אז היום קמתי בשמונה אפילו שהלכתי לישון בשלש ובקושי הצלחתי לפקוח עין.
ועזרתי לאמא.
ובתשע ורבע כבר יצאתי מהבית וחזרתי לפני חצי שעה. זה מלאנים של זמן!
ואז נסענו ונסענו עד שהגענו. והפנאית אמרה לאחותי שרק בארבע זה יהיה מוכן. והשעה היייתה 11 בבוקר. יאוו התלבטנו מה לעשות. כי הנסיעה לוקחת מינימום שעה אז אין טעם לחזור ולנסוע שוב באותו היום.
וזאת עיר של חרדים בכלל. אז הלכנו לאיזה מרכז מסחרי, גיחכנו על הסטייל המוזר הזה שיש לחרדים. נחנקנו מצחוק בקטע מפגר. עברו מולי נשים ובקושי בקושי בלמתי את הצחוק והמבט התמה הזה שלי.
מדדתי חצאית. מידה 10! של ילדות, כן? והיא הייתה טובה עלי בסוף לא קניתי.
אח"כ הלכנו לעוד חנות, דווקא לא דוסית, כאילו תלוי מה. ויאו קניתי חולצה הורסת וחצאית הורסת. (הא, היא כבר אצל התופרת, להצר אותה. נמאס שעושים מידות מוזרות ושאפס גדול)
וזאת בנוסף לשמלה הורסת וסנדל חתיך למות שקניתי השבוע. זה מכובד ממש. חצאית שמלה חולצה סנדל בשבוע אחד.
ואז הייתה השעה אחד ומה נעשה פה עד ארבע אז נסענו לירושלים, למלחה. ואיזה כיף, קנינו לגיסתי 2 ספרים ליומלדת והיא כ"כ התרגשה והתלהבה שחשבנו עליה. זה היה ממש משמח! ואז הלכנו לאכול אוכל שהזכיר לי את @ציף באמריקה, השניצל שם.
ואז חזרנו אליה ואחותי הייתה מרוצה מהפאה ואז נסענו הביתה. אספתי את השמלה ההורסת מהתופרת (איך לא, לקצר, יא נמוכה שכמותי) ולהביא לה את החצאית החדשה.

סופ


(אל תגידו לי שקראתם כי זה ארוך מידי)

אגב קראתי

תקשיביייי מקנה בךךךך!!!!! אינשאללה ומידה 0 הייתה גדולה עליי

לפעמים זה קצת מעצבן. אבל ב"ה!

והכיף היה שלא תיכננו שזה מה שיצא מהיום הזה ובסוף נהננו בו, וקנינו בו, ושימחנו את גיסתי כ"כ. הכי שווה.

איך הצלחת לקום, איך?

ועוד לשרוד כזה יום, ובשמש וללכת ויואו.

 

 

יאייי (גם לי נמאס המידות הקטנות האלה. מוזמנת להצטרף לחלום שלי להקים פס ייצור של בגדים ונעלים(!) לנשים" חריגשות" גבוהות או נמוכות. שהרגילות לא ייקנו אצלי)

זה מאוד מכובד. ואיזה כיף לך.

איזה מהממות אתן באמת שחשבתן עליה וקניתן לה(איזה ספרים? מעניינים?)

(וכל הכבוד לך שאת הולכת לקצר, כי אני נגד. כלומר נמאס לי לקנות בגדים שצריך לשלם עליהם עוד כסף לתופרת.)
 

וואי

של מחר

אני איתך!! והוו.

את לא מבינה, התלבטנו מה לקנות לה..ואז פתאום, ספרים! ברור! והיה באלי לקנות כמעט הכל. צריך להיות עשירים בחיים האלה, פוייי
קנינו ספר חדש- כניפגש שנית. של אותה סופרת של המתיקות שבשכחה. ואת צעד קטן גדול של ג'ודי פיקו.

ואין ברירה. אחרת לא יהיו לי בגדים.
והשמלה פשוט שווה אתזה

זה מטורף היום הזה שלך.

בהצלחה לך עם זה.

 

יאשש. מתישהו כשיהיה לי מלא כסף,זמן ואומץ בחיים זה יקרה. בעז"ה.

 

לגמריחייבים להיות עשירים. איזה מהממות אתן.

ממ טוב.

 

ובאמת אין לי בגדים

אבל אולי בגלל שאני צריכה להוסיף אז זה קצת שונה, כי לקצר זה יותר קלץ. לאיודעת.

מאיפה היא?

ומזדהה עם כל הקטנות.
דברים גדולים מגיעים באריזות קטנות.
תתנחמו.
למרות שאפס כבר כן מתאים לי.

וואו נשמע שהיה כיף בטירוף

אשכרה.