(ובכלל חשבתי שזה די מושך קונים לשים דברים מוזרים בכותרת)

האדם הזה צריך להיות לבבי וחביב. אחד שיקשיב לי גם כשאני קצת משעממת וחופרת. וגם אדם כנה. שיגיד לי "את חופרת." אבל בו זמנית גם יקשיב לי. ושידע מה לומר או מה לא לומר... ושישמור סוד אם צריך.

מה יגרום לאמון להיהרס? אם אני מבקשת לשמור סוד או משתפת במשהו אישי מאוד מאוד והוא מגלה את זה לאנשים אחרים.
או אם הוא מתנהג אלי בצורה גועלית. התעלמות, זלזול וכו.



@קול דממה ואני דיברנו על הסתרת סודות בדיוק. אני באמת מאמינה שאין צורך להסתיר את החיים שלנו. אבל לפעמים יש דברים שעם הזמן הם יתגלו ואין עניין לגלות מיד לאנשים. או דברים שמביישים אותנו למרות שאנחנו בעיקרון כלל לא צריכים להתבייש בהם...
ואדם שחושף את סודותיי מפר את אמוני, מבחינתי.

זה משהו שמאוד פוגע בי.

זה לא מה שאמרתי..
כלומר, ברור שלא עכשיו לגלות לכל אדם היי שלום הנה כל הדברים האישיים שלי.
אני פשוט לא רואה צורך להסתיר באופן כללי. זה לא עושה תחושה טובה. זה גורם לבדידות מיותרת, וחבל בעיניי

מההתחלה. ואני איתך לגמרי בדעה הזו. אבל כן חושבת שלפעמים ההסתרה נותנת תחושה טובה יותר.

דברי איתי. אני מחכה לך מהבוקר ואת שכחת אותי

כן, נכון. אבל ברגע שזה בא מתוך הסתרה מתוך פחד (לא פחד, אבל הבנת) זה כבר לא טוב

אממ אם אותו אדם יראה התעניינות,יביע משהו ,לא יהיה קר, יקשיב, יראה שאכפת לו.
הדבר שיעשה זה שישקר לי או יפגע בי .

מישהו שאתם מכירים מאוד מאוד טוב והוא עשה מעשה שאיך נאמר? איכזב אתכם מאוד...

דיברתם איתו. והוא הפנים את זה שהוא עשה טעות.

האמון שלכם היה נפגע? אם כן למה ואם לא למה?

כי הוא פגע ואכזב אותי. ואני לצערי לא ככ סלחנית.
מה שכן, לאט לאט לאט הייתי בונה שוב את האמון באותו האדם. בהתחלה לא משתפת אותו ממש ובהדרגה יותר ויותר.

נצא מנקודת הנחה שיקח זמן עד שאאמין לו שהוא הבין

אם מישהו יגיד לי שהוא מאושר וטוב לו,אטיל בו ספק של ממש.

 

פשוט לא בדרך שאת מגדירה אושר.
אולי ההגדרה שלך בלתי אפשרית ושלו לגמרי כן |רקאומר|

יש ימים ואפילו שבועות שלמים שאני קמה בבוקר ופשוט טוב!
אני אומרת את זה ממש ברצינות. בלי קלישאות וכו.
קמה בבוקר ובאמת טוב. פשוט טוב וכיף להתהלך בעולם.
ואני הולכת ברחוב ומזמזמת שיר מרוב אושר. ואני הכי לא כזאת מנותקת מהמציאות וחיה בסרט.
אני הכי עם רגליים על הקרקע, לוח שנה מפוצץ עד אפס מקום שאני זוכרת גם בראש וגם בטלפון, ושכל ישר בתוך הראש. ויש ימים כאלה.
שפשוט טוב.

ואני ממש לא חושבת שיש עניין להטיל בי או בנאמנות שלי ספק. בטח שלא בגלל שאני קמה בבוקר עם חיוך בתקופות מסוימות.

או שאת יודעת שזה זמני?

לגמרי.
אחרי שבוע שבועיים שלוש קורה משהו שמשנה את זה.
ואחר כך שוב מנוחה ושלווה.
החיים דינמיים והכל משתנה מאוד מהר.
כשאני בתקופה שמחה וטובה, אני מאחלת לעצמי שזה יישאר לנצח. אבל אני יודעת שזה זמני כי החיים משתנים. מהר. מהר מאוד.
אבל אני כן שקועה בטוב הזה לגמרי ולא חושבת מתי תגיע הסערה...

אממ לפי הדיבורים שלי עם מי שזה לא יהיה.. ולפי אם אני מצליחה להיפתח איתו אבל ממש. ולפי האכפתיות שלו..
אם הוא יפגע בי נראלי או שאני ירגיש שהוא לא אמיתי כלפי..

שקר

אם ממש מעניין אותך אין לי בעיה באישי

מברכת אותך שיהיה לך כוחות לזה