אני זוכר שירים בגן 
כשהייתי ילד. 
איך שפן כל כך קטן 
קיבל נזלת. 
בין הרים ובין סלעים 
טסנו ברכבת 
טוב לשיר - היה נעים 
"לקום וגם לשבת" 
טוב לשיר - היה נעים 
"לקום וגם לשבת". 

השירים, המשחקים - 
איפה הם עכשיו? 
אולי לפני אולי בצדדי, 
אולי מאחורי הגב. 

אני זוכר ארגז בחול 
ארמונות בנינו 
ציור ציירנו במכחול 
אכלנו ושתינו 
איך רקדנו יד ביד 
מעגל עשינו 
טוב לשיר - היה נחמד 
כשעוד קטנים היינו 
טוב לשיר - היה נחמד 
כשעוד קטנים היינו. 

השירים, המשחקים... 

אני זוכר אותם ימים 
הכל ברור כשמש. 
זה אולי היה מזמן 
אך זה נראה כמו אמש. 
השירים המשחקים 
ששרתי ושיחקתי 
הם איתי בתוך תוכי 
אותם עוד לא שכחתי. 
הם איתי בתוך תוכי 
אותם עוד לא שכחתי. 
 

ובכללי שירי ילדים!

שיואו! נוסטלגיה...
בואו נעשה שירשור שירי עוזי חיטמן!
בשבילכם אני אומר... אני אסתפק לשיר לעצמי... אז תעלו גם מילים, לא הכל אני זוכר בעל פה...

עם תוכן מיוחד (לא עם הכל אני מסכים אבל בכל זאת ) :

 

אני העבד ניצב מנגד ואתה האלוקים מאור עיני 
אני ההלך אתה המלך, האר לי את הדרך לפני. 
כי הדרך שעולה לה עד למעלה אל ההר 
מסתבכת והולכת מה צופנת לי מחר. 
אם אדע מנין באתי, איך אדע לאן אבוא 
גם משה הלך לארץ ונשאר על הר נבו 

הנה הגעתי עד פי הבאר 
אך מה לי התכלית בלי כד המים. 
אני העבד שמאמין בדרכיך במעשיך 
להרוות את צימאוני. 

אני העבד ניצב מנגד 
ואתה האלוקים מאור עיני. 
אני ההלך אתה המלך 
האר לי את הדרך לפני 
כי אני עטוף קליפה כמו טיפה בתוך הים 
והדרך רצופה היא וסופה הוא נעלם 
אם אדע מניין באתי, לא אדע לחפש 
גם משה על סף הארץ, לא זכה להיכנס 
 

בהן צדקי!

לא?
או שבמקרה יצא ככה?

דווקא לא, לקח לי זמן להבין לאיזה משהו אתה מתכוון..

(בעצם, אני עדיין לא משוכנע שהבנתי )

הייתי הילד הכי קטן בכתה
הכי קטן בשיעור
והכי קטן בהפסקה

בסוף השנה כשהיו מצלמים
ואני, הנמוך
תמיד עומד בסוף הילדים
על ארגז הפוך

הילדים הגבוהים עומדים בשורה,
ופתאום אני מטר ועשרה,
ראשי נוגע בחגורה של המורה

בלילה הייתי בוכה לי בתוך השמיכות
אלוהים תעשה שלא יסתירו לי
ושאוכל לראות

אני חושב שמישהו למעלה שמע את הדברים
כי עכשיו אני גם בן שבע
וגם מטר ועשרים

אני נולדתי אל המנגינות 
ואל השירים של כל המדינות 
נולדתי ללשון וגם למקום 
למעט להמון שיושיט יד לשלום. 

אני נולדתי לשלום שרק יגיע 
אני נולדתי לשלום שרק יבוא 
אני נולדתי לשלום שרק יופיע 
אני רוצה אני רוצה להיות כבר בו. 

אני נולדתי אל החלום 
ובו אני רואה שיבוא השלום 
נולדתי לרצון ולאמונה 
שהנה הוא יבוא אחרי שלושים שנה. 

אני נולדתי לשלום שרק יגיע... 

נולדתי לאומה ולה שנים אלפיים 
שמורה לה אדמה ולה חלקת שמיים 
והיא רואה צופה הנה עולה היום 
והשעה יפה זוהי שעת שלום. 
 

גם אני נולדתי בארץ הזאת
והלכתי לאורכה ולרוחבה
גם אבי חלם על הארץ הזאת
הרבה שנים לפני שהוא בא
גם אני ניגנתי בארץ הזאת
שירים שנבטו מאדמתה
גם אני הגנתי על הארץ הזאת
אם הסכמתי או לא הלכתי אתה

אך יש כאלה שלוקחים
מונופול על החכמה
הם יודעים יותר טוב ממני
הם יודעים יותר טוב ממך
מה טוב בשבילי מה טוב בשבילך

גם אני למדתי בארץ הזאת
אהבת מולדת אהבה תמה
גם אני איבדתי על הארץ הזאת
חברים שהיו לי נחמה
גם אני ניגנתי בארץ הזאת
שירים שנבטו מאדמתה
גם אני הגנתי על הארץ הזאת
אם הסכמתי או לא המשכתי אתה

אך יש כאלה שלוקחים...

אחרי שסיימנו את מה שהתחלנו
עכשיו התור לאהבה
אחרי שקיימנו את מה שהבטחנו
עכשיו התור לאהבה

אז בואי כי יש לנו עוד זמן
בואי ונמשיך מכאן
מהמקום שבו עצרנו
כי למה בעצם נוצרנו אדם וחווה
עכשיו התור לאהבה

אחרי שעשינו את מה שחלמנו
עכשיו התור לאהבה
אחרי שניסינו והחכמנו
עכשיו התור לאהבה

אז בואי כי יש לנו עוד זמן
בואי ונמשיך מכאן
מהמקום שבו עצרנו
כי למה בעצם נוצרנו אדם וחווה
עכשיו התור לאהבה

רצנו כמו מטורפים
ולא ידענו בשביל מה
לב שבור וסדקים
ודוקר על הנשמה
עכשיו אנחנו עייפים
נאחזים במה שבא
את ראשך הניחי על כתפי
עכשיו התור לאהבה

עכשיו שנשארנו לבדנו
עכשיו התור לאהבה
עכשיו שנשארנו לבדנו
עכשיו התור לאהבה

הם איתי בתוך תוכח אותם עוד לא שכחתי

עוזי חיטמן הענק

שירים עם כל כך הרבה זכרונות.

אשכרה.