לתפלל במקום קבר זה איסור...

אאכ יש שם בית כנסת כמו בקבר הרשב"י

פרק יד הלכה יג' מהלכות אבל... @תן חיוךךך

אמר רבא מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות אמר להן אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים
סוטה לד:

אפשר לומר שלא התפלל או אמר פסוקים, אלא המשמעות שללשתטח שונה...

ורק בארבע אמות של הקבר.
כלב כנראה לא התפלל עמידה (לצערנו הוא נפטר לפני כנסת הגדולה) ולכל מה שאתה כותב לא רלוונטי.
כך או אחרת, זה מקור שכל האלו שתופסים מקברים בכלל ומקברי צדיקים בפרט מקום טמא ומשוקץ צריכים להתמודד איתו, לא להתחמק ממנו...

אני משער שאת מכירה את המדרש עם ר' עקיבא ואליהו הנביא, לא? אף פוסק כמעט לט פוסק כמו המדרש מהסיבה הפשוטה שיש מדרש לעומת הלכה מפורשת.

 

א. לא את - אתה
ב. אתה מתכוון למדרש של משה ואבי עקיבא?
ג. זו לא התמודדות זו התחמקות.
ד. אין סתירה בין התוכן של ההלכה שציטט למדרש שהבאתי. יש רק הבדל מהרוח שהוא הביא מההלכה מול המדרש, וזה שונה מאוד.

א. סליחה, משום מה היה נדמה לי. טעות.
ב. לא, קבורתו של ר' עקיבא על ידי אליהו.
ג.זה בדיוק כמו שתקשה על משנה מדברי אמורא, אני פשוט לא צריך להתייחס.
ד. יש הלכה מפורשת ברמב"ם שלא הולכים לקברים(אבל ד ד )

אין לי זמן להכנס לזה בעז"ה אשתדל לכתוב בצהריים

 

 

אז מי שפגום בבריתו שלא ילך לשם אך אם הולך להישטתח (הכוונה מה שהאר"י היה עושה שהיה מכוון כוונות ומדבר ולומד עם הנפטר) אז מותר אף למי שפגום בבריתו.. לא נראה לי שפסקו כמוהו 

 

"ובאחד בשבת ט' בחודש יצאתי מירושלים לחברון לנשק קברי אבותי במערה. ואותו היום עמדתי במערה והתפללתי שבח לאל יתברך על הכל.."

בעל השדי חמד אף התיר לטוס לחוצה לארץ ע"מ להתפלל בקברי צדיקים (דבר שאני ממש לא קורא לעשותו.) אבל ניתן לראות מכאן שאפילו איסור יצאה מהארץ נדחה בשביל זה.אומנם הרב זצ"ל במשפט כהן סע' קמז  העיר על השדי חמד הזה וכתב שצריך עיון טובא על להתיר לצאת לחו"ל בשביל זה. אבל כתב שם פעמים רבות על מעלת התפילה בקברי צדיקים ואני מצטט "ועל עיקר המצוה לא יעדנא, דמצינו רק שהיא תועלת"  

אם תרצה יש כמובן מאות אם לא אלפי מקורות לזה בחסידות ובקבלה...

מערת המכפלה לא מסמלת את הקבר דווקא, יש שם

א. זכות אבות ולא בגלל צדיקותם של האבות שיש להם השפעה עלינו אלא זיכרון להבטחתו של הקב"ה לאבות שזרעם לא יכלה, ולכן יש שם תפילה להקב"ה ללא שום קשר לאבות, כמו שהרמבם כותב כפי שצצת יפה מאוד, "והתפללתי שבח לאל יתברך" ללא שום קשר לאבות.

ב. יש במקום מצד עצמו דבר, ולכן האבות בחרו להקבר שם ועיין המדרשים שאני בטוח שאתה מכיר... לגבי ב' עדיין קשה מהמדרש עם כלב ולכן נתרץ כא', אצל כלב יש תרוץ נוסף שהוא מדרש אגדה ואני בוודאי יכול לטעון שהוא לא כפשוטו...

אבל זה לא יעזור, אנשים צריכים משהו מוחשי להתפלל אליו.

אז זאת תהיה תמונה, או קבר, או כותל.

לכו לכותל.

להתפלל למשהו מוחשי? יש לך את זה ביותר ע"ז?

אני באמת נגד זה.

וכן, לפעמים זה מזכיר מאוד עבודה זרה.

ממש ממש לא ציני.
אני מאוד נגד זה.

לכן התלבטתי לגבי הציניות

כי למה לצעוק גוועלד אם אני בצד שלך

"אנשים צריכים משהו מוחשי להתפלל אליו".
באמת לא הבנתי מאיפה הבאת את הציניות...

אני חושבת שהוא לגיטימי

הם צריכים את זה, וזה עדיין אסור.

טעות שלי.

את פוסקת הלכה?

 

יש בזה מחלוקת

בשו"ע כתוב שיש עניין להתפלל בקברי צדיקים.

אכן לא התעמקתי בנושא מספיק בשביל לפסוק הלכה.

סליחה על ההתקפה

פשוט הפריע לי..

היא למדה את הדעה שאסור, אז היא אומרת שאסור. היא לא פסקה לך הלכה ולא לאף אחד אחר וברור לה שאף אחד לא פוסק הלכות לעצמו מהתגובות שלה. אז מה הבעיה שהיא תגיד את הדעה שאסור?

אנשים, תתחילו להבין שלא כל מה שאומרים זה פסיקת הלכה לציבור! מותר לאנשים להגיד את דעתם גם מבלי לסייג מיליון סיוגים ומבלי להיחשב לפוסקי הלכה ידועי שם.
(סליחה על החריפות, זה היה גם סוג של פריקה כי אתה לא הראשון שמעלה את הנושא הזה וזה ממש מעצבן אותי)

@פסידונית אני לא מרשה לך להתחרט

היא לא כתבה- "אני חושבת שאסור" או "לפי מה שלמדתי אסור"

היא פשוט כתבה "אסור" בלי שום סיוג ובלי שום מקור.

 

ולדעתי כשכותבים הלכה בפורום צריך להיזהר, כי בהחלט יכול להיות שאנשים ילמדו מזה למעשה.

אם ארצה להגיד את דעתך, אגיד אותה בשמך. כל עוד לא סייגתי ולא ציינתי אחרת - אני אומר את דעתי, וזה נראה לי אמור להיות ברור מאוד לכל מי שקורא בפורום. ודעתי, כידוע, מייצגת אותי.

ואנשים לא אמורים ללמוד הלכה למעשה מהפורום, ואם הם עושים את זה - זו בעיה שלהם.
אא"כ הם שאלו במפורש מה לעשות במקרה כלשהו, שאז התשובה שלך הופכת להיות פסיקת הלכה למישהו אחר וצריך לענות רק אם אתה מבין בזה (או להקדים ולומר שאתה לא מבין בזה)

אני חושב שכ"מ צריך להיזהר כשכותבים הלכה בפורום ולא להיות ראש קטן ולומר "זו בעייה שלהם".

ואני בהחלט חושב שאנשים הם בוגרים ואחראים על עצמם ואני לא צריך לקחת אחריות על כל העולם.

שלום לך

 

כידוע כלב הלך להתפלל במערת המכפלה

וכתוב בשו"ע שיש עניין להתפלל בקברי צדיקים

רק הרמבם אומר לא לעלות לקברי צדיקים

 

ואני אישית מרגיש קדושה והתעוררות בקברי צדיקים הרבה פעמים

כן, התעוררתי לחיים לפני לא הרבה זמן... שלום גם לך

מעניין שאף אחד מכם לא הביא את המדרש על קבר רחל, בד"כ הוא הולך טוב ביחד עם המדרש על כלב.
בכל אופן, כידוע המדרשים יכולים לסתור אחד את השני וגם את ההלכה. וזה לא "רק הרמב"ם", זה עוד הרבה גדולי ישראל במשך הדורות. המחלוקת הזו בת כמה מאות שנים והרמב"ם ממש לא דעת יחיד בעניין הזה.

בכל אופן כמו שאמרתי בפתיחה אין לי כוח להתווכח.
רק עניתי לך כי אתה יצור חביב

צדיקים במיתתם קרואים חיים... אתה לא הולך (וזה נכון גם על קבר של חייל או קרוב משפחה או כל אדם בעצם) לקבר כדי להיות בקבר אלא כדי להתפלל ולהיות עם הנפטר כי הוא קרוב יותר ממנו לקב"ה ויכול לפעול לזכותינו...

 

 

אני עונה מה שנראלי שאחותי הייתה עונה לי אבל יש משו במה שאתה אומר.

באמת באלי לבדוק אתזה

 

מי שיכול להתפלל עליך הכי טוב זה אתה, לא צדיק ולא מת ולא אף אחד אחר.

ויש משו במה שאמרת....

 

אני חושב שיש גם דעה כזאת

 

אבל יש הרבה שהולכים להתפלל בקברי צדיקים כי התפילות שם מתקבלות יותר *בזכות* הצדיק,

וגם זוכים להתחזקות ביראת שמיים בזכות הקדושה של המקום.

 

(וגם יש עניין של להתקרב לצדיק, אבל זה נושא אחר..)

זה מדרש ובוודאי יש לו משמעות עמוקה אך אל תביא את את זהה כחצי פשט.

בס"ד

 

ההפך של טומאה הוא טהרה. לא קדושה.

 

ועדכון* מעולם התורה: הדבר הטמא בעולם הוא דווקא עבודה זרה. לא מת.

 

 

--------

(*עדכון כפשוטו, ודו"ק וד"ל ואכמ"ל)

יש קשר הלכתי בין מערכת טומאה - טהרה לבין מערכת חול-קודש, נכון?

חשבתי על העניין, והחלטתי שלא הגיוני שדבר שהוא טמא במהותו יהיה קדוש. דבר קדוש יכול להיטמא ואח"כ צריך לטהר אותו, אבל מה שהוא מקור הטומאה לא יכול להיות קדוש אע"פ שאין סתירה חזיתית. אין לי מקור לעניין הזה אבל ככה נראה לי.

עכ"פ, בהתחשב במהותה של הקדושה (ייעוד), קבר הוא ההיפך מזה.

בס"ד

 

אמנם יש קורלציה מסוימת בין מערכת ה'טומאה וטהרה' למערכת הקודש (נשמע לי כ"כ זר הצירוף הזה, 'מערכת ה'טומאה וטהרה'...), אבל היא רק חלקית. בהחלט יש חריגים שנובעים מסיבות מגוונות. הדוגמה הפשוטה ביותר היא כתבי הקודש, שגזרו עליהם טומאת ידיים מסיבה צדדית לחלוטין. דוגמא דאורייתא (אמנם רק בערך) היא דם חטאת, שמצריך מירוק וכיבוס של כל הנוגע בו. עוד באותו עניין זה ממש פרשת שבוע, הרב כותב בשמונה קבצים (ח קנז) שפרישתו של משה מן האשה היא דבר שנובע מנפילת העולם בחטא אדה"ר, אבל לא אמור להיות ככה לכתחילה.

אמנם חילקתי פעם בענין הזה בין טומאת מת לשאר הטומאות, ע"פ מורכבות ההיטהרות והיחס לחיים הנורמליים ("כל הרוקין הנמצאים בירושלים... שבאמצע טמאין ושבצדדין טהורין ובשעת הרגל, שבאמצע טהורין ושבצדדין טמאין" (שקלים ח א), מול דין קבר התהום).

 

 

בכל אופן, אני לא מבין מה הבעיה להתפלל בקבר. קרוב ה' לכל קראיו, אפילו אם הם במקום הכי רחוק כביכול.

ונשמע שמהפסקה השניה שאתה בעצם מסכים איתי שדבר שטמא במהותו לא יכול להיות קדוש.

ומסוף דבריך משמע שאין עניין מיוחד להתפלל בקבר, ואפילו יש עניין שלא להתפלל שם.

אז אנחנו בעצם לא חולקים. הידד.

בס"ד

 

אני בהחלט לא רואה ענין מיוחד להתפלל דוקא בקבר, מה שלא סותר את האפשרות שיש כזה, בטח אם ידובר בענין שאינו מיוחד. אבל שיש ענין שלא? את זה לא אמרתי, רק ציינתי את המקום הכי רחוק כביכול לצורך הק"ו וה'דיו' (שוב פרשת שבוע..).

 

אני לא מחפש מחלוקות, רק אמת.

כך שזה פשוט.

ואם אין עניין שכן (אולי יש, שנינו לא מצאנו) - בהחלט יש עניין שלא, לדעתי, בגלל טומאתו של המקום (ואע"פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר בגזירת עזרא על בעלי קריין)

אשריך. אתה מיוחד מאוד בעניין הזה.
וזה משפט חשוב, תודה שהזכרת אותו.

בס"ד

 

הטומאה הארוכה ביותר היא של יולדת בטופח על מנת להטפיח. וסליחה על קודים ע"מ שלא יובן על ידי מי שאין תוכו כברי. העיקר שהקריצה תובן על ידי מי שראוי לה.

 

אולי, מ"מ אין הנדון דומה לראיה ויעויין כאן.

והיא ארוכה אמנם, אך לא חמורה כטומאת מת.
(לגבי התיאוריה של טומאה כהתרחקות מהחיים, זה דבר שאני עוד צריך לחשוב עליו באופן כללי אז תתעלם בינתיים מהטענה הזו)

ולא הבנתי איך הקישור דומה לנידון או לראיה.

בס"ד

 

יועויין שם בשרשור, אפילו מסתבר שמישהו כתב את הדברים יותר במפורש ממני ואפילו הביא מקור.

אתה מתכוון לאניוהוא?

תוכל בכל זאת להסביר את הסוגריים?

אשכרה.