צריך להעלות דברים לפעמים

אבל @קול דממה בחייאת אל תשאירי לי להתמודד לבד!!!!!!!!!!!!!

פעם הבאה ארגיש צורך לכתוב משהו אחר ואדאג לזה

לא כולם כמונו, מקבלים אמונה וחינוך חב"די מגיל קטן....

וגם אם כן, לגיטימי לחלוטין לשאול..

זה המיוחדות בחב"ד, שמותר לשאול. ברוב המקומות האחרים מונעים שאלות...

מקווה שהייתי מספיק ברורה..

בס"ד

 

למה

נמ

כי נתנו לי הוכחות מעניינות לקיומו

כי חונכתי להאמין בו

כי אני מרגישה אותו

כי אני לא יכולה שלא (ונורא ניסיתי)

זו תשובה מעולה אבל רלוונטית רק כלפי הסובייקט.
לגבי התשובה הראשונה, את מרגישה מחויבת כי הוא קיים?

גם אני קיים ואת לא מחויבת לשמוע לי. למה את מחויבת לתורה ומצוות?

בס"ד

 

זה יותר מרוכב כבר

אני יודעת שאני אמורה להיות מחיובת

ומשתדלת להתנהג בהתאם

אני לא מרגישה ככה אבל

אני מרגישה שאם אני עושה את מה שהוא 'מבקש' זה כי אני אוהבת אותו

וממלא זה קצת מחליש את קיום המצוות שלי

 

עליתי פה על מוקש

זה לא עונה על השאלה.

בס"ד

 

אמרתי בפירוש שאני לא מרגישה מחויבת

אני יודעת שהתפיסה הדתית כורסת שאני כן אבל אני לא מרגישה ככה

למה את מקיימת מצוות?

בס"ד

 

אני מקיימת מצוות כי אכפת לי מה'

(ואופ כי זאת לא תשובה טובה ולא ככה דתיה טובה מתנהגת אבל)

לצערי יוצא שבדיוק כמו שאני אעשה כבקשתה של אמא שלי אני אעשה כמצוותיו של ה'

אני אוהבת אותו זה הכל

אני לא יודע אם אני יותר מקנא בגישה הזו כבנאדם מאמין או בז לה כרציונל

אבל היא לא קיימת כשיקול

בס"ד

להתעלם מהם זאת טעות

כלומר חזרנו לשאלת הסובייקטיביות

בס"ד

אם אתה שואל מה עומד מאחורי פעולה אתה צריך להיות מוכן לקבל תשובה של רגשות

(אתה כן יכול לשאול מה גורם לרגשות)

כן זה טעות בניסוח אני מכיר ברגש פשוט הוא גם בא ממני שלא קיים בשווה אצל כולם

בס"ד

 

ולהתכחש לו זאת מחלת נפש +-.
עכשיו אין לי כוח להתעמק בפרטים, אבל אם זה מועיל לך אז תהנה.

אם מתייחסים למחלת נפש כאל משהו שסוטה מהנורמה.

אם הנורמה היא להאמין אז כן, הוא חולה.

אבל אם לא?

אתה מנסה למצוא מקור לוגי - רציונלי להתחייבות. זו פשוט טעות מושגית. אתה לא יכול להשתמש בכלים אנליטיים כדי להשיג התחייבות מכיוון שאין יש חיצוני שהוא ההתחייבות, אין התחייבות אובייקטיבית (זו לא טענה פילוסופית, פשוט אין דבר כזה, אלו מילים חסרות תוכן). המקור של התחייבות למשהו (כמו שגם ניתוח לשוני של המילה מראה) הוא פנימי לעצמי ומקורו הוא מהרצון. הרצון הוא פועל יוצא (בין השאר) של הרגשות שלנו ושל האופן בו אנו תופסים את העולם. לכן, כאשר מדברים על סיבות לעשות משהו, מאוד הגיוני לדבר בשפה רגשית ולא בשפה לוגית.

בגלל שהוא יצר אותנו

בגלל שהוא מכוון הכל שיהיה לנו הכי טוב שאפשר.

בגלל שכל תכליתנו בחיים זה לעבוד אותו.

בגלל שהוא אבא שלנו, ואנחנו הבנים שלו

בגלל שהוא ככ אוהב אותנו..

 

מי אמר שהוא יצר אותנו?
מי אמר שהוא מכוון הכל שיהיה לנו הכי טוב שאפשר?
מי אמר שכל תכליתנו בחיים זה לעבדו?
מי אמר שהןא אבינו ואנחנו בניו?
מי אמר שהוא קיים,
גם אם הוא קיים, מי אמר שהוא אוהב אותנו?

זה בעצם להוכיח את האמונה שיש לנו בו!!!

וגם המסורת!!!

ומה היה לפני כן????

הם לא האמינו בכלוםם!!!!!!!!

ולנו יש את התורה שמתארת לנו בדיוק מה היה לני אברהם אבינו

יש לך שאלות חשובות ואני ממש פוחדת לא לענות נכון!!!

וגם להם יש את הקוראן שמתאר להם בדיוק.

ומפה זה רק האמונה!!!!!!!

איך אומרים??

האמון הוא הדבר הבסיסי לכל דבר!!!!

מן הסתם את טוענת שהקוראן הוא המצאה של מישהו..
מי אמר שהתורה לא?
 

(ובעצם, אולי חבל שאני שואל את השאלות האלה כאן),
|שותק|

אולי יום אחד מישהו ינפץ לנו את האשליות ויראה את הכללל!!!!

אבל גם לי יש שאלה אחת אלייך!!!

אתה יכול להסביר לי את העובדה שעמ"י 

שהיה בגלות 2000 שנה

וחזר לארצו

המון אבל המון עמים רצו להרוג אותו

אבל בכל זאת הוא חי וקיים ובעזרת ה'!!! הוא יצליח לשרוד עד לסוף כל הימיםם!!!

סוריה לבנן עזה

בעצם אם הם היו רוצים הם היו יכולים להשמיד אותנו תוך שנייה נכון?? יופי!!!

37 תילי סקד נפלו על ישראל(!!!)

והנזק מזעריי!!!!!!!!!!!!!

אתה יכול להסביר לי את העובדה איך לא כולם מתווו???????

כאן רואים שיש התערבות מלמעלה!!!!!!!!

 

יש לי סיפור קטןן

שקרה לי לפני יומיים

אח שלי בצבא והוא שכח את הנעליים שלוו

אל תישאלו אותי איךך!!!!!!!!

זה היה על הבוקר לפני שהתפללתי אפילו!!!

קיצור הייתי צריכה לעלות לטרמפ למודעין לרכבת ולהביא לו אותם!!!

מה אני יומר לך?????

לוא פחות משעתיים וחצי אני מחכה שם ואפילו אותו אחד איןן!!!!!!!!!!

עד שקראתי לאחותי שתחליף אותי להתרעננות

הלכתי הבייתה אחרי חצי שעה אחותי חוזרת

והיא אמרה שהיא מצאה טרמפפ וכבר חזרהה!!!!!!!

אני שאלתי אותה למה לך זה היה תוך שנייה ולי זה היה שעתיים???

עד שהגענו למסכנה שהיא התפללה ואני לאא!!!!!!!!!!!

 

 

סוגדת למי שקרא את זהה!!!!!!!!!!!

א. את מדברת על אלוהי היסטוריה, על זה אני רוצה לשאול שתי שאלות, אחד למה בעצם מעמד הר סיני מחייב אותך?
ב. למה את חושבת שהאל לא עבר לתמוך בנצרות כמו שהם טוענים או במוסלמים?
ג. עשי לי טובה, הסיפור הזה לא קשור לכלום. אולי זה כי לא היה רכבים ופתאום אצלה היו?

אז אם אתה רוצה אז בפרטיי....

למרות שאני לויודעת אם אני ידע להביא לך תשובות על הכלל

 

למה זה מעניין, עושה רושם שלא רק אותי, צריך אישור מנהלים?

זה ממש חשוב לשאול שאלות!!!!

א. כי הוא הדבר שדרכו קיבלנו הוכחה חותכת.... ואם יש לי דבר מול העיניים אני מאמינה..... ואי אפשר לזייף את זה כי זה מיליוני אנשים! ומתישהו זה היה מתגלה אבל זה אלפי שנים!

ב. יכול להיות שהוא עבר - רק שהוא הבטיח שהוא לא יעבור וגם הוא אבא שלי! ואבא לא נוטש את הילדים שלו! ואם (עקרוני - הוא לאאא) הוא עבר למה אני לא יכולה להישאר איתו? הוא עזב אבל אני נישארתי! כמו להבדיל בשלושת הנערים - אמרו הם עדיין חלק מהמשפחה - כשכותבים מי המישפחה הם שם... בקבוצות ווטצאפ הם שם וכו..

ג. הייתי מסכימה איתך אבל זה לא סיפור אחד זה הרבה והרבה מאוד... אז הגיונית זה כבר חייב להיות מכווון

אבל לנו איך אומרים???

פי 18 !!!!

@עולה על הכל????

המסורת היא האמונה שאיתה גדלנו וחונכנו!!!

אם לא הייתה מסורת לא היה את ההמשכיות!!!

@נגרינסקי

 

 

לא רוצה לסכסך או משו..

רק נתנה הדגשים אחרים ביהדות.

 

כמו שתנועת המוסר לא המציאה דת חדשה.

עד כמה שאני יודע אף אחד היום לא מחרים את החסידות.

בישיבות הכי לטאיות לומדים היום גם חסידות.

 

לעומת נגיד הרפורמים.

שרשור ארוך מדי...

אנחנו מאמינים כי הוא יצר אותנו והוא יצר אותנו כי אנחנו מאמינים?

כי לא נראה לי שהגיוני שאדם סובל כ"כ בחייו ללא מטרה 

או ללא עתיד מסויים.

 

זה בגדול, למה נהיה לי עם קו מתחת?

על אנשים שכשלו עסקית? על אנשים סובלים ללא הצלחה בסוף וללא אמונה?

אם אין לו המשך או מטרה כלשהי?

למה לסבול סתם

ואם יש לי תכלית ואני סובל למה לא להתאבד?

אבל זה מבחינה אמונית

זה הכל

 

אני לא אפרט מה אני חושבת על התאבדות כי זה לא טוב לאנשים פה

אבל בקצרה,אדם שהתאבד זה אדם שלא יודע או מפחד להתמודד עם המציאות.זה אדם פחדן.

חוץ ממקרים של ילדים וכו

אבל בידיעה-רק ה' יודע מה המטרה של כל אחד כאן.

בעקרון,ליהודי בכללי זה לגלות את מלכות ה' בעולם.

אבל לכל אחד דרך שונה.

וכן!

הרבה פעמים הדרך למלא את השליחות זה לא להתיאש!!

גם אם המצב באמת,אבל באמת נראה גרוע ורע!!

 

 

 

 

בהצלחה לכולנו..

כי נוח לי להאמין בו.באותה מידה אם היו קוראים לו שם אחר,ולא הייתה תורה,הייתי מאמינה.
הוא מחברת בשבילי וזהו.

לא נראה לי סביר שלא

וככל שאני לומדת יותר זה נראה לי סביר פחות ופחות.

אז חיכיתי שמישהו יגיב במקומי ובאמת ימל עשה את זה נהדר.

אני כמו @כישוף כושל

גם אם לא הייתי מאמינה דווקא בה'

אני חושבת שהייתי מאמינה במשהו, כי אני חושבת שבנאדם חייב לחיים שלו

להאמין.

הרי רגש אמונה יש. כלפי בני אדם, כלפי עצמך וכו',

ומאיפה השורש של זה מגיע?

חוץ מזה שלאורך ההסטוריה כל הזמן אנשים האמינו, במשהו או בכוח עליון

כי יש דברים שאין מה לעשות, לא נראים בכוח הטבע. ואם כל העולם מאמין במשהו,

סימן שיש משהו. לא חושבת שכולם נבערים מדעת או טיפשים שרוצים להאמין סתם בשומדבר. 

 

למה בה' דווקא אני מאמינה?

כי כל שאר הדתות הן די בולשיט, 

כלומר.

גם ביהדות יש דברים לא הגיוניים ודברים שלקוחים מעבודה זרה,

אבל האלוקות נראית לי אמת כי:

אני לא מאמינה שלאלוהים יכולים להיות יצרים ורגשות כמו אצל הנוצרים והמוסלמים,

דבר שני התורה שניתנה לנו די מתיישבת לי עד עתה עם ההיגיון.

 

דבר שלישי אני אוהבת שביהדות אפשר לשאול שאלות.

 

אבל לא בטוח לי עד כמה יצרת אל ועד כמה יש לך אל.
בטח שלא הובן לי חילוק שאר הדתות מהיהדות, לכאורה יש לנו את אותו האל..
את ב. לא הבנתי, מה לא מסתדר עם האיסלאם? ג. מה ר נחמן היה חושב על מה שכתבת ומה היה חושב עליו יוחנן פאולוס?

ב. לא הבנתי מה זאת אומרת שהתורה מתיישבת עם הלב
ג. מה ר נחמן היה חושב על זה שמותר לשאול שאלות לעומת יוחנן פאולוס?

לנוצרים- הוא אהב את מריה 

אצל האסלאם הגן עדן שלהם מלא בנשים

לפחות הם לא היו גייז זה כבר טוב

 

מסתומרת? שזה נשמע לי הגיוני כל הציווים וזה

 

אין לי מושג מי הוא ומה רבי נחמן חושב

עניתי מה אני חושבת

הבשר עודנו בין שניהם ובערה אש ה וכילתה אותם. גם לנו יש גן עדן.

נשמע לך הגיוני להרוג עמלק ? נשמע לך הגיוני שאונס נערה חייב להתחתן איתה ולא יכול לשחרר אותה? יש הרבה דברים קשים

ג. ר נחמן אמר שאסור לעשות מחקר באמונה

וכן, וכן.

ג. אז אני לא מסכימה איתו

יצרת דת בה את קובעת חוקים וכללים ומי שלא בחוץ, את לא מסכימה איתו והוא הטועה

איך ב נשמע הגיוני?

רבנים

גם אני אישיות וגם לי יש משהו שנקרא חשיבה עצמית.

 

איך? וואו היה על זה שרשור שלם בבת מלך.. 

הרבנים הם אלו שקובעים מה הדת גם אם בשם חשיבה עצמאית לא תסכימי איתם..

אם כאדם חושב עצמאי תגידי שילר אוכלים חזיר נאכל חזיר כי אדם עצמאי חשב את זה

זה לא ליצור דת יש מספיק גדולים שאמרו שצריך לחקור באמונה כמו רבנו בחיי, רס"ג ועוד.. יש אפילו שלומדים שזו מצווה מ"אנכי ה' אלוקייך"

אונס נערה חייב להתחתן איתה רק אם היא רוצה. וזה הגיוני מאוד בעולם שבו אף אחד בערך לא רוצה להתחתן עם נשים בעולות.

מי שלא מרגיש/ה מספיק חזק באמונתו לא חושבת שכדאי שיקרא את השירשור הזה.

לא חושבת שרוצים להוביל פה לכפירה.

וככשואלים שאלות לא נכונות, את האדם הלא נכון, בזמן הלא נכון זה עלול להיות לא טוב.

 

 

אדרבה, שיקראו ויפתחו לעצמם דעה.

 

ויש שאלות שצריך לשאול בגיל מסוים, ושאלות בגיל אחר.

ויש אנשים שבכלל לא עולה להם השאלות האלה עד שהם רואים אותם.

וזה חבל להתחיל לפתח ספקות אצל אנשים רק בגלל פה.

לפתוח הכל ולשאול ולבעוט ואז להתיישב נורמלי בסוף.

מותר לשאול! זאת הגישה של היהדות, לכן אני כ"כ אוהבת אותה

את יודעת כמה שאלות אני שואלת?

 

למי שיש ספק וזה יציק לו הוא יברר ויגיע לעולם מהמם שנקרא אמונה 

ההבדל שאני לא חושבת שכולם יודעים לענות תשובות

ואני חושבת שכל אחד צריך לחשוב לבד על השאלות שלו, לא לחשוב על שאלות מאנשים אחרים.

אולי הם יודעים שזה מהפחד

אז שיבררו ויבררו לעצמם את הדרך הנכונה להם לחיים

 

בחייאת, אני רוצה לקבוע לעצמי את הדרך חיים לפי תשובות של מישהי בת 14 ואפילו לא מישהי בת 18.

ממש לא.

וזה גם נראה לי לא נכון בכלל.

 

ואת חושבת שכאן, עם האנשים שכאן, בפורום ולא אחד על אחד, נכון לברר למה אני לא חילונית או נוצרית?פחות ניראה לי.

 

ואת חושבת שמישהי שבטוחה שהיהדות היא הדרך הנכונה ביותר ופתאום מעלים שאלות לגמרי הגיונית תיהיה עם אותו רמת ביטחון? אני פחות.

ואם היא בוגרת מספיק אם יש לה אמונה חזקה 

היא לא תאבד אותה כי מישהו לא מאמין

ושאלות לא גורמות לא להאמין..

מה הבעיה בשאלה?

ועוד

שאלות לא נכונות, שלכאורה לא היו אמורות לעלות

(ואם כבר עלו כאלה שאלות אני בעד לשאול. ממש בעד, אבל נגד לעלות בכח את השאלות האלה)

למה לא? כי אני לא חושבת שהגוף שלי שייך לי 

למה לא תפרטי?

שאלות זה דבר טוב ולא אמורים להדחיק אותם!

לכל דבר יש מקום וזמן

אקונה מטטה,
בגלל זה אני שותק..

וואי אבל בא לי לדעת מה אתה חושבב!!!

מזה שאלות לא נכונות?

מי שמעוניין שישאל..למה לא?

 

יש אנשים שלא יודעים לענות(מחילה מכל מי שענה)

יש אנשים שיכולים להטעות.

 

 

 

אנשים עונים מה שנראה להם..

וגם אם לא, לא חושב שזה קשור לשאלה שנשאלת..

ועוה למה שהשואל התכוון

 

אז לא הבנתי את השאלה, אשמח שתסביר.

אני לא יודע למה השואל התכוון..מוזמנת לשאול אותו ניראה לי..בכל מקרה אם אין תשובה מספיק נכונה או ברורה או משו זה לא מפוגג את השאלה והופך אותה לשאלה לא נכונה

 

ניראלי אבל שהוא סתם רוצה לראות סיבות למה אנשים מאמינים או לעשות פרובוקציה..בכל מקרה לא יודע כמה זה רע או פוגע..

כשמדברים עם בנאדם אחד על אחד אפשר לנסות קצת יותר להבין אם השואל מנסה להקניט או להבין.

זה ברור לי, אבל תשובה לא נכונה יכולה להוביל לכפירה.

 

הוא כן, אבל אנשים מתחילים לפתח פה דיונים קצת יותר מעמיקים מזה.

יש דיון אז למה לא..אני חושב שיש לאנשים מסננים מסויימים שלהם. לא לומר ככה זה קצת לשים את האמון באנשים איפושהו בנקודה נמוכה מאוד שאני לא חושב שככה צריך להיות..גם סהכ הדיון מתנהל סבבה אז למה לא

סתם כתבתי אזהרה.

 

 

בכל מקרה, יום יבוא יימאס להכניס אל למשבצת האימננטי טרנסנדטלי ויהודי מחפש קצת פשטות ואמונה תמימה והוא מוצא אותה פה.

כן, גם אם נפגעת שהוא לא חבדניק הכל בסדר יש עליו עדיין חלות שם אדם

זה שאלות שצריך לשאול ואני לגמרי בעד.

הכל תלוי בזמן ובמקום.

 

 

אני ממש לא חבדניקית, יותר מתאימה למשבצת הליטאית.

אבל לתורה (שהיא האמת לדעתי) יש 70 פנים...

אני שאלתי על האל הפרטי של כל אדם הוא חייב לדעת ולענות

אני יודעת.

פשוט התפתח פה לדיונים מעבר לאל הפרטי של כל אדם

האל הוא אחד.

התפיסה היא אישית

הכל הוא פרטי שלי ופרטי שלך. הוא פרטי בגברא וציבורי ויחיד בחפצא

פרש גברא וחפצא

אולי זאת הסיבה שאני לא עשיתי את זה אף פעם.

כי אני מרגישה אותו איתי, קמה בבוקר, איך קמתי? מי שם בגוף שלי נשמה? ה', אני אומרת לו תודה ומרגישה אותו , הוא בתוכי, הוא חלק ממני

ומה את עושה ברגעי משבר וקושי?

ברגעי משבר אני מרגישה את החיבור איתו יותר חזק, אני מרגישה שהוא נותן לי את הכוחות, עושה אותי חזקה להתמודד בגלל שאני ראויה לזה ואני מספיק חזקה

 

 

לא להגיד לך שזה לא קשה, אבל כשאני מיישרת מבט לשמיים ואומרת לו ה' זה קשה לי, תן לי עוד כוחות ואני מרגישה שתפילתי נענתה אני באמת יכולה להרגיש את ה'

ומכיר אותך יותר טוב מכולם.בלי שקרים ובלי מסכות ותמיד הוא לטובתך..עזוב את כל האמונה,תחשוב עלזה זה ממש מעודד

אבל לפעמים זה ממש מפחיד!!!

אם כדי לשמוע תשובה שתספק אותך או סתאם כדי לשמוע דעות ומחשבות של אחרים

אם יש קשיים ה' הביא אותם עליך , לנסות אותך בגלל שאתה יכול להתמודד עם זה

בגדול, זה למה - ההוכחה.

 

לא בטוח שאמשיך להגיב, אני לא פה כל כך לאחרונה (אבל בשבילך אני תמיד זמין בממצב ).

השאלה לא נוסחה טוב. בעיקרון היא הייתה צריכה להיות למה אני מחויב אליו

ולשאול תצמך למה באמת אני צריך להיות מחויב אליו.

אני עונה רק מסביב

אבל היא חייבת לבוא אחרי השאלה ששאלת, וגם התשובה אליה כרוכה בתשובה לשאלה הזו. אז טוב שהיא לא נוסחה טוב.

 

אם לנסות לשמוע קצת מעבר ללשון השאלה אני מבין שיש פה בעצם שתי שאלות שונות:

א. למה אני מחויב לו.

ב. למה זה מעניין אותי.

 

א. אתה מחויב מוסרית - הוא ברא אותך למטרה מסוימת ולכן אתה מחויב למלא אותה.

(מה זה מוסר? מי קובע מה מוסרי? למה מוסרי למלא את הייעוד שלך? למה אני מחויב מוסרית אם לא אני בחרתי להיברא? - אין לי כרגע זמן להרחיב, אולי אחרי המבחן מחר בלילה )

 

ב. נניח שזה מוסרי, מה אכפת לי? למה לי לעשות מה שמוסרי ולא, למשל, מה שבא לי?

ההנחה היא, וכך גם נאמר בתורה (שהמחוייבות אליה / האמונה בה היא עוד שאלה), שמילוי הייעוד הזה הוא גם מה שבאמת לאמיתה טוב לך - וזאת בכמה מישורים (שגם בהם אין לי זמן להרחיב אבל) שהעיקרי שבהם מתחבר לנקודה הקודמת - עשיית האמת מפני שהוא האמת כי לכך נוצרת.

 

 

ויכמ''ל, והזמן - אז''ל.

אשמח לדעת אם זה מספק אותך ואם לא אז למה.

@מאיר.

נוטה לומר שלא. הוא ישנו, את זה הוכחת, הוא נתן תורה - סבבה.

למה אני שנולדתי למציאות קיימת אחרי יציאת מצרים ומציאות הרבה יותר מפותחת צריך שקיבלנו אותה עדיין צריך להיות מחויב לציווים שניתנו לפני 3330 שנה.

הוא ברא אותי? גם אם הוא היה מאוד רוצה בלי בני אדם זה לא היה קורה.טוב כלומר היה קורה ועדיין... אני מחפש סיבה כלשהיא שהיא לא אינרציה למחויבות שלי ולא מוצא.

זה לא היה מטריד אותי כל כך אבל שמתי לב שאין לי תשובה טובה אז שאלתי פה.

לגבי הרלוונטיות של התורה לימינו. נכון?

שתי התשובות שעניתי לך לגבי המחויבות הן סיבות עצמיות, שמעבר להיות נכונות כשלעצמן (ומתוך כך) הן גם מספקות מוטיבציה שכמובן אינה אינרציה.

(ב'מציאות קיימת' ובחלוף הזמן מיציאת מצרים אתה רומז לעניין הכרת הטוב - זה דבר שאני לא הזכרתי כגורם חיוב)

המחויבות עדיין לא נפתרה זה שהוא נתן תורה ואבי אבי אבא קיבל לא אומר שאני קיבלתי.

א. אני עוד לא מדבר בכלל על התורה (או היהדות בכלל), קודם כל עצם תהיה סגור על עצם המחויבות. אח''כ נמשיך הלאה.

ב. התשובות שעניתי לך רלוונטיות בכל זמן בלי קשר לשאלה כמה זמן עבר מבריאת העולם, מיציאת מצרים או ממתן תורה.

מחויבות לא אמורה להשפיע עלי בגלל היוצר.

גם אם זה אמת לאמיתה שזה טוב, אם אין הרגשה פיזית כזו מה זה שווה?

לבנות עולם שכולל את כל המורכבויות שאתה מכיר, אבל לא לכתוב תורה שתהיה רלוונטית 3300 שנה אחרי שהיא ניתנה?

(זה לא מי יודע מה הרבה זמן)

ב. זה שהאל בנה הכול לא אומר שאני חייב לציית להכול.

הראשונה היא רק תנאי כניסה

תמימות יותר מהמבט החוקר שלי

אם יורשה לי, פשוט מעניין..

ונראה לי שפה זה התחלה טובה לחזור למתיקות של אמונה תמימה בלי מילים גבוהות ומושבים מורכבים

אבל אתה 'חוזר למתיקות של אמונה תמימה' כדי להפריך אותה עם מילים גבוהות ומושבים מורכבים. (מושבים?)

הלכתי אתמול לישון ואז עלתה בי ההבנה שאני לא בסדר בכלל, במקום לקבל את מה שרציתי מכם דאגתי שתקבלו ממני וזו טעות ואני אקח מחדש את התשובות ואעבד אותם עם עצמי

ה'אתם' הזה לא שייך אליי

אני לא מאמינה באמונה תמימה

אני כן מאמינה שאם למישהו האמונה התמימה עושה טוב לא כדאי שאהרוס את זה.

תמימה כ"לא בעלת ז'רגון מתנשא וגבוה"

ואני די בטוחה שלטרמינולוגיה אין קשר לביטוי.

בדרך כלל כשאומרים אמונה תמימה מתכוונים ללהאמין כי ככה.

זה בדיוק האופציה הראשונה, אני לא מחפש משו בוסרי ולא מעובד, אני מחפש תשובות טובות

אפשר להוריד משלב אם מתאמצים.

לאמונה התמימה אין תשובות טובות כי היא לא מאמינה במתן תשובות, טובות או רעות.

ועשה מניפולציה ככ ברורה וחדה שזה פשוט מגוחך.

והוא לא שאל את זה בפרובוקציה

ואני לא שואל בגללו

ושחנוך דאום עשה מניפולציות בסרט
וכל הקטע שכנראה זה עובד על אנשים וזה מטומטם ככ

א. כל מי שמתעמק אפילו קצת בטבע יכול להבין שהדבר לא קורה סתם כך ללא יד מכוונת
ב. הר סיני שבו ה' נגלה על הר סיני ומשם המסורת וכו

שאלת למה אני מאמין

אני מרגישה אותו כל כך חזק שאני לא יכולה להתעלם מזה.
אני מחויבת אליו כי אני רואה אותו בכל פרט בחיים שלי. אני שמה לב לנוכחות שלו וחיה את הטוב שלה.
אני לא חושבת שיש עבורי דרך אחרת.

ככה

(סליחה)

שהתשובה שלי מסבה לי אי נוחות מסוימת בשל חוסר הרלוונטיות שלה לבא מבחוץ. ובכל זאת, זו התשובה הכי מדויקת, אמיתית וכנה שהייתה לי, אז אני עומדת מאחוריה)

נעבוד על שיפור בעניין.

עד מתי וזה...
קיצור, לעניין.
המושכל הראשון הוא שלא ניתן להוכיח את קיומו של א-לוהים. המון אנשים מאוד חכמים, מהרמבם ורסג עד דקארט ושפינוזה (אולי הוא ספציפית דוגמא פחות טובה) דרך אנסלם ותומאס אקווינס ניסו לעשות את זה. ההוכחות של חלקם החזירו כמה שנים, אפילו הרבה, בסוף כולם נפלו. עד כאן החדשות הרעות.
החדשות הטובות הן שאי אפשר בעצם להוכיח כלום (אולי חוץ מאת היותנו קיימים, וגם על זה יש מי שמערער) ולכן, אם יש לנו טיפת שכל, אנחנו גם לא מנסים להוכיח, אנחנו עוברים לדיבור בשפה אחרת.
יש שתי בחינות בהעלאת טענות בעד קיומו של א-לוהים. ניתן להעלות טענות בעד א-לוהים בורא העולם (א-ל טרנסצנדנטי) וניתן להעלות טענות בעד א-לוהים נותן תורה (א-ל המתגלה בהיסטוריה).
לגבי הא-לוהים בורא העולם יש טענות לא רעות. החל מהטענה הקוסמולוגית הקלאסית לגירסותיה השונות (כשהיא מובאת הטענה ולא כהוכחה) ועוד חוסר הסבירות בטענה שבכל מקרה (מה שימ"ל אמר, אם אינני טועה). דומני כמי שמעיין בטענות אלו מגיע למצב בו כפירה בא-לוהים דומה לכפירה בחוש. אפשרי, אבל מגוחך.
העניין הוא שהא-לוהים הזה הוא לא מעניין (במחילה מכבוד תורתו). הוא יכול להיות גם הא-ל המנותק האפיקוראי. מה שמעניין מבחינתנו זה הא-ל נותן התורה.
הטענה המרכזית לקיומו של א-לוהים זה היא מעמד הר סיני, או יותר מזה - ההיסטוריה היהודית. אני חושב שבמבט על (שנמצא בתוך הקשר כמובן, אין בכך פסול) ההיסטוריה היהודית ככללה די מעוררת אמון. אפשר להתווכח על זה.
בנוסף, ואל יהיה קל בעיניהם, ניתן לטעון שאפשר לראות את יד ה' בהיסטוריה. כאשר גולת הכותרת היא תום הגלות וחזרת עם ישראל לארצו.

ואל טרנסנדטלי לא אמור לספק אותי ולגרום לי מחויבות אליו

אם קיים אל שברא אותך ואת כל מה שמסביבך זה לא הופך אותך אוטומטית למחוייב לו?

ולו רק מאותה סיבה שחנון עושה את מה שבריון הכיתה דורש ממנו.

יש קפיצה מסוימת בין אבא רחום לבריון עריץ. אבל אני מסכים אלא שבנקודה הזו אני תוהה האם יש ערך לקיום כי מכריחים. זה 180 מעלות ממה ששירה טענה ועדיין גם בזה אני לא משוכנע

הצד השווה בשניהם הוא הכל-יכולות שלהם (עם ההתאמות הפרופורציוניות הנדרשות)

 אן לי מושג מה שירה כתבה אבל אני לא אמורה להסתדר אתה.

בנוסף, אמרתי 'ולו רק' כדי להדגיש שזו טענה ברמה די נמוכה.

 

אהבה לבדה אינה עומדת כי אין בה מחויבות. היא אגואיסטית.
נראה לי שרק כאשר קיים ממד היראה ניתן לאהוב באמת. וזו כמובן תצטרך להיות יראה גבוהה, יראת כבוד.

הרי על מה נשענת האהבה? על הטוב והאמת שאדם מוצא בדבר. ואלה בהכרח מחייבים - במובן של יראה.

כך לענ"ד (יש מצב שעוד צריך לעבד)

ולא כי היא מחייבת מצד הכרת אמיתותה.

אם אני תופס אותה כמחייבת כבר יש בה ממד כלשהו של יראה ואז זה נכון בעיניי.

מה זה אומר "מחייבת מצד הכרת אמיתותה"?

בכל מקרה, נראה לי אהבה זה הרגש שמכיל מחויבות. תחשבי על אהבת בעל ואישה, אהבת הורים לילדים, כולל המון תחושת מחויבות לצד הנאהב.

ומשכך אני חשה מחויבת אליה.

אני חושבת שכל השאלה היא מהי עמדת הנפש היסודית - מחויבות לאמת, או נוחות של אותה תפיסה.
אם זה מגיע מתוך מחויבות זה כבר כולל ממד בסיסי של יראה.


(אוף. נראה לי איבדתי את ההקשר)

ומה הקשר בינה לבין מחוייבות. אני אשמח לדוגמא (כלומר - מושג כלשהו שמוכר לאמיתתו שמוביל ממנו מחוייבות)
(נראה לי יש פער בשימוש שלנו במילים...)

כאשר יש לאדם וודאות לגבי אמיתותו של דבר מסוים הוא חש מחויב אליו

והוא לא חייב, הוא מעדיף, על פני האלטרנטיבה.

וכמו שהגבתי למאיר זו טענה ברמה נמוכה.

לא הבנתי את מה שכתבת בתוכן... מי לא חייב ומה הוא מעדיף?

החנון כמובן. הוא לא חייב, הוא רוצה.

הבאתי את הטענה הנמוכה כי היא הפשוטה ביותר להסברה. השאר מורכבות יותר ואני לא יודעת אם אצליח להסביר אותן בכלל.

ולא מגורם חיצוני. מש"ל

למרות שקצת קשה לקרוא לזה 'רצון'.

יותר כמו 'פחד' אולי.

העניין הוא כזה. האדם קולט את הנתונים של הסיטואציה מבחוץ, שוקל את ההשלכות של כל צד, ולאחר מכן מחליט מה הוא בוחר מבין כל הצדדים.
הדבר החשוב שיוצא מכאן הוא שגורמים חיצוניים יכולים לשנות רק את העולם שבחוץ, לא את עצם סידרי העדיפויות. הסדרים האלו הם ברשות האדם באופן טוטאלי

טוב. לגבי זה אני מאוד לא מסכימה איתך ויש לי תיאוריה שלמה בנושא

|כחכוח| @ימ''ל

אבל אין לי כוח לפתוח את הנושא שוב, אז נצטרך להסכים לא להסכים

זו שאלה אחרת, אתה יודע... ולא קשורה במיוחד. לא באופן ישיר.

ולגבי ההיסטוריה. תלוי בנקודת המבט, כמובן. אתה בטח רואה לנכון להתסכל ב"משקפיים אובייקטיביות" ו"רציונליות". זה לא הכרחי כלל.
אבל שוב, כל זה לא העניין אם אתה מחפש מחויבות, דבר כזה יקח את הדיון למקומות אחרים. אשמח אם תנסי את השאלה מחדש

אתה רוצה לספר לי על ההיסטוריה של העם הכי רדוף ומישל בהיסטוריה? שואה, פרעות, מסעות צלב..

זה אל ההיסטוריה??

'מכוון את ההסטוריה כך שתעמוד לצד העם החביב עליו'

זה שהוא אחראי על ההיסטוריה לא הופך אותה למתוקה ונחמדה. רק למעשי ידי האלוקות.

ולמה זה טיעון רלוונטי

ממה שהבנתי אתה משתמש בחלקים הרעים של ההיסטוריה כדי לערער על הטענה שהיא אלוקית.

מה שאני אומרת הוא שאין סתירה.

(באופן כללי, קצת מתסכל לנהל דיון עם מישהו שבורח באמצע.)

אני לא באמת יכול להיות פה יותר מדי בכלל עיסוקים שונים אז באמת קשה לנהל דיון ככה בנוסף אני לא מבין איך זה עובד ומי ענה על מה וזה מתסכל.

בכל מקרה, אני לא שואל על קיומו של האל, אני שואל על מחויבות אליו. זה שהוא תמידי לא אומר שאני מחויב אליו. לא?

התת-דיון הנוכחי עסק באלוקות כפי שהיא מתבטאת בהיסטוריה, ולכן מה שכתבת לא ממש קשור. זאת שאלה אחרת לחלוטין שהזכרת במקום אחר.

כשתהיה פנוי וקשוב יותר אולי יהפוך לאפקטיבי.

 

יש עניין אחד - קיום האל. במישור הזה נאמר מה שנאמר על אל ההיסטוריה. ויש מישור שני, מישור המחוייבות לאותו אל (שאלה זו מניחה, מן הסתם, שהוא אכן קיים...)

לעניין הראשון, לתגובתך, כנראה לא הבנתי אותך בהתחלה נכון. אני חשבתי שהתכוונת שסיפור ההיסטוריה היהודית לא אמין בעיניך. כעת אני מבין שהאל כפי שהוא (לכאורה) מתגלה לא אמין בעיניך (שזו באמת טענה ששייכת למישור הדיון השני). אז ככה, לא אמרתי שכל מה שקורה בהיסטוריה מסובב מה'. אמרתי שקרו אירועים שבהם אפשר לראות את יד ה'. אלו שני דברים שונים. כך או אחרת, זה נמצא בכלל במישור הדיון של שאלת הקיום, שהיא אינה המרכזית כאן.

לעניין היותר משמעותי. אתה מחפש סיבה למחוייבות, כדאי קודם כל להבהיר כמה מושגי יסוד.
א. הדיון בשאלה זו אינה פילוסופי-אונטולוגי כמו השאלה הראשונה אלא קיומי וממילא כל השפה צריכה להיות שונה.
ב. מחויבות למשהו היא אף פעם לא חיצונית אליו. אין מחוייבות אובייקטיבית שניתן להשיג בשכל. מקורה של המחוייבות הוא רצונו של האדם.

לאחר ההקדמות האלו אומר בקצרה שאנחנו נפעלים על ידי האובייקטים בעולם על פי האופן בו אנו תופסים אותם. במילים אחרות, אנחנו תופסים משהו בצורה מסויימת, והתפיסה הזו מעוררת בנו רגש כלפי אותו הדבר. השכל רלוונטי במישור ההכרתי, לא במישור של הרגש כלפי הדבר המושג.
זה אומר שמחוייבות לא-לוהים נולדת מתפיסה מסויימת שלו. בגדול התפיסות האנושיות בזה מתחלקות לשלוש (ע"פ סדר):
יראת העונש - א-לוהים גדול, חזק ומפחיד ויהיה ממש לא כיף למי שיוכל נגדו ולכל כדאי לעשות את מה שהוא אומר
יראת הרוממות - נובע מתפיסה של הנשגבות של א-לוהים והתורה ביחס לאדם. מה שיגרום לאדם להעריץ את א-לוהים ומכאן מקור המחוייבות (אין לי כוח לתאר את זה במילים יפות אבל העיקרון ברור)
אהבה - האדם אוהב את א-לוהים, מה שגורם כמובן למחוייבות לדבריו ולמטרותיו.
זה על רגל אחת.

כל שאלה באמונה תמיד מופנה על השם אלוקים...

מפגרות אפילו יותר

לא נראה לי שיש צורך בהתייחסות שלי לעניין ולשאלה שלך. לדעתי אתה פשוט לא מתעניין בתשובות.

שם אלוקים מציין דין וגבורה-את הצד ה"חריף" של הקב"ה.

שם הויה מבטא את החסד והרחמים. החילונים או בעלי ספקות כבדים באמונה מתייחסים בשאלות שלהם תמיד לשם אלוקות[ובדרך כלל הם כותבים את השם הזה עם האות ה"א במקום קו"ף-מה שמראה זילזול בשם של הקב"ה(כמו שלא הייתי קורא לאבי בשמו הפרטי)]

נניח שאתה צודק, כנראה שהצד שאותו הם פגשו הוא צד הדין.
יש בעיה בזה?

(בלי להתייחס לעניין הזלזול. לא בהכרח קשור)

הם לא תופסיש את הצד של רחמי הקב"ה,את הכרת הטובה אליו-מה שמנתק אותם מהמחוייבות.

וזה אשמתם שזה כרגע מה שמעסיק אותם? שכך פגשו את הקב"ה?

הקדוש ברוך הוא דן את כל העולם,לעומת זאת מי שמחוייב למצוות הם רק בני ישראל-העם שהקב"ה בעצמו הוציא ממצריים וכו'[בלי להתייחס לזכות אבות]

האם זה אשמתם? לא.הם תינוקות שנשבו-זו ההגדרה. האשמה של מי? תקשורת? אולי. חינוך? הגיוני שכן.

סברות עצמיות וספקולציות? כנראה. החוסר רצון למחוייבות-בברור.

בס"ד

 

אם זאת הטענה שלך. ניחא

נציג בצורה כזו.

נגיד הסיכוי שהוא קיים זה פיפטי פיפטי.
יש כל כך הרבה יתרונות בלבחור בחמישים אחוז שהוא קיים.

נותן משמעות לחיים, יש תקווה לעתיד, ברגעי משבר זה נותן בסיס חזק וכו'

לבחור בדרך חיים שתהיה לי טובה זה אגואיסטי?!

"במקרה" אני מאמינה שהדבר הנכון לעשות הוא גם טוב ונכון עבורי,
אבל מה היה קורה לו הייתה סתירה? האם עדיין הייתי מקיימת את רצון ה'? השאיפה היא שכן

לשמחתי לא מבסס על זה אמונה. פשוט כך אדם מאוד אינטלקטואל אמר לי אתמול. יש לו הרבה נסיון חיים והוא יודע מה הוא עושה.

הדרך שלו היא כך.

הוא אומר שעם השנים מבינים שבנושאים המורכבים אין תשובה חדה וברורה. ובעיקר נושא מורכב כמו אמונה. לכן הוא יוצא מנקודת הנחה שזה חמישים אחוז נכון וחמישים לא. והמסקנה היא כל כך ברורה שאין שום סיבה שלא להאמין, היתרונות הם גדולים כל כך. הוא חילק לשלושה מישורים של יתרון- חבל שלא רשמתי, למה אני לא זוכר בדיוק.

אני חושבת שכדאיות זו סיבה יפה אבל אגואיסטית

ואגב, אמונה היא שכנוע ב-100٪, לא ב-50٪

עדין מברר.

לא הבנתי איפה האגו?! אם טוב לי ללבוש כיפה על הראש זה אגואיסטי?!
אגו זה אכפתיות מעצמי בלבד ולא מהכלל. מה הקשר בין בחירת דרך שכזו לאי אכפתיות מהכלל?

זה כמה אני עושה דברים להנאת עצמי

ומה שפסידונית אמרה

אגואיסטי לא = 'רע'

אגואיסטי = עושה מה שנוח לו. (לא הגדרה מילונית.)

וטוב שכך.

(לא הגבתי דווקא אלייך, פשוט כשקראתי את התגובה שלך זה קפץ לי)

@*בננית*

מכירה מישהו שתרם לאישתו כליה, והוא עצמו הצהיר שזה מאגואיזם. איך יכול להיות? כדי שלא יצטרך לטפל לבד בילדים.. שתבינו...

אבל אין לי כוח להיכנס לדיון על זה...

ובנקודות מסוימות הם אלה שצריכים להנחות אותנו

ואני חושש שגם את לא הבנת למה התכוונתי.
אוף, זה מורכב. אם יהיה לי כוח אכתוב פה מתישהו. אגואיזם זה הדבר הכי טהור ונקי שיש.
(יש מצב שכבר כתבתי על זה מגילה מתישהו, ואז צריך למצוא אותה. אבל יש לי יותר מדי הודעות בערוץ ואני לא שומר שרשורים בכ"א )

איזה רב שכתב שהיחיד שלא נגוע באגואיזם זה אלוקים

אבל אוףאוףאוף אין לי מושג איפה לחפש

הוא כתב יפה.

זה לא נגע. אגואיזם זה דבר מופלא והוא המניע של כל כוחות החיים באדם.

בכל אופן אם את רוצה למצוא ולא זוכרת מי כתב אפשר פשוט לפתוח שם שרשור ולשאול...

לא זוכרת איך זה הלך...

אני אנסה להיזכר כשיהיה לי זמן.

זה בסיס של אנשים רבים.

לפחות חלקית

יש המוני "סיבות" להאמין, אף אחת מהן לא מושלמת. אבל זו הסיבה הכי נוראית ששמעתי אי פעם. (סליחה)
אם אתה מאמין במשהו בגלל החמישים אחוז שהוא נכון, אז אתה לא באמת מאמין בו. אתה לא באמת מחובר אליו, כי אתה לא בטוח שהוא קיים.
אם מלך הודו שולח לי מתנות ושליחים ואני לא בטוח אם הוא באמת קיים או שזה בוטי שעושה את כל זה (אהמ @LightStar) - גם אם אני אתחבר אליו ואעשה מה שהוא אומר זה יהיה משיקולי טובת הנאה ולא מתוך הרגשת חיבור אמיתית. אני לא באמת יכול לאהוב אותו אם אני מסופק לגבי עצם קיומו...

הצגתי בצורה שטחית מדי.

אוכל לתת לך את המספר שלו ותבין שזו לא סיבה גרועה למדי. הוא יודע טוב מאוד מה הוא אומר.

אני מתפדח לדבר עם אנשים שאני לא מכיר
אתה יכול לנסות להציג את זה בצורה קצת יותר מובנת?
(הרבה אנשים יודעים מה שהם אומרים, ובכל זאת טועים. זה לא ממש משכנע אותי)

אסביר למה התנגדתי לשרשור אתמול-
השאלה צריכה להשאל ותשובות יש כשמחפשים רק שחושבת שהמקום כאן פחות מתאים.
לאחכ הסברת שאתה מחפש את התשובה התמימה אז הגיוני שתחפש פה..

מעלי ענו יפה ותשובות שיש לי בראש הם יותר של מהחסידות..



@ימ''ל קראתי את כל התשובות שלך כאן ונהנתי |פרצוף של נחת|
כשיהיה לך הזדמנות להרחיב אשמח.

מאמינה?
כן.
למה?
בגדול? אני ספרדיה. עניין של רגש, זר לא יבין. אתה יכול לברוח אבל בסוף חוזר. אני לא צינית. זה בפנים. האמונה התמימה, לא אתיימר לומר שזכיתי בה אי פעם בשלמותה, אבל חלקיק ממנה פשוט שם. והוא תופס חזק.

חוץ מזה, מתחלק לשניים-
הרגל.
חוסר הרגל.
על א' אין מה להרחיב,
לגבי ב', אני אדם של שבירות. לפני שלוש שנים מרדתי מרד שקט, כי לעזאזל העולם. ואז פירקתי פירקתי פירקתי. סיימתי. לא נשאר כלום, בניתי. את האישיות של כעדי ואת האמונה שלי.
ומאז אני לא מפסיקה לשאול שאלות. את עצמי. אותו. ולפעמים אני נרגעת ולפעמים לא. תקופות יובש, קורה לטובים ביותר.

אתמול בדרך לאוטובוס בדיוק חשבתי על זה, עכשיו אנחנו בתקופה קצת ארוכה של כסאח וזה בסדר. זה בריא. אני צועקת מילים שאני לא צריכה לצעוק ומותר לי. (פרדוקס? בסדר. אני, בנוהל.)
בעיני אמונה בסופו של דבר זה קשר, ואם בן אדם לא מתחרפן מידי פעם בקשר, אז זה קצת אדיש. זה קצת מוות איטי שכזה. או שזה שלמות, כליל האנושות, בחיר הבריאה. אני בן אדם של טמפרמנט הזוי, אז עבורי אופציית השלמות היא בלתי אפשרית.

להסביר לך למה אני מאמינה, זה לנסות לשחזר פרוטוקול של 20 שנים (לעזאזל. לא נשאר הרבה עד ל21). זה לאסוף נקודה לנקודה ולהגדיר תהליכים שנוצרים אצל האדם, כטיפות טיפות שמתנקזות למקום אחד, אחת על גבי השנייה. יוצרות בכל רגע משהו חדש. וזה מוגזם. זו שאלה מוגזמת, לא תקבל עליה מענה. התשובות לא יתנו סיפוק כי את האמונה שלי אני לא אמצא בשום סיפור מלהיב של כל אדם אחר. זה לא נמצא שם.
אבל באופן כלשהו, אני יכולה לומר שהבלאגן, השאלות, הכעס, התסכול, ההנאה, הייאוש, הנחמה, כל השבירות האלה, כל נקודות הקצה, הם מה שגורמים לכך שהחיים מתוך הרגל (חלק ראשון), יצליחו להתקיים.
אם הייתי צריכה את כל זה במשפט, אז-
אין לי מושג איך מישהו מצליח לחיות באדישות מתמדת, או באותה מידה אבל בכיוון הנגדי, עם ניצוצות תמידיים בעיניים. זה שורף.

אני לא מצהירה על שביתת רעב ואוכלת טורטית בשירותים. (משתדלת).


אם מצאתי אמת במקום מסויים, ארצה להשיג אותה. להפוך אותה לשלי.
אם אני מאמינה בו, אני בוחרת בו.

רק צרם לי קצת הספרדיה.. בדורנו ב"ה הולכים ומתטשטים הגבולות ורובנו כבר "צברים" וגם מי שלא, סלחי לי - אבל ספרדים יותר רגישים מאשכנזים ועוד "זר לא יבין זאת"?
מצטערת על ההתקטננות.. פשוט כתבת כלכך מקסים והיה חבל לי שזה מקלקל.

קודם כל, צר לי. לא היה במילים שלי רצון לפגוע או להכאיב באופן כלשהו.
עכשיו שני דברים,
א. אני חושבת שצרם לך בעיקר כי את לא מכירה אותי וזה נכתב עם חצי חיוך שאצל מי שמכיר אותי זה היה עובר חלק יותר. זה נכתב למישהו שמכיר אותי, אז היה לי קל לבחור במילים האלה.

אם כי...
ב. יש בזה אמת.
תראי, את צודקת לחלוטין. הפערים מטשטשים ברוך ה', אנחנו בדור אחר לחלוטין, כמה שנים מהיום והפערים יקטנו כ"כ והדיבור על אשכנזים ספרדים יצא סופית מהשיח (לטוב ולרע, זה נושא אחר ולא בא לי לנצלש יותר מידי) ואני שמחה בזה.
אבל. אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש דברים בהם עדיין קיים השוני, אם תרצי שארחיב עוד, אעשה זאת בנפרד מתישהו, אבל בגדול-
דמייני שני אנשים שחזרו בשאלה ותבחני את צורת ההתייחסות שלהם לדת. אם בא לנו קיצוניות, לעשות כאן קצת שמח אז- קחי את הערס הטיפוסי וקחי סטודנט עם נמשים באקדמיה.
יש משהו במסורתיות של מישהו שיצא מבית ספרדי שהרבה פעמים לא תמצאי אצל מישהו ממשפחה אשכנזית. לא שזה מוריד חלילה מאחת המשפחות, לא עניין של חינוך או העברת ערכים, פשוט אחר.
אחר זה לא בהכרח רע.
ושוב, אכן היום הפערים מצטמצמים וכו'.

לא נפגעתי, תודה על ההבהרה. אכן יש פערי מנטליות שהולכים ומצטמצמים ב"ה, וכן בהכללה גסה אני מבינה מה את אומרת, תודה על החידוד והדיוק

הסבר מפורט של אחד הר"מים אצלנו

קשה להסביר למה
זה לא בחירה אלא תחושה
קר לך? למה?

וגם את אלה שלא מאמינים, אני שיאה היכולה להבין אותם. 

באים ממקום של למה אני מאמינה בכלל במשו בלתי נראה?

אבל אני חושבת שזה כבר הבסיס. לקרוא את ספר בראשית ולדעת ולהבין שהכל הוא לא סתם.. כי הקב'ה תמיד היה פה וברא ויצר.. ושאת מצלם אלוקים.. זה לא קל. נכון. זה קשה..

אבל אכשהוא תמיד הכל יגיע לאמונה בו.. לדוג מאיפה המדע? מי ברא אותו? האדם נכון?  האדם היה לפני זה קוף(לא מאמינה שאני אומרת אתזה..) מי ברא תקוף? 

סתם בא מישו ויצר קוף חי ונושםם? ממש לא. הקבה. 

 

התשובה שלך נכונה, אבל זה לא ישכנע את מי שלא מאמין.

כן, כמו שהאלוהים הזה ברא יכול להיות שהקוף ברא. אולי.

ספר בראשית הוא ההוכחה? את יודעת כמה ספרים יש שלכאורה מוכיחים את הדעה האחרת? הם גם מאמינים בזה!! לכל אחד יש את הדעה שלו. זה לגיטימי לגמרי לא להאמין.

 

יש גם את המתחבטים, האתאיסטים, שלא מאמינים בכלום. קורה.

 

כולם יכולים להוכיח את הדעות שלהם, השאלה מה כל אחד לוקח איתו..

אם אני מאמינה שהוא ברא אותי, אז זאת התשובה ללמה אני מחוייבת לו

הוא יצר אותי, מסתבר שאני חייבת לו.

נקודה.

כל זה שהתורה זה טוב לי זה בונוס

בלי אלוקים זה חוקי גונגל כל אחד עושה מה שנוח לו, והחברה מגיבה בהתאם לאיך שנוח לה

אבל כשהבנאדם לבד ואין חברה שתתן את האיזון זה יכול להגמר רע...



חוץ מזה כשאין אלוקים זה אומר שאין באמת איזושהיא מטרה גדולה ששוה למות עליה, אז למה לחיות עליה?!



בלי אלוקים מפחיד מאוד לחיות, כי זה אומר שאין כלום אחרי המוות, זו מחשבה שאין שום יצור אנושי שמסוגל לחשוב בלי להשתגע

ויש בכל אחד מה הדברים המון מה להאריך...

@מאיר.@LightStar@נחמיה17@סביון

|מחיצה|

@מדענית@פוסעת@נקודונת.

בתור התחלה- אני אלוהים. אם אני מאמינה בצמי או לא זה תלוי תקופה.

 

 

סתם.

 

אמ. פשוט נראה לי רוב הדברים שכתבת יכולים להתקיים גם סתם אם אדם בעל כריזמה יגרום לך להעריץ אותו ולרצות למות למענו ויטען שיש משו אחרי המוות.

 

אני אישית בתקופה קצת פחות טובה ביחסיי עם אלוקים, כך שקשה לי לענות על השאלה בכותרת.

מעולם לא היית קומו, אז לא ...




אף אחד לא ימות בשביל יצור בשר ודם בעל כריזמה
הוא ימות בשביל הערכים והאמת שהוא מייצג

מי אמר לך?

 

 

לזו הייתה כוונתי. אם אדם הוא בעל כריזמה ויכולת שכנוע, תרצה למות בשביל הערכים והאמת שלו.

למה לתהות?! תקבלי כמחמאה מענין תסבתא למה הוא התכוון

איזו הגדרה⁦⁩



אני מאמינה באלוהים והאמת שזה חדש.
למה? אולי בגלל שאני חייבת מישהו שאני אוכל להיאחז בו.
וגם כי אני באמת מאמינה שיש משהו בעולם, אני מאמינה שהעולם לא קרה בטעות.
להגיד אם ה' זה אלוהים? זה אני לא יודעת.
אני יודעת שאני בלי סוף מנסה להתנגד לזה ושכל פעם יש בי איזו הרגשה שאני טועה, שזה אמיתי.
אולי זו סתם תקווה ילדותית. אבל יש בי צורך שיהיה אלוהים כלשהו שקיים ולכן אני מאמינה בו.
בלי הוכחות חד משמעיות וכאלה, פשוט כי אם גם הוא לא קיים, נגמרה התקווה בעולם.
יש לי קטע כזה שאני לא אוהבת שאין הוכחות חותכות ולכן אני כל הזמן מנסה לבדוק גבולות, לבדוק אם הוא באמת קיים, אבל בפנים אני יודעת שהוא קיים. בלי יותר מידי לחרטט

אבל מרוב הפרובוקציות שעשיתי בפורום לא יהיה אף אחד שיקח אותי ברצינות



#אני אף פעם לא טועה ואם אמרתי שטעיתי אז טעיתי

ובעיקר את חסידי ההומניזם ודומיו. אני די מסכים איתך (חוץ מעם החלק של "יש משהו אחרי המוות" כי זה לא נגזרת של אמונה באלוקים, לדעתי. זה אפילו לא נכלל ב13 העיקרים) ובאמת כל אחד לוקח את האמונה באלוקים למקום שלו, אבל אין אדם שלא מאמין בכלל. אולי הוא רק שוכח את האמונה במרוצת החיים.

ועכשיו תורך להגיד אם אתה מסכים איתי, ואין צורך בפרובוקציות

כיוון שאלוקים ברא את העולם אז יש לו מטרה והאדם צריך לכוון לשם
לכן האדם הוא נזר הבריאנ ושולט בחיות

השאלה הייתה צריכה להיות לא למה אלא מה.

 

כלומר מיהו האלוהים בשבילכם והאם אתם מצליחים להגדיר אותו, ממילא יש לשאול למה מחוייבים לו.

 

השאלה שלי רעה. מאוד רעה, ולמה?

 

כי נתתי לך מושג וביקשתי ממך להגיד לי האם אתה מאמין במושג הזה, אבל לא נתתי לו שום תוכן, כלומר יש שם. אלוהים, עכשיו תחליט האם אתה מאמין, מבחינתי אם מישהו היה אומר שהוא מאמין בפאולו דיבאלה או במסי התשובה שלהם הייתה עונה על השאלה...

 

לא מתאים לי, נראה אולי נפתח הרהורים חדשים. 

אני לא מצליח להגדיר את אלוקים כי אני לא מכיר אותו.
אלוקים בשבילי הוא אדון! מכיון שקיבלתי! על עצמי לעבוד אותו
אני מחויב כי בחרתי! לעבוד אותו
בחרתי כי יש בי הרגשה שראוי לעבוד "יש" כזה.
(בדומה לכך שאתה מקבל את המוסר..)

לפחות להגדיר את האל מבחינה פילוסופית אתה מסוגל?

 

אתה רק יודע שהוא ישנו

גם אם תאלץ ללכת לתארים השלילים

אם באלך אז ככה
הגדרתו שאין לי שום ידע עליו ולכן אי אפשר להגדיר אותו

למה?
כי בדקתי עלזה.
כי אני מסתכלת על העולם ונראלי מוזר שהכל,עד הפרט הקטן,נוצר מעצמו.
כי זה נותן לי משמעות לחיים.

אשכרה.

קפוץ לי