קבר זה מקום טמא
אבי אבות הטומאה, ליתר דיוק
למה להתפלל במקום שיש בו את הדבר הכי טמא בעולם?
(פותח השרשור פתח אותו רק בשביל לפרוק, אי לכך ובהתאם לזאת הוא שומר לעצמו את הזכות לא לענות על תגובות שיתווכחו איתו)
אני משער שאת מכירה את המדרש עם ר' עקיבא ואליהו הנביא, לא? אף פוסק כמעט לט פוסק כמו המדרש מהסיבה הפשוטה שיש מדרש לעומת הלכה מפורשת.
אז מי שפגום בבריתו שלא ילך לשם אך אם הולך להישטתח (הכוונה מה שהאר"י היה עושה שהיה מכוון כוונות ומדבר ולומד עם הנפטר) אז מותר אף למי שפגום בבריתו.. לא נראה לי שפסקו כמוהו
"ובאחד בשבת ט' בחודש יצאתי מירושלים לחברון לנשק קברי אבותי במערה. ואותו היום עמדתי במערה והתפללתי שבח לאל יתברך על הכל.."
בעל השדי חמד אף התיר לטוס לחוצה לארץ ע"מ להתפלל בקברי צדיקים (דבר שאני ממש לא קורא לעשותו.) אבל ניתן לראות מכאן שאפילו איסור יצאה מהארץ נדחה בשביל זה.אומנם הרב זצ"ל במשפט כהן סע' קמז העיר על השדי חמד הזה וכתב שצריך עיון טובא על להתיר לצאת לחו"ל בשביל זה. אבל כתב שם פעמים רבות על מעלת התפילה בקברי צדיקים ואני מצטט "ועל עיקר המצוה לא יעדנא, דמצינו רק שהיא תועלת"
אם תרצה יש כמובן מאות אם לא אלפי מקורות לזה בחסידות ובקבלה...
מערת המכפלה לא מסמלת את הקבר דווקא, יש שם
א. זכות אבות ולא בגלל צדיקותם של האבות שיש להם השפעה עלינו אלא זיכרון להבטחתו של הקב"ה לאבות שזרעם לא יכלה, ולכן יש שם תפילה להקב"ה ללא שום קשר לאבות, כמו שהרמבם כותב כפי שצצת יפה מאוד, "והתפללתי שבח לאל יתברך" ללא שום קשר לאבות.
ב. יש במקום מצד עצמו דבר, ולכן האבות בחרו להקבר שם ועיין המדרשים שאני בטוח שאתה מכיר... לגבי ב' עדיין קשה מהמדרש עם כלב ולכן נתרץ כא', אצל כלב יש תרוץ נוסף שהוא מדרש אגדה ואני בוודאי יכול לטעון שהוא לא כפשוטו...
אבל זה לא יעזור, אנשים צריכים משהו מוחשי להתפלל אליו.
אז זאת תהיה תמונה, או קבר, או כותל.
לכו לכותל.
אני באמת נגד זה.
וכן, לפעמים זה מזכיר מאוד עבודה זרה.
לכן התלבטתי לגבי הציניות
כי למה לצעוק גוועלד אם אני בצד שלך 
אני חושבת שהוא לגיטימי
הם צריכים את זה, וזה עדיין אסור.
פסידוניתטעות שלי.
את פוסקת הלכה?
יש בזה מחלוקת
בשו"ע כתוב שיש עניין להתפלל בקברי צדיקים.
אכן לא התעמקתי בנושא מספיק בשביל לפסוק הלכה.
ברגועסליחה על ההתקפה
פשוט הפריע לי..

היא לא כתבה- "אני חושבת שאסור" או "לפי מה שלמדתי אסור"
היא פשוט כתבה "אסור" בלי שום סיוג ובלי שום מקור.
ולדעתי כשכותבים הלכה בפורום צריך להיזהר, כי בהחלט יכול להיות שאנשים ילמדו מזה למעשה.
אני חושב שכ"מ צריך להיזהר כשכותבים הלכה בפורום ולא להיות ראש קטן ולומר "זו בעייה שלהם".
סביוןשלום לך![]()
כידוע כלב הלך להתפלל במערת המכפלה
וכתוב בשו"ע שיש עניין להתפלל בקברי צדיקים
רק הרמבם אומר לא לעלות לקברי צדיקים
ואני אישית מרגיש קדושה והתעוררות בקברי צדיקים הרבה פעמים
סביון
צדיקים במיתתם קרואים חיים... אתה לא הולך (וזה נכון גם על קבר של חייל או קרוב משפחה או כל אדם בעצם) לקבר כדי להיות בקבר אלא כדי להתפלל ולהיות עם הנפטר כי הוא קרוב יותר ממנו לקב"ה ויכול לפעול לזכותינו...
אני עונה מה שנראלי שאחותי הייתה עונה לי אבל יש משו במה שאתה אומר.
באמת באלי לבדוק אתזה
ויש משו במה שאמרת....
אני חושב שיש גם דעה כזאת
אבל יש הרבה שהולכים להתפלל בקברי צדיקים כי התפילות שם מתקבלות יותר *בזכות* הצדיק,
וגם זוכים להתחזקות ביראת שמיים בזכות הקדושה של המקום.
(וגם יש עניין של להתקרב לצדיק, אבל זה נושא אחר..)
זה מדרש ובוודאי יש לו משמעות עמוקה אך אל תביא את את זהה כחצי פשט.
בס"ד
ההפך של טומאה הוא טהרה. לא קדושה.
ועדכון* מעולם התורה: הדבר הטמא בעולם הוא דווקא עבודה זרה. לא מת.
--------
(*עדכון כפשוטו, ודו"ק וד"ל ואכמ"ל)
סביוןבס"ד
אמנם יש קורלציה מסוימת בין מערכת ה'טומאה וטהרה' למערכת הקודש (נשמע לי כ"כ זר הצירוף הזה, 'מערכת ה'טומאה וטהרה'...), אבל היא רק חלקית. בהחלט יש חריגים שנובעים מסיבות מגוונות. הדוגמה הפשוטה ביותר היא כתבי הקודש, שגזרו עליהם טומאת ידיים מסיבה צדדית לחלוטין. דוגמא דאורייתא (אמנם רק בערך) היא דם חטאת, שמצריך מירוק וכיבוס של כל הנוגע בו. עוד באותו עניין זה ממש פרשת שבוע, הרב כותב בשמונה קבצים (ח קנז) שפרישתו של משה מן האשה היא דבר שנובע מנפילת העולם בחטא אדה"ר, אבל לא אמור להיות ככה לכתחילה.
אמנם חילקתי פעם בענין הזה בין טומאת מת לשאר הטומאות, ע"פ מורכבות ההיטהרות והיחס לחיים הנורמליים ("כל הרוקין הנמצאים בירושלים... שבאמצע טמאין ושבצדדין טהורין ובשעת הרגל, שבאמצע טהורין ושבצדדין טמאין" (שקלים ח א), מול דין קבר התהום).
בכל אופן, אני לא מבין מה הבעיה להתפלל בקבר. קרוב ה' לכל קראיו, אפילו אם הם במקום הכי רחוק כביכול.
בס"ד
אני בהחלט לא רואה ענין מיוחד להתפלל דוקא בקבר, מה שלא סותר את האפשרות שיש כזה, בטח אם ידובר בענין שאינו מיוחד. אבל שיש ענין שלא? את זה לא אמרתי, רק ציינתי את המקום הכי רחוק כביכול לצורך הק"ו וה'דיו' (שוב פרשת שבוע..).
אני לא מחפש מחלוקות, רק אמת.
בס"ד
הטומאה הארוכה ביותר היא של יולדת בטופח על מנת להטפיח. וסליחה על קודים ע"מ שלא יובן על ידי מי שאין תוכו כברי. העיקר שהקריצה תובן על ידי מי שראוי לה.
אולי, מ"מ אין הנדון דומה לראיה ויעויין כאן.
בס"ד
יועויין שם בשרשור, אפילו מסתבר שמישהו כתב את הדברים יותר במפורש ממני ואפילו הביא מקור.
סביון
ציףהרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!
היום יש תהיות.
למה אני קוראת הודעות מפעם
למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה
למה אני מרגישה שהכל עליי
למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)
למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות
איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה
למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו
למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו
למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי
למה החיים כאלה עליות וירידות
ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים
לא תמיד, אבל לפעמים כן
למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה
איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי
אני זוכרת שהיו הרבה יותר
ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם
מעניין
אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא
למה הפסיקו לייצר נוקיה208
למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208
למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן
ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר
אפילו בנות מפה שפעם היו לי
מה שלומך?
ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.
ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא
למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא
למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה
אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה
אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא
אני רוצה להיות עצמאית
אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב
מספיק לי די והותר מה שעובר עליי
והעומס הזה שמגיע
מכל מיני סיפורים שקורים מסביב
עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור
עד שהבנתי שהוא ברור
אסור לי להיות שם יותר מידי
ואני מוגבלת
אני יכולה להיות נחמדה
להתעניין בשלום
להביא משהו נחמד אם מסתדר לי
אני לא יכולה לתת את הבית שלי
או את האוכל שלי
או את הלב שלי
וזה גם לא יעזור
עכשיו צריך להתפלל
ואיפה אני ואיפה להתפלל
ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם
אבל יש לי תפקיד
כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי
הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים
הוי טאטע רחמים עלינו
אנחנו רוצים להתפלל
חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן
מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור
בקיצור גאולה עכשיו
זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו
ובלי הנחת של אביגייל
אנחנו רוצים בית דוד
מהר עכשיו אין זמן לחכות
חיכינו מספיק אביגייל
טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו
ותן לנו שמחה!
משהקוראים לזה מובחנות
אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית
אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית
צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.
מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.
אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.
אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.
לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.
כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?
אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.
ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה
אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה
להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר
כי לחשוב עליה בלי יכולת לעזור זה קשה
ולעזור זה לא אפשרי
אז מה נותר?
להתפלל
והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין
ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם
ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.
ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.
אולי, אני לא יודעת.
בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי
חחח
איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.
זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.
(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")
לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.
בסדר
אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.
אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.
הדבר הכי חשוב.
אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.
צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.
לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.
והוא אמר לי תודה רבה.
יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.
כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה
ואשריכם לגמרי כמו שנאמר
אבל
לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי
ואם האדם הזה הוא אישה אז כן
צריך לומר תודה גם אם זו אישה
עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה
(למעט שבועות? אולי)
אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו
וואו
אשריך לגמרי
והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ
אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא
להבדיל בין החיים, כן.
(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)
הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?
אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.
זה חרא
דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...
אח"כ אם זוכרים אותך 
אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים
הייתי איתה ביחד