עוד לא החלטתי מי בדיוק.. אבל הייתי מלא הערצה לאומץ של החבר'ה שם.

אני מתלבט בין הגמד לבלודיני עם החיצים

(נותן בך מבט מזלזל ומבייש..)

לגולאס!

;)

חייב לציין שמאד נהניתי...

אמנם סרטים נחמדים.. אבל איפה המחווה לשבוע הס-פ-ר???

אורה הכפולה.. תמיד רציתי אחות תאומה!

וואי למה אני מרגישה בוגדת כרגע?

מי היית רוצה להיות - לי או אורה?

בכל אופן, לגביי - יכול להיות שהייתי רוצה להיות אן שרלי. לא בטוח - היא קצת נועזת מדי בשבילי. אבל אני אוהבת את הדמיון שלה ואת הראייה החיובית שלה.

(אם כבר מהסדרה הזו - אז כנראה שאונה מרדית' יותר מתאימה לי. אבל הרוב כאן לא מכירים אותה)

וצריכה להיזכר עוד בספרים שקראתי ובדמויות שהתחברתי אליהן משם... 

היא נוראית!

ואונה בהחלט חמודה ומתוקה, אבל יש לה חיים קשים מדי..

(את אן שרלי אני לא סובלת, היא גאוותנית מדי)

זה החיסרון בדמויות מספרים- כמעט לכולם יש חיים קשים וזה לא מלהיב במיוחד..

(אח, מרגישה שייכת לקהילה סודית)

בינתיים חשבתי על עוד ספרים: אולי הייתי רוצה להיות כמו אחינועם מ"היינו כחולמים" (אורנה בורדמן). או אולי תמרה מ"הפרש" (חיה הרצברג). או אן מ"החמישייה המפורסמת". או מאיה מ"מסע אל ים הנהר". או ליאה מ"מהלאל"/"יוזבד". או מגי מ"לב של דיו".

כל אלה דמויות שאני מתחברת אליהן - לא ממש שהייתי רוצה להיות במקומן.

סך הכול - החיים שלי טובים יותר משלהן.

אחינועם היא יתומה מאם ועם אם חורגת, וחיה לבד עם סבא שלה,

תמרה גרה רחוק מאד מההורים ונאלצת לפלס את הדרך לבד,

מאיה בכלל יתומה לשתי הורים וסובלת עד המסע התעללות מהתאומות (אם כי הייתי שמחה להצטרף אליהם להפלגה! נשמע די חלומי.. וגם ללמוד לנגן בפסנתר כמוה קורץ לי),

להיות בכוזר הדמיונית של מ. קינן נשמע לי זוועה- הרציחות שם, התככים, זה שאת לא יודעת מי בעדך ומי נגדך- מלחיץ ממש, 

ומגי בכלל לא עוברת חיים פשוטים

רק לאן אין שום בעיות, אבל החמישיה תמיד שיעממה אותי ואן היא הדמות הכי מסכנה שם, תמיד נשארת לבד לדאוג לאוכל (ובכלל, היא די לבד שם, בין בנים ובת שרוצה רק להיות בן, די מבאס. אם כבר חבורה נחמדה זה הרביעיה והתוכי, שם יותר נחמד להיות)

לא שהייתי רוצה להתחלף איתן...

ואת צודקת, באמת הרביעייה והתוכי זו חבורה יותר נחמדה.

מתחברת עם הדמויות של מאיה (ספר שהייתי רוצה לבקר בו!), ותמרה (אבל אני יותר אוהבת את הדמות של מיכל בספר), והיה כיף להיות בתקופה של היינו כחולמים, אבל לא מתחברת שם לדמויות.. אלו דמויות או ספרים שעלו לי במחשבה

וגם המכשפה מאגם הקיכלים- אני ממש אוהבת את קית, והספר מה עשתה קלובר גם כן (לא ספר מוכר), וסופי מהטירה הנעה, ופאולין מנעלי בלט, ורוזלינד מבנות פנדרוויק, ואלה מאלה המכושפת, 

ואמא של אלי ומוליק משלט רחוק ויש עוד הרבה שלא עולים לי

ומכשפת השממה הוא כינוי מגניב באמת

אבל אם כבר עדיף דמות חיובית, לא?

(פתאום קלטתי מי את )

אבל האמת היא שציפיתי לדמות יותר מעניינת

ואין לי בעיה עם כינוי שלא לרוחי- ככה אפשר להתווכח על זה

אז נראה לי שאני מתחברת יותר לדמות של אייזה (או קיירה, בתרגום לעברית) מהספר "מראת הקסמים של קיירה". או מתחברת לדמות של אריידה, שמופיעה בשני הספרים הללו.

בניגוד לאלה אין בה שום תוכן (והיא מכוערת, אז זה גם לא נעים להתחלף איתה)

אבל אריידה מתוקה ממש! צודקת לא חשבתי עליה

ולכן יותר מיוחדת בעיניי.

לכן אין כל כך עומק

ומתמודדת זה לא הכל, דווקא אני לא מתלהבת מיותר מדי התמודדויות בחיים

(ואלה מוכשרת בשפות ובמשחק בצורה יוצאת דופן, זה מעניין בפני עצמו)

אה, והיחידות שמשחקות שם כדורגל זה סקיי וג'יין

אם ככה את נשמעת בחורה מעניינת!

שתיהן די הפוכות- אחת ריאלית יותר מדי והשניה הומנית מדי..

והעיסוק בספורט הוא הדבר שהכי פחות קרץ לי בספר (טוב, גם חיות לא משהו..)

אבל 100 שנה???

לא נסחפת קצת?!

גם אותן

(וגם עם אופי של מורה)

ממש לוחמת..

והמון צניעות.

אמזונה עם חצאית ריצפה..

מי שלא מכיר את הסוף של הספר כנראה שהוא לא צמ"ע...

זה התחיל ברכבת הקלה. לא להנאתי

אישה מבוגרת בשנות ה40+ עומדת לידי

מסתכלת עלי אני עליה והיא מתחילה לדבר

איכשהו מתברר שהיא חזרה ממסיבה שהיא ארגנה למועדון שלה, איזה מועדון? המעריצים של הארי פוטר

ואז השיחה התגלגלה מפה לשם כל הנסיעה היה הוויכוח עם סנייפ דמות חיובית או לא. מתברר שלא. 

(ובכך הרסה לי את כל התאוריה שלי על הארי פוטר במחי נסיעה קלה אחת)

הסוף

רק בגלל שהוא אהב את לילי והיה לו מצפון על זה שהוא סיפר לוולדמורט על הנבואה, לא בגלל שהוא בן אדם טוב.

אם בסוף הסתבר שהוא שייך לאוכלי המוות?

(זכור לי ככה לא?)

האמת שלא ידעתי על קיומו של "שר הטבעות" עד שלא יצא הסרט.  אז תניח לי 

אבל הארי פוטר הפסקתי לקרוא כשחזרתי בתשובה 

לא יודע אם זה בסדר מבחינה הלכתית לקרוא ספרים כאלה 

ואשרייך שהפסקת לקרוא את הארי פוטר!

(לא יודע אם זה אסור אבל ברור שעדיף להמנע)

שטויות אחי לא נפגעתי או משהו..

(חכה חכה... )

והערה קטנה, דווקא לילד לא הייתי נותן להכנס לכל הדמיונות האלה

איך היה? מעניין..

אם הייתי קורה עכשיו- כנראה שלא

כמו שכתבתי כבר- לא יודע אם ממש אסור אבל ברור שעדיף להמנע

(יש גם בעיות צניעות של בנים/בנות)

לא יודע בדיוק

אומרים שהיא הכניסה שם כמה דברים מהנצרות

אולי אם זה מוסתר זה פחות בעייה

לא הבנתי לאיזה אוירה את מתכוונת?     

לגבי הקסמים\כישופים וכו',  זה לא שהם מייחסים את כוחות הקסם לאל כלשהו או שדים..

זה דמיוני לגמרי... פשוט אנשים מיוחדים שנולדים עם כוחות קסם..

לא נראה לי שיש לזה איזשהו קשר לעבודה זרה...

עם ג. אני מסכים בהחלט.    זה עוד חשש שבגללו הפסקתי לקרוא...

שזה ספרי חיצונים כמו שפירש רע"ב 

"ובכלל זה הקורא בספר דברי הימים של מלכי נכרים ובשירים של עגבים ודברי חשק שאין בהם חכמה ולא תועלת אלא איבוד זמן בלבד" 

וחבל שלא!!!  כי החלום שלי זה לחיות באוירה כזאת  

(גויים? למה?)

אבא שלי ראש ישיבה ועדיין קורא הארי פוטר ויודע את כל הסדרה בע"פ. רק צריך זהירות ולשים לב למסרים לא טובים שמנסים להכניס לנו לראש.

תשאלי אותו למה מותר.. אני אשמח לדעת

זה בגלל שאנחנו כמשפחה מתמקדים בעיקר בעומק שיש בספר (כן, יש עומק) ולא בסיפור.

לאחר מחקר עמוק ודיבור עם רולינג (כנראה היה לה ממש משעמם) 

הם החליטו שסנייפ לא דמות חיובית (אגב היא מעבירה סדנאות על זה מי שרוצה) 

סנייפ סה''כ דמות אנוכית מאוד, שאהב את לילי וכל שהוא רצה זה לעשות לה טוב, והוא הבטיח לשמור על הארי. וההוכחה לכך שהוא לא דמות חיובית- שהוא התעלל בהארי, והוא לא היה צריך לעשות זאת, הוא שנא את הארי כי הוא היה דומה לג'יימס. ולא חיבב אותו בלש' המעטה. 

הוא התחייב לשמור על הארי, והוא עשה זאת בהצטיינות. 

זה לא הפך אותו לדמות חיובית. 

@צריך עיון

@אניוהוא

@מבקש אמונה

@אופטימיות

@shelomohoter

בקשר לדיבור עם רולינג יכול להיות שהיא הגזימה בלהט הדברים.. 

בבקשה לא להרוס גם את זה עד שסוף סוף יש הזדמנות בארי פוטר לחשוב לעמוק על הדמות

היא מורכבת כי הוא עבר דברים קשים, ויש בו הרבה צדדים באישיות סותרים אחד את השני, אבל בסך הכללי הוא לא אדם טוב

כלומר היתה לו ילדות מאד קשה וגם אחר כך היא המשיכה להיות קשה, והוא בהחלט מעורר רחמים, אבל עדין לכל אחד יש בחירה איך להיות למרות הילדות שלו. והוא לא בחר להתמודד איתה בצורה חיובית.

הוא התחבר מאז ומתמיד לאנשים רעים, וגם כשהחליט לעזוב אותם הוא עדין המשיך להתעלל בתלמידים ולהוריד להם את הביטחון העצמי, ולעזור ולפתח רק את התלמידים הרעים. לא נראה שהיה בו באמת יותר מדי טוב.

זה שהוא אהב תמיד את אמא של הארי ובגללה הבין שוולדמורט לא איש טוב, ועזב אותו לכיוון השני, וגם החליט לשמור על הבן שלה בכל מחיר לא הופך אותו לאדם טוב, אלא הופך אותו לאדם נאמן לאהבתו (שזו תכונה חיובית- נאמנות, אבל גם באדם רע לפעמים יש תכונה חיובית וזה לא הופך אותו לאדם טוב)

וזה שהארי קורא ככה לבן שלו- לא יודעת איך להגיד לכם, אבל הארי גם לא בדיוק היה מסוגל להרוג אוייבים שלו, יש בהארי הרבה טוב לב ותכונות חיוביות, אבל הוא לוקח את זה קצת לקיצוניות- לאהוב את האויב שלו אם הוא קצת הרבה חרטה או הסביר לו למה היה לו קשה.. 

 אז זה לא מה שמשכנע אותי אם הדמות טובה או לא

(במיוחד שלדעתי זה נובע בעיקר כי הוא מרגיש נקיפות מצפון שאמא שלו עזבה את סנייפ לטובת אבא שלו)

@חינוך כושל

@צריך עיון

@אופטימיות

@מתן תורה

ומסכימה עם הסוגרים, גם לי זה מאד מפריע

או מאלפוי

או סיריוס

איזה איש, איזה ענווה.. כמה חמלה ואהבת זולת- כל אדם...

משו משו

טיפוס חכם, עם המון ידע על העולם. שקט. שלווה. 

 (בלי קשר לזה שהמומינים זו סדרת הילדות האהובה עליי ביותר, הייתי שמחה לחיות שם..)  

אז בעצם אתה נשאר בצ"ע...

הוא סובל כמעט כל החיים שלו.

בהחלה כילד- מהאשה הלבנה.

ואז כנער- מכל הילדים בארמון.

כמבוגר- יש לו טיפה נחת כלורד הזהוב (והרבה כאב לב בגלל פיץ שרב איתו)

ואז הוא סובל עינויים נוראיים ומת, וחוזר לחיים.

ואז הוא ממש סובל מהאנשים שרודפים אחריו בגלל דבורה.

ואז הוא סובל עוד ועוד...

בחיים לא הייתי רוצה לחיות ככה! 

(גם לא הייתי רוצה להיות פיץ. או כל דמות אחרת שם. כולם שם עוברים מסיוט לסיוט ומסבל פיזי לסבל נפשי.. )

אבל זו אכן סדרה מדהימה, למרות כל הטראגיות..

זו סדרה טראגית ברמות אחרות..

ואם כבר דמויות- אז יש שם את צ'ייד שיש לו חיים מענינים

או אביר שאמנם מת בגיל צעיר אבל חי די סבבה עד אז..

או סרפד. אחת הדמויות שאני אוהבת. היא אמיצה וחוצפנית ויוזמת ועושה. ולמרות שלא הכל דבש- היא לא סובלת כ"כ הרבה ויש לה גם הרבה כיף..

יש שם המון דמויות מענינות. 

משי מהבלגריאד - כי הוא הדמות היחידה שם שבאמת נהנת מכל העסק. 

הוא עשיר, הוא גאון, הוא נהנה מהחיים. וגם כשכולם סובלים הוא נהנה..

או בלגארת - כי למרות שהוא די סובל איזה 4000 שנה באבל על פולדרה, הוא גם יודע להנות מהחיים ולמהדרך וגם יש לו כוחות קסם די חזקים שזה נחמד למדי 

או גדיל מרומח הדרקון, כי הוא גם חי בלי דאגות בזמן שכולם סביבו כל היום דואגים כל הזמן. יש לו חברים טובים והוא מציל את העולם ונהנה מההרפתקה במקום לסבול.. 

היכולת הזו להנות בכל מצב.

אולי איזה דרקון ארד או כסף, זה נראה לי גם נחמד לחיות ככה- חזק, בלי דאגות, אבל טוב.

בגדול- רוב הדמויות בספרים עוברות המון סבל וצרות. רק בסוף טוב להן (אלא אם הן חיות בטרגדיה ואז הן סובלות גם בסוף..)

אז אם כבר לעבור הרפתקאות- לפחות שיהיה לי כיף בדרך ולא רק סבל וכאבי לב..

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל