שתיקה . תמיד זה ככה .למה בעצם?
אה נכון,אני מוזרה,מעצבנת,חופרת... אה עכשיו זה הגיוני .
ממש הגיוני למה כולם בורחים ממני . איך אני חושבת שיש לי חברים ושניה לאחר מכן, הם בורחים כאילו הייתי חיית טרף שרק מחפשת תשומת לב ובכלל לא,
בשר .
אה נו בטח, למה לא אמרתם לי קודם שאתם לא רוצים להיות חברים שלי? למה לא התראתם שאתם הולכים לברוח ממני בשניה שתראו את זיו פני? למה התחברתם אליי והפחתם בי תקווה, כדי שיהיה לכם צוק יותר גבוה להפיל אותי ממנו?
הרמתי ידיים, אני כבר לא מנסה להתחבר כאן לאנשים . למי אכפת שאני באמת צריכה חברים? אני נשמעת זקוקה נואשות לחברה, אולי כן אבל אתם בחיים לא תדעו מה הסיבה .
אתן לא חייבות לקרוא, אני בסך הכל ניק קטן שמפחד מעצמו . באמת,אתן לא חייבות גם להגיב אני יודעת שכאן אין כמעט מי שלי משיב ...
אז מה את חושבת לעצמך? שתמצאי כאן חברים? אנשים ?
אולי ,
ואולי ציפית ליותר.אבל יש אנשים שרומסים חלומות,בגלל שאני לא בפירמידת המקובלות .
עייפתי לחלוטין אבל עכשיו זו אני . (בעצם לא)
)