עכשיו במשך השנים היו דברים... תלוי בגיל, כן? היה הבדל בין גיל 10 ל13 ל16...
בגילאים הקטנים זה היה לשחק פשוט וכמה שיותר איתו...
אח"כ זה היה גיל טיפשעשרה של לחכות ליד הבית, לחפור, להתקשר...
ובגיל ה"מבוגר" יותר, זאת אומרת עכשיו (18). זה נשאר רק מבטים. לא דיבור לא כלום, מבטים.
עכשיו, אני לא יודעת מה הוא מרגיש כלפי... מכירות את זה שפעם נראה שכן ופעם נראה שלא?
הוא הרבה ליד ההורים כשאני רואה אותו ואי אפשר להסתכל יותר מידי...
אבל מה, כל שבת אני רואה אותו מתי? כשהוא יוצא מהבית כנסת אחרי התפילה לחצר ומשם יוצא הבייתה... כמו כולם בעצם, וזה תמיד ליד אבא שלו וכל המשפחה.
ושמתי לב שכל שבת ככה, הוא יוצא, רואה איפה אני נגיד נמצאת בחוץ, מסתכל לשניה וממשיך ללכת בלי להסתכל אף פעם אח"כ.
מצד אחד זה יכול להיות מתוך כן רגש כלשהו ומבוכה, ומצד שני זה יכול להיות סתם דמיון שלי וכמו כל אחד שסתם יוצא ומסתכל לצדדים.
והיום, לא הייתי בחצר... הייתי בעזרת נשים בחלון, סתם ככה. וכשהוא יצא... הוא הסתכל כזה לכל הכיוונים והסתובב... כאילו חיפש מישהו.
ושוב, מצד אחד (אוך... הלוואי) היה יכול להיות שהוא חיפש אותי, ומצד שני... זה יכול להיות רק דימיון או סתם מיקריות...
מה נראה לכן?
פשוט, לרוב הוא עם ההורים ולא כ"כ מסתכל... (ההורים יודעים שפעם שיגעתי קצת את בנם והם לא אהבו את זה והם די עוקבים אחרי...)
כשהוא לבד... הוא די מסתכל וזה ממש נראה שיש לו משהו כלפי. .. אבל זה רק לפעמים, ואין שום דבר מעבר לזה...
לפעמים זה נראה כ"כ כן, ולפעמים זה נראה שאני כ"כ לא מעניינת אותו...
אוף, הייתי רוצה לדעת בוודאות.
אז... מה נראה לכן?
מרכיבה על סוסים באופן קבוע
)