקות...

אולי כדאי לעשות יום בינלאומיצהוב

לעישון גראס.

 

 

לא כל דבר לא חכם שאנשים עושים הופך להיות טוב רק כי צועקים הרבה.

 

 

 

 

אחרי כל מה שכתבו והסבירו, איך אפשר להשוות?לב אמיץ

אלא אם כן אטומים והולכים ראש בקיר עם גישה מאוד פשטנית ומצומצמת.

 

לא לכל אחת לידת בית מתאימה, אבל להשוות לעישון גראס? 

אל תתרגשי ממנה/ממנו לב אמיץאיזו נחמה

זה מישהו/מישהי מספיק מוג לב כדי לפתוח פצל"ש בשביל להעליב.. אין מה להתרגש. וברור שזה גם לא מראה על חכמה רבה.. ומכאן ההשוואה הלא נעימה... חושף שיניים

אז כבר גם אי אפשר אנונימי וגם לא פצל"שצהוב

זו בדיוק הסיבה שכותבים מפצל"ש. כי כל מי שלא מסכים עם ה"נאורות" של לידות בית מותקף.

 

 

 

אם את כל כך יודעת טוב להסתכל בהסטוריה של כותבים אז את משקרת ביודעים כשאת אומרת שפתחתי את הפצל"ש בשביל להעליב כי את יכולה לראות את תאריך ההצטרפות.

ומי שלא מסכיםלב אמיץ

הסכמה גורפת עם ה"נאורות" של לידה בבית חולים. למה להתקיף אותו?

 

יש מקום לשתי הגישות. הגישה של לידות בית היא לא בלתי מתקבלת על הדעת.

לא את לא צודקת. מותקף מי שתוקףאיזו נחמה

מי שבאה בשמה ועומדת בצורה מכובדת מאחורי דעתה לא תוקפים אותה בד"כ.

 

אבל בגלל אנשים כמוך באמת ביטלו את האנונימי

 

האנונימי בא כדי לתת אפשרות לאנשים לשאול להגיב בנושאים מדי אינטימיים

 

מה שקרה שלרוב הוא שימש את אלה שרוצים להכות בסתר את רעיהם (ועל זה כידוע יש ארור מפורש)

 

 ובטח שהרבה יותר קל לעושת את זה בלי לעמוד מאחורי זה

 

אין מה להתנצל על ביטול האנונימי

 

אילו היית באמת רוצה להגיב עניינית היתה לך בחירה לעשות זאת בצורה מכבודת ומכבדת

 

לא נהגת כך

 

נהגת בצורה פוגענית

 

ולכן אין שום סיבה לכבד אותך

 

 

אולי בכל זאת לא בשביל להעליב, ואף על פי כן מצער אותי.לב אמיץ

כל כך הרבה התנגדות בזמן האחרון.

יש 2 דברים עיקריים להשוות ביניהםצהוב

1. להשוות לדברים שמזיקים.

ו2. לדברים שזה חוסר אחריות לשדל אחרים לעשותם.

 

אז את צריכה לקרוא שוב מה שאיזו נחמה כתבה.לב אמיץ

תקראי טוב.

תראי שזה לא זה ולא זה.

אלא אם כן יש לך אינטרס שיגבילו לידות בית. אחרת אין באמת הסבר למה שכתבת.

כנראה שאסור לי לקרוא את השרשור הזה...מתואמת

הוא סתם גורם לי לקנא

אבל לפחות אני מודעת לאפשרויות הטבעיות של לידה, גם בבית חולים,

ולפחות אני יודעת ויכולה להתעקש על הנקה בלעדית,

ולפחות עכשיו גם התנסיתי בביות - ואני יכולה תמיד להשתדל לעשות אותו.

אז גם לנשים כמוני מועיל יום לידות הבית הבינלאומי!

תודה, תחיה, על פרסום הפוסט!

זה גם עולה מאוד יקר בטח.לא?רק אמונה


האלטרנטיבה האידאלית מבחינתי זו רופאה פרטית... גם יקר נוראמתואמת


זה מבחינתי המטרה החשובה של היום הזהתחיה דולה

זה באמת לא משנה אם זה בבית או בבית חולים אלא אפשרויות הבחירה,

ההבנה שזו הלידה שלך ואחריות שלך על גופך ועל ילדך ואחריותך לצבור ידע ולשאול שאלות ומתוך זה להגיע לבחירה מושכלת שהכי טובה עבורך לפי מצבך. 

שמחה שביחד עם הקנאה הגעת גם לתובנה הזאת  

ולי גורם לבכות...כתר הרימון
רציתי ביות מלא, אבל בסוף הילד שהה בפגייה... ונדקר לא מעט בלעדיי...
אני מתנחמת בכך שהוא ינק יותר משנה וחצי (ולא קיבל שום תמ"ל!) ושהוא איתי בבית עד גיל שנתיים... סוג של פיצוי

אבל העיקר שאנחנו יודעות שעשינו את המקסימום!
גם את זה חוויתי...מתואמת

אבל אז לא היה שם בכלל ביות מלא, וגם בכלל לא חשבתי בכיוון...

אבל כן, זה מבאס נורא לתכנן משהו כל ההיריון - ולא לזכות לו בסוף...

חיבוק גם לךרק אמונה


אמא מדהימה את דבורית
חיבוק.אשריך!רק אמונה


איזה מדהים.ניקיתוש
ממש!!
הלוואי עליי חלום!
הלידה הזו ממש הרגשתי שבויה במערכת, נראה לי שזה ניצנים להבנת הרעיון שעומד בלידות הבית.
הלוואי שעד הלידה הבאה זה יהיה ממש מקובל יותר.
או שלפחות יהיו הרבה יותר חדרי לידה טבעיים ואפס הפרדה וכו' כי עדיין צריך להתווכח על כל דבר בבית חולים וזה מתיש!!! ומייאש!
תודה על השיתוף תחיה!מתחילה מחדש
ממש מרגש.
הנושא הזה ממש מעניין אותי, אני ממש מתחברת לכל הגישה הטבעית וההכרות עם הגוף.
אבל אני לקראת לידה ראשונה (כאילו עוד חצי שנה😅) ומאוד מפחדת מזה.לא יודעת ממש למה לצפות, כמה יכאב, האם אעמוד בזה..
האם לדעתך זה מתאים ללידה ראשונה?
אולי עדיף (דף חלק וכו')רק אמונה
עבר עריכה על ידי רק אמונה בתאריך י"ב בסיון תשע"ז 22:15


אני ילדתי לידה ראשונה בבית.גדולה מהחיים
ואיך זה היה?מתחילה מחדש
קסום. ההחלטה הכי נכונה שקיבלתי בחייגדולה מהחיים
נו ולא תפנקי אותנו בסיפור?איזו נחמה


האמת ממש באלי!גדולה מהחיים
אז קדימה! נורא מעניין אותי איך הגעת לזה כבר בלידה ראשונהאיזו נחמה


עובדת עלזה. כשאסיים לכתוב ולעבד, אעלה בעז"הגדולה מהחיים
יופי, מחכים לזה גם אם זה ייקח זמן...איזו נחמה


אשמח לתת לך מידע אם תרצי על ביות מלאדבורית
בלי קשר ללניאדו...
אני ממש מצטערת שפחדתי לבחור בכך עוד מהלידה הראשונה.
אני לא חושבת שהשאלה אם זה מתאים ללידה ראשונהתחיה דולה

אלא אם זה מתאים לך  

מציעה לקרוא סיפורים, ללמוד, לקרוא ספרים על לידה ולעשות קורס הכנה ללידה מקיף ולראות מה נכון לך,

את מוזמנת גם לשמוע ממני בפרטי בשמחה

יש לל המלצה על ספרים מומלצים בנושא?מתחילה מחדש
וואו כמה תגובות תחיה דולה

אני אצליח להגיב מחר בצורה יותר עניינית למי ששאלה שאלות ספציפיות.

 

רק לענין הבטיחות בלידה בגלל שאין לי סבלנות וחשק להיכנס לויכוחים אני אעלה פוסט חשוב של נשים קוראות ללדת- 

 

שוברים את המיתוסים על לידות הבית

נשים קוראות ללדת- למען חופש בחירה בלידה·יום שלישי 6 יוני 2017

1. "אבל מה תעשו אם הלידה תסתבך? בבית אין רופאים, אין איך להתמודד עם סיבוכים"

בלידת בית יש מיילדת פרטית וצמודה ליולדת (בניגוד לבתי החולים בארץ, בהם התקן הוא מיילדת לשלש יולדות). מיילדות הבית מכירות טוב את הפיזיולוגיה של הלידה ולמעשה הן מתמחות בלידות טבעיות. הן פועלות מתוך זהירות רבה ומסוגלות לזהות מצבים שבהם היולדת והעובר יידרשו לעזרה נוספת, כזו שתצריך מעבר לבית חולים.

בלידת בית מתבצע מעקב אחרי דופק העובר והסימנים החיוניים של היולדת. מיילדות הבית מודעות לגבולות עבודתן ואחריותן ומתי כדאי ורצוי להיעזר באמצעים נוספים שאינם אפשריים בלידת בית. מחקרים מראים שלרוב המעבר לבית חולים של יולדות שתכננו לידת בית אינו דחוף ונעשה מטעמי בטיחות ולא עקב צורך רפואי ממשי.

הנה מחקר שמציג את יעילות ההעברה של יולדת בית לבית החולים >>/\/bit.ly\/2014-transport-effectiveness", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2014-transport-effectiveness&h=ATM9pRo4EUbpqumZ9yXZ8tHaQGeFrslRDNDwMuYnVa2AhCaFkloaPAwdssz1AgKsCfLQkMI4oYoZKZ38pQU8iv1a5omeRrWY2E9108NSVVsoy5ccd5kFEKd8seoLtQ_W3VelqpMfDiPFRFDZ1NSIrIeOQNVn&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2014-transport-effectiveness");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2014-transport-effectiveness&h=ATM9pRo4EUbpqumZ9yXZ8tHaQGeFrslRDNDwMuYnVa2AhCaFkloaPAwdssz1AgKsCfLQkMI4oYoZKZ38pQU8iv1a5omeRrWY2E9108NSVVsoy5ccd5kFEKd8seoLtQ_W3VelqpMfDiPFRFDZ1NSIrIeOQNVn&s=1

2. " לפני שנשים עברו לבית חולים יותר תינוקות ונשים מתו בלידות. למה לקחת את הסיכון?"

לא קיים אפילו מחקר אחד המגבה את התפיסה השכיחה שהמעבר ללידות בבתי החולים הוא שהפחית את תמותת תינוקות או תמותת הנשים היולדות. הדעה הרווחת היא שלמעשה בזכות מודעות כללית לבריאות חשיבות להיגיינה טובה יותר, כמו גם פיתוח האנטיביוטיקה וניהול מעקב בזמן ההריון, הם אלו שהיו אחראים לירידת התמותה והתחלואה באופן משמעותי ולא המעבר עצמו ללידות בבתי החולים. ההתקדמות הכללית בתחום הרפואה אפשרה ללידה להיות בטוחה יותר עבור נשים עם הריון בסיכון גבוה ולנשים שסבלו ממצבים רפואיים קיימים או סיבוכים חמורים במהלך הריונן.

בין המאות ה-17 עד ה-19, בבתי החולים, לא היתה כלל מודעות לסניטציה וכך רופאים שהיו מנתחים במחלקות רגילות לא היו שוטפים/מחטאים ידיים לפני שניגשו ליילד נשים. בתקופה זו עלה שיעור התמותה של תינוקות ונשים בבתי החולים והיתה סברה שישנה מחלה "מיוחדת" שהורגת תינוקות בבתי חולים. נשים נהרו חזרה ללדת בבית. כשהצוות המטפל התחיל לשים דגש על סניטציה המצב השתנה לחיוב. הנה מקור >> /\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fwww.themedical.co.il\u00252FArticle.aspx\u00253Ff\u00253D6\u002526s\u00253D2\u002526id\u00253D714&h=ATPw3-LWAtbedT2f6E9WNyWEl1aNxj8Gq3bLcaFSPlv6yQ9UKK6q2OaKxctBqmh1Ciadd2uH_QRw_Bw8U7Gql0V8NeY4BbZfeolGc-Yma3oP_hlPmUhqSp7GwCKpMfk6p6k6bnyA2lA0bafJVWsoeExhDYIs&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fwww.themedical.co.il%2FArticle.aspx%3Ff%3D6%26s%3D2%26id%3D714&h=ATPw3-LWAtbedT2f6E9WNyWEl1aNxj8Gq3bLcaFSPlv6yQ9UKK6q2OaKxctBqmh1Ciadd2uH_QRw_Bw8U7Gql0V8NeY4BbZfeolGc-Yma3oP_hlPmUhqSp7GwCKpMfk6p6k6bnyA2lA0bafJVWsoeExhDYIs&s=1 /\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fwww.themedical.co.il\u00252FArticle.aspx\u00253Ff\u00253D6\u002526s\u00253D2\u002526id\u00253D714&h=ATOjLs-SoARFcbF6YCppnTdvEdLn3ny0zVvttxwKA4wEC_OKrAH3v94u_1y_8IozOuEQyw1wCI2MUcrbnxJGefz6Br4dpcFE9P10VXbP6Ix1yb0sIeV_Fpp-uvYVBFnJQlcSdhainvOS1FMbdQNVwAqLD-cb&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714");" rel="nofollow noopener" target="_blank">

3. "אתן מסכנות את התינוק שלכן רק למען החוויה האישית שלכן זה ממש חוסר אחריות"

כבר ב-1996, ארגון הבריאות העולמי, ערך מחקר מקיף וקבע כי לידות בית מתוכננת עם מיילדת מוסמכת, עבור יולדות שהריונן מוגדר בסיכון נמוך הן בטוחות באותה מידה כמו לידות בבית חולים. הדבר נכון כאשר מדובר בהריון ראשון ואף יותר בהריונות חוזרים. המחקרים הנוספים שנערכו בנושא בטיחות לידות בית תומכים גם הם במסקנה זו ומראים לידות שבהן יש פחות התערבויות רפואיות, פחות חתכי חיץ, השראת וזירוז לידה ופחות ניתוחים קיסריים.

בבואנו ללדת בבי"ח אנו לוקחות על עצמנו סיכונים רבים אחרים: לידה מכשירנית היא מסוכנת לתינוק. דחיפת בטן היולדת (מניפולצית קריסטלר) מהווה סיכון גם לאם וגם לתינוק (ובדרך כלל איננה מדווחת בסיכום לידה) פיטוצין שנהוג לתת בחדרי לידה בבתי החולים, נותנים לעתים עד שיהיו ירידות דופק לעובר ואז מפסיקים אותו - האם זה לא סיכון? 19% אחוז ניתוחים קיסריים בישראל בבתי חולים ב-2014 לעומת 1.4% שבוצעו ביולדות שהחלו את לידתן בבית. כל ניתוח קיסרי שהוא ניתוח פתיחת בטן לכל הדעות מעלה למשל סיכון ל: הידבקויות בחלל הבטן, זיהומים, סיכון לניתוח קיסרי נוסף (אמא) ואילו מחלות בדרכי הנשימה אצל היילוד. התערבויות נוספות שמתייחסים אליהן כפעולות שגרה בבי"ח הן - פתיחת וריד, פקיעת קרומים מלאכותית, הרדמה אפידורלית, חתך חיץ. כל אחת מהן מהווה סיכון לפגיעה בגוף האם, התינוק, או בפיזיולגויה של הלידה.

חוויה של לידה מכשירנית ו/או ניתוח קיסרי משפיעה משמעותית על הרצון של האישה להיכנס להריון נוסף. ניתן גם לייחס קשר להתערבויות רפואיות במהלך הלידה לדיכאון אחרי לידה. להתערבות רפואית בלידה יש השפעה על כל חיי המשפחה ולא רק על החוויה הנקודתית של הלידה עצמה, ההשלכות הן ארוכות טווח.

ארגון הבריאות העולמי, הצהיר כי זכותה של כל אישה ללדת איפה שהיא רוצה, איפה שהיא מרגישה הכי בטוחה רגשית והמליץ שמקום הלידה יהיה בסביבה הקרובה לביתה. מאז עשרות מחקרים ברחבי העולם תומכים בעמדה זו.

קישור לחוברת המלאה של ארגון הבריאות העולמי>> /\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252FWHO-safe-motherhood&h=ATM8UaJDFQ84XRpLRkMWyE-qG1nIXlHe4HeVwy7Z6uMaUM-UeMSiTpSejgDD1e6iPa154W6x_gu5pVXE-20tm0ksUt5CaED_pzkkvjJ8FZmOi7k_7z6SOTZT2ZXjPpcnIHmanJYzmzjA1R8NB3Mj9MrGh5y8&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2FWHO-safe-motherhood&h=ATM8UaJDFQ84XRpLRkMWyE-qG1nIXlHe4HeVwy7Z6uMaUM-UeMSiTpSejgDD1e6iPa154W6x_gu5pVXE-20tm0ksUt5CaED_pzkkvjJ8FZmOi7k_7z6SOTZT2ZXjPpcnIHmanJYzmzjA1R8NB3Mj9MrGh5y8&s=1 /\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252FWHO-safe-motherhood&h=ATP9xTGFiIRQyfWySjRdJjwKiougmyMCb5kMZL4vphKErC-zqKs3oizuInw8hvY0QOmKBdBhjKANrRgcu1YhYx1rHdSTQ36WcmgwKVq7HjwNqQatN46W2OBsfmiuT0k0KfXr9ujIueoAJfk5a-t_SsqCITrb&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood");" rel="nofollow noopener" target="_blank">

הנה לינקים למספר מחקרים (ויש עוד):

/\/bit.ly\/2005-homebirth-safety", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2005-homebirth-safety&h=ATMfnkXu-JrUqgnYhUCA_8esmo8pudObsfLa7Fap8pj3oRKy30fedNr7_hFOZac9vQZmiPeHJcivhfvHplFIHHGZS7L1sIRtpv_cPSu-ziL8mXrb4Jv2lTe1gfIfScRuqF_0cE-om7FaTAS5mAP38WyvOMnR&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2005-homebirth-safety");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2005-homebirth-safety&h=ATMfnkXu-JrUqgnYhUCA_8esmo8pudObsfLa7Fap8pj3oRKy30fedNr7_hFOZac9vQZmiPeHJcivhfvHplFIHHGZS7L1sIRtpv_cPSu-ziL8mXrb4Jv2lTe1gfIfScRuqF_0cE-om7FaTAS5mAP38WyvOMnR&s=1

87.9% מהלידות הסתיימו בלידה טבעית בבית. 12.1% מהלידות שעברו לבית החולים - 9.6% מתוכן נזקקו לזירוז לידה לעומת 21% מלידות בית החולים, רק 3.7% נזקקו לניתוח קיסרי לעומת 19% מאלו שילדו בבית החולים, 2.1% נזקקו לחתך חיץ לעומת 33% מלידות בית החולים.

/\/bit.ly\/2009-CAhomebirth-safety", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2009-CAhomebirth-safety&h=ATPj50kURn2dvI5kg7tbDnagIUWPkU8qZubR24xE7hGH6VdReEuyTroNK2Hte11OcBQPPsvRMHV_LgGL-8BkJ1zKcb4iet8__-8awS49zBPQSBzgZM2Ia5aovUx2lQBrC9om6EBYnKoB-G_d-Y78uBHE3dPD&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2009-CAhomebirth-safety");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2009-CAhomebirth-safety&h=ATPj50kURn2dvI5kg7tbDnagIUWPkU8qZubR24xE7hGH6VdReEuyTroNK2Hte11OcBQPPsvRMHV_LgGL-8BkJ1zKcb4iet8__-8awS49zBPQSBzgZM2Ia5aovUx2lQBrC9om6EBYnKoB-G_d-Y78uBHE3dPD&s=1

נמצא כי הריונות ולידות בליווי מיילדת מוסמכת היו קשורים לשיעור מאוד נמוך של תמותת יילודים, סיכוי מופחת להתערבויות רפואיות (ניטור רציף, לידה מכשירנית) או סיבוכים לאישה היולדת (קרעים בדרגה 3 או 4, דימום מוגבר) לעומת לידות בית חולים בליווי מיילדת או רופא./\/bit.ly\/2005-homebirth-safety", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2005-homebirth-safety&h=ATNn7XGLJnhzRqCPU6aQMSJQCxD7lRtLBlsd6sa72Ct6G1A2SkDK_xqaBpeTAAP2ub36MreUOiARDzIa5ZFkDW6Flzll78lbflLLtBbfjSbIDOXRVJIvN1IFNq4vOUf7WKP6yPbKy3bxfVfU436nKWAw6rLD&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2005-homebirth-safety");" rel="nofollow noopener" target="_blank">

/\/bit.ly\/2012-homebirth-UK", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2012-homebirth-UK&h=ATPGUO-Fkb5SAQh5S7zZlh4K6oNLHj4VoJmYCLtx_YV4RHOBbwMJU9rOe4YykiYdtKDG5aaQIqQqA2aC9eAxhOUkGn8-b7BLgc3a3xGRM5hsptDmly2mOZadsfuy3yi75TQ7cs-xDiDyqAri_ydVSCrcQ-fV&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2012-homebirth-UK");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2012-homebirth-UK&h=ATPGUO-Fkb5SAQh5S7zZlh4K6oNLHj4VoJmYCLtx_YV4RHOBbwMJU9rOe4YykiYdtKDG5aaQIqQqA2aC9eAxhOUkGn8-b7BLgc3a3xGRM5hsptDmly2mOZadsfuy3yi75TQ7cs-xDiDyqAri_ydVSCrcQ-fV&s=1

נראה שבמרכזי לידה ביתיים אלו היולדות עוברות פחות התערבויות באופן משמעותי לעומת בתי חולים עם אותה רמת בטיחות. לנשים בלידה שניה ומעלה, לידות בית ובמרכזי לידה הן בטוחות ליילוד וטובות יותר ליולדות עם שיעור מופחת של ניתוחים קיסריים, לידות מכשירניות וחתך חיץ באופן משמעותי.

4. "מה אם הוא יוולד עם חבל טבור כרוך סביב הצוואר?" "מה אם תהיה היפרדות שיליה" "מים מקוניאלים? ירידות דופק?"

מיילדת מוסמכת עוקבת אחר הלידה באופן רציף. היא מגיעה ללידה עם ציוד מתאים לפי דרישות משרד הבריאות ועוקבת אחר הסימנים החיוניים של היילוד והאישה.היא מנטרת את התינוק במכשיר שנקרא דופלר. מחקרים מראים שביצוע מעקב במוניטור רציף, כמו בבי"ח, לא באמת משפר את תוצאות הלידה, בעוד שליווי רציף של מיילדת כן. ליווי רציף של היולדת ומעקב אחרי התקדמות הלידה מאפשר זיהוי מוקדם של סיבוך אפשרי ובחינה האם יש צורך בפינוי לבית חולים.

יש לציין שאחד מכל ארבעה (4!!!) תינוקות בעולם נולד עם חבל טבור כרוך סביב הצוואר, זוהי לא באמת בעיה, אלא מיתוס שמחדירים לנו כבעייתי. מצב זה של כריכת חבל הטבור זה יכול להוות סכנה רק במקרים נדירים. גם כאשר יש מים מקוניאלים, הדבר לא בהכרח אומר שיש מצוקה עוברית וכמובן שתמיד ניתן להחליט להתפנות לבית החולים. ירידת דופק של העובר מתרחשת פעמים רבות במהלך הלידה, ירידת דופק שאינה שיגרתית היא זו שמצריכה מעבר לבית חולים. בהקשר הזה, בליווי רציף ע"י מיילדת עוד משלב ההיריון, המיילדת מגיעה ללידה לאחר שהיא כבר מכירה את דפוסי העובר, את התנהגות הדופק שלו וכך היא מסוגלת לזהות ולאבחן טוב יותר האם שינוי בדופק במהלך הלידה הינו שגרתי או בעייתי ומצביע על מצב רפואי הדורש פינוי לבית החולים.

5. "אם התינוק שלי היה נולד בבית הוא היה מת בוודאות"

אנחנו לא יודעות מה בדיוק היה בלידה שלך ולכן אנחנו יכולות רק לדבר על עובדות.

חשוב לנו לציין שהגדרת ניתוח קיסרי דחוף לוקחת בחשבון 40 דקות מרגע קבלת ההחלטה על הניתוח עד הביצוע. זמן התגובה הזה הוא אחת מהסיבות שההנחיות של משרד הבריאות בדבר לידות בית מגדירות "קירבה לבית חולים" בזמן ההגעה אליו (עד 30 דקות בנסיעה). כאשר מגיעה לבית החולים מיילדת המלווה לידת בית היא יכולה להודיע לצוות הרפואי כבר בדרך על המצב ובמקרה דחוף ניתן להכין חדר ניתוח ולהגיע ישירות אליו. זוהי סיטואציה נדירה כמובן, אבל אפשרית.

מהנתונים הקיימים בדבר לידות בית בישראל בין השנים 2008 ל-2012 היו 3,400 לידות בית, כאשר 96.7% מהלידות הללו הסתיימו בלידה רגילה, טובה ובריאה. בכ-8% מהלידות היה צורך במעבר לבית חולים, לרוב לפני הלידה, עקב בקשת היולדת, מים מקונאיליים, מנח עובר שהשתנה או חוסר התקדמות בלידה. שאר ההעברות של יולדות בית לבתי החולים היו ברובן לצורך השגחה על האם (מעקב אחרי דימום שהחל או בדיקת שלמות שיליה) או השגחה על היילוד (נשימת היילוד או צהבת). בכמעט אחוז מהלידות היה צורך בלידה מכשירנית וב-2.3% מהלידות היה צורך בניתוח קיסרי.

כפי שכבר כתבנו קודם בהתייחס למיתוס מס' 3 - בלידות המתרחשות בבתי החולים ההתערבויות הרפואיות הינן נפוצות יותר משמעותית.

6. "למה את מתעקשת על לידת בבית, אם את רוצה לידה טבעית, תלדי בבית חולים בחדר לידה טבעי וכך תזכי בשתי העולמות"

מזה 40 שנה ידוע כי ההורמון העיקרי האחראי על התכווצות הרחם, ייצור הצירים והתקדמות הלידה, אוקסיטוצין, מופרש (כמו ביחסי מין) כאשר האישה רגועה, מוגנת, חשה אינטימיות, מסוגרת מן העולם ומהתפקוד היומיומי הרגיל.

ככל שהאישה תוכל לאפשר לעצמה סביבה אינטימית יותר שהינה נטולת הפרעות כך יש סיכוי שהלידה שלה תתקדם בצורה טובה יותר, בריאה יותר ונטולת התערבויות רפואיות. זהו כמובן רק אחד מהגורמים להתקדמות הלידה אבל זהו גורם מפתח וכזה שהאישה יכולה לשלוט בו - מי יהיו מלוויה, איך תראה סביבת הלידה שלה ועוד. אישה שחווה רוגע ובטחון בסביבה רפואית צריכה בהחלט לבחור בסביבה כזו כדי להצליח להירגע וללדת. לעומתה, אישה שחווה רוגע ובטחון בביתה שלה ורוצה לשמור את סביבת הלידה שלה לא רפואית צריך לאפשר לה ליווי מקצועי. לכל אישה כדאי לשאול את עצמה "איפה אהיה יותר רגועה וכיצד ארגיש יותר מוגנת" בבואה לבחור את מקום הלידה.

לידה היא אירוע בריא שהינו חלק מרצף החיים. כל המחקרים מראים באופן חד משמעי כי בלידות בית יש פחות התערבויות בלידה לעומת לידות בית חולים. לא לכל אישה מתאים ללדת בבית חולים לידה טבעית, חוזר משרד הבריאות מדגים היטב את הגישה של בית חולים ללידה טבעית, היא שונה לגמרי מהגישה בלידת בית. אשה שרוצה ללדת בבי"ח לידה טבעית היא חריגה בנוף וכך גם מתייחסים אליה.

נשים שתועדו בדבר חווית הלידה שלהן, העידו שהן היו מרוצות יותר מחוויית הלידה בלידות בית, הן הרגישו שהן שולטות יותר בתהליך הלידה והתחלת ההנקה היתה מוצלחת יותר עבורן.

לא לכל אישה זה מתאים ללדת בבית אבל למי שכן, חובה לתת לה את האפשרות המלאה.

למחקר תומך בכך שאישה צריכה להיות בסביבה בטוחה ורגוע למען לידה בריאה וטובה>>/\/bit.ly\/2rtOfZ5", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2rtOfZ5&h=ATNZ7WawldchzAawiBzu5e2lwgMBFYumiZ-YWGH86ZTXsi2OnOAW2Au_m00oXbTEd3G61oTEWhxVi3MoDpgh3mSoQqN1-9T5QJWgCDBXLY1OQf1dq94JPtM7UukROkztJhpglS19gl_s3W5hM-mK7K7O2j1l&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2rtOfZ5");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2rtOfZ5&h=ATNZ7WawldchzAawiBzu5e2lwgMBFYumiZ-YWGH86ZTXsi2OnOAW2Au_m00oXbTEd3G61oTEWhxVi3MoDpgh3mSoQqN1-9T5QJWgCDBXLY1OQf1dq94JPtM7UukROkztJhpglS19gl_s3W5hM-mK7K7O2j1l&s=1

הממצא העיקרי הינו: "להימנע מהפרעות". המיילדות טענו שאם הפריעו לאישה, היכולת שלה להתרכז באופן מלא בתהליך הלידה יכול להשתבש. הדבר יכול להוביל לצירים לא יעילים וללידה ארוכה יותר. למנוע ולהגן על נשים מפני הפרעות נחשב לתפקיד המרכזי של המיילדת.”

7. "את לא מפחדת שאין שם רופא שישגיח עלייך? למיילדות בית אין את הידע הנדרש כדי לעזור לך אם תצטרכי לפחות תקחי רופא…"

מיילדת בית מגיעה ללידת בית עם ציוד רפואי מותאם ללידה לפי כל ההנחיות והנהלים שקבע משרד הבריאות. מיילדת בית עוברת קורסים להחייאה ועזרה ראשונה מדי שנה. במסגרת לידת בית אין דבר שרופא יכול לעשות שמיילדת אינה יכולה לעשות. אם רופא מאפשר לך להרגיש יותר בטוחה, גם רופא יכול ללוות את הילדה שלך בבית.

מיילדות ומיילדי הבית מגיעים ללידה עם מוניטור אלחוטי, פיטוצין לכיווץ הרחם (למקרה של דימום יתר אחרי לידה), עירוי, קטטר לשלפוחית השתן, ציוד לעירוי נוזלים פלוס נוזלים, ציוד החייאה (אמבו, בלוני חמצן, סקשן לתינוק), סט הפרדה סטרילי (לחבל טבור) וציוד תפירה למקרה של קרע.

בלידת בית היולדת נהנית מליווי צמוד של מיילדת לאורך כל תהליך הלידה וגם אחריה, מה שלא מתאפשר כיום בבתי החולים. מחקרים מראים שליווי מיילדותי רציף משפר משמעותית את תוצאות הלידה.

למחקר המלא>> /\/bit.ly\/2016-cochrane-midwifeled", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2016-cochrane-midwifeled&h=ATMD10hLJRJyHsiopuM6KV2k_83bYi37D50L6UlJ-GvCx9tmtkgNaNyCGBXJcSlimswQZIdv7U2Ku9o-kTwLfoWKSsyHHt7la1mB5WBCpV7pIfqPnLFJ6rw0Oheaz683rQ70cJRqGzYyQwMyn-9iZl_63g6z&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2016-cochrane-midwifeled");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2016-cochrane-midwifeled&h=ATMD10hLJRJyHsiopuM6KV2k_83bYi37D50L6UlJ-GvCx9tmtkgNaNyCGBXJcSlimswQZIdv7U2Ku9o-kTwLfoWKSsyHHt7la1mB5WBCpV7pIfqPnLFJ6rw0Oheaz683rQ70cJRqGzYyQwMyn-9iZl_63g6z&s=1

8. "יש הרבה מחקרים שמראים על יותר תמותת תינוקות בבית- אולי אתן בוחרות רק את המחקרים שמתאימים לכן?"

במספר מדינות בחו"ל, כמו קנדה, ארה"ב ואנגליה, אפשר ללדת בבית עם מיילדת מוסמכת גם במקרים של לידות מורכבות יותר, כמו לידת תאומים, לידת עכוז או לידה רגילה אחרי ניתוח קיסרי. כל המצבים הללו מוגדרים בישראל כהריונות בסיכון גבוה. במקרים אלו, התוצאות של לידות בית הן קצת פחות טובות. בארץ לא ניתן ללדת בבית במקרים שבהם ההיריון מוגדר בסיכון גבוה עם מיילדת מוסמכת.

מחקרים המראים תמותת תינוקות גדולה יותר בלידות בית לעומת לידות בית חולים הם מחקרים שכוללים גם לידות בית שהתבצעו **ללא ליווי של מיילדת מוסמכת**. במקרים אלו יש פי שתיים תמותת יילודים בלידות בית לעומת לידות בית חולים. המחקרים מראים שבטיחות לידות בית לאם וליילוד תלויים במידה רבה בליווי מוסמך.

לכן, אם אישה מחליטה באופן מושכל ומודע ללדת בבית חובה לאפשר לה את הליווי המקצועי.

מחקר המראה את הממצא הזה>> /\/bit.ly\/2017-ACOG-US", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2017-ACOG-US&h=ATN4AfQVneHy4uEOnENXV8FOkliFZPAvwlZ5u7Lr9zodL6DvYS6qTU8kVvDV_3c8U4wuLYzpesBNWLEBlpalFHDs0igZwxq0TXxU_ajDdQUzwOkbWIcs6KbehvCfQzKJKHu51Tp_XimdSbQK5CwzcLIU2crE&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2017-ACOG-US");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2017-ACOG-US&h=ATN4AfQVneHy4uEOnENXV8FOkliFZPAvwlZ5u7Lr9zodL6DvYS6qTU8kVvDV_3c8U4wuLYzpesBNWLEBlpalFHDs0igZwxq0TXxU_ajDdQUzwOkbWIcs6KbehvCfQzKJKHu51Tp_XimdSbQK5CwzcLIU2crE&s=1

9. המחקרים שמראים שלידות בית בטוחות כמו לידות בבית חולים לא רלוונטיים לישראל כי הם נעשו במדינות שבהן המערכת מותאמת ללידות בית, ובישראל אין תשתית מתאימה.

על פי מחקרים, תוצאות לידות בית הן טובות יותר כאשר הן מתרחשות במדינות בהן לידת בית היא אפשרות סטנדרטית, כמו בהולנד. גם במדינות שאין להן מערכת מותאמת התומכת בלידות בית, כמו בארה"ב, מחקרים מראים כי לידות בית מתוכננות עם מיילדת מוסמכת, עבור הריונות בסיכון נמוך, הן בטוחות באותה מידה כמו לידות בבתי חולים עבור הריונות המוגדרים בסיכון נמוך.על כן, התוצאות של כל המחקרים השונים רלוונטיים גם לישראל.

בישראל יש בהחלט מקום לשיפור שיתוף הפעולה בין מיילדות ומיילדי הבית לבין בתי החולים. יש לעודד את שיתוף הפעולה הזה למען לידות טובות יותר.

מחקר על חשיבות שיתוף פעולה בין הממסד הרפואי למיילדות הבית>> /\/bit.ly\/2014-tranpsort-collaboration", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2014-tranpsort-collaboration&h=ATPrG-xocV4NwPwgiQ-dhXUBwO2xjmGlWCwTC43x4Hjkgh3PCAfZmQHzTCP8HnS5BUNTjbmK2t64jROvB2zFY9yHvFGUFqWil_z3mH8wENNGXTAsm2eFdBpxd7i2I4_TF8Lj6ul47abhVcEn67t9Wqx9fIt8&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2014-tranpsort-collaboration");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2014-tranpsort-collaboration&h=ATPrG-xocV4NwPwgiQ-dhXUBwO2xjmGlWCwTC43x4Hjkgh3PCAfZmQHzTCP8HnS5BUNTjbmK2t64jROvB2zFY9yHvFGUFqWil_z3mH8wENNGXTAsm2eFdBpxd7i2I4_TF8Lj6ul47abhVcEn67t9Wqx9fIt8&s=1

10. המחקרים שמראים תוצאות טובות בלידות בית מוטים כי בבתי חולים יש יותר לידות בסיכון וזה לא נלקח בחשבון

כל מחקר בנוי היטב עם מתודולוגיה מובנת. למען אמינות המחקרים והממצאים, החוקרים בוחנים נתונים ברי השוואה ומשווים בין תוצאות של לידות בית בהריון בסיכון נמוך לבין לידות בית חולים בהריון בסיכון נמוך.

בעיה היאl666

שבעקבות פרסומת מסיבית יש נשים שאין להן כסף למיילדת פרטית אבל הן בראש טבעי והן בכוונה לא מספיקות להגיע לבית חולים כדי לחוות את לידת בית. מכירה כמה כאלו, אגב אצלן הכל נגמר בטוב.

ומה הקשר ללידה היום מצב שהיה בבית חולים במאה 19 או אפילו לפני? טיעון קצת מוזר.

וגם טיעון שאישה יולדת רק בנחת לא נכון, איך יולדים באמבולנס, מונית או בכל מקום אחר? כשמגיע זמן לידה מתרחשת בלי קשר לאווירה מסביב.

אני מניחה שכמות לידות בית מתוכננות  מזערית בהשוואה לכמות לידות בבית חולים, שאלה האם לקחו את זה בחשבון כשערכו מחקרים?

בקשר ל7.

מערכת לא תוכל לספק לכל אישה מיילדת עד הבית, כמו שהיא לא מספקת רופא משפחה או ילדים או אחות טיפת חלב עד הבית, פשוט אין כזאת אפשרות. כך שאם בעתיד יותר נשים ירצו ללדת בבית חלקן יצטרכו לוותר על זה כי לא תהיה מיילדת זמינה.  

אי אפשר להפיללב אמיץ

את חוסר האחריות של יולדות בודדות, לחוות לידת בית עצמאית ללא מיילדת מוסמכת, על מיילדות בית סופר-אחראיות.

אם המודעות ללידות בית תלך ותגבר, גם המערכת תצטרך ליישר קו ולספק את השירות הזה. ולהיפך, יהיה לה אינטרס כלכלי להיכנס לפלח השוק הזה. הכל עניין של היצע וביקוש.

נכון , את צודקתl666

אבל לצערי מודעות ללידת בית באה דרך מסר שהתערבות ובית חולים זה סכנה וטבעי זה בריא וחווייתי. ואז נשים מגיעות למסכנה כזאת

זה אחד הדברים שמרגיזים אותי.כח הרצון
קפץ לי..כח הרצון
מרגיז אותי שעושים מבתי חולים משו רע, ומאפידורל בכלללל מפלצת...
אני כל כך לא רוצה להגיע למצב שבו אקח אפידורל וארגיש אכולת מצפון ותהיה לי הרגשה שאני חלושה ושברירית בלי טיפת כח סבל...
זה מטריף אותי.
אני מרגישה שכביכול אצטרך להתנצל בפני כל הטבע שבעולם על כך ש"נשברתי" ולקחתי...
זה נורא בסטייל ללדת בלי, ולספר עד כמה זה אפשרי...
אני לפני לידה ראשונה לכן לא יודעת. לא יודעת. לא יודעת.
לא בטוחה שבאמתתת יהיה לי חוויתי ללדת טבעי...
למרות שזה טבעי...
)ואני כן רוצה טבעי... פרדוקס ופיצול אישיות כי אני מאוד ירוקה בתחום וחסרת ניסיון...)
ואני כן אלד בבית חולים.
ואם יהיה לי איזה חדר טבעי אז אני אהיה מבסוטה אולי.
אולי...
כי לא בטוח שזה מה שטוב לי...
ולסיכום:
אני מבולבלת.
ורוצה שהכל יעבור בשלום.
ושהחוויה תהיה טובה ואפשרית.
ושלא אשאר עם משקעים נפשיים בגלל עקשנות (שלי)
טוב נו.. פרקתי.
פריקה מתוך עייפות...
נשמעת נורמלית לגמרי.החלטות טובות בשעטומיהלום 1234


אני ממליצה לך ללמוד את הנושא בצורה מסודרתאמאשוני
מה האפשרויות, מה המשמעות,
הכל,
קחי קורס הכנה ללידה טוב, נייטרלי,
תלמדי את העובדות ולא סיפורי הפחדות לשום צד...

רק לגבי משקעים, יכולים להיות לכל צד (גם מי שמתעקשת על אפידוראל וגם מי שמתעקשת לא לקבל אפידוראל)
לכן גם פה כדי להימנע ממשקעים נראה לי הכי טוב ללמוד טוב טוב את הנושא בראש פתוח ולקבל החלטות תוך כדי לידה.
^^^ אף אחד לא יכול ולא צריך לשפוט מי שלוקחת אפידורל!!!!איזו נחמה

זאת החלטה הכי לגיטימית שיש,

 

אבל כמו שכתבה אמאשוני כדאי לך לטובתך האישית וטבות ילדך לעבור קורס הכנה טוב כדי שתוכלי לקבל החלטות מושכלות.

 

תקראי מה שכתבתי בהודעה שלי לגבי הלידה שלי לפני 15 שנים...

 

עברתי קורס הכנה גרוע, והגישה היתה שיולדת טובה היא זאת שלא מפריעה לצוות

 

אז עדיף שתיקח אפידורל אם אפשר, ואם לא אז שתשתדל לסבול בשקט.. וכמובן כל ההחלטות לגבי התינוק וכו'.. ראי למעלה...

 

היום ב"ה הגישה שונה מאד ויש בתי חולים יותר מכבדים את הזכויות של היולדת על גופה ותינוקה וכדאי לברר ולדעת מה הם.

 

רק שתדעי שהכי לגיטימי בעולם לקחת אפידורל וגם אני לקחתי בשלוש לידות שלי, והיה סבבה.. ואני לא רואה שום סטייל להתפאר בכך שלא לקחתי וכו'..  אבל כן כדאי שתהיה החלטה מושכלת (אני לא יכולה לומר שזה מה שהיה אצלי למשל...) והעיקר שהיולדת לא תרגיש מחויבות לשום דבר רק לעצמה ולתינוקה!!

 

שיהיה בשעה טובה בקלות ובשמחה והעיקר אמא ותינוק בריאים ושמחים!

רק מסייגת שאין דבר כזה קורס ניטרליאל הר המוריה
בכל קורס יאמר מה שמאמינים בו.
אני עשיתי קורס של הקופה בזול, ואז השלמתי עם הדולה ובספרים את הידע הטבעי יותר.
ממליצה בחום.
לוקחת אפידורל ולא מעניין מה אחריםאני לי
חושבים
שאלת הרבה שאלותתחיה דולה

לגבי יחס מספרי בין לידות בבית חולים ללידות בית בוודאי שבודקים את העניין הסטטיסטי וכמובן שמווים רק בין לידות שהיו יכולות להתבצע בבית (כלומר בסיכון נמוך)

 

לגבי אישה שיולדת בנחת, את יודעת שבזמן מלחמה יש יותר תינוקות עכוזים? 

ואספר לך משהו שמיילדת שהיתה מיילדת במשגב לדך בזמן מלחמת המפרץ סיפרה לי, היא היתה נמצאת עם נשים שנמצאות בפתיחה מלאה עם צירים טובים ויפים ופתאום אזעקה, החדרי לידה נמצאים במרחב מוגן אז אין שום בעיה להמשיך עם הלידה ובכל זאת הלידות היו נעצרות, כל המדדים תקינים, הפתיחה נשארת אותו דבר אבל אין צירים ואין שום תהליך של לידה ק אחרי צפירת ההרגעה לאט לאט הלידות המשיכו ושוב בצורה תקינה. 

עוד דוגמא זה לחתולה שממליטה כמה גורים, אם היא מרגישה בסכנה היא עוצרת את ההמלטה, מעבירה את הגורים למקום בטוח ורק אז תמשיך להמליט. 

 

והסבר מאד פשוט, אוקסיטוצין הוא ההורמון שמייצר צירים ואם אישה חשה בסכנה היא מפרישה אדרנלין שעוצר את האוקסיטוצין. אז כן, בהחלט יש השפעה גדולה, איך שאישה מרגישה ישפיע מהותית על התקדמות הלידה שלה. 

וראיתי את זה בעיני עם נשים שילדו רק כשהתחלפה משמרת והגיע מיילדת מאירה פנים לעומת מיילדת שלא היתה נעימה, יולדות שילדו רק אחרי שהחמות עזבה את החדר או רק כשאמא שלהן נכנסה לחדר. 

נכון מסכימה- ואני ילדתי באמבולנסאמאשוני
ל I666
תדעי שיש שליטה על לידת התינוק גם במצב הפוך שהלידה מתקדמת מהר מדי,
זה כמו שצריך לשירותים, כשיש מודעות לגוף וביטחון בגוף אפשר גם לעצור את יציאת התינוק,
מי שלא מצליחה- כנראה לא מורגלת או לא מרוכזת או לא מספיק מאמינה בעצמה שהיא מסוגלת-
אני לא מאשימה חלילה אבל זה כמו שלא מצליחים להתאפק. זה תלוי ברוגע ובשליטה של היולדת ובאווירה סביבה,
באווירה של פאניקה אי אפשר לשלוט בכלום.
באווירה רגועה אפשר גם אפשר.
ואני אומרת את זה בתור אחת שמשכה את הלידה כשעה שלמה מפתיחה מלאה וראש ביציאה (!)
הפרמדיק כבר התכונן עם כל הציוד לאפשר לי ללחוץ ואמרתי שאני מצליחה לא ללחוץ אז המשכנו בנסיעה, היה סיוט עלי אדמות הטלטול של האמבולנס,
אבל בזכות רופאה מדהימה, מלאכית ניסית, שבכלל לא הכרנו, שבמקרה עברה הבינה שיש לידה אז התנדבה להצטרף, היא ואמא שלי עודדו אותי בלי סוף, רק במקום לעודד שאני מסוגלת ללדת, עודדו שאני מסוגלת להרפות ולהתמודד עם צירי לחץ מטורפים.

מה שמצחיק שכבר שהגענו לכניסה לבי"ח והפראמדיק רצה שאלד (אין אפשרות במצב כזה להכניס לבי"ח כי כל תזוזה קטנה שלי יכולה לגרום לתינוק לצאת בלי שמוכנים לתפוס אותו)
אז שוב כל הצוות התכונן לקבל את התינוק אבל הפרצוף של הפראמדיק פשוט הלחיץ אותי שכשהיה ציר לחץ לא יכולתי לעשות כלום הגוף שלי פשוט קפא!
הרופאה קלטה את המצב, הזיזה קצת את הפראמדיק וחייכה אלי כזה חיוך תומך, רק ראיתי שהיא תתפוס את התינוק ופשוט הגוף שלי השתחרר והתינוקת החליקה החוצה בלי ציר לחץ, בלי לחיצה בלי כלום.
אההההה.נשמע מלחיץץץ.גיבורה אתרק אמונה


מלחיץ אשאמאשוני
ויותר טמטום מגבורה שבכלל נכנסנו לכזה מצב,
אבל זאת חכמה של בדיעבד 😕
היה לי נס גלוי הלידה הזאת,
הרופאה שפתאום צצה משום מקום
ושהכל עבר בשלום בסוף ב"ה,

רק תנסי לדמיין מה עבר עלי כשאני שוכבת באמבולנס שניה אחרי לידה, והרופאה ואמא שלי רצות עם התינוקת שזה עתה נולדה באוויר של בוקר קריר ירושלמי לתוך המבנה, אני עוד מספיקה לשמוע צעקה- היא כחולה!
ורק אח"כ הפראמדיק סחב אותי באלונקה לבפנים...
מכירות את זה שבסרטים דלתות המעלית נפתחות לקראת גיבור הסרט? אז במציאות זה לא ככה... ואני שוכבת שם מחכה למעלית ואנשים יוצאים מהמעלית ובוהים בי!! והשיליה עוד בפנים... ואין לי מושג מה קורה עם הקטנה,
עד שהגענו ליולדות... סרט רק מלהיזכר בזה...

נכון יש את הסיפורים האלו על רחל אמנו שלובשת דמות בשר וגם ואח"כ מגלים שאין בן אדם כזה?
אז בסתר ליבי התחלתי להאמין שאולי הרופאה הזאת שפתאום נחתה פתאום משום מקום והייתה מדהימה בצורה כ"כ יוצאת מן הכלל- אולי זה זה... אז ביררתי ובאמת יש רופאה כזאת אז היא דמות אמיתית

אז אח"כ הפחדים שלי היו שבזבזתי את כל הזכויות שלי כאן בעולם הזה ואם חלילה יקרה לי משהו בקרוב אז לא אספיק לצבור זכויות חדשות בפני בית דין של מעלה...

ואח"כ הפחדים שלי היו שיקרה משהו רע לקרובים אלי כי לא יכול להיות שקרה לי כזה נס גלוי זה בטוח הכנה למשהו...

הכי אני לא מבינה איך אחרי סיפורים כאלו יש אנשים שעדיין לא מאמינים בהשגחה פרטית,
אין שום סיכוי שדבר כזה קורה במקרה.
דווקא השכל והבחירה החופשית הכניס אותנו לבוץ הזה ורק יד ה' הוציאה אותנו...


קיצר סרטים...
ממש עיבוד לידה עשיתי פה...
וואו.נשמע ממש השגחה פרטית(יש לי גם סיפור אבל לא קשור)רק אמונה

היה לי סיפור דומה על מלאכים כאלה

כשהיתי קטנה היתי בקיטנה ונסענו לבריכה

פחדתי לקפוץ למים ושכנעו אותי קפצתי לרדודים ונהניתי

ואז קפצתי שוב-אבל במקפצה השניה לעמוקים

(לא ידעתי שיש 2 גבהים)

והיתי נמוכה ושקעתי ושקעתי ולא נשמתי

ו...פתאום הבחינה בי בחורה שצללה שם

תפסה אותי והוציאה החוצה-ראתה שאני בסדר וחזרה לצלול

ועד היום לא נראה לי שהספקתי לומר לה תודה..\

באמת חשבתי שהיא אליהו הנביא

אוי איזה סיפור מלחיץ! ב"ה ששמר עליכם! ואת גיבורה אמיתית!איזו נחמה

ואל תדאגי לא בזבזת את כל הזכויות שלך.. להיפך עמדת בניסיון ואת רואה את הצד החיובי שלו!

בעיניי זה סיפור יפהפההש"ל


יהה מדהיםדבורית
דווקא ילדתי פעם אחת באמבולנסניקיתוש
וכ"כ נהנתי!! זאת הייתה לידה לגמרי בשליטתי!!
אף מיילדת לא מתערבת לי ולא פוקדת עליי.
אני לבד מרגישה מתי ללחוץ ומתי להרפות.
אותו דבר שמעתי ממשהי שילדה באמבטיה לבד. (כמובן שהיא לא התכוונה לכך) אבל בדיעבד, החושים מנחים אותנו בצורה הטובה ביותר.

ולגבי חוסר בכוח אדם, עם הביקוש יבוא ההיצע!!

הלוואי!!
ואם כבר, עוד שאלות על הנושא..😬מתחילה מחדש
כמה זה אמור לעלות ללדת בבית?
והאם גם לידה טבעית בבית חולים יקרה באותה מידה?
אם אין לנו יותר מדי תקציב עודף, אז האופציה היחידה זה ללדת רגיל בבית חולים?

אשמח לתובנות בנושא למרות שבע״ה יש לי עוד זמן
בשמחהתחיה דולה

עלות- זה מאד משתנה בין המיילדות, המחירים בין 4000-6000

לידה טבעית בבית חולים- בחדרי לידה רגילים זה לא עולה, 

מרכזי לידה טבעים בתוך בתי חולים גם עולים כמה אלפים, אני לא מעודכנת במחירים

 

ולגבי תקציב, אני ממש לא חיה בעודפי תקציב אבל העדפתי להשיג בגדים וציוד יד 2 וברית פשוטה ממש בלי יותר מידי מוזמנים ואת מה שהייתי משקיעה שם להשקיע בלידת בית, שבשבילי זה ממש דבר חשוב כמו שהייתי משלמת לשר"פ במצב רפואי אחר. 

רוב המיילדות מוכנות שתשלמי להן בתשלומים וזה גם פתרון שיכול לעזור. 

האמת שאת צודקת בהערה על ההתנהלות הכלכלית...מתחילה מחדש
למרות שהגלל שזה ילד ראשון לשבנו לקנות הכל חדש שיהיה כבר להמשך בעז״ה...
אבל באמת זה משהו שצריך לחשוב עליו..

במידה ומחליטים ללכת על לידה טבעית/בייתית, כמה זמן לפני הלידה צריך להיערך לזה?
מהבחינה של ליצור קשר עם מיילדת ודולה, לעשות קורס הכנה וכו׳..?
לידה טבעית בבתי חולים ציבוריים לא עולה כללאיזו נחמה

ויש איתך מיילדת של בית חולים לאורך כל הלידה זה הנוהל. בתל השומר נותנים גם ללדת בתוך בריכת לידה שהיולדת יכולה להביא איתה, לא יודעת מה קורה בלינאדו.

 

צריך להירשם לזה מראש והקריטריונים הם בדיוק כמו לידת בית (סיכון נמוך וכו')

 

אבל אי אפשר להבטיח לך שחדר הלידה יהיה פנוי כשתבואי ואז כמובן מיילדים בחדר רגיל ובתנאים רגילים.

 

בעין כרם יש 2 חדרי לידה טבעיים בתשלום של כ 4000 ש"ח, אבל שוב, אם החדרים תפוסים כמובן תועברי לחדר רגיל (ולא תשלמי כמובן...) וגם אין אפשרות לבחור בעצמך איזו מיילדת את רוצה, אלא מי שפנויה מהסגל שעובד בחדרים הטבעיים.

לא לקחת בחשבון ללדת עם דולה בגישה טבעית בבי"חרק אמונה


בטח שכן כדאי.את לא כתבת ברשימה את זה\=לא לקחת בחשבוןרק אמונה


אההה עכשיו הבנתי😅מתחילה מחדש
קראתי את זה אחרת.. תודה על ההמלצה אני אבדוק גם את האפשרות הזאת
עם דולה ובלי.זה עולם אחררק אמונה

היא גם יודעת ללחוץ  בגוף ולקדם לידה

וגם מעודדת שאת יכולה

ועוד מישהי שמבינה בלידה ביחד איתך

מגיע לכן כל הכבוד עלl666

זה שלידה היום בכל מקום נהייתה בגישה טבעית ומתחשבת. ועל ידע הרב שאת מעבירה.

בקשר ללידות בית - ברוך ה' יש ילודה גדולה בארץ ורב הלידות עדיין יהיו בבית חולים מסיבה פשוטה שאין כזאת כמות מיילדות בכלל וקל וחומר עד הבית.

בקשר לבן שלך עמיחי לא הבנתי בכלל מה קשר בין לידת בית להנקה ולמה היו נכנסים רופאים, אולי פשוט היו מלבישים אותו קצת קודם לפני שהוא התקרר, אולי זה גם היה מקל על הנקה, כשלתינוק קר, חם , לא נוח הוא לא פנוי לינוק. 

זו היתה סיטואציה מורכבת יותרתחיה דולה

מכיוון שראיתי איך זה עובד בחדרי לידה (חוטפים תינוק מאמא שלו ואומרים שחייב השגחה ואז האבא מגיע איתו לתינוקיה ואומרים לו- דוגרי, לא יודע למה הריצו אתכם לכאן) 

והדרך הטובה לחמם תינוק היא בעור לעור על אמא שלו אבל זה לא מה שהפריע לו לינוק אלא כאמור, לשון קשורה. 

חוטפים תינוק מאמא שלו???מימי3
נשמע קצת בוטה
בכל הלידות שלי הייתי עם התינוק כשעתיים עד שביקשתי מבעלי שייקח אותו כי אני רוצה להתנקות ולהמשיך הלאה.
קשה לי עם ההתבטאויות האלו
מזכירה,ילדתי בתל השומר. אולי בבי"ח אחר זה נראה אחרת? לא יודעת
אני דווקא ממש מזדהה עעם האמירה הזאתסדר נשים

לגמרי חטיפה לאור יום

 

 קצת אוכלת את עצמי על זה שלא מספיק התעקשתי שבעלי

ילך לתינוקיה להיות איתו כשהייתי בהתאוששות ועל זה שעם הגדולים שלי לא הייתי

מודעת לאפשרות של 0 הפרדה והם היו כמה שעות בתינוקיה

בתל השומר שולחים את התינוקמימי3
עם האבא למחלקת יילודים ועושים את כל הבדיקות בנוכחותו
גם לי בתל השומר נתנו להישאר עם התינוקלימונית

המון זמן עור לעור ובעלי לקח אותו לקבלה ונשאר איתו שם בכל הבדיקות, ומיד כשעליתי למחלקה לקחנו אותו אלי. גם את הבדיקות אח״כ (pku, שמיעה וכו׳) עשו בחדר לידי, ואני אפילו לא ביקשתי ביות מלא!

אבל הגדול נולד ברמב״ם ושם לא עזרו לי להניק ולא הצלחתי, ולקחו אותו הרבה יותר מהר. אמרתי לבעלי שילך איתו, אבל לא הרשו לו להיכנס ולא ידענו שאפשר להתעקש, אז הוא חזר.

בדיוק כךמימי3
סתם כך חושבת שתל השומר רק מאזנים יפה בין נהלי בי"ח לבין הרעיון של ביות
ב"ה שאצלך הכל היה תקיןתחיה דולה

ובוודאי כשהכל תקין מעודדים עור לעור והנקה עוד בחדר לידה וכו'

אבל הרבה פעמים כן, ממש לוקחים את התינוק במיידי לפעמים בלי להניח על האמא ולפעמים לנשיקה ואז לעמדת טיפול ואז להשגחה בתינוקיה ולא תמיד זה מוצדק לצערי הרב.

אני גם רוצה להגיב...שלומית2

אני לא רוצה להיכנס לדיון על עצם הבטיחות או לא.

רק להגיד שהיה לי קשה לקרוא את הפוסט כי בעצם מה שמשתמע ממנו

שבחדרי הלידה בישראל יש רופאים ומיילדות לא מקצועיים, 

שכל מטרתן היא לחלק כמה שיותר פיטוצין ולסיים כל לידה כמה שיותר מהר, ולדפוק את היולדת. והכי הם אוהיבם- לנתח קיסרי.

והאמת היא שיש רופאים ומיילדות שמה שהם הכי רוצים זה להביא עוד חיים לעולם בבריאות ובשמחה

אז ברור שיש דברים דבעיים שלצערנו בבית החולים עוד לא למדו להשתמש בהם,

וברור שיש יתרונות בלידת בית למי שזה מתאים לה,

אבל הנימה הכללית שעלתה לא עשתה לי באופן אישי תחושה נעימה...

 

מקווה שהדברים לא פוגעים בתחיה או במישהי אחרת....

הערה יפהאמאשוני
עם כל הביקורת על ההתנהלות בבי"ח באמת צריך לזכור שנמצאים שם אנשים מתוך שליחות ומקבלים החלטות כשמה שעומד בראש מעייניהם זה בריאות התינוק והאם,
וגם לכל רופא מתלווה המלאך רפאל בכבודו ובעצמו.
יש להם הרבה זכויות ב"ה!
מסכימהמימי3
היה לי קשה לשים את האצבע על מה שהפריע לי ואת ממש ניסחת את זה טוב.
אכן, בכל הלידות שלי הרגשתי שיש איתי מילדת ובכלל, כל הצוות, שכל רצונם הוא שיהיה לי טוב ותינוק בריא ושלם יגיח לאוויר העולם.
חושבת שנדירות אלו שמתאים להן לידת בית ויש להן גם אפשרות טכנית, כלכלית ונפשית לעשות את זה
למי בוער לשכנע אותנו ללדת בבית?
מתקשה להבין
זה באמת הערה חשובהתחיה דולה

זה דבר שאני כל פעם מזכירה לעצמי ולזוגות שאני מלווה, צוות חדר לידה נמצא שם כי בחר להיות שליח בעזרה להבאת חיים לעולם. לגמרי. 

וביחד עם זה לצערנו יש הרבה שיקולים שמשפיעים על קבלת החלטות בחדר לידה, שיקולים מערכתיים, שיקולים כלכלים ולא נדבר על שיקולים פוליטים. 

סתם דוגמא ששמעתי אתמול ממילדת- מגיעים למצב שמיילדים אישה במחלקת נשים ומי שמיילדת אותה זו אחות רגילה ולא מיילדת או רופא מיילד כי הגיעו נשים בפתיחה 2 והתחננו לאפידורל וכועסות שלא נותנים להם אותו ולמה שישחררו אותן כשיש להם כאלה צירים וכואב הלב אז מכניסים אותן ואז מי שמקבלת אפידורל בפתיחה 2 יש סיכוי גבוה שתתפוס חדר לידה במשך 10-15 שעות ככה בכיף. ולבינתיים לנשים שבאמת בלידה אין חדר ללדת בו. זה בעיה. 

 

עוד דוגמה שראיתי במו עיני- יולדת עם לידה שלא מתקדמת טוב, מביאים פיטוצין וזה גורם לירידות דופק אז מפסיקים לסירוגין. מחכים ושוב נותנים ושוב ירידות דופק. באיזה שהוא שלב נכנסים רופאים ואומרים- אל תמשיכו עם הפיטוצין, כל החדרי ניתוח תפוסים. 

זו לגמרי סיטואציה של ניהול סיכונים, ואין מה לעשות אי אפשר לחשוב רק על הלידה הספציפית הזאת אלא על כל המערכת שנמצאת כאן. ולפעמים מישהו ספציפי יידפק מזה. את מבינה למה אני מתכוונת? שיקול הדעת בבית חולים  לא יכול אך ורק טובת היולדת הספציפית אלא כלל היולדות וזה עלול לפגוע ביולדת מסויימת שתשלם את המחיר. 

 

קצת כמו שברור לנו שמערכת החינוך לא יכולה להתנהל לטובת כל תלמיד ותלמיד באופן אישי אלא לחשוב על טובת הכלל, מורה צריכה לכוון לממוצע כלשהו ולכן מי שנמצא בקצוות עלול להיפגע. זה לא מתוך כוונה רעה חלילה אבל זו בעיה אמיתית. 

נקודה למחשבהמימי3
לידה שניה שלי ילדתי ברכב בחניון בית החולים...
בעלי היה בטראומה. לי הייתה חוויה...
כך שגם אם אחשוב אי פעם כל לידת בית, בעלי נראה לי ישים לי וטו..
מסכימההש"ל

יצא לי בתקופה האחרונה להיות לא מעט במוסדות בריאות למיניהן (בהקשר של כל מיני עניינים רפואיים אצלי, אצל ילדיי, אצל סבא של ז"ל..) ובכל ביקור כזה מתחזק בי רושם שהוא דבר והיפוכו: התפעלות עצומה יחד עם צער גדול מאי שהמקומות האלה פועלים.

בעיניי, עד כמה שאני רואה, הם די עושים את הבלתי אפשרי. במסגרת של תקציבים מוגבלים, שטח מוגבל, כוח אדם מוגבל, שעות מוגבלות - הם מצליחים פחות או יותר לתת מענה לכל דורש, ולתעדף בצורה יפה מאוד. רופא יכול לקבל מטופלים בזה אחר זה, חמש שעות ברצף, עם בקושי לגנוב לעצמו דקה ללכת לשירותים (על קפה אני באמת כבר לא מדברת) - ולתת לכל מטופל את ההתייחסות הנדרשת לפי הנסיבות המסוימות. עצם זה שהוא עוד מחזיק ראש במטופל העשרים לקלוט מה אומרים לו זה כבר ראוי להתפעלות בעיניי. עצם זה שהאחות עוד מסוגלת לכוון לווריד בסוף יום עבודה, וגם לא צועקת בתסכול כששוב ושוב שואלים אותה מתי יהיו תוצאות - אני מורידה את הכובע, באמת.

ובו בזמן גם ברור לי שבדיוק אותה יעילות, אותו גיוס של כל המערכת לעשות כל כל כל מה שצריך - מחלחלת בהמון דרכים אווירה שפשוט לא תומכת במנגנונים טבעיים ובריאים של הגוף, מנגנונים שיש בהם יכולת להביא להחלמה, להתחזקות, לצירי לידה כשצריך, להרפיה שלהם כשזה לא הזמן. בית חולים ממש לא נראה לי מקום בריא להיות בו, ולקבל בו טיפול.

זה פרדוקס שאין הרבה איך לצאת ממנו. מי שצריך הנשמה או גבס או ניתוח קיסרי - כנראה שהדברים שרק בית חולים יכול לספק לו בסופו של חשבון עולים בחשיבותם על הדברים שנמנעים ממנו בגלל השהות שם. אבל מי שאיך שהוא יכול לחמוק מהפרדוקס הזה, יכול למצוא את הסעד הנחוץ לו במסגרת אישית יותר - בעיניי פשוט שזה עדיף, גם בשבילו וגם בשביל המערכת.

יפה כתבת.לב אמיץ


כמובן שהכי בטוח ללדת בבית חולים עם כל היתרונותאני לי
וחסרונות ובכלל הלידה הראשונה ולידה אחרי כמה שנים הן אותו הדבר וידוע שלושה ראשונה היא ארוכה ובדרך כלל קשה יותר הרבה פעמים זה חתכים או וואקום ואפילו מלקחיים ל9ני שלוקחים סיכום יש פה חיים של אנשים ותינוקות חשוב לחשוב טוב טוב על התוצאות ולא להיות עדר
וכמובן שחשוב לכתוב דברים מידע. ולא סתם...גדולה מהחיים
מה שכתבתי זה אמת ולא סתם מניסיון שליאני לי
ושל נשים אחרות .חלילה שקורה משהו בליגת בית לאן טסים? כמובן לבית חולים
בלידת בית*אני לי
אז אני מחדשת לך שלידת ביתגדולה מהחיים
היא בטוחה מאוד!! אם יולדת עומדת בתנאים מסויימים.
תהיי בטוחה שאף אישה נורמלית שבחרה ללדת בבית בצורה הכי בטיחותית, לא היתה עושה אתזה לו היה בזה סיכון לה או לתינוק.
ואת לוקחת אחריות על התוצאות?שמעת כמהאני לי
פעמים תינוקות ניפגעו?למה להכפיש בתי חולים ומיילדות ורופאים?איפה נולדתן?איפה נולדו ההורים שלכן? אל ייגרמו לנזקים במיוחד שמדובר בילדות ראשונות זה ממש גניבת דעת יש סיכונים גדולים מאוד הלידה ראשונה והליגה של אחרי כמה שנים
איפה הכפשתי בתי חולים???גדולה מהחיים
להפך. את זו שמכפישה לידות בית.
לא מרגישה מבקשת שתקחו אחריותאני לי
לא מכפישה*אני לי
לידות בית עם מיילדת בית מוסמכת זה מאוד אחראי.לב אמיץ

אולי קשה להבין את זה, אבל לרוב זה יותר אחראי מלידה בבית חולים.

 

לא שמעת על תינוקות שנפגעו בלידות בבתי החולים? גם זה קיים.

 

הסיפורים ששמעת הם של לידות בית שנעשו ללא נוכחות מיילדת מוסמכת.

איך את קובעת שזה יותר אחראי מבית חולים?אני לי
לא ניראה לי שאת מבינה בכלל מה שאת כותבת בבית החולים יש רופאים ומיילדות מנוסים יש מיכשור מתאים מה קורה אם זו לידה ראשונה והראש תקוע?מה תעשה המיילדת בבית?נכון תטוס לבית יולדות לפני שיקרה אסון
תעשי מה שאת רוצה אל תגידי דבריםאני לי
שאינם מוסמכים יש כאן חיים של אנשים
מציעה שתקראי את השירשור מתחילתו עד סופולב אמיץ

תחיה התייחסה למצב שאת מתארת. ויש לו פתרון יעיל ואחראי בבית.

דברים מאוד מוסמכים.

ועדיין בית החולים הכי בטוחאני לי
אין לזה תשובה חד משמעיתמתחילה מחדש
מכירה לצערי כמה מקרים של רשלנות רפואית שנגמרו בפגיעה קשה ליולדת וחלק גם במוות של העובר..
אני גם חוויתי חוויה מאוד לא נעימה במיון נשים (לא לידה..) ואחריה התחלתי לחשוב שלא בטוחה בכלל שאני מסוגלת לקחת סיכון שיהיה משו דומה עם הצוות בלידה..
סיבוכים יכולים להיות בכל לידה ובכל מקום בסופו של דבר, ורק מקריאה קטנה ראיתי שהסטטיסטיקות מגבות את זה שאין סיכון גבוה יותר בלידת בית..
אבל בסופו של דבר זה באמת הרבה עניין של רצון, התאמה ואופי של האישה.
כתבת - חלילה כשקורה משהו בלידת בית לאן טסים? כמובן לבי"חהש"ל

זה נכון, אבל אני לא מבינה מה זה בא להוכיח. אפשר להגיד את זה על המון דברים. למשל כשמאכילים ילד - חלילה אם נתקע לו אוכל בגרון מזעיקים מד"א. אבל זה לא אומר שבכל פעם שמאכילים ילד צריך להזעיק מד"א.

הכוונה שלא צריך לחפש צרות והמקום הכיאני לי
בטוח זה בית חולים כי שם יש את כל מה שדרוש לכל מצב וכל אחת שתחליט לעצמה מותר להביע דעות
ודאי שמותרהש"ל


הדוגמה שלך על ההאכלהיעל מהדרוםאחרונה
אני רוצה לדעת אם זה הגיוני ההוצאות של הסופר שלנובכינוי אחר

ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.

זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?

הורים ו4 ילדים.

אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.


(אני מפה בניק אחר)

ואו זה ממש ממש זול!Seven

אתם אוכלים בשרי?

עושים שבתות בבית?

בעקבות השרשור על הסכום הוצאה בקניותאונמר

של @בכינוי אחר (תודה לך)

שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -

 

כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,

לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.

מאיפה מתחילים?

 

אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.

הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?

לא באלי לחיות ככה.

לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.

אבל אולי אין מנוס.

 

תודה!!

קיים אצלנו גם,אונמר
אבל עדיין קשה לי. לא כייף לי להגיד לעצמי לא, לא מצד לשקף את זה החוצה...
כשאתן רוצות לצאת לערב בנות / הופעה -רבותבנות

מה תעשו?


סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה

בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת

אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯


אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??

סגנון דתי לאומי דוס

(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)

אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76

יש לנו סיכוי?? 🥴

וואו טובה! תודה רבה!!רבותבנות
סחרחורות חזקות וגלי חום בתחילת הריון- מישהי חוותה?מעיין34
בהריון הקודם חוויתי חשבתי שזה בגלל דימומים שהיו לי.

ועכשיו שוב, 

אוף אני מזדהה כל כךפומלה
זה יותר מאתגר מבחילות, אני מרותקת במיטהמעיין34
עלית על טיפול?
וואו קשה. אקנה שלוקים וקרטיביםפומלהאחרונה
את מניקה במקביל?ממתקית

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

כן והוא בתקופת שיניים אז הוא נדבק אליי גם שעהמעיין34
מה עזר לך? חייב להפסיק?
אני אישית הפסקתי להניק, כי הבנתי שהסחרחורות הן בשלממתקית

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

תכלס איך מתגברים על קנאה או רצון חזק מאוד למשהובקרוב ממש

יש לי נושא שיש לי בו חולשה מסוימת.

הייתי מאוד רוצה משהו מסוים

עד כדי כך שזה גורם לי ממש לקנאה

ואני מרגישה שזה משתלט עלי ויוצר לי תחושה לא נעימה של קנאה וחוסר פרגון

יש לי מצב רוח לא טוב

ויותר ממה שהנושא מציק לי

מציק לי שככה אני מקנאה.


איך אפשר לעבוד על עצמי כדי לא להגיע לקנאה ?

זה בזמנים מסוימים יכול ממש להשתלט עלי

לוקח לי חודש חודשיים להרגע מהמצב הזה .

וכל פעם שאני מרגישה שזה הולך להגיע אני נכנסת לחרדה ולחץ מהמצב.


בבקשה תעזרו לי 

תלוי מה הנושאכל היופי

והאם הוא בשליטתך או לא.


קנאה לרוב מגיעה כשחסר לנו משהו, וזה מאוד תלוי מה העניין כדי לדעת איך להתמודד, להתמקד ביש או לרפא את הפצע הרגשי שמפעיל אותך ככה.


נניח אם את מקנאה שבמי שיש לה תמיכה מההורים ולך אין, אבל ההורים שלך בסך הכול נורמטיביים ואוהבים אותך (או היו ואינם בחיים) אפשר להתמקד שוב ושוב ביש, במה שכן היה, בטוב שהם הביאו לך.

אם ההורים לא נורמטיביים או אוהבים, וטיפסת החוצה לבנות את עצמך לבד אבל זה עדיין משהו שממש קשוח לך ומלווה אותך (מן הסתם, נושא משמעותי מאוד) כדאי ללכת לטיפול רגשי לעבד את האין שלך.


אותו דבר בכסף, אם יש לך עבודה והכנסות אבל בדוחק ומסביב יש שפע, או אם הגעת ממשפחה ענייה והכסף גורם לך למצוקה.

או נניח ילדים (נניח אם יש לך שלושה וחלמת על משפחה מרובת ילדים, או אם אין לך ילדים - מן הסתם מצב קצת אחר ודורש התמודדות אחרת) 

חושבתאיזמרגד1

נראה לי פשוט לקבל את זה שאת מקנאה. זה בסדר שאת רוצה מה שאת רוצה.

ובמקביל- להפריד בין הרצון שלך לחוסר פרגון, כי אם זה משהו טוב אז זה משמח שיש אותו לכל מיני אנשים אחרים, וזה שיש להם לא מוריד ממך או מהרצון שלך...

ולגבי החוסר האובייקטבי- אם זה משהו שיש לך מה לעשות ואיך לקדם אותו, ממש לשבת ולחשוב על זה איך את מקדמת ומה. יותר קל כשאת יכולה לעשות משהו קונקרטי לגבי זה.

ואם אין מה לעשות אז פשוט לנסות לקבל את זה (אולי בטיפול. זה נשמע משהו שממש משמעותי בחיים שלך ואולי יהיה קל יותר עם עזרה חיצונית.) לקבל את זה שזה לא יקרה, אולי אף פעם לא. וזה בסדר לכאוב את זה שחסר לך.

ניסחת טוב ממניכל היופי
להשתמש בזה להנעה לפעולהנעמי28

ולא להתבחבש האם הרגש הזה טוב או לא.


קנאה היא אנושית ולגיטימית ויכולה לעזור לנו בחיים להבין באלה נקודות בחיים שלנו אנחנו רוצות להשתפר.


האשמה על הרגש וההלקאה רק עושים ממנה יותר אישיו ממה שהיא.

תקבלי את זה שאת מקנאה.

(אם זה בגלל רשתות חברתיות, אז לסגור, הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי)


ושתי פעולות טכניות שעוזרות

1- להפריד בין האדם שמקנאים בו לבין הדבר שמקנאים בו - אני לא מקנאה ב"רחלי" אני מקנאה בזוגיות טובה ומפרגנת.

2- להחמיא ולפרגן לאותו אדם למרות הקנאה

אני רואה בקנאהoo

דבר טוב

זו מראה למשהו שאני ממש רוצה ואין לי

זה רגע של מודעות טהורה

כי הגוף לא משקר


אני מאמינה שאפשר להשיג כל דבר אם באמת רוצים

לכן אם מגיע רגש כזה

אני מחדדת לעצמי מה אני רוצה להשיג

ומתכננת את הדרך לעשות את זה

גם אם זו דרך ארוכה 

אני מגיבה לכולןבקרוב ממש

הקנאה נובעת מחוסר שיש לי משהו שהוא יותר פיזי/כלכלי

כמו בית יותר גדול (יש לנו דירה משלנו בה מסודרת ויש בה מספיק חדרים לכולם אבל עדיין נניח אני מרגישה ובצדק שהסלון קטן לי ואם אחד מבני המשפחה יעבור דירה זה יהיה לי ניסיון ממש קשה. או נניח חופשות משפחתיות יש הרבה מסביבי שנוסעים לחול לדוגמא. יש לי יכולת כלכלית *אולי* לסוע לחול אבל אני לא נוסעת מסיבות אישיות שמונעות ממני וזה מפריע לי וקשה לי. או נניח שאני רוצה לסוע לחול רק עם בעלי אבל הוא פחות בקטע לעזוב את הילדים לבד לבד ולסוע (ילדים גדולים בלי קשר נראה לי מוגזם לעזוב לכמה ימים את הבית)

יש לי בה המון יש

ולא ברור לי למה ככה קשה לי עם האין

וזה כל הזמן מסביבי ולפעמים בתקופות מסוימות זה ביתר שאת

נניח בחופש שהרבה מסביב נוסעים לחול ואנחנו לא.

אני לא מצליחה להכניס לראש

הכל בסדר יש לך משפחה בריאה וילדים מהממים ובריאין בה תגידי אלף פעם תודה תתמקדי בחופש פה וגמרנו


* זה לא תמיד דברים כאלו לא ברי השגה. אבל אני לא הפקטור היחיד בתמונה יש עוד שיקולים ומרגיש לי כאילו יש לי בעיה עם עצמי ואני לא שמחה אפעם במה שיש לי ומי מבטיח לי שאחרי שהחליט שלמרות הכל נניח נוסעים לחול אז אני ירגע (במחשבה שלי כן אבל במציאות אולי יהיה לי דברים אחרים להתלונן עליהם)

* אני לא משתפת אפחד ברצונות שלי. בעלי יודע שהייתי רוצה אבל הוא לא מתרגש כי יודע שזה המצב ומקבל אותו בצורה פרקטית וגם זה טוב לו כי בגדול נניח שוב לנושא חול הוא היה מעדיף מראש שלא להתחיל עם זה בכלל.

* באתי מבית עם מושגים הרבה יותר גדולים. חייתי בבית גדול וכל היכולות הכלכליות ורמת החיים היתה הרבה יותר גבוה משל בעלי. אני כבר שניים לא חיה ככה אני לא נשואה לא שנה וגם לא 10 שנים אלא הרבה הרבה יותר. כל השנים ויתרתי והיה לי קשה. אבל אני מרגישה שהכל שעובר הזמן העומס מצטבר ואני לא מצליחה להתמודד איתו

* אני מפרגנת בה לכולם סביבי (ככה אני מרגישה) הקושי שלי הוא מול עצמי

ולדעתי גם הילדים מרגישים את זה וזה משפיע גם עליהם.

* אני לא מצליחה לקבל את זה שזה המצב

* מותר להתפלל על זה ? שיהיה לי כל מה שאני רוצה ? זה נשמע לי ככ ריקני


קנאהoo

על רקע כלכלי

בעיניי היא הכי פשוטה לפתרון

כי לעשות כסף

לשים מטרה כזו בסדר עדיפות גבוה

זה לא מאד קשה

ואז יש מספיק כסף למה שרוצים


לנסוע לחו"ל אפשר עם חברה/ משפחה לא חייבים באופן זוגי


לפעמים צריך להבין את שורש הרצון והקנאה ולתת לשורש פתרון 

לגבי הסוף , מותר להתפלל על הכל לפני ה'!נפש חיה.

דבר שני , אני חושבת שדווקא השינוי מגמה שאת חווה- הגישה של "בית גדול, מושגים גדולים" לעומת הגישה העכשווית של מה שקיים לך במציאות היום, זה גורם לך לחדד את ההבנה של מה את רוצה באמת/מה היית רוצה באמת.


אני חושבת שקנאה (לפחות מעצמי אני יודעת לומר) זה לא דבר רע. הקנאה יכולה לדרבן אתנו לשינוי כדי ליצור את מה שאנחנו רוצים. וככה כל אחד מתפתח מהזווית שלו וממילא יש מצב של           "קנאת סופרים תרבה חכמה"

הקנאה הופכת להיות רעה כשהיא משפיעה עלינו רע- מלמדת אתנו להיות נרגנים/לא מקבלים את עצמנו/ לא מרוצים מעצמינו או מחלקנו בעולם/ צרי עין כלפי אחרים והצלחותיהם.

וזה אולי גם מה שגורם לרדוף אחרי עצמינו בנסיון להצליח כמו/ להשיג את ... כמוהו/ להוציא את העיניים לשני כדי להראות ש"גם לנו יש", וחוסר נוחות כללי עם עצמינו/ העולם.


אני כותבת פה על עצמי, את מוזמנת לקחת לך מה שיועיל לך.  

מה שעוזר לי - זה להתמקד קודם כל במה שיש לי כרגע (לא מה שטוב וברור לי שקיים טכנית, התמקדות בחוזקות ואיכויות שקיימות בי תמיד ולא תלויות בשום מצב גשמי) ולנסות לראות איך אני מתקדמת לאט לאט  בעזרת אותן איכויות ליעד שאני רוצה.


דבר נוסף שעוזר לי

זה פשוט להתפלל, לדבר על זה עם ה' ולפרט לו- תודה על מה שיש עד עכשיו, ואחרכך ממש לפרט לו מה אני רוצה שיהיה לי ולמה. ולומר לו "אתה מכיר אותי. אתה יודע שאני לא מבקשת סתם . תעזור לי עם המידה הזאת שקשה לי, תתן לי כוח ויכולת, זה לא רק בשביל הבניין הפרטי שלי, זה למען כבוד שמיים! "  


וגם לצייר במחשבה את החזון של הדבר שאני רוצה מאוד. זה גם עוזר לי ואני רואה מזה התקדמויות.  

תנסי לעשות ברור יותר ממוקדנעמי28

מה בדיוק חסר לך.

החופשה בחו"ל שחזרת עליה - כתבת אפילו שאולי זה כן מתאפשר אבל בעלך מתנגד להשאיר את הילדים.

אולי שם הנקודה?


אולי מה שמפריע לך זה החלטות בחיים שמישהו מחליט בשבילך ואת לא לגמרי שלמה איתן או החלטות שמנוהלות יותר מדי ע"י רגשות שליליים כמו אשמה, ויש לך חוסר השלמה איתן.


אולי את פשוט רוצה זמן וחופשה לבד עם בעלך?

אולי חופשה בארץ תספיק? (לפעמים בארץ יקר יותר מחו"ל)


אז דבר ראשוןאיזמרגד1

לקבל את הקנאה. מותר לרצות הכל גם אם זה לא הגיוני או לא מסתדר וגם אם יש לך המון דברים אחרים שכן קיימים.

ודבר שני- לנסות לבחור

זה נשמע שיש הרבה בחירות שאת מתבאסת עליהם. אז לנסות לפתוח עם עצמך את ההחלטות שוב ולראות- יש איך לשנות את ההחלטות? אם לא, מה הסיבות שהחלטת אותם?

כאילו מבחינתי יש הרבה דברים שאני מרגישה שאני חייבת לעשות, ואז כשאני חושבת על זה אני מבינה שזה בחירה- נניח בחירה לכבד את הרצון של בעלי, או לחיות יותר בנחת אבל עם יותר לחץ כלכלי, או סתם שקט כשאני מרשה לילדים ממתק כדי שלא יבכו עכשיו חצי שעה😅 כאלה החלטות. ואז כשאני מבינה שאני לא חייבת אלא בוחרת בזה, יותר קל לי להשלים עם ההחלטות. וכמובן יש דברים שאפשר לשנות. אולי שווה לך לנסות את זה.

אני אגיד מה עוזר ליכל היופי

לא בטוח שזה רלוונטי לך אבל זה הכי חזק מבחינתי.

לפני כן אני אגיד, שאני ךא טסתי לחו"ל מעולם וסביבי אנשים טסים כל הזמן, פשוט אין לי מספיק וזה מבחינתי יעד לא ריאלי אז אני לא מתכננת שום דבר כזה.

כנ"ל בעוד אספקטים, אם אני קונה לילדים בגדים זה בגלל שהתרווח קצת החודש או שממש כבר חייבים כי הבגדים מרופטים.

בניגוד ל@00 אני לא חושבת שהכי קל בעולם לעשות כסף ולכל אחד יש את הנסיבות שלו.

אבל זו לא הנקודה.


אני מתנדבת תקופה ארוכה אצל מישהי שהחיים שלה קשים מכל אספקט, הבית שלה נראה נורא, הבריאות שלה על הפנים, המשפחה שלה קטנה ולא ממש בקשר וכו'.

אני נהנית ממהתנדבות, כי אני באמת עוזרת לה במה שהיא צריכה.

אבל בעיקר חוזרת הביתה ומרגישה עשירה מופלגת.

זה יותר טוב מכל שינון שאשנן לעצמי.

החוויה, ולא השכל, עוזרים לי לשמוח בדירה המאוד ממוצעת עד קטנה שיש לי, אז מה אם המטבח מתפרק והבית מבולגן, יחסית למה שיש אצלה הבית שלי הוא ארמון.

אני כמובן שואפת שגם לה יהיה ארמון ועוזרת במה שאפשר (לא בכסף כי אין לי, אם תרציי אסביר קצת יותר בפרטי) ועדיין ההמחשה הזו מול העיניים כמה יש לי, עוזרת כמו חיסון כשהקולגות שלי טסים פעם אחר פעם לכל מיני חופשות בחו"ל, ובוכים שאירועים משפחתיים קטנים עולים להם הון כי אי אפשר לוותר על כלום (וכמובן אני חוגגת הרבה יותר צנוע כי פשוט אין)...

אשמח לשמוע יותר בפירוטבקרוב ממש
איזו גישה מדהימה.ממתקית
לגבי נקודה אחרונה- אולי להתפלל על כך שלא תקנאי?ממתקית

במקום להתפלל על שיהיה לך כל מה שאת רוצה.
ממש מבינה אותך ממקום של קנאה, אני למשל ממש מקנאה בנשים עם בתים גדולים ומעוצבים. תמיד זה צובט אותי וקשה לי.
דווקא בטסים לחו"ל אני ממש לא מקנאה.
כל אחת והקנאה שלה.
עם הזמן אני פחות מקנאה בבתים גדולים משלי, רואה, מקנאה וזה עובר לי מהר מאשר פעם.
לא יודעת איך... אבל כבר כמה אפשר לקנא?
גם חולמת לשפץ את הבית אז זה מנחם אותי כשאני נזכרת בכך.
אולי תדמייני לך טיול חלומות בחו"ל שכשיתאפשר לך יום אחד תבצעי אותו
וכל פעם כשמישהו יטוס והקנאה תגיעי, תחשבחי לך על הטיול השווה שאת הולכת לעשות ביום מן הימים. זה מרגיע את הנפש, את הקנאה כי אז המוח עסוק בלחזור לדמיין את טיול החלומות שלך ופחות לקנא בטיול החלומות של השכנה שטסה מחאר לחו"ל.

תבררי לעצמך את הרצוןשוקולד פרה.

נשמע שאת לא יודעת בדיוק מה את רוצה, ולכן כשמישהו אחר מגשים את הרצון, פתאום קופצת לה קנאה, שאולי הוא עושה את מה שאת חולמת בסתר.

עשי לך רשימת חלומות משלך.

חלומות קרובים יותר וחלומות יותר רחוקים.

מה נותן לך תקווה ביחס לחלומות האלו.

מה מרחיק אותך וגורם לך לייאוש.

מה הכלים שלך להתמודד עם הייאוש.

וכולי וכולי.

ככל שתבררי לעצמך בתוך עולמך הפנימי- מה את רוצה באמת, רצון נקי שלך מבפנים בלי השפעות מהסביבה

ומה יכול לעזור לך להגשים

את מכאן תמיד תוכלי להתפרסם ולחזור לעצמך

בלי להתפזר מכל מיני מראית עין של אחרים.


לפני כמה זמן היינו באיזה אירוע המוני, ותפסתי שאני מקנאה בנשים יפות יוצר ממני. היה נראה לי דהחיים שלהן דבש מדבש.

ואז הבנתי, שכשאני עסוקה מלהסתכל על אחרות,

הבעיה היא לא הקנאה.

הבעיה היא שאני לא נהנית מהיופי שלי.

כדי להינות מהיופי שלי, אני צריכה. לעשות עבודה. עבודה פנימית של להפסיק להסתכל החוצה.

וזה קל. כי אני רק צריכה להגיד לעצמי משפט אחד

"אני לא מודדת עכשיו מי ייתר ממי כדי שאוכל להינות מהיופי שלי".

כלומר האינטרס שלי הוא לא להסתכל.

ולכן זה קל יותר מאשר איזו שאיפה אידיליה של לשמוח בחלקי.


ככל שתסתכלי החוצה ככה לא תהני ממה שיש לך.

לא תגידי לעצמך איזה כיף שלי יש... שה' ברא אותי עם...

אלא- בטח אצלה יותר שלם, בטח להם יותר טוב

וככה הנאת החיים שלך נפגמת.

אי אפשר להינות מהשפע ככה.

אני מאמינה שהבעיה היא לא החוסר בטיסההמקוריתאחרונה

או בבית גדול יותר, אלא עמוקה יותר

את מרגישה שוויתרת כל השנים. על מה ויתרת? לטובת מה? איזה תועלת חשבת שזה יביא? מה היה קורה לדעתך אם היית מרשה לעצמך לא לוותר?

האם זה נחשב ויתור, או שבחרת בזה?

האם יש דרך לשנות?

הקנאה מציקה לך כנראה כי אנשים אחרים מרגישים חופשיים לעשות דברים לעומתך, שאת מוותרת, והוויתור הזה שאת מרגישה יושב עלייך ובא לידי ביטוי בקנאה אבל בעצם הוא עמוק יותר והיא רק הסימפטום. לדעתי.


ולכן - עוד טיסה או בית גדול יותר לא יפתרו לך את זה לדעתי. כי חופש פנימי להיות מי שאת ולהתנהל בחופשיות (בלי קשר לכסף, זה גם מה אומרים, מה "מותר" לי להרגיש, מה אני רוצה, תקרות זכוכית כאלה וגבולות שאנחנו שמים לנו בראש)  זה דבר שלא קונים בכסף. זה האומץ להביט למציאות בעיניים ולתת לעצמך רשות להביע רצונות ולתפוס מקום.


כמובן שאם דיברתי שטויות - זרקי לפח, הכל טוב

חיבוק♥️

נכון בעיקרון אין דבר העומד בפני הרצוןבקרוב ממש

וכמו שאמרתי

לא תמיד זה שאין לי זה בגלל שאין לי יכולת כלכלית

לפעמים יש דברים אחרים שמונעין (אולי אצל מישהו אחר זה לא היה מונע אבל אצלנו זה כן מונע)

ואני תמיד מתלבטת בין להגיד אני רוצה ואני חייבת ויהי מה

לבין קצת לעבוד על המידות שלי.


אגב לא כל יעד כלכלי הוא תמיד מושג

פרנסה זה אחד המפתחות של הקבה

אני מאמינה שחובה לעשות השתדלות

אבל גם חובה לדעת שזה לא בשליטתנו והכל מתנת שמיים

אני חושבתoo

שמודעות היא מידה טובה

לחדד מה רוצים ולנסות להגיע ליעד הזה

זה טוב


קנאה שמביאה כעס/ צרות עין/ דברים אחרים שליליים

זה בעייתי

הדרך הנכונה לעבוד על המידה הזו

היא המודעות

המראה לנפש


לגבי הפרנסה

יש לאדם בחירה מספיקה כדי להרוויח מספיק

גם בהתחשב שלא הכל בידו

בעיניי לפחות

בדיוק אתמול שמעתי שיעור של הרב שניאור אשכנזימתואמת

שמדבר על כוחה של הקנאה (בעקבות קנאת קרח במשה ואהרן).

ממליצה לשמוע, יש שם תובנות מיוחדות!

נעלי צעד ראשוןרקאני

איפה קונים?

כמה משלמים?

מה צריך לבדוק?

ואיפה קונים נעליים חגיגיות במידה פיצית?

אני יודעת שהכי חשוב לבדוק שהסולייה גמישה. תנסי לקפאביגיל ##

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

אני קניתי בפאפאיהאיזמרגד1

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

תודה!רקאני
אפ את מחפשת נעליים חגיגיות שאמורות לשמשהשקט הזה

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..


אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

אני צריכה גם וגםרקאני

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

אני חושבת שנעלי שבתהשקט הזה
קשה למצוא במידות קטנות. אז הייתי קונה משהו פושט לחתונה, ונעלי צעד ראשון טובות לשאר הזמן, גפ לשבתות. אני חושבת שהתחלתי למצוא נעלי בובה לבנות שלי רק ממידה 21 כזה..

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.


אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

תודהרקאני

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

 

קניתי בנמרוד נעליים חגיגיות אבל יותר לבניםמעיין34
צבע חום לבן, ולא כמו כל הצעד ראשון שהן צבעוניות כאלה
יש לפאפיהעלמא22

הפיזיותרפיסטית של הבת שלי המליצה לנו על הנעליים של פאפיה ונמרוד.

חשוב שהנעל תחזיק טוב את הרגל, בעיקר מאחורה.

לפאפיה יש חגיגיות יפות שהן צעד ראשון. גם אנחנו מתכננים לקנות לה כאלה לאירוע שיש לנו

תודה רבה!רקאני

לפאפיה יש חנות? או שחנויות מוכרות נעליים שלהם?

יש חנותיעל מהדרום
גם וגםעלמא22
את יכולה להתחיל בלהציץ באתר שלהם, זה כבר יתן לך כיוון 
רעיון טוברקאני

תודה!

חגיגיות אני הזמנתי מתוקות ממש משיין, טמותוהה לעצמי

או עלי אקספרס

איכות פח, רק לזמנים שרוצים שתהיה חגיגית ויפה. עולה גרושים.

מאוחר מידירקאני

זה לא יגיע לי עד האירוע

אפשר בטוגו, אני קניתי לבת שלי נעלי בובה מתוקותטארקו

עכשיו קצת יקר שם עדיין לטעמי

אבל אם זה חשוב לאירוע הייתי קונה

אני מחכה לסוף עונה

מאיזה אזור את?Doughnut

בבני ברק יש כמה חנויות שיש גם נעליים אלגנטיות לשבת ואירוע במידה 19.

אם רלוונטי לך בשמחה אתן לך שמות וכיוון (כמה רמות מחיר...)

מבנימיןרקאני

בני ברק רחוק לי

תודה

אגב יש בנקסט במידה הזו דברים ממש מתוקיםDoughnut
אם יש לך שבועיים לחכות הייתי מנסה
לשים לב שהנעל עם סוליה גמישה! זה ממש חשוב!ד' הוא האלוקים

זה מקבע להם את ההליכה, 

וכשהסוליה קשה זה ממש לא טוב, ולא נוח...

תודה!רקאני
יש לי נעל לבנה חגיגית בצבע לבן מידה 19שושנושי

אם רלוונטי לך, אנסה למצוא דרך להעביר לך.

הן עלו 400 שקל, הילד נעל אותן אולי 4 פעמים.

אעביר לך בשמחה, רק תגידי איפה את גרה אני בשבוע הקרוב צפויה להגיע למרכז בכל מקרה. 

קוראת שאת מבנימין, באסה. כותבת לך בפרטישושנושי
ולי יש תכלת לקDoughnut
גם במצב מצוין ממש ויקרות מעור, גם במידה 19. אם מעניין אותך יכולה לשלוח לך תמונה שתראי.
אם היו במידה 20-21 הייתי לוקחת. נשמע מתוק!!!שושנושי
😘Doughnutאחרונה
מתוק ממש, ויוניסקס, ועם תמיכה טובה לרגל- גבוה מאחורה ותומך. אם יש מישהי שמעוניינת- באהבה.
פניני ילדים?shiran30005
שאלתי את.בן ה 3 וחצי- לחמם לך אוכל? שאל אותי "מה עשית"? שאלתי שוב, מה? אמר לי " חודם (קודם) מה עשית אבל?" ... כמה צחקנו, מה הוא מבין מה עשית? בטח למד מהאחים הגדולים חחחח

שאלתי אותו בחזור מהגן מי עשה לך שריטה ביד? אמר "יסק" ,שאלתי שוב, אמר עוד הפעם "יסק" , לקח מלא זמן עד שהבנו שהוא מתכוון ליצחק 😂... מסכן לא הבנו אותו

חחחחחח איזה טעות חמודהשירה_11
הבת שלי אמרה שהיא לא יכולה לעלות לישון כי אין לה כח היא עייפה 🤣🤣🤣🤣🤣
אני כל הזמן עייפה מידי בשביל לעלות למיטה לישון 🤭אולי בקרוב
בן ארבעפילה

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

חחחחחחח קורע 😂אפרסקה
חחח צחקתי בקול... איזה מתוק!!אמא טובה---דיה!
הבן שלי אמר לי בפעם הראשונה שנשאר בצהרוןאוהבת את השבת
כשהוא חזר הוא אומר לי בסוף הגננות לא לקחו אותי לבית לשהם כי אבא בא.. היה בטוח (או חשש) שהמשך הלוז זה שיקחו אותו איתם לבית שלהם...🥲
וואי איזה כוכב D-:רקלתשוהנ
רציתי לקנח לבן שלי את האףהשם שלי

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).


לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

בן 3.5קדם
שאלתי אותו אם כל הילדים בגן הגיעו לטיול עם כובע, והוא ענה: כן. חוץ ממי שלא היה לו...

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

הבן שלי בן כמעט 3 מסתובב בביתאמיץ(ה)

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

איזה הורסתוהה לעצמי
אני מדמיינת את הסיטואציה😅
מתוקיייניק חדש2

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

איזה מתוק 😂אפרסקה
בן ה4 קם ביום שלישי - מה?? הולכים לגן???רבותבנות

היה בטוח שהתחיל החופש

אמרנו לו שכן

הוא: מה? לא! (בטון של מורה שאומרת 'אין על מה לדבר') 😂

כולם מתוקים - לאכול אותםפילה
טרי מהבוקר 😉אולי בקרוב

אני מעירה אותה ואז היא שואלת: אמא איזה יום היום? אמרתי לה חמישי אז היא: למה?

מה זאת אומרת למה 🤣 אמרתי לה כי אתמול היה יום רביעי 😅 חמודה, בת 3 וחצי.. גם לי יהיה סלט ממרח הימים השבוע 🫣

חייבת! טרי מהיום!פצלשהריוןאחרונה

לקחתי אותו לרופא כי חשדתי שהאדום שיש לו בישבן זה פטריה. ובדרך הסברתי לו קצת לאן הולכים וקצת על מוגנות.

בזמן שמחכים לרופא הוא מצהיר בקולי קולות: תכף אני מיכנס לרופא כי יש לי אדום בטיטול. לא שורף. שורף קסת. (קצת). טוב שלא פירט יותר בהרחבה!! 🤭

אח''כ הוא התחיל לתאר כל אחד שהיה שם ומה הוא עושה: "יש שם איש. יש לו סיכה. מה הוא עושה (כולו בדרמטיןת)? הוא מספר בטלפון!!

ואז היתה שם מישהי שצלעה: הוא: היא הולכת ככה ( ומחקה אותה)!!! 😅פדיחותת

ואתמול אמר לי: קפצנו במיים!

אז שאלתי אותו: מי? אתה או איקסית?

הוא: "שתיכם!" 

איך הייתן משתמשות ב 550 ש"ח למתנה לשלוש מורות?קופצת רגע

יצא שאני אחראית על כספי וועד הורים, יש לי כרגע 550 ש"ח לשלוש נשות צוות למתנת סוף שנה. מה לתת בזה? דרים קארד של 150 ש"ח( 450 ש"ח ביחד) ומשהו קנוי קטן כמו עציץ ב 33 ש"ח?

לנסות לאסוף עוד 50 ורק לתת ברכה ודרים קארד של 200?

הייתי הולכת על האפשרות הראשונהדרקונית ירוקה
השניה.. שונאת עציצים🫣ו200 יותר מפנקנחת-רוח
מציעה ספל עם שוקולדים במקום עציץרק רגע קט
הסמליות של עציץ נחמדה, אבל הרבה מורות לא יתחברו, ומי שאוהבת עציצים וצמחים, מן הסתם כבר יש לה.
אפשר גם שוקולדים בלי ספל😅יעל מהדרום
מסכימה😅השקט הזה
הראשונהחילזון 123

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים


אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

איזה שובר למשל מומלץ?קופצת רגע
אני אוהבת ביי מי אבל חשבתי עכשיו דווקא לנסות לקנות כרטיס פיזי של דרים קארד 
עדיף ביימי מדרים קארד לדעתיואני שר

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

נכון גם אני אוהבת ביי מי אבל אין להן סמארטפוןקופצת רגע

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

אה זה אחרת באמת...ואני שר
יש אפשרות לכרטיס ביימי פיזימרגול

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

גם לי היה פעם נראה לי. אבל לא יודעת איפה קוניםקופצת רגע

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

בטוח אפשר למצוא מידע באתר שלהםהשקט הזה
ביימי את מזמינה באתר רגילguest

תדפיסי את הכרטיס שנוצר, ואפשר להשתמש בו כך.

יש את כל הפרטים שצריך.

שלום לך! שנים....😅יעל מהדרום
כן, אני מכירה וכך גם עשיתי בעברקופצת רגע
פשוט חשבתי שיותר נחמד לקבל כרטיס פיזי 
באתר שלהם כתוב שאפשר לרכוש כרטיס פיזיהשקט הזהאחרונה
בחנויות שאיתם הם עובדים
swish נחמדחילזון 123
העיקר שיהיו הרבה חנויות וכולל מבצעים
גם דרים קארד של 150 ש"ח זה נחמדדיאט ספרייט

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

לא הייתי אוספת שוב כסף מההוריםהשקט הזה
דרים קארד ומשהו קנוי נשמע לי מצויין
תודה לכולן! אני גם יכול אולי לתת למורה 200 ולשתיקופצת רגע

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

בדר''כ כן נותנים למורה מהשו קצת יותר הז כן הגיונינחת-רוח

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

רק מוסיפה דבר קטןכורסא ירוקה

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.


גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בדיוק עכשיו חשבתי שאולי אוכל לקנות להן כרטיסקופצת רגע
של דרים קארד בפוקס ולשלם עם בהצדעה, ואז יש הנחה אז אוכל לקנות שובר קצת גדול יותר ( אמנם ככה זה 'יבזבז' לנו את ההנחה ולא אוכל לקנות שם בגדים בשבילנו אז צריכה עוד לחשוב על זה)
לא הייתי משתמשתכורסא ירוקה

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

הנה למשלכורסא ירוקה
תו קנייה DREAM CARD-GIFT CARD במחיר מיוחד לחברי המועדון | שופרסל

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

נחמד מאוד תודה!!קופצת רגע
עדיףבשורות משמחות

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

לנסות לאסוף עוד 50שושנושי

וללכת על שובר עם שוקולד קטן עטוף בצלופן.

אם אין סמרטפון לדעתי עדיף שובר של חנויות חרדיות כמו כארד שופ, בסט שי וכו'

אולי יעניין אותך