פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
יש לי תאוריה על נשים עובדות מול נשים בבית,מעוניינות לשמוע?
תודה לך ה'.
ממש לא מסכימהאל הר המוריה
יש כוחות נפש שאי אפשר להוציא לפעול בבית אלא רק בעבודה, ואז בבית אתה לא שלם.
כמו איזה כוחות נפש?תודה לך ה'.
תלוי, כל אחת לפי נטיות נפשהאל הר המוריה
לא כ"כ מבינה מה רצית להגיד בעצםמימי3
שאשה עובדת לא באמת מרוצה ממה שה' מכתיב לה?
ואם ה' הכתיב לה מציאות חיים של עבודה?
יש המון שיקולים שמביאים ליציאה לעבודה, ואכן לא לכל אחת מתאים לשבת בבית כל היום. אם זה מבחינת חברה, סיפוק, מיצוי עצמי וכו'
והחכמה היא לדעת לשים גבולות כדי שהעבודה באמת לא תבוא על חשבון כוחות הנפש לילדים.
ואם ה' הכתיב לה מציאות חיים של עבודה?
יש המון שיקולים שמביאים ליציאה לעבודה, ואכן לא לכל אחת מתאים לשבת בבית כל היום. אם זה מבחינת חברה, סיפוק, מיצוי עצמי וכו'
והחכמה היא לדעת לשים גבולות כדי שהעבודה באמת לא תבוא על חשבון כוחות הנפש לילדים.
כן. בעומק שבעומק היא לא מרוצה...תודה לך ה'.
לצאת לעבודה זה לא באמת כזה מלבב כמו שמציגים את זה.. זה סוחט לאישה את כל הכוחות ולא סתם ה' החליט שעול הפרנסה יהיה מוטל על הגבר. ומיצוי היכולות וסיפוק עצמי זה בדיוק העניין :אישה שמרגישה שמחה במה שיש לה תהיה מועצמת בכל מציאות שהיא. היא לא זקוקה לתלות חיצונית שתסמן לה וי שהיא באמת "שווה" משהו
וואי, עוד יותר לא מסכימהאל הר המוריה
העבודה נותנת לי כוחות ושמחה.
והייתי עכשיו בבית תקופה ארוכה.
והייתי עכשיו בבית תקופה ארוכה.
אני לא אומרת שהיא לא נותנת שמחה, אבל לדעתי זה מדומה..תודה לך ה'.
למה?44444
ומי שהיא רופאה, אחות?
שוב---- חבל שאתן לא קוראות. כתבתי שיש בודדות שיש להן שליחותתודה לך ה'.
לרובן לא מתאים לעבוד בחוץ.. וזה גם תכתיב שה' ברא. את הפרנסה הוא קבע שהגבר ינהל
מי קבע שזה לא לרובן?אל הר המוריה
לרובן היום לא טוב ולא מתאים להישאר בביתאודי-ה
בעבר הלא רחוק ובאירופה בעבר הרחוק הנשים לא עבדו בבית44444
ובכלל אף אחד לא היה בבית. בית היה מיעד לשינה וזהו.
המטבח היה בחוץ, השירותים היו בחוץ, המים היו בחוץ, הכביסה נעשתה בחוץ, האוכל היה במחסנים וכל העבודה היתה בחוץ הן של הגבר והן של האישה.
גם בעבר אשתה לא עבדה בבית אלה היא כיבסה עם כל החברות בחוץ, בשלה עם כל החמולה בחוץ וכו'..... זה שהיא היתה בחוץ לא סותר שהיא לא היתה עם הילדים. גם הילדים היו בחוץ. זה ההבדל בין היום לעבר.
האשה תמיד היתה בחוץ פשוט בעבר זה היה ביחד עם הילדים.
המטבח היה בחוץ, השירותים היו בחוץ, המים היו בחוץ, הכביסה נעשתה בחוץ, האוכל היה במחסנים וכל העבודה היתה בחוץ הן של הגבר והן של האישה.
גם בעבר אשתה לא עבדה בבית אלה היא כיבסה עם כל החברות בחוץ, בשלה עם כל החמולה בחוץ וכו'..... זה שהיא היתה בחוץ לא סותר שהיא לא היתה עם הילדים. גם הילדים היו בחוץ. זה ההבדל בין היום לעבר.
האשה תמיד היתה בחוץ פשוט בעבר זה היה ביחד עם הילדים.
ביג לייק!אל הר המוריה
משום מה רק עכשיו אני רואהאל הר המוריה
בא לי להיות ממש חריפה אלייך, כי את פשוט שוללת את כל מי שמרגישה אחרת, אבל אני לא יעשה את זה.
בואי נניח שהשמחה שאמרתי היא לא מספיק אמיתית.
אבל כשאישה שמחה וטוב לה, לכל הבית טוב, ילדים זקוקים לאמא שמחה ובית שמח.
וכשהיא שמחה ועם כוחות לילדים, היא תיתן להם הרבה יותר.
בואי נניח שהשמחה שאמרתי היא לא מספיק אמיתית.
אבל כשאישה שמחה וטוב לה, לכל הבית טוב, ילדים זקוקים לאמא שמחה ובית שמח.
וכשהיא שמחה ועם כוחות לילדים, היא תיתן להם הרבה יותר.
עזביברכה בעיסה
היא הרי יודעת מה את מרגישה בעומק בעומק.
את פשוט מתכחשת לזה.
את פשוט מתכחשת לזה.
אם את מגיבה כך כנראה שזה עירער אצלך משהותודה לך ה'.
קל "לרדת" על מישהו ולא לענות עניינית.
אל הר המוריה
חיה בסרט
מהכירותי איתה אני יגיד לך שממש ממש לא..
מהכירותי איתה אני יגיד לך שממש ממש לא..
לגמריאל הר המוריה
היא פסיכולגית שדרך המסך יכולה לדעת מה אמיתי אצלי
כבר אמרת את זה..תודה לך ה'.
אשה ששמחה במה שיש לי היא שמחה. מה הקשר לעבודה?44444
אשה ששמיה במה שיש לה- שעה ביום עם הילד תהיה שמחה. זה לא קשור מה המציאות אלא לזה שהיא שמחה בה.
אגב לא השלמה עם המציאות זה לא דבר שנכון תמיד. זה מונע התקדמות- גם בעולם הרוחני
אגב לא השלמה עם המציאות זה לא דבר שנכון תמיד. זה מונע התקדמות- גם בעולם הרוחני
לך זה סחט את כל הכוחותיסמין 12
ואת עושה מזה כלל גורף
לרוב הנשים שאני מכירה סביבי לצאת לעבוד לא סוחט את כל הכוחות
ולהיות עקרת בית דורש כוחות לא פחות
אני לא מדברת על עצמי. והלוואי שהייתי ברמה שלתודה לך ה'.
אישה ששמחה באמת במה שיש לה. לא דיברתי על עצמי ואמרתי שכולכן אחרת ממני.. ממש לא!
ומי שחושבת כך שתשאל את עצמה מדוע.. אולי זה עירער אצלה כמה יסודות
לא צריך לשלול דרך אחרת כדי להיות מרוצים ממה שיש לנואודי-ה
יש מצב שטוב לך בבית ואת ממצה את כל יכולותייך בבית ואת עושה את רצון ה'. וגם חברתך, שיוצאת לעבוד שעות רבות, ממצה את יכולותיה וטוב לה והיא עושה את רצון ה'.
כל אחת מה שמתאים לה ומה שהכי נכון לה.
כמו שאמר זושא - בשמים לא ישאלו אותי למה לא היית משה רבנו, אלא למה לא היית זושא (ציטוט לא מדוייק
). אם לך מתאים להיות בבית ושם את עושה את ייעודך, זה לא אומר שלאחרת זה מתאים.
זה נשמע כאילו את מנסה לשנכע את עצמך שאת בסדר שאת נשארת בבית.
כל אחת מה שמתאים לה ומה שהכי נכון לה.
כמו שאמר זושא - בשמים לא ישאלו אותי למה לא היית משה רבנו, אלא למה לא היית זושא (ציטוט לא מדוייק
). אם לך מתאים להיות בבית ושם את עושה את ייעודך, זה לא אומר שלאחרת זה מתאים.זה נשמע כאילו את מנסה לשנכע את עצמך שאת בסדר שאת נשארת בבית.
לא מסכימה..במחילה..שואפת ומאמינה
לאישה יש כשרונות ויכולות והיא רוצה להביא אותם לידי ביטוי , וכשזה לא קורה היא עלולה להיכנס לדיכאון..לכן היום זה כבר לא מה שהיה פעם, היום נשים מביאות לידי ביטוי בחוץ את היכולות שלהם(כמובן בתחומי הצניעות וכ)
אז כמה שטוב לי ושאני שמחה עם מה שיש לי, יש לי כשרונות וחשוב לי לגלות אותם..
אולי התכוונת להגיד שנשים שמרצון(כמובן) לא עובדות זה מגיע ממקום שלא שואף לעשות עוד חוץ מתחומי הבית.טוב להם כך ...(וזה גם בסדר..לגמרי!)בחירה שלהן.
אך לא קשור לשמח במה שיש לו ..
אז כמה שטוב לי ושאני שמחה עם מה שיש לי, יש לי כשרונות וחשוב לי לגלות אותם..
אולי התכוונת להגיד שנשים שמרצון(כמובן) לא עובדות זה מגיע ממקום שלא שואף לעשות עוד חוץ מתחומי הבית.טוב להם כך ...(וזה גם בסדר..לגמרי!)בחירה שלהן.
אך לא קשור לשמח במה שיש לו ..
האא, היום זה לא מה שהיה פעםמימי3
ואתן לך דוגמה...
אחרי לידה שלישית החלטתי להאריך את חופשת הלידה שלי עד כמה שאוכל. הייתי עם הקטנציק בבית כמעט עד גיל שנה עבדתי טיפונת מהבית וזה היה כיף וחוויה מצד אחד בעיקר בגלל שלפני הלידה שלו עבדתי די קשה אבל מצד שני.... בשלב מסוים הרגשתי רוויה לגמרי, וכן, משועממת! כי כשיצאתי איתו בבקרים לטייל ביליתי עם הקשישים והפיליפינים.. לא כמו אמא שלי בזמנו שיצאה עם חברות
וכשרציתי לשוחח עם מישהו בטלפון לא היה לי עם מי כי כולם בעבודה...
אז חיכיתי עוד קצת שתתחיל שנת הלימודים ואוכל לשלוח אותו לגן והלכתי בשמחה לעבודה
בקיצור - כל אחת צריכה לעשות מה שמתאים לה
אבל להגיד שלצאת לעבוד זה לא להיות מרוצים ממה שה' מכתיב??
לא מסכימה..
אז זהו שהמציאות היום היא שונה ו
אחרי לידה שלישית החלטתי להאריך את חופשת הלידה שלי עד כמה שאוכל. הייתי עם הקטנציק בבית כמעט עד גיל שנה עבדתי טיפונת מהבית וזה היה כיף וחוויה מצד אחד בעיקר בגלל שלפני הלידה שלו עבדתי די קשה אבל מצד שני.... בשלב מסוים הרגשתי רוויה לגמרי, וכן, משועממת! כי כשיצאתי איתו בבקרים לטייל ביליתי עם הקשישים והפיליפינים.. לא כמו אמא שלי בזמנו שיצאה עם חברות
וכשרציתי לשוחח עם מישהו בטלפון לא היה לי עם מי כי כולם בעבודה...
אז חיכיתי עוד קצת שתתחיל שנת הלימודים ואוכל לשלוח אותו לגן והלכתי בשמחה לעבודה
בקיצור - כל אחת צריכה לעשות מה שמתאים לה
אבל להגיד שלצאת לעבוד זה לא להיות מרוצים ממה שה' מכתיב??
לא מסכימה..
אז זהו שהמציאות היום היא שונה ו
מסכימה.44444
אגב אישה עבדה פעם, פשוט לא עם תלוש משכורת.
הרבה מהמקצועות הנשיים היום היו עבטדת נשים בעבר רק לא בצורה מסודרת ועם תלוש משכורת למשל כל תחום החינוך, הפרא רפואי ואפילו הנה"ח.
הרבה מהמקצועות הנשיים היום היו עבטדת נשים בעבר רק לא בצורה מסודרת ועם תלוש משכורת למשל כל תחום החינוך, הפרא רפואי ואפילו הנה"ח.
את מנסה לשכנע את עצמך?ברכה בעיסה
כי אותי לא התחלת אפילו לשכנע.
על אותו הגיון אפשר לשאול גם למה נשים יולדות עוד ילדים, האם הן לא שמחות במה שה נתן להן עד עכשיו?
על אותו הגיון אפשר לשאול גם למה נשים יולדות עוד ילדים, האם הן לא שמחות במה שה נתן להן עד עכשיו?
לא ניסיתי לשכנע. הצגתי דעה, מוזמנת לחלוק. ענייניתתודה לך ה'.
את הטיעון שלך אפשרברכה בעיסה
להניח מול כל דבר בעולם.
מישהי לא טוב לה בזוגיות - בגלל שיש לה ציפיות גבוהות והיא לא עושה עבודת המידות להיות שמחה במה שיש לה.
מישהו מבצע הסבת מקצוע שעולה הרבה כסף ומחייבת הרבה מאמץ משפחתי-פשוט חסרה לו אמונה שזה מה שה' הכתיב לו אחרת לא היה מעמיס על משפחתו עול כלכלי ונפשי.
וכן על זו הדרך.
התגובה התוקפנית משהו הייתה באמת אימפולסיבית בתגובה לנימה המתנשאת ששזורה בין השורות.
בעומק בעומק שלהן
מישהי לא טוב לה בזוגיות - בגלל שיש לה ציפיות גבוהות והיא לא עושה עבודת המידות להיות שמחה במה שיש לה.
מישהו מבצע הסבת מקצוע שעולה הרבה כסף ומחייבת הרבה מאמץ משפחתי-פשוט חסרה לו אמונה שזה מה שה' הכתיב לו אחרת לא היה מעמיס על משפחתו עול כלכלי ונפשי.
וכן על זו הדרך.
התגובה התוקפנית משהו הייתה באמת אימפולסיבית בתגובה לנימה המתנשאת ששזורה בין השורות.
בעומק בעומק שלהן
טוב.תודה לך ה'.
מה ענין התגובות הלא נעימות?פי5
תחלקו אבל בכבוד
נגעת בנקודה רגישה לכולן. כי לכל בחירה יש מחירנביעה
אז תזהרי..ותצפי לתגובות לא משהו..
כי זה נושא טעון ביותר.. ורוב הנשים עובדות- אז תקבלי מהן על הראש(גם אם בעיניי הן מחפות על מצפון עמוק של להשאיר את הלב שלך, הילד שלך, שתגדל אותו אישה אחרת, "מטפלת", בלעז)
בתקופה כיום שרוב הנשים עובדות, מאוווד קשה לצאת נגד זה, מתוך בחירה ועוצמות של המאמר הקלישאי של: הי, אני רוצה לגדל את ילדיי, שיקבלו אמא, ויגדלו בריאים בנפשם, בבית אוהב, ולא ילדיי מוסדות. ההבדל כל כך מהותי, שזה מדהים, בין ילדים(תינוקות) שלא חווים פרידה יומיומית מהאם, לבין תינוקות שגדלים עם אמא. מצחיק שיחסית לעולם ה"מודרני והמשכיל"- דבר כזה נשמע נמוך, לא מתקדם וכד, על אף הבניה המשפחתית המדהימה היוצרת נפלאות.
זה על קצה קצהו של המזלג..
עוד הרבה יש לי לומר
הרבה כיוונים
ורק מאחלת בהצלחה לכל אחת בבחירה שלה, נכבד אחת את השניה, ונחיה את חיינו באופן שנראה לנו הכי נכון.
כי זה נושא טעון ביותר.. ורוב הנשים עובדות- אז תקבלי מהן על הראש(גם אם בעיניי הן מחפות על מצפון עמוק של להשאיר את הלב שלך, הילד שלך, שתגדל אותו אישה אחרת, "מטפלת", בלעז)
בתקופה כיום שרוב הנשים עובדות, מאוווד קשה לצאת נגד זה, מתוך בחירה ועוצמות של המאמר הקלישאי של: הי, אני רוצה לגדל את ילדיי, שיקבלו אמא, ויגדלו בריאים בנפשם, בבית אוהב, ולא ילדיי מוסדות. ההבדל כל כך מהותי, שזה מדהים, בין ילדים(תינוקות) שלא חווים פרידה יומיומית מהאם, לבין תינוקות שגדלים עם אמא. מצחיק שיחסית לעולם ה"מודרני והמשכיל"- דבר כזה נשמע נמוך, לא מתקדם וכד, על אף הבניה המשפחתית המדהימה היוצרת נפלאות.
זה על קצה קצהו של המזלג..
עוד הרבה יש לי לומר
הרבה כיוונים
ורק מאחלת בהצלחה לכל אחת בבחירה שלה, נכבד אחת את השניה, ונחיה את חיינו באופן שנראה לנו הכי נכון.
דווקא אשמח לקרוא עוד ממה שיש לך לומר!אופטימיתת
אני בחרתי ללכת בכיוון ההפוך ועזבתי עבודה נהדרת ומלאת סיפוק כדי להיות אמא במשרה מלאה, הייתי בשיא השמחה אבל הסביבה כל הזמן החדירה לי טיפין טיפין שאני עושה טעות ואין כאן כל הגשמה עצמית. שאני לא מכונת ילדים 😏
עד שלאחרונה התחלתי גם לפקפק בנכנות המטרה שלי.
עד שלאחרונה התחלתי גם לפקפק בנכנות המטרה שלי.
אווצ' כואב לי לשמוע. מוכנה לתת לך כוחות לאימהות וחשיבותהאמא קטנה
אשמח לשמוע!אופטימיתת
אני שמחה בעומק ובאמת ממה שאני עושהאמאשוני
שזה אומר לעבוד בעבודה מאתגרת, להביא את היכולות שלך לקצה,
אני ממש שמחה ושלמה עם מה שאני עושה בעומק ובאמת!
נכון שיש תקופות קשות יותר וקשות פחות,
יש תקופות של שילוב מושלם עם חיי משפחה, ויש תקופות שפחות,
ולא, ממש לא חיפשתי עבודה בגלל הבלאגן העצום... את זה אני יכולה לפתור ע"י עוזרת או להביא פחות ילדים,
אני ממש לא יוצאת לעבודה כדי לברוח מתפקידי הבית, זאת ממש חשיבה מעוותת!
מילא תגידי גידול הילדים בפן הרגשי, תשומת הלב, אבל התפקידים הטכניים?? ממש לא רואה בהם אידיאל, אלא צורך נטו. ואם לא מצליחים למלא את הצורך הזה- יש פתרונות נקודתיים. (כמו אוכל מוכן, עוזרת, חלוקת עובדה עם הבעל וכד')
יש הרבה נשים שמחות ומאושרות מחיי קריירה, באידיאל ומלכתחילה.
ומה זה המשפט הזה: "לא מרוצים ממה שה' מכתיב ורוצים לעשות משהו אחר"-
ה' לא הכתיב לי לצאת לעבודה והוא גם לא הכתיב לי להתחתן ולהוליד ילדים- אני בחרתי את מסלול הקריירה שלי, אני בחרתי מתי להביא ילדים את ההפרשים בינהם ומתי לחזור לעבודה כל פעם, מתי לשלב, מה להעדיף על פני מה וכד'.
נכון שזכיתי לסיעתא דשמיא בכל צעד ושעל- החל מהלימודים, דרך קבלה למקום העבודה, הזכות להביא ילדים ולגדל אותם וכד'
נכון שיש נקודות מסויימות על המסלול חיים שלא בחרתי ולא צפיתי כמו שהריון יהיה הריון בסיכון (שמשפיע ישירות גם על חיי המשפחה וגם על פיתוח הקריירה)
אבל זה רחוק מאוד מההגדרה "ה' הכתיב".
ואני אגיד לך משהו על הדכדוך שכתבת- בהחלט מדכדך אותי להיות בבית יותר מיומיים ברציפות ואין לי טיטולים לחליף, הכלים נקיים, הכביסה וכד'.
גם אם תתני לי לראות סרטים כל היום אחרי יומיים מיציתי לחלוטין.
ציפיתי לדיון נחמד וענייני.. חבל.תודה לך ה'.
אם חשיבתי מעוותת, לא חייבים להגיב לה
לא כתבת שזאת חשיבתך, כתבת שזאת תיאוריהאמאשוני
ואני הגבתי על התאוריה.
ואם את פותחת דיון על תיאוריה מסויימת, ואני חושבת שהתיאוריה בכללותה או נקודה ספציפית בה היא מעוותת למה לא לא להגיב ולומר את דעתי?
מצחיקה.. תאוריה, או חשיבה עדיין זה שלי.. אפשר להגיב ענייניתתודה לך ה'.
בלי לכתוב שאני חושבת מעוות.
לא כתבתי שאת חושבת מעוותאמאשוני
כתבתי ספציפית על הלוגיקה של לא מרוצה ממטלות הבית- לכן יוצאת לעבודה,
משהו לא הגיוני בבסיס של המשפט.
מי שרואה ביציאה לעבודה אידיאל, תעשה את זה גם כשאין לה משפחה ואין לה מטלות בית, נכון?
אז איך זה מסתדר לוגית עם החשיבה הנ"ל?
וזה מה שקורה בפועל, במקצועות "קרייריסטיים", בהתחלה כשרווקים נותנים פוש גדול מאוד בעבודה.
עם בניית המשפחה, מתחילים להוריד הילוך בעבודה ולהאט את קצב התפתחות הקריירה לטובת שילוב עם חיי משפחה, וכשהילדים גדלים, מעלים הילוך שוב (מתקדמים לתפקידי ניהול בכירים יותר)
ולעניין התיאוריה- יש הבדל בין תיאוריה לבין דעה אישית, לא רואה עניין להתעמק בזה,
רק לציין שבקריאה של מה שכתבת כתיאוריה או כשמחשבה אישית זה ממש שונה.
בכל אופן- מתנצלת, לא התכוונתי לפגוע אישית.
לדעתיאודי-ה
לא ענייני לכתוב ה' הכתיב.
ענייני *להביע את דעתך* אבל כשאת קושרת את זה להוראה מגבוה, מהקב"ה, את בעצם שופטת את כל מי שלא.
והתגובה של אמאשוני בהחלט היתה עניינית.
ענייני *להביע את דעתך* אבל כשאת קושרת את זה להוראה מגבוה, מהקב"ה, את בעצם שופטת את כל מי שלא.
והתגובה של אמאשוני בהחלט היתה עניינית.
קצת צורם לי לשמוע ה' לא מכתיבפי5
כיוון שה' מנהל את העולם.
ואנחנו פיציןת שחושבות שבוחרות ומנהלות את חיינו.
אז ממש לא ! אנחנו מראות השתדלות ובחירה וה' הוא זה
שמנהל הכללללללללל
ה' לא מכתיב, הוא נותן זכות בחירהאמאשוני
ה' מנהל את העולם- ובתור מנהל- החליט לתת לי זכות בחירה,
ואני השתמשתי בה, והוא לא הכתיב לי מה לעשות- לא כי הוא לא יכול, כי ככה הוא החליט לברוא את העולם.
כשמורה מכתיבה בכיתה, לכל התלמידות יש את אותו סיכום,
כשמורה מנהלת שיעור- ונותנת את האפשרות לכל אחת לסכם כהבנתה- הסיכומים יוצאים שונים, למרות שכל התלמידות היו נוכחות באותו שיעור.
יש נקודות מסויימות שה' מכתיב כמו שהאפשרות שביצית מופרית תתפתח לתינוק- היא רק בגוף האם.
כשה' ירצה לפתוח זאת לבחירת בני האדם- בני האדם יוכלו לפתח רחם מלאכותי ולבחור אם אמא תישא בבטנה את תינוקה או מכשיר מעבדה.
ה''ב
ענית ממש יפה. פה ובתגובה הקודמת.
לכל אחד יש תפקיד בעולםחמניה
ושליחות, ושל חלק השליחות לא קשורה בגידול ילדים ועבדות הבית..
יש רופאות
מדעניות
כימאיות
מוסיקאיות
מורות
ועוד ועוד..
לכל אחת כישרון שנתן לה ה',
אז אם הן יוצאות לממש אותו, אני לא חושבת שהן עושות את זה כי בעומק באמת, עצוב להן על זה
אלא הפוך
זה מעניין.. תודה. עדיין חושבת שרוב הנשים מתנהלות אחרתתודה לך ה'.
אני יכולה להעיד על עצמיחמניה
שמבחירה (וכן, גם שיקולים כלכליים) נשארתי עם כל אחד מילדי שנה,
או כמעט שנה בבית לאחר הלידה, אבל אני גרה בבועה, וגם חברתית זה מקובל כאן
כשעובדת, עובדת בערך בשעות שהילדים בגן/בית ספר כלומר עד 8-3
ומאוד מרוצה. אני מרגישה גם שאני תורמת מעצמי וגם שזה לא בא לגמרי על חשבון הילדים
דווקא כתוב בחובות הלבבות שבנאדםkit
צריך ללכת לפי נטיות ליבו ולעסוק במה שעושה לו טוב. כמה נשים עושות שליחות גדולה בחוץ לדוג מרצות יועצות וכו אז אולי דווקא אם הן היו בבית כל הזמן זה היה בזבוז של הכוחות הגדולים שלהן? אני באמת שואלת.אין לי עמדה ברורה בנושא
אני חושבת שנכון יש נשים שיש להן שליחותתודה לך ה'.
בחוץ, אבל לרובן זה לא מתאים מבחינת כוחות. לא סתם בצוי הזה נצטוה דוקא הגבר..
ולכן רוב הפעמים עבודה זו בריחה.. כי קשה להתמודד עם המציאות שהוכתבה ומוכתבת בבית
ולכן רוב הפעמים עבודה זו בריחה.. כי קשה להתמודד עם המציאות שהוכתבה ומוכתבת בבית
מסכימה איתך שהרבה פעמים זהkit
סוג של בריחה. אבל גם הנשים האלו ה' ברא אותן ככה!! לכן להן מתאים וטוב! יותר לצאת לעבוד. אם אשה לא תצא לעבוד אבל תהיה מדוכדכת ועצבנית על הילדים כל הזמן התפקיד שלה זה לצאת לעבוד! כי זה מה שגורם לה להיות אמא ואשה יותר טובה ושמחה. ואם אלוקים ברא אותה ככה סימן שזה היכולות שלה וזה מה שהוא מצפה ממנה. אז יכול להיות שזאת בריחה כי באמת בשביל להיות עם ילדים יום שלם בבית צריך מאגרי סבלנות בלתי נגמרים!! ואני מקנאה במי שיש לה אותם!! אבל יודעת שככה ה' ברא אותי וכנראה שזה מה שטוב ומתאים לילדים שלי
לא אמרתי איפה יותר טובתודה לך ה'.
רק ממה זה נובע לדעתי
לא הבנתי למה עבודה זו בריחה?44444
הרי כל עבודות הבית נשארות זה לא שהולכים לעבודה ומגיעים הגמדים ועושים אותם במקום האישה.
זאת תיאוריה ממש מעניינת..סמיילי צהוב
אני צריכה כמה ימים לחשוב על זה.. ברצינות! זה נושא שמאד מעסיק אותי.
בכל אופן מתארת לעצמי שיהיה לך קשה לקבל תשובות ענייניות, כי נגעת בנקודה ככ רגישה וכואבת להרבה אמהות, מ2 הכיוונים (עובדות ושאינן).
אני עובדת מחוץ לבית בחצי משרה, שכלית לא מתחרטת על זה בכלל אבל רגשית קשה לי מאד מאד מאד.
בכל אופן מתארת לעצמי שיהיה לך קשה לקבל תשובות ענייניות, כי נגעת בנקודה ככ רגישה וכואבת להרבה אמהות, מ2 הכיוונים (עובדות ושאינן).
אני עובדת מחוץ לבית בחצי משרה, שכלית לא מתחרטת על זה בכלל אבל רגשית קשה לי מאד מאד מאד.
אשמח לשמוע..תודה לך ה'.
בימינו בדרך כלל אי אפשר להתקיים בלי לעבוד...כח הרצון
מה זה אומר בלית ברירה?
החיים מורכבים...
החיים מורכבים...
לא תמיד. יש המון מציאויות שבהן אישה לא חייבת לעבודתודה לך ה'.
נכון, מורכבים בהחלט.. ולכן הצגתי מורכבות אחת, שכך שאני מנתחת אותה
אני אישית עובדת מהבית...כח הרצון
ואני קובעת לעצמי זמני עבודה וסדר יום.
לא תמיד אני עומדת במסגרת שאני קובעת לעצמי.
כיף לי בבית.
ומאושרת מכל מטלה ומטלה!
מה שכן, אני זוכרת זמנים בהם הייתי ימים שלמים בלימודים והייתי מחכההההההההה לחזור הביתה, עכשיו החוויה שלי זה דווקא לצאת לפעמים...
זה ממש ממש מעניין מה שכתבת.
ועכשיו אני אחשוב על זה הרבה...
בתכלס נראה לי הרוב עובדות בשביל פרנסה...
בכל אופן רוב הנשים שאני מכירה...
הלוואי שזה היה בשביל התאווררות...
אם היה לי אפשרות הייתי שמחה ימים שלמים לבשל לאפות לנקות וכו'...
)ובמבט קדימה- להיות עם הילדים כמה שיותר לפתח אותם...)
קשה לי לראות נשים שעובדות עד שעות הצהריים ואז חוזרות הביתה למשמרת ב' שהופכת לקשהההה כשאמא עייפה וגמורה מהעבודה...
הלוואי שהחיים היו קלים והכסף היה צומח בעציצים על עדן החלון (לא הייתי מתנגדת אפילו לטפח את הצמח הזה..)
לא תמיד אני עומדת במסגרת שאני קובעת לעצמי.
כיף לי בבית.
ומאושרת מכל מטלה ומטלה!
מה שכן, אני זוכרת זמנים בהם הייתי ימים שלמים בלימודים והייתי מחכההההההההה לחזור הביתה, עכשיו החוויה שלי זה דווקא לצאת לפעמים...
זה ממש ממש מעניין מה שכתבת.
ועכשיו אני אחשוב על זה הרבה...
בתכלס נראה לי הרוב עובדות בשביל פרנסה...
בכל אופן רוב הנשים שאני מכירה...
הלוואי שזה היה בשביל התאווררות...
אם היה לי אפשרות הייתי שמחה ימים שלמים לבשל לאפות לנקות וכו'...
)ובמבט קדימה- להיות עם הילדים כמה שיותר לפתח אותם...)
קשה לי לראות נשים שעובדות עד שעות הצהריים ואז חוזרות הביתה למשמרת ב' שהופכת לקשהההה כשאמא עייפה וגמורה מהעבודה...
הלוואי שהחיים היו קלים והכסף היה צומח בעציצים על עדן החלון (לא הייתי מתנגדת אפילו לטפח את הצמח הזה..)
נכון. הלוואי... בהחלט לא קלתודה לך ה'.
לא קשה לך בלי צוות לעבודה?תאומים
אני שוקלת כרגע אולי לעזוב את העבודה ולעבוד מהבית, זה יותר שווה לי כלכלית.
וגם מאד מתחשק לי לגדל את התאומים בעצמי...
אחד השיקולים המאד משמעותיים שלי זה הצוות.
יש לי צוות מהמם בעבודה, חברות בלב ובנפש ונראה לי שיהיה לי מאד קשה
וגם מאד מתחשק לי לגדל את התאומים בעצמי...
אחד השיקולים המאד משמעותיים שלי זה הצוות.
יש לי צוות מהמם בעבודה, חברות בלב ובנפש ונראה לי שיהיה לי מאד קשה
מתחברת לדברים. כשאני מסתכלת על נשים שסביבישמן פשתן
ונשים במשפחה, הן מתאימות לתיאוריה שלך.
התיאוריה שלך לא שלמה, יש כל כך הרבה פרמטריםירושלמית טרייה
אני, למשל, עבדתי וכבר קצת עשיתי כסף וקריירה כי התחתנתי מאוחר. אז אני נהנית להיות בבית עם הבת שלי ועולם העבודה לא קורץ לי ואני גם יודעת שיהיה לי סיוט להתמודד עם הלחץ, כי אני פרפקציוניסטית בבית ובכל דבר.
ועדיין לפעמים קשה לי עם המצב הנוכחי, רק שאין לי פיתרון. לפעמים גם להישאר בבית זה אילוץ - למי שיודעת שיהיה לה קשה מאד לעבוד וגם לטפח את הבית..
זה נושא אינסופי. לא הייתי טורחת לחשוב על תיאוריות בנידון כי זה באמת מושפע מכל כך הרבה דברים בתכונות, באופי, בכישרונות, בתנאים החיצוניים וגם במה שמקובל בחברה מסביב ובמשפחה מסביב.
תודה. זה גם נכון.. בהחלט יש עוד גורמיםתודה לך ה'.
לא ממש הבנתי איך מה שאת אומרת הגיוני...
ה''ב
הרי בדיוק כמו שה' נטע בי את הכוח (אני מקווה) לעבודות הבית הסזיפיות, לכביסות, לטיטולים, לגידול הילדים,
ככה הוא גם נטע בי- נגיד- את הכוח לחנך כיתת בנות מתבגרות ולהעביר אותן תהליך של בניה וצמיחה. או ליצור ולעסוק באומנות. או בכלל להיות אחות טובה ומסורה. או אפילו לחקור פרוטונים במעבדה...
ואם היא מצליחה לתרום לפיתוח העולם, ולמצות כוחות שזה באמת ה' נטע בה ולא אף אחד אחר, ומתוך היכרות עם עצמה ועם משפחתה היא מוצאת את המינון הנכון ככה שלא תפתח קריירה על חשבון המשפחה- אז מה פה החלק של מירמור/ לא מרוצה?
ככה הוא גם נטע בי- נגיד- את הכוח לחנך כיתת בנות מתבגרות ולהעביר אותן תהליך של בניה וצמיחה. או ליצור ולעסוק באומנות. או בכלל להיות אחות טובה ומסורה. או אפילו לחקור פרוטונים במעבדה...
ואם היא מצליחה לתרום לפיתוח העולם, ולמצות כוחות שזה באמת ה' נטע בה ולא אף אחד אחר, ומתוך היכרות עם עצמה ועם משפחתה היא מוצאת את המינון הנכון ככה שלא תפתח קריירה על חשבון המשפחה- אז מה פה החלק של מירמור/ לא מרוצה?
מזדהה עם השאלהיסמין 12
אשמח לשמוע את תגובת הפותחת
נכון יש נשים שמותאמות אבל רובן לאתודה לך ה'.
מה לעשות שבורא עולם חכם מאתנו ואם הוא בחר בגבר לשליחות הזו כנראה שזה מותאם לו ולא לאישה וגם בפועל זה באמת קשה לאישה
ויסמין- גם עבדתי וגם הייתי בבית.
אז אם יוצאים מנקודת הנחה שהמקום הטבעי הוא בפנים ולא בחוץ, משמע עבודה היא בריחה כי לא נח להתמודד עם מה שה' זימן בבית..
ויסמין- גם עבדתי וגם הייתי בבית.
אז אם יוצאים מנקודת הנחה שהמקום הטבעי הוא בפנים ולא בחוץ, משמע עבודה היא בריחה כי לא נח להתמודד עם מה שה' זימן בבית..
רוב הנשים שאת מכירה מוכשרות אך ורק בניהול משק ביתה''ב
וגידול ילדים?? תמהני..
ב''ה היום אחזקת הבית לוקחת בערך שליש ממה שהיא לקחה בעבר, ואפשר להוציא יותר כוחות לפועל. זה כזה נהדר, ב''ה!
במצב קיצוני שאישה מרגישה שהבית זה לא המקום שלה ולכן היא צריכה את הבחוץ- אוקיי, מה שאת אומרת נכון.
אבל כשזה באמת לממש כוחות שה' נטע, ואפשר גם וגם (ברצינות? את לא מכירה נשים שמתחזקות נהדר את הבית וגם עובדות??) אז לומר שזה בריחה?!
אגב, גם במשנה מתוארת האופציה שאישה לא תתחזק את הבית אם אין בכך צורך (יש אומנת וכד') ובמקרה כזה ראוי שתעשה מלאכה כדי לא להתבטל. הסיטואציה מתאימה היום בהרבה מקרים (את המשרתת מחליפה המכונת כביסה...)
ב''ה היום אחזקת הבית לוקחת בערך שליש ממה שהיא לקחה בעבר, ואפשר להוציא יותר כוחות לפועל. זה כזה נהדר, ב''ה!
במצב קיצוני שאישה מרגישה שהבית זה לא המקום שלה ולכן היא צריכה את הבחוץ- אוקיי, מה שאת אומרת נכון.
אבל כשזה באמת לממש כוחות שה' נטע, ואפשר גם וגם (ברצינות? את לא מכירה נשים שמתחזקות נהדר את הבית וגם עובדות??) אז לומר שזה בריחה?!
אגב, גם במשנה מתוארת האופציה שאישה לא תתחזק את הבית אם אין בכך צורך (יש אומנת וכד') ובמקרה כזה ראוי שתעשה מלאכה כדי לא להתבטל. הסיטואציה מתאימה היום בהרבה מקרים (את המשרתת מחליפה המכונת כביסה...)
אואה.. כל כך הפוך ממה שאמרתיתודה לך ה'.
א. ברור שאי אפשר לשרוד כל היום מול ארבע קירות. אבל זה לא אומר שאפשר לממש את הכוחות רק על ידי העבודה.. אפילו בורא עולם, קבע שהגבר מותאם לזה. מתווכחת איתו?
ב. שתעשה מלאכה, לא סתרתי. היא לא חייבת כל היום לקפל כביסות ולגהץ.. אבל שוב- עבודה זה לא מקום שמותאם לאישה לכתחילה. רק לנשים מאוד מסוימות שיש בהן כוחות של שליחות (רופאות, אחיות וכו')
א. דווקא נשמע שזה בדיוק מה שאת מצפהה''ב
או שכדאי שיעשו משהו שהוא לא להיות בבית ולא לעבוד?.. כמו מה?
ואיפה הוא קבע את זה? (תזכורת: רוב העבודות היום אינן עבודת כפיים.)
ב. אז נגד אלו עבודות את יוצאת? אחות זה שליחות ומורה לא? ולבורנטית? ורואת חשבון? יש לך כלי למדוד כמה בנאדם תורם ושליח במקום שהוא נמצא בו?
ואיפה הוא קבע את זה? (תזכורת: רוב העבודות היום אינן עבודת כפיים.)
ב. אז נגד אלו עבודות את יוצאת? אחות זה שליחות ומורה לא? ולבורנטית? ורואת חשבון? יש לך כלי למדוד כמה בנאדם תורם ושליח במקום שהוא נמצא בו?
בלת'ק: למה את חושבת שה' הכתיב לי לעשות כביסה או לשטוף כלים?rivki
אולי הוא הכתיב שאהיה למשל רופאה או מהנדסת...
מה גם שהרבה בנות מתחילות ואפילו מסיימות לימודי מקצוע עוד לפני הנישואין. הן לא 'יוצאות מהבית' כדי לעבוד אלא 'נכנסות לבית' תוך כדי עבודה.
ולגבי כמות העבודה- כל אחת והיכולות שלה, אי אפשר להכליל מהניסיון שלך לכל הנשים.
אני מכירה נשים סבלניות ומאירות פנים שעובדות קשה גם בבית וגם בחוץ. ויש נשים מדוכאות שלא עובדות וגם מזניחות את הבית.
באופן כללי - התמקצעות של גברים ונשים כל אחד בתחומו ועבודה מחוץ לבית מאפשרים לנו לחיות כאן ברמה כלכלית של מדינה מערבית . אילו רוב הגברים היו עובדים בשדות ונשים מטפלות בילדים ובבית- היינו מדינת עולם שלישי.
מה גם שהרבה בנות מתחילות ואפילו מסיימות לימודי מקצוע עוד לפני הנישואין. הן לא 'יוצאות מהבית' כדי לעבוד אלא 'נכנסות לבית' תוך כדי עבודה.
ולגבי כמות העבודה- כל אחת והיכולות שלה, אי אפשר להכליל מהניסיון שלך לכל הנשים.
אני מכירה נשים סבלניות ומאירות פנים שעובדות קשה גם בבית וגם בחוץ. ויש נשים מדוכאות שלא עובדות וגם מזניחות את הבית.
באופן כללי - התמקצעות של גברים ונשים כל אחד בתחומו ועבודה מחוץ לבית מאפשרים לנו לחיות כאן ברמה כלכלית של מדינה מערבית . אילו רוב הגברים היו עובדים בשדות ונשים מטפלות בילדים ובבית- היינו מדינת עולם שלישי.
מה זה בלתק? מנסה להבין הרבה זמן. kit
בלי לקרוא תגובות קודמותrivki
תןדהkit
ה' לא הכתיב לך לעשות כביסה וכליםתודה לך ה'.
אבל הכתיב לך מציאות של כך וכך ילדים של זוגיות ולכן יש לכך גם השלכות
גם נשים שעובדות עושות כלים וכביסה....rivki
ב'ה יש היום טכנולוגיה שמקצרת תהליכים, יש גם חלוקת תפקידים בין בני הבית. גם בחורות רווקות שלומדות דואגות לעצמן ולבית .
נכון, אני לא רואה בקרצוף הבית מהות חיי.
טיפול בילדים זה עיניין אחר לגמרי....
נכון, אני לא רואה בקרצוף הבית מהות חיי.
טיפול בילדים זה עיניין אחר לגמרי....
ומי אמר שזה סותר? למה דווקא נשים צריכות לעשות את מלאכות הביתאל הר המוריה
מי הכתיב את זה?
מילא תגידי שהגבר מחוייב לפרנס, הרי הוא חתם על זה בכתובה, אבל אנחנו לא חתמנו על זה בשום מקום!
אנחנו צריכות ללדת, ולגדל ילדים, אבל מי אמר שאנחנו צריכות לעשות את כל השאר?
מה עם חלוקה בין בני הזוג??
מילא תגידי שהגבר מחוייב לפרנס, הרי הוא חתם על זה בכתובה, אבל אנחנו לא חתמנו על זה בשום מקום!
אנחנו צריכות ללדת, ולגדל ילדים, אבל מי אמר שאנחנו צריכות לעשות את כל השאר?
מה עם חלוקה בין בני הזוג??
לא אמרתי דבר כזהתודה לך ה'.
חחחחחחח הצחקת אותיאופטימיתת
בעלי היקר שיחיה לא באמת מנקה, הוא משתדל מאוד אבל נקי זה לא.
כך גם רוב הגברים ככל הידוע לי.
כך גם רוב הגברים ככל הידוע לי.
סליחה, אבל זה ממש זילזול בגבריםאל הר המוריה
זה שבעלך לא, זה לא אומר, יש הרבה בעלים ששותפים בבית.
ממש הודעה פוגעת כלפי גברים.
ממש הודעה פוגעת כלפי גברים.
למה פוגעת? מזלזלת???אופטימיתת
אדרבה אני מלאת הערכה לבעלי היקר ולכל גבר ששותף בבית זה לא סותר את זה שעל פי רוב אישה מצליחה יותר לבצע את מטלות הבית בצורה מיטבית. ומי אמר שבעלי לא שותף בבית? בעלי שותף מאוד בבית אבל אין מה להשוות בין התוצרים שלי לשלו, אגב, זה רק מעלה את הערך של העזרה שלו בעיני כי כשלא מצליח לך כל כך ואתה בכל זאת ממשיך לעשות ולעזור זה רק מראה כמה זה חשוב לו.
אני גם לא חושבת שלומר שגבר מנקה פחות טוב מאישה זה נובע מזלזול, מי שמנקה הכי טוב הוא מלך הכבוד?
אני גם לא חושבת שלומר שגבר מנקה פחות טוב מאישה זה נובע מזלזול, מי שמנקה הכי טוב הוא מלך הכבוד?
את ממשיכה לזלזל. מי אמר שהם פחות מצליחים?אל הר המוריה
בעלי לדג' מבשל נהדר, יותר טוב ממני.
וזה רק דוגמא, יש עוד מלא גברים ששעושים מלא דברים, והם לאו דווא פחות ממנו.
וזה רק דוגמא, יש עוד מלא גברים ששעושים מלא דברים, והם לאו דווא פחות ממנו.
עזבי, לא נעימה לי השיחהאופטימיתת
איפה ראית שהיא זלזלה??סדר נשים
בסה"כ כתבה תגובה עניינית
היא מזלזלת בכוחם של הגבריםאל הר המוריה
גברים יכולים לנקות מצוייןפאז
(מנסיון אישי)
אולי הטעם שלהם בנסיון שונה משלך, אבל זו בחירה שלך להחליט שהכל חייב להתנהל בדיוק לפיו...
אולי הטעם שלהם בנסיון שונה משלך, אבל זו בחירה שלך להחליט שהכל חייב להתנהל בדיוק לפיו...
^^^^ נכון מאודיערת דבש
בעלי יודע לנקות..
הוא זריז הרבה יותר ממני!
אז נכון שהתוצרים לא תמיד לפי טעמי (ז"א הרף שלי בנקיון יותר גבוה ואני יסודית מאוד)
אבל זה לא אומר שהוא לא מנקה טוב!
מנסיון-גברים יודעים לעשות הכל!לכבס, לגהץ, לנקות לבשל.
פשוט לא תמיד נותנים להם הזדמנות
או שהם פשוט לא כ"כ רוצים ללמוד.
אני לא חושבת שזה רוב הגברים שלא טובים אח יודעיםמעין אהבה
בעלי למשל הוא המנקה הבלעדי אצלינו- רצפה,שרותים
אני לא חולמת להתחיל להתחרות בו כי הוא פי מאה יותר זריז ויסודי ממני
זה עניין של הרגלים ושדר-
אם מהבית משדרים לבנים שזה לא התחום שלהם זה מה שהם יפנימו
אם יחנכו אותם לשותפות גם בנקיון- תתפלאי לראות כמה הם יסודיים ויעילים.
וברור שגם אז יהיו כאלה שפחות- מצד תכונות אופי- אבל זה נכון באותה מידה גם לבנות.
וההוכחה- שבעלי היה תמיד רגיל לנקות ולכן מעולה בזה
ובישולים נתנו לו רק כמה דברים ספציפיים ואותם יודע מעולה ובשאר מרגיש יותר חסר בטחון ..הוא יסתדר עם צריך. אבל פחות בזרימה
פשוט כי לא רגיל. לא כי הוא גבר.
גם אני הייתי ככה בהתחלה לפני שרכשתי נסיון
קיצר רציתי רק להגיד שהכללות הן תמיד לא נכונות
אני לא חולמת להתחיל להתחרות בו כי הוא פי מאה יותר זריז ויסודי ממני
זה עניין של הרגלים ושדר-
אם מהבית משדרים לבנים שזה לא התחום שלהם זה מה שהם יפנימו
אם יחנכו אותם לשותפות גם בנקיון- תתפלאי לראות כמה הם יסודיים ויעילים.
וברור שגם אז יהיו כאלה שפחות- מצד תכונות אופי- אבל זה נכון באותה מידה גם לבנות.
וההוכחה- שבעלי היה תמיד רגיל לנקות ולכן מעולה בזה
ובישולים נתנו לו רק כמה דברים ספציפיים ואותם יודע מעולה ובשאר מרגיש יותר חסר בטחון ..הוא יסתדר עם צריך. אבל פחות בזרימה
פשוט כי לא רגיל. לא כי הוא גבר.
גם אני הייתי ככה בהתחלה לפני שרכשתי נסיון
קיצר רציתי רק להגיד שהכללות הן תמיד לא נכונות
אל הר המוריה
זה בדיוק מה ששיגע אותי.
מה ההכללות האלה?
מה זה הזילזול בגברים?
מה ההכללות האלה?
מה זה הזילזול בגברים?
תודה רבה על התגובה שלךאופטימיתת
באמת ממש נעים לקרוא.
אני חושבת שנשים באופן כללי נוטות להתעסק יותר באסתטיקה ומכאן עושות את הניקיון בפרט ומטלות הבית בכלל בצורה יסודית יותר. פשוט שמות לב יותר לפרטים.
אני מקבלת את מה שאמרת לגמרי שיכול להיות שזה תלוי "תרבות" שממנה הגיע הגבר ויכול להיות שזה ישפיע עליו וזה לא דבר מגדרי.
שימי לב שכלל לא עשיתי הכללה, אמרתי שבעלי משתתף במטלות הבית אבל כששנינו עושים את אותה המטלה, הוא עושה אותה בצורה יותר שיטחית ופחות נקייה, אמרתי שכך ר-ו-ב הגברים ככל הידוע לי (!). הכללה היתה נשמעת ככה "כל הגברים לא יודעים לנקות". בזמן שאני נתתי דוגמא אישית והתייחסות לפי הסביבה שאני מכירה, שוב, יכול מאוד להיות שזה תלוי תרבות ובגלל זה אצלנו נהוג שהאישה היא הדומיננטית בבית והגבר משתתף בעת הצורך (שזה יוצא די הרבה אבל בכל זאת).
חוץ מזה שעצם הקיום של "משרת אם" ולא "משרת אב" אומר שהאישה על פי רוב עובדת פחות מגבר (פחות שעות) ומכאן שברוב הבתים יותר דומיננטית מה שאומר שרוב הגברים פחות עושים מטלות בבית אז גם אם נגיד שזה תלוי תרבות או ניסיון כמו שאמרת, עדיין, נוצר מצב שברוב המשפחות האישה תבצע את מטלות הבית בצורה יותר יסודית מהגבר. מדגישה, לא כי היא אישה אלא כי היא בעלת יותר ניסיון.
סליחה על האורך!
אני חושבת שנשים באופן כללי נוטות להתעסק יותר באסתטיקה ומכאן עושות את הניקיון בפרט ומטלות הבית בכלל בצורה יסודית יותר. פשוט שמות לב יותר לפרטים.
אני מקבלת את מה שאמרת לגמרי שיכול להיות שזה תלוי "תרבות" שממנה הגיע הגבר ויכול להיות שזה ישפיע עליו וזה לא דבר מגדרי.
שימי לב שכלל לא עשיתי הכללה, אמרתי שבעלי משתתף במטלות הבית אבל כששנינו עושים את אותה המטלה, הוא עושה אותה בצורה יותר שיטחית ופחות נקייה, אמרתי שכך ר-ו-ב הגברים ככל הידוע לי (!). הכללה היתה נשמעת ככה "כל הגברים לא יודעים לנקות". בזמן שאני נתתי דוגמא אישית והתייחסות לפי הסביבה שאני מכירה, שוב, יכול מאוד להיות שזה תלוי תרבות ובגלל זה אצלנו נהוג שהאישה היא הדומיננטית בבית והגבר משתתף בעת הצורך (שזה יוצא די הרבה אבל בכל זאת).
חוץ מזה שעצם הקיום של "משרת אם" ולא "משרת אב" אומר שהאישה על פי רוב עובדת פחות מגבר (פחות שעות) ומכאן שברוב הבתים יותר דומיננטית מה שאומר שרוב הגברים פחות עושים מטלות בבית אז גם אם נגיד שזה תלוי תרבות או ניסיון כמו שאמרת, עדיין, נוצר מצב שברוב המשפחות האישה תבצע את מטלות הבית בצורה יותר יסודית מהגבר. מדגישה, לא כי היא אישה אלא כי היא בעלת יותר ניסיון.
סליחה על האורך!
הסברת מאוד יפה את עצמך.תודהמעין אהבה
מבינה את תחושתך.
אמנם אצלי נגיד בענייני נקיון בעלי הרבה יותר יסודי ממני לרוב כי הורגל בכך מאז שהיה ילד
אבל יכולה להבין את כוונתך.
ובאמת נראה לי שכשמנסחים חוויה אישית באמת אין מקום לומר משהו אחר
כי באמת מה שאת רואה אצלך זה מה שאמיתי
ובאמת לא כל חוויה שרואים אצלינו או בסביבתנו דווקא מתארת מציאות שלמה וכללית.
תודה לל
אמנם אצלי נגיד בענייני נקיון בעלי הרבה יותר יסודי ממני לרוב כי הורגל בכך מאז שהיה ילד
אבל יכולה להבין את כוונתך.
ובאמת נראה לי שכשמנסחים חוויה אישית באמת אין מקום לומר משהו אחר
כי באמת מה שאת רואה אצלך זה מה שאמיתי
ובאמת לא כל חוויה שרואים אצלינו או בסביבתנו דווקא מתארת מציאות שלמה וכללית.
תודה לל
רק לגבי משרת אם ואבעדיין טרייה
אצלי בעבודה יש משרת אב כמו שיש משרת אם (במידה ולאישה אין משרת אם במקום עבודתה או שהיא לא מנצלת אותה האב מקבל משרת אב) ויש עוד מקומות עבודה כאלו. לדעתי זה שינוי מבורך.
איזה יופי זה באמת מבורך!אופטימיתת
זה בשרות המדינה?44444
אבל אולי הוא הכתיב מציאות של אישה עובדת?44444
נראית לי מצחיקה ההנחה שמי שיש לה ילדעם ה' הכתיב לה להיות בבית.
אתם שוכחות דבר אחדפשוטה
עד גיל 67 יש מספיק זמן לאישה לעבוד בחוץ ולמצות את כל הכוחות שלה, ולפתח קרירה , בשנים הראשונות בניית הזוגיות וגידול הילדים לוקחים המון כוחות ולכן לדעתי באמת יש הגיון בפיתוח קריירה בבית ההשקעה בילדים בזוגיות וכו.... אבל רק להיות בבית ולא לעבוד בכלל אפילו לא קצת. זה מתאים למעט מאוד נשים בדורנו ואני באמת מקנאה בהם שהן לא מחפשות סיפוקים אחרים מלבד הבית וההשקעה בילדים.... אשרהן.
אני באופן אישי היה לי מאוד קשה להיות רק בבית, יש מצב שגם יש בתת מודע לחץ חברתי כולשהו, אבל מצד שני גם לא הייתי מסוגלת לשלוח תינוקות קטנים למעון.... אני מאמינה שתינוק צריך לגדול עם אמו רוב שעות היום. לבריאות הנפשית שלו... אז במשך השנים מצאתי איזון כולשהו ביציאה לעבודה שעות מועטות בלבד....
זה גם עשה לי טוב, תחושה שאני ממצה את כוחותי וגם הרגשתי שהייתי עם התינוק בבית....
ואני כל הזמן מזכירה לעצמי שכל החיים לפני ובעז"ה יש לי הרבה שנים לעבוד משרה מלאה וה-20 שנים עד גיל 40 פלוס מינוס מוקדשות לגידול הילדים.....
אני באופן אישי היה לי מאוד קשה להיות רק בבית, יש מצב שגם יש בתת מודע לחץ חברתי כולשהו, אבל מצד שני גם לא הייתי מסוגלת לשלוח תינוקות קטנים למעון.... אני מאמינה שתינוק צריך לגדול עם אמו רוב שעות היום. לבריאות הנפשית שלו... אז במשך השנים מצאתי איזון כולשהו ביציאה לעבודה שעות מועטות בלבד....
זה גם עשה לי טוב, תחושה שאני ממצה את כוחותי וגם הרגשתי שהייתי עם התינוק בבית....
ואני כל הזמן מזכירה לעצמי שכל החיים לפני ובעז"ה יש לי הרבה שנים לעבוד משרה מלאה וה-20 שנים עד גיל 40 פלוס מינוס מוקדשות לגידול הילדים.....
בעומק אני מסכימהמתנת חינם
שהמקום הטבעי של האישה הוא הבית.
העבודה הפנימית והאישית צריכה להיות בסביבת הבעל והילדים.
שיציאה לעבודה היא סוג של בריחה.
גם כשיש התמודדויות במקום העבודה, עדיין יש שכר כספי שמפצה במשהו.
בבית יש עבודה ואת הפירות לעיתים רואים מיד ולעיתים רק אחרי שנים רבות.
אך כדי להחזיק מעמד צריך תמיכה!
בראש ובראשונה בעל מפרגן, שמאמין בזה.
כי הסביבה מאוד לוחצת, ומשדרת ששהייה בבית זה בזבוז זמן ובזבוז מיצוי עצמי.
ואת שוכחת שהעולם היום שייך לצעירים ירושלמית טרייה
הלוואי, הלוואי ומה שכתבת היה נכון.
הבעיה היא שמאד קשה להתחיל קריירה בגיל ארבעים. אתה כבר זקן בשוק העבודה.
עצוב, אבל זו המציאות.
אצל נשים שנות הפוריות ושנות הקריירה בגדול די מתנגשות.
הבעיה היא שמאד קשה להתחיל קריירה בגיל ארבעים. אתה כבר זקן בשוק העבודה.
עצוב, אבל זו המציאות.
אצל נשים שנות הפוריות ושנות הקריירה בגדול די מתנגשות.
כנ"ל44444
עוד נתון נוסף שנשכח בדיונין האלה זה הפנסיה-
ההפקדות בגיל צעיר שוות הרבה הרבה הרבה יותר מאשר בגיל מבוגר. זה נתון שצריך לקחת בחשבון.
ההפקדות בגיל צעיר שוות הרבה הרבה הרבה יותר מאשר בגיל מבוגר. זה נתון שצריך לקחת בחשבון.
וואו, לא התחברתי..תאנים
בתור אחת שעובדת מחוץ לבית מבחירה, ולא בלית ברירה, לאחר שהייתי תקופה בבית.. אני מוכרחה לומר שהמציאות שאני רואה אחרת לגמרי. בסביבה שאני גרה הנורמה היא להיות בבית, כי זה הנורמה, או מאילוצים.. הרבה מהנשים מסביבי ממורמרות ועייפות, ולא יותר סבלניות מהאלו שעובדות.. גם משיחות שאני מדברת איתם, אני שומעת את זה.
יש חלק שגם עושות את זה בשמחה, אבל הילדים שלי לא פחות מהילדים שלהם, גדלים בבית שמח ורגוע, מושקעים מאד, ולא חסרים תשומת לב.. וגם הבית..
אני מאמינה בכל ליבי שהבית וגידול הילדים זה השליחות שלי, ואני שמחה בה מאד, ומכוונת בעיקר אליה כרגע.. (ב"ה בסוף הריון שלישי כשהגדול עוד לא בן 3) אבל אני יודעת שיש לי עוד הרבה יכולות וכוחות שלא יגיעו לידי מיצוי במסגרת עבודות הבית, ואני שמחה לפתח אותם בעבודה.. ומרגישה שזה מוסיף גם לכלל הבית. זה שלא עמוס ומתיש לפעמיים, וגם יש לזה מחירים.. אבל אני חושבת שהתאוריה קצת פשטנית..
ועוד משהו, למה צריך לחפש דרכים יצרתיות להתאוורות?
יש חלק שגם עושות את זה בשמחה, אבל הילדים שלי לא פחות מהילדים שלהם, גדלים בבית שמח ורגוע, מושקעים מאד, ולא חסרים תשומת לב.. וגם הבית..
אני מאמינה בכל ליבי שהבית וגידול הילדים זה השליחות שלי, ואני שמחה בה מאד, ומכוונת בעיקר אליה כרגע.. (ב"ה בסוף הריון שלישי כשהגדול עוד לא בן 3) אבל אני יודעת שיש לי עוד הרבה יכולות וכוחות שלא יגיעו לידי מיצוי במסגרת עבודות הבית, ואני שמחה לפתח אותם בעבודה.. ומרגישה שזה מוסיף גם לכלל הבית. זה שלא עמוס ומתיש לפעמיים, וגם יש לזה מחירים.. אבל אני חושבת שהתאוריה קצת פשטנית..
ועוד משהו, למה צריך לחפש דרכים יצרתיות להתאוורות?
זה ביטוי. הכוונה שיש המון דרכים אחרותתודה לך ה'.
נשים בבית שממורמות זה ייתכןתודה לך ה'.
לא אמרתי שהבית מביא שמחה. אלא אישה ששמחה במה שיש לה תשמח בכל מציאות ולא תרצה לברוח מהבית.
למה את חושבת שלצאת לעבוד זה לברוח?כח הרצון
לא בקטע של התנפלות חלילה,
באמת מעניין אותי!!!
אגב, קחי בחשבון שכל אחת מגיבה מהמקום שלה, ומכל זווית רואים את זה אחרת לגמריי!!!
אל תפגעי חלילה מהתגובות!!!
העלת נושא מאוד מעניין והגיוני שיש דיעות שונות מאוד...
באמת מעניין אותי!!!
אגב, קחי בחשבון שכל אחת מגיבה מהמקום שלה, ומכל זווית רואים את זה אחרת לגמריי!!!
אל תפגעי חלילה מהתגובות!!!
העלת נושא מאוד מעניין והגיוני שיש דיעות שונות מאוד...
לא נפגעתתודה לך ה'.
כי חוץ מכמה נשים בודדות שיש להן שליחות אישה לא מותאמת לעבודה בחוץ. זה מתיש ומשבר את כוחותיה
לא סתם הקב"ה בחר בגבר לשליחות הזו
לא סתם הקב"ה בחר בגבר לשליחות הזו
חולקת עלייךסדר נשים
לדעתי זה הפוך, לרוב הנשים לא מתאים להיות בבית כל היום, זה הרבה יותר מתיש,
התשה מנטאלית, לא פיזית.
דווקא העבודה בחוץ נותנת כוחות לעבודה אח"כ בבית
וחבל חבל חבל שאין כמעט עבודות במינון שעות נמוך, אני מאוד רוצה לצאת קצת
אבל זה מה שתוקע אותי בבית, כי אני לא מסוגלת לשים תינוקות 8 שעות במעון
מתסכל ביותר
השאלה למה.. שוב,לפי דעתי אישה ששמחה במה שיש להתודה לך ה'.
תפרח בבית כי עבודה זה לא קל במיוחד לנו הנשים.. וחבל שלא מציגים את התמונה השלמה ביחס לעבודה בחוץ. בכל אופן את דעתי אמרתי שוב ושוב במהלך השרשור.. נראה לי שדי מוצה תודה לעונות.
אני שמחה מאוד במה שיש ליסדר נשים
בעל, ילדים וזה..
ובכ"ז ממש לא פורחת בבית וגם ממש לא עושה את עבודות הבית בכיף ובשמחה
ומה זה התמונה השלמה? מצד האישה? מצד הילדים?
אשמח אם תפרטי למה את מתכוונת...
השאלה איזה מענה מחפשים בחוץ כל הזמן?תודה לך ה'.
למה אנחנו כנשים, שמקומנו הטבעי הוא פנימה (ובכלל כך אנו בנויות, יותר פנימיות יותר "אוגרות" )
מוצאות את עצמנו יותר ויותר בחוץ ששם קשה לנו וזה משבר לנו את הכוחות בכל רמה שיש? אולי זה בגלל שקשה לנו לשמוח בבית? במציאות שיש לנו? ולכן לדעתי, מי ששמחה במציאות שיש לה, תשמח שהיא מחליפה טיטול! ולא תראה בזה מועקה ולכן תרצה לצאת החוצה לעבוד.. היא תשמח בזה שיש לה ילד להחליף לו.. יש שמתפללים לשמוע קול בכי של תינוק וחוזרים לבית ריק.. כל כביסה זו תהיה שמחה על זה שיש לה למי לכבס, על זה שהיתה לה את הזכות להעניק חיים ולדאוג להם.. [ ואני רואה את המציאות הזו בפועל אצל נשים מסוימות]
תמונה שלמה הכוונה ביחס לעבודה. כולן מציגות את זה כאילו העבודה היא חזות הכל, וזה מיצוי הכישורים וכו' וכו'..
אבל בתכלס- זה לא נכון. עבודה לאישה זה קשה. זה שובר את הכוחות שלה.. היא טוענת שזו התאווררות ובעצם זה לגמרי הפוך
זה לא סותרסדר נשים
אני שמחה להחליף טיטול אבל מרגישה גם צורך לעשות משהו מעבר לזה,
ולמה את חושבת שקשה לעבוד בחוץ וזה משבר את הכוחות??
זה בדיוק העניין. שאפשר לעשות משהו מעבר, וזה ממש לא חייבתודה לך ה'.
להיות דוקא עבודה..
ובודאי שכן.. אם תהיינה אמיתיות, אז תראו שעבודה בחוץ זה לא קל לאישה (והייתי גם בבית וגם בעבודות)
אולי לך זה לא קל?פאז
לי זה ממש כיף ומרענן כמובן במס' מסויים של שעות ולא בלי סוף...
אבל בהחלט יותר טוב ומוסיף גם מרץ וחיוניות לעשיה בבית
כמובן במס' מסויים של שעות ולא בלי סוף...אבל בהחלט יותר טוב ומוסיף גם מרץ וחיוניות לעשיה בבית
אולי גם תלוי לאיזו עבודה הכוונה...כח הרצון
יש עבודות שלא מתישות ולא שוברות גוף ונפש...
כל אחת והכוחות שלה..
כל אחת והכוחות שלה..
אני מנסה להבין את נקודת המוצא שלך..אין מקום לשאלה
מדוע את חושבת שעבודה משברת את הגוף?
אני חיה בסביבה שהנורמה בה היא להשאר בבית עם הילדים.אני חריגה מאוד בנוף...
אני מאוד אוהבת את ילדתי ושמחה לגדל אותה.
באופן אישי אני רואה את גידול המשפחה כשליחות.
ניהול הבית הוא דבר טכני, כך שאת העבודה הפיזית בבית אני משאירה לעוזרת שהיא תהיה את השירותים את המקרר ואת הרצפה
ואני מעדיפה בזמן הזה לעבוד בעבודה שכלית שממצה את היכולות השכליות שלי..
שאני חוזרת הביתה אני עסוקה אך ורק ים הילדה שלי והמשפחה שלי...
כל המשכורת שלי בערך הולכת על מעון ועזרה מבחוץ.
וככה אני מקיימת את היעוד שהקבה נתןנלי, להביא ולטפח נשמות בשמחה
אני מבינה את הלך המחשבה שלך, אך אני חושבת שאת מגיעה מנקודות מוצא מאוד מסוימות:
א.עבודה - זה קשה, משבר את הגוף.
ב. נשים לא אוהבות להיות בבית.
ג. הקבה רוצה שנהיה בבית. אישה היא "אגרנית" וביתית
ויש לי ערור על כל אחת מהנקודות הללו:
א. עבודה לא חייבת להיות קשה פיזית להפך העבודה בבית יכולה להיות זו שלא מתאימה לגוף שלמאישה.
ב.הרבה נשים אוהבות מאוד את ביתן וששות להיות עם הילדים אך גם אוהבות לעשות דברים נוספים( למה ה' נתן לאישה יכולת מתמטית? ספרותית? וכישרונות נוספים? אולי דווקא ה רוצה שנשתמש בזה ז?) לכן הן משתדלות למצוא את האיזון הנכון.
ג. היכן נאמר?אשת החיל של שלמה נשמעת אחרת.. אישה היא צנועה עפי ההלכה ונפשית עפי הקבלה. בשום מקום לא נאמר המקום הנכון והראשון לה הוא רק בין ערימות הכלים לכביסה.
אני חיה בסביבה שהנורמה בה היא להשאר בבית עם הילדים.אני חריגה מאוד בנוף...
אני מאוד אוהבת את ילדתי ושמחה לגדל אותה.
באופן אישי אני רואה את גידול המשפחה כשליחות.
ניהול הבית הוא דבר טכני, כך שאת העבודה הפיזית בבית אני משאירה לעוזרת שהיא תהיה את השירותים את המקרר ואת הרצפה
ואני מעדיפה בזמן הזה לעבוד בעבודה שכלית שממצה את היכולות השכליות שלי..
שאני חוזרת הביתה אני עסוקה אך ורק ים הילדה שלי והמשפחה שלי...
כל המשכורת שלי בערך הולכת על מעון ועזרה מבחוץ.
וככה אני מקיימת את היעוד שהקבה נתןנלי, להביא ולטפח נשמות בשמחה
אני מבינה את הלך המחשבה שלך, אך אני חושבת שאת מגיעה מנקודות מוצא מאוד מסוימות:
א.עבודה - זה קשה, משבר את הגוף.
ב. נשים לא אוהבות להיות בבית.
ג. הקבה רוצה שנהיה בבית. אישה היא "אגרנית" וביתית
ויש לי ערור על כל אחת מהנקודות הללו:
א. עבודה לא חייבת להיות קשה פיזית להפך העבודה בבית יכולה להיות זו שלא מתאימה לגוף שלמאישה.
ב.הרבה נשים אוהבות מאוד את ביתן וששות להיות עם הילדים אך גם אוהבות לעשות דברים נוספים( למה ה' נתן לאישה יכולת מתמטית? ספרותית? וכישרונות נוספים? אולי דווקא ה רוצה שנשתמש בזה ז?) לכן הן משתדלות למצוא את האיזון הנכון.
ג. היכן נאמר?אשת החיל של שלמה נשמעת אחרת.. אישה היא צנועה עפי ההלכה ונפשית עפי הקבלה. בשום מקום לא נאמר המקום הנכון והראשון לה הוא רק בין ערימות הכלים לכביסה.
הקב"ה לא רוצה שנהיה בבית הוא רוצה שנשמח במה שנתן לנותודה לך ה'.
חייבת להוסיףאופטימיתת
קראתי אצל הבן איש חי בספר חוקי הנשים שכל אישה צריכה למצוא לעצמה עיסוק ומלאכה כלשהי שהיא מתמחה בה, גם אם היא עשירה שתלמד למשל לתפור ותכין שמיכות לעניים. אני חושבת שזה לא סותר את הפנימיות בנשמה של האישה כל עוד הבסיס שלה הוא בבית והיא מצליחה לנהל ב כמו שצריך.
מלאכת הבית היא חשובה מאוד והיא הבסיס להכל, אבל העבודות האלו הן גם שוחקות ומאוד מאוד סיזיפיות. אפשר לראות איך בסה"כ 2 דורות אחורה אישה בת 40 היתה נראית כמו שאישה בת 60 נראית היום. זאת מכיוון שכביסה היתה יומיומית ובידיים, לא היה מקרר אז כל יום הולכים לשוק ומבשלים. הקב"ה נתן לנו בדורנו מכונות שיעשו עבורנו חלק גדול מהמטלות וזה דווקא אמור לאפשר לנו פיתוח רוחני גדול יותר והעצמה אישית ברמה גבוהה יותר.
מלאכת הבית היא חשובה מאוד והיא הבסיס להכל, אבל העבודות האלו הן גם שוחקות ומאוד מאוד סיזיפיות. אפשר לראות איך בסה"כ 2 דורות אחורה אישה בת 40 היתה נראית כמו שאישה בת 60 נראית היום. זאת מכיוון שכביסה היתה יומיומית ובידיים, לא היה מקרר אז כל יום הולכים לשוק ומבשלים. הקב"ה נתן לנו בדורנו מכונות שיעשו עבורנו חלק גדול מהמטלות וזה דווקא אמור לאפשר לנו פיתוח רוחני גדול יותר והעצמה אישית ברמה גבוהה יותר.
את מתעלמת פשוט מנתון אחד חשובמעין אהבה
ת אומרת דברים נכונים
זה טוב ורצוי שאישה תהיה באמת שמחה בעבודות הבית ,בטיפול בילדים,שתהיה מחוברת לתכלית למשמעות של העשיה הזאת וזה ימלא אותה בחיות ובשמחה
נראה לי שכ-ל אמא רוצה את זה
אבל
אנחנו לא מורכבים רק מזה
יש בנפש כוחות,יכולות,תכונות,רצונות שמחפשים מימוש ומילוי ולא תמיד אפשר למצוא הכל בבית.
ה' שם אותי בבית אבל לאו דוקא חייב אותי להיות בו 24 שעות ביממה.
אם זה היה ככה להיות בבית היה הלכה...כי רק הלכה היא מצביעה על רצון ה' מוחלט וגורף.
ומאחר ואין הלכה ה' מסר לכל אחת את החכמה בינה ודעת לבחור נכון מתוך הנתונים שלה.
זה שאני מנסה כמה שיותר לשמוח בעשיה בבית ובטיפול בילדים ולהאמין במשמעות האדירה של זה
זה לא אומר שאוכל למצוא שם את כ-ל המימוש והביטוי של עצמי.
כי אני נגיד מרגישה שאחד הכשרונות שה' נתן לי זה יכולת דבור לעומק,יכולת לעזור לאנשים בעבודה הפנימית שלהם או בעבודת ה' שלהם
עם כל הכבוד איך אני אמורה לבטא את הצורך הנפשי שלי לשיח עמוק ותומך באנשים עם הילדה בת ה3??
או בבישולים?
וכשאני בוחרת לעבוד במקום שאני עובדת בו ב''ה אני מוצאת לצורך הזה ביטוי.זה מחזק אותי,משמח אותי ומחיה אותי.
אבל זה לא סותר את הנוכחות הפנימית שלי בבית,את השמחה בזכות שיש לי בית וילדים.
ואולי הפוך-
כשהייתי שנתיים וחצי אך ורק בבית עם שני תינוקות ובחרתי בזה בשמחה ורצון בדיוק מהסיבות שכתבת- עמוק בפנים היה איזה חלל.איזה מקום בלב שהיה כבוי ולא ממומש.
כששמתי אותם בגן (עד13:00) והלכתי קצת לעבוד בתחום שנוגע ברצון הפנימי שלי- נהייתי פי כמה יותר שמחה וחיה וחיונית גם בעבודה,וגם בבית.
אנחנו לא יכולים שה-כ-ל יבוא לידי ביטוי ת-מ-י-ד רק בין 4 קירות ובין ילדים קטנים.
יש בכל אחד כוד צרכים בנפש ולא נכון להתעלם ולהשתיג אותם
זה בסוף יתנקם במי שבורחת מהם.ובגדול.
זה טוב ורצוי שאישה תהיה באמת שמחה בעבודות הבית ,בטיפול בילדים,שתהיה מחוברת לתכלית למשמעות של העשיה הזאת וזה ימלא אותה בחיות ובשמחה
נראה לי שכ-ל אמא רוצה את זה
אבל
אנחנו לא מורכבים רק מזה
יש בנפש כוחות,יכולות,תכונות,רצונות שמחפשים מימוש ומילוי ולא תמיד אפשר למצוא הכל בבית.
ה' שם אותי בבית אבל לאו דוקא חייב אותי להיות בו 24 שעות ביממה.
אם זה היה ככה להיות בבית היה הלכה...כי רק הלכה היא מצביעה על רצון ה' מוחלט וגורף.
ומאחר ואין הלכה ה' מסר לכל אחת את החכמה בינה ודעת לבחור נכון מתוך הנתונים שלה.
זה שאני מנסה כמה שיותר לשמוח בעשיה בבית ובטיפול בילדים ולהאמין במשמעות האדירה של זה
זה לא אומר שאוכל למצוא שם את כ-ל המימוש והביטוי של עצמי.
כי אני נגיד מרגישה שאחד הכשרונות שה' נתן לי זה יכולת דבור לעומק,יכולת לעזור לאנשים בעבודה הפנימית שלהם או בעבודת ה' שלהם
עם כל הכבוד איך אני אמורה לבטא את הצורך הנפשי שלי לשיח עמוק ותומך באנשים עם הילדה בת ה3??
או בבישולים?
וכשאני בוחרת לעבוד במקום שאני עובדת בו ב''ה אני מוצאת לצורך הזה ביטוי.זה מחזק אותי,משמח אותי ומחיה אותי.
אבל זה לא סותר את הנוכחות הפנימית שלי בבית,את השמחה בזכות שיש לי בית וילדים.
ואולי הפוך-
כשהייתי שנתיים וחצי אך ורק בבית עם שני תינוקות ובחרתי בזה בשמחה ורצון בדיוק מהסיבות שכתבת- עמוק בפנים היה איזה חלל.איזה מקום בלב שהיה כבוי ולא ממומש.
כששמתי אותם בגן (עד13:00) והלכתי קצת לעבוד בתחום שנוגע ברצון הפנימי שלי- נהייתי פי כמה יותר שמחה וחיה וחיונית גם בעבודה,וגם בבית.
אנחנו לא יכולים שה-כ-ל יבוא לידי ביטוי ת-מ-י-ד רק בין 4 קירות ובין ילדים קטנים.
יש בכל אחד כוד צרכים בנפש ולא נכון להתעלם ולהשתיג אותם
זה בסוף יתנקם במי שבורחת מהם.ובגדול.
^^^ כל כך צודקתיסמין 12
אין בעיה.. לא אמרתי שהיא צריכה לכלוא את עצמהתודה לך ה'.
אבל למה דוקא דרך עבודה?!
אז מה את רוצה -שתלך להתנדב רק? או רק לחוג?מעין אהבה
עבר עריכה על ידי מעין אהבה בתאריך כ"ד בסיון תשע"ז 12:27
מה הבעיה בזה שהיא גם מרוויחה על זה כסף לפרנסת ביתה??לעבוד זה לא אומר לסחוב בטון על הגב
וזה לא מחייב לעבוד עד הערב
יש מגוון סוגי עבודות וכל אחת בוחרת מה שמתאים לה לכישורים ומה שמתאים לסדר יומה ומציאות חייה.
אם הנושא שלך היה כמות שעות עבודה זה משהו אחד
אבל זה בכלל לא מה שהעלית.
אני באמת לא מבינה- נגיד לדוגמא על עצמי שנתתי- מה עוד היית רוצה שאעשה חוץ מלעבוד בתחום כזה ?
מה מוקצה במילה 'עבודה'?
אם היית מנסחת בנעימות הייתי אומרת "מה אני רוצה"..תודה לך ה'.
נראה לי שכל פעם שאין לך מה לענות את מאשימה בהתקפהמעין אהבה
לא כתבתי בשום צורה תוקפנית.
השאלות היו עם סימני שאלה כי באמת שאלתי אותך כי ממש לא מובן מה הבעיה במילה 'עבודה'
את בוחרת באיזה טון לקרוא את השאלות
לגמרי לא מבינה מה הבעיה בניסוח.
את שאלת למה דווקא דרך עבודה
ואני שאלתי בחזרה -מה הבעיה בעבודה?
השאלות היו עם סימני שאלה כי באמת שאלתי אותך כי ממש לא מובן מה הבעיה במילה 'עבודה'
את בוחרת באיזה טון לקרוא את השאלות
לגמרי לא מבינה מה הבעיה בניסוח.
את שאלת למה דווקא דרך עבודה
ואני שאלתי בחזרה -מה הבעיה בעבודה?
את לא מתקיפה בכללאודי-ה
הפוסל במומו פוסל. את כרגע לא מאשימה?תודה לך ה'.
מותר לי להגיב למי שעונה עניינית כשאני מרגישה שיש פה גלישה לתקיפה אישית זכותי לומר זאת. עם רגשות לא מתווכחים.. את חושבת שתינתן לך תשובה בכל אופן שבו תביעי את עצמך. ואני לא..
בכל אופן תודה על תגובתך
בעיני דווקא התחושה הפוכהמעין אהבה
שאלת שאלה.
השקעתי ועניתי תגובה ארוכה.
הגבת לי בשאלה אחת- למה דוקא דרך עבודה?
אז שאלתי אותך בחזרה כי לא הבנתי את מה שכתבת כי לא פרטת
וקראתי גם בהודעות אחרות בשרשור שלך ולא ראיתי שענית מה הבעיה דווקא בעבודה . אם את נגד יציאה מהבית אז זה הנושא אבל את מדייקת שזה דווקא לעבודה שמרגיש לך בעייתי כי זה לא תואם לנפש האישה ותכונותיה
אז באמת שאלתי כדי להבין
למה דווקא עבודה זה בעייתי ומה עוד אחר את מציעה?
ויש כל מיני סוגי עבודות שבהחלט מותאומות לנפש האישה ולא רק גבריות באופיין
באמת רציתי תשובה כי עניין אותי
לא מנהלת פה שום מתקפה או ויכוח אישי
כי בכל מקרה אין לזה תכלית כי מדיונים אף אחד לא ישנה את חייו
באמת רציתי להבין
ולא לפגוע
ובאמת היה לי מוזר מאוד תגובתך שישר מאשימה בלי לנסות אולי לקרוא שוב ברוגע ולראות אולי לא קראת בטון הנכון ולקחת אישית בלי שהיתה כוונה כזאת
את לא רוצה לענות אל תעני
אבל אל תצפי שפעם הבאה תקבלי תגובות
השקעתי ועניתי תגובה ארוכה.
הגבת לי בשאלה אחת- למה דוקא דרך עבודה?
אז שאלתי אותך בחזרה כי לא הבנתי את מה שכתבת כי לא פרטת
וקראתי גם בהודעות אחרות בשרשור שלך ולא ראיתי שענית מה הבעיה דווקא בעבודה . אם את נגד יציאה מהבית אז זה הנושא אבל את מדייקת שזה דווקא לעבודה שמרגיש לך בעייתי כי זה לא תואם לנפש האישה ותכונותיה
אז באמת שאלתי כדי להבין
למה דווקא עבודה זה בעייתי ומה עוד אחר את מציעה?
ויש כל מיני סוגי עבודות שבהחלט מותאומות לנפש האישה ולא רק גבריות באופיין
באמת רציתי תשובה כי עניין אותי
לא מנהלת פה שום מתקפה או ויכוח אישי
כי בכל מקרה אין לזה תכלית כי מדיונים אף אחד לא ישנה את חייו
באמת רציתי להבין
ולא לפגוע
ובאמת היה לי מוזר מאוד תגובתך שישר מאשימה בלי לנסות אולי לקרוא שוב ברוגע ולראות אולי לא קראת בטון הנכון ולקחת אישית בלי שהיתה כוונה כזאת
את לא רוצה לענות אל תעני
אבל אל תצפי שפעם הבאה תקבלי תגובות
בסדר. מקבלת את דעתך. תודהתודה לך ה'.
ורק שימי לב וקראתי כ-ל תגובה שלך -מעין אהבה
כולן שאלו את השאלה שלי
מה הבעיה בעבודה שנעשית מבחירה ונותנת שמחה ?
לא ענית לאף אחת
רק כתבת שוב ושוב שזה לא מתאים לאישה
שזה שוחק כוחות ולא באמת נותן מילוי
וכולן כותבות לך- תסבירי את עצמך
הובן שזאת דעתך
אבל היא לא מובנית לי ולעוד כמה כאן ששאלו
מה הפסול בעבודה?
אני עובדת בעבודה שמבחינתי מושלמת עבורי ועבור המשפחה- לא באה בכלל על חשבון הילדים. משאירה לי זמן לעצמי ומבטאת את הכוחות נפש שלי.
אז אשמח להסבר מה הבעיה מבחינתך?
ומה את מציעה במקום למי שזקוקה גם לביטוי מחוץ לבית?
מה הבעיה בעבודה שנעשית מבחירה ונותנת שמחה ?
לא ענית לאף אחת
רק כתבת שוב ושוב שזה לא מתאים לאישה
שזה שוחק כוחות ולא באמת נותן מילוי
וכולן כותבות לך- תסבירי את עצמך
הובן שזאת דעתך
אבל היא לא מובנית לי ולעוד כמה כאן ששאלו
מה הפסול בעבודה?
אני עובדת בעבודה שמבחינתי מושלמת עבורי ועבור המשפחה- לא באה בכלל על חשבון הילדים. משאירה לי זמן לעצמי ומבטאת את הכוחות נפש שלי.
אז אשמח להסבר מה הבעיה מבחינתך?
ומה את מציעה במקום למי שזקוקה גם לביטוי מחוץ לבית?
למה לא מובן?תודה לך ה'.
עבודה משברת את הכוחות של האישה. זה די ברור..(לא ראיתי מישהי שכתבה שזה לא מובן) זה לא מקומה הטבעי, היא יותר פנימה והגבר החוצה. וזה אגב מתבטא בהמון דברים אחרים. הקב"ה בחר דוקא בגבר כמפרנס. וזה באמת מתאים לכוחותיו.
לא כתבתי שזה לא נותן מילוי, אלא שלדעתי ברגע שזה נעשה מרצון של לברוח מהבית, אז זה מילוי מדומה ולא אמיתי.
גם כתבתי שיש נשים שיש להן ייעוד לצאת מהבית (רופאות אחיות וכו'). אבל שוב זה לא מותאם לכולן.
ממה שראיתי, נשים ששמחות במה שיש להן לא ירצו לצאת לעבודה(למקום שממילא לא מותאם להן) הן יוכלו ללמוד משהו קליל, לצאת לחוג, לקרוא וזו תהיה ההתאווררות שלהן ולא עבודה. עבודה היא לא חזות הכל ולא היא הבלעדית המספקת אויר לנשימה..
ורק מדגישה: חלילה לא אמרתי שאני שמחה במה שיש לי, וכולן הפוכות ממני (יש נשים שהבינו כך). הלואי ובעז"ה אזכה גם אני לראות בטובו של ה' עליי, בכל צעד ושעל
כל זה כתבתי כאן לאורך כל השרשור..
לפי דעתיהדעתיהאני לי
קפץ לפי דעתי השרשור מיצה את עצמו שכל אחתאני לי
תעשה כרצונה
לא אמרתי לאף אחת איך לנהוג. נחמד לשוחח וללבן ענייניםתודה לך ה'.
מנסה להבין מה משבר את הכוחות שלי בלהכין שעורמעין אהבה
לפתוח חומש ולקרוא פרשת שבוע
או להכין פעילות חברתית
או לדבר עם בחורה שמתלבטת במשהו
איפה זה שובר אותי?
או לא טבעי לי?
חלק מהטבע שלי זה יכולת לימוד
יכולת ללמד
יכולת להיות יצירתית
יכולת לדבר ולייעץ
לא להקשיב לטבע שלי ולהתעקש שכתוב בספר (?) שטבעי האמיתי נועד רק לעבודות הבית
זה בעיני ללכת נגד הטבע שה' ברא אותי
אני מכבדת מאוד את דעתך
אבל חדעתי את מדברת מתוך איסו חוויה ספציפית מאוד שחווית בעצמך
אולי בחוויה האישית שלך עבודה שיברה את כוחותיך
אני לא מרגישה ככה בכלל
ומכירה מעט מאוד שמרגישות ככה
ואגב אני אדם של בית
לא בורחת ממנו בכלל
לא חושבת שבזמן שהילדים בגן אני צריכה ללכת דווקא לחוג (מאיפה הכסף לחוג אם רק הבעל עובד? ועזבי שבעלי אברך ב''ה..)
וחוג או קריאה זה כדי לקבל לעצמי איזה רגע דל נחת
זה לא נותן מענה לצורך לעבוד- שזה לתת מעצמי, להשפיע, לבטא יכולות שלי ולהועיל דרכם לעולם.
בקיצור -
נראה לי שמה שנכון זה לומר שיש מקרים בהם אישה בורחת ולא מחפשת מילוי בבית ומפנה הכל לחוץ
או שיש מקרים שרישה עובדת בעבודה עם אופי מחוספס וסותר את טבעה
אבל זה רק מקרים מסויימים מאוד מאוד
לא מייצגים כלל מציאות
בכלל לא
לרוב אנשים חושבים על הבחירות שלהם ולא רק בורחים ממשהו
ולרוב העבודה גם מותאמת לטבע הפנימי.
ולומר שטבע של אישה הוא פנימי זה נכון אבל זה לא מתבטא באם תהיה בבית או תעבוד
או במה תעבוד
נכון שלהיות מתאגרפת זה אולי סותר פנימיות ועדינות
אבל ברוב המקצועות שנשים עובדות
השאלה היא לא מה
אלא איך
איך היא מביעה את עצמה
איך היא מתנהלת
אם היא מחוברת לעצמה היא תנהג כך גם בתור עובדת מחשבים
ואם לא
אז גם בבית היא לא תצליח ותצעק על הילדים ותהיה קשוחה ומחוספסת.
או להכין פעילות חברתית
או לדבר עם בחורה שמתלבטת במשהו
איפה זה שובר אותי?
או לא טבעי לי?
חלק מהטבע שלי זה יכולת לימוד
יכולת ללמד
יכולת להיות יצירתית
יכולת לדבר ולייעץ
לא להקשיב לטבע שלי ולהתעקש שכתוב בספר (?) שטבעי האמיתי נועד רק לעבודות הבית
זה בעיני ללכת נגד הטבע שה' ברא אותי
אני מכבדת מאוד את דעתך
אבל חדעתי את מדברת מתוך איסו חוויה ספציפית מאוד שחווית בעצמך
אולי בחוויה האישית שלך עבודה שיברה את כוחותיך
אני לא מרגישה ככה בכלל
ומכירה מעט מאוד שמרגישות ככה
ואגב אני אדם של בית
לא בורחת ממנו בכלל
לא חושבת שבזמן שהילדים בגן אני צריכה ללכת דווקא לחוג (מאיפה הכסף לחוג אם רק הבעל עובד? ועזבי שבעלי אברך ב''ה..)
וחוג או קריאה זה כדי לקבל לעצמי איזה רגע דל נחת
זה לא נותן מענה לצורך לעבוד- שזה לתת מעצמי, להשפיע, לבטא יכולות שלי ולהועיל דרכם לעולם.
בקיצור -
נראה לי שמה שנכון זה לומר שיש מקרים בהם אישה בורחת ולא מחפשת מילוי בבית ומפנה הכל לחוץ
או שיש מקרים שרישה עובדת בעבודה עם אופי מחוספס וסותר את טבעה
אבל זה רק מקרים מסויימים מאוד מאוד
לא מייצגים כלל מציאות
בכלל לא
לרוב אנשים חושבים על הבחירות שלהם ולא רק בורחים ממשהו
ולרוב העבודה גם מותאמת לטבע הפנימי.
ולומר שטבע של אישה הוא פנימי זה נכון אבל זה לא מתבטא באם תהיה בבית או תעבוד
או במה תעבוד
נכון שלהיות מתאגרפת זה אולי סותר פנימיות ועדינות
אבל ברוב המקצועות שנשים עובדות
השאלה היא לא מה
אלא איך
איך היא מביעה את עצמה
איך היא מתנהלת
אם היא מחוברת לעצמה היא תנהג כך גם בתור עובדת מחשבים
ואם לא
אז גם בבית היא לא תצליח ותצעק על הילדים ותהיה קשוחה ומחוספסת.
את באמת חושבת שהתכוונתי לעבודות פיזיות?תודה לך ה'.
הרי זה יותר מזה.. זה משהו פנימי קשה לאישה לעבוד כל השבוע להשקיע כוחות כה רבים ואחרכך להיות עם פניות למשפחה, להשכים, לסיים בשעות צהריים מאוחרות
ומנין לך שחויתי חויה ספציפית? אין שום קשר..
נסכים שלא להסכים
הקושי לשלב נובע ממינון או אופי עבודה תובענימעין אהבה
לא כל העבודות הן כאלה
ובאותה מידה שעבודה לוקחת כח היא גם נותנת כח..ולא תמיד היא לוקחת יותר מנותנת...
ואת המינונים הנכונים -כל אחת תדייק לעצמה.
ואין לי בעיה שאנחנו לא מסכימות
פתחת את השרשור בשביל דיון בנושא נכון?
אז באמת עניין אותי להבין .
ובאותה מידה שעבודה לוקחת כח היא גם נותנת כח..ולא תמיד היא לוקחת יותר מנותנת...
ואת המינונים הנכונים -כל אחת תדייק לעצמה.
ואין לי בעיה שאנחנו לא מסכימות
פתחת את השרשור בשביל דיון בנושא נכון?
אז באמת עניין אותי להבין .
את מניחה שכל העבודות הן משרה מלאה ונצריכות כוחות מיוחדים.44444אחרונה
ברב השרשורים אני רואה שהרבה נשים יסכימו איתך שמשרה מלאה זה קשה ומתיש ובטח לא מותאם להריוניות. גם אני מביניהם.
אבל זה לא נכון ברב המקרים למשרה חלקית.
אגב איד היתרונות המשמעותיים בעבודה שלי זה שהיא מצריכה ממני כוחות אחרים מכוחות של גידול ילדים קטנים. זה בעיני יתרון ענקי.
אם הייתי יכולה לעבוד בה משרה חלקית, היא היתה אידיאלית.
אגב בתקופה שלא עבדתי חירפנתי את בעלי. הוא נראה לי כבר רצה יותר ממני שאמצא כבר עבודה.
זה פשוט עשה לי רע!!!
חבל שאין מספיק אפשרויות למשרות חלקיות.
אבל זה לא נכון ברב המקרים למשרה חלקית.
אגב איד היתרונות המשמעותיים בעבודה שלי זה שהיא מצריכה ממני כוחות אחרים מכוחות של גידול ילדים קטנים. זה בעיני יתרון ענקי.
אם הייתי יכולה לעבוד בה משרה חלקית, היא היתה אידיאלית.
אגב בתקופה שלא עבדתי חירפנתי את בעלי. הוא נראה לי כבר רצה יותר ממני שאמצא כבר עבודה.
זה פשוט עשה לי רע!!!
חבל שאין מספיק אפשרויות למשרות חלקיות.
למה לא דרך עבודה?יסמין 12
הסברתי כמה וכמה פעמים בשרשור.. קראי..תודה לך ה'.
אולי די? מי שרוצה לעבוד שתעבודאני לי
מי שרוצה להישאר בבית שתישאר זה לא פשוט בכל מצב להישאר בבית הרבה זה מדכא לצאת לעבוד על הזמן זה שוחק כל אחת ודרך חייה כל אחת ודעותיה זה לא ייתן כלום להתווכח בלי הסכמה פשוט תמשיכו לחיות כמו שתן אוהבות ובא לציון הגואל
קראתי את כל התגובות שלך. ההסבר ממש לא מובןיסמין 12
הנחת היסוד שלך לדעתי לא נכונה - עבודה לא משברת את הכוחות של האישה.
ברור שיש עבודות שכן. נכן שגם יש נשים שעצם היציאה לעבודה מטילה עליהן עול נפשי שסוחט את כוחותיהן
ויש הרבה מאד נשים שהעבודה נותנת להן כוחות, סיפוק, שמחה שמשפיעים לטובה על הכוחות שלהן ועל הפניות הנפשית שלהן להעניק לבית ולילדים
לא הצגת זאת כדעהאורי8
כתבת תאוריה על כלל הנשים, וביקשה חוות דעת, כנראה שהתאוריה מתאימה לך וזה בסדר, כנראה היא לא מתאימה לכלל נשות ישראל והעולם קצת יותר מורכב מהראיה שהצגת כאן. נראה לי שמקומם קצת להתעקש שכל מי שלא עובדת בעצם לא שמחה בחלקה ונראה לי שזה מה שמנסים לומר לך כאן. דעתך היא זכותך כל עוד היא שלך ונכונה לחיים שלך ולאישיות שלך.
לא לחיים ולאישיות של מישהי אחרת.
לא לחיים ולאישיות של מישהי אחרת.
לפי מה החלטת שיעוד האישה הוא להיות בבית?O.L
כשאישה עובדת היא לא בונה בתים או כורתת יערות, יש מספיק עבודות שמותאמות לכוחותיה של האישה.
כשהייתי בבית הרגשתי שכוחותי נשברים, בעבודה אני רק מתמלאת. וכל הבית מרוויח מזה. (לא רק מבחינה כלכלית)
כשהייתי בבית הרגשתי שכוחותי נשברים, בעבודה אני רק מתמלאת. וכל הבית מרוויח מזה. (לא רק מבחינה כלכלית)
אישה ששמחה במה שיש להיסמין 12
תשמח בכל מציאות, בין אם היא בבית ובין אם היא עובדת
אישה שמשקיעה כוחות נפש בגידול ילדיה בשלווה ובשמחה יכולה לעשות זאת בין אם היא עובדת בחוץ ובין אם לא
אני מאמינה שיש נשים שעובדות בחוץ כי זה בריחה מהבית כמו שיש נשים שלא עובדות בחוץ וממורמרות
ויש גם הרבה מאד נשים שעובדות בחוץ לא מתוך בריחה אלא מתוך בחירה או אילוצים ויודעות ללמוד לשמוח עם כל מציאות שה' עשה להן ולהיות אמהות ורעיות מצוינות
תרשי לי לשאול, אני מניחה שאת לא עובדת בחוץ?
יש לי תחושה שבאיזשהוא מקום עמוק ומודחק את חווה אמביוולנטיות ביחס לבחירה שלך ולכן התאוריה שהצגת עוזרת לך להרגיש טוב יותר עם הבחירה שלך, אני טועה?
גם אם אני צודקת - זה בסדר גמור. רובינו בוחרים מתוך מכלול שיקולים מודעים ולא מודעים ולפעמים עולים בנו ספקות ביחס לבחירה שלנו ואז אנחנו מחפשים חיזוקים לבחירה
אני עובדת בחוץ, אילוצים שונים הכתיבו את אופי העבודה, מסגרת השעות, לא יכולתי להאריך חופשת לידה - שוב מאילוצים שונים. בדר"כ אני שמחה בחלקי, מודה לה' שיש לי עבודה טובה, נהנית בעבודה, מרגישה שאני ממצה יכולות שונות שפחות באות לידי ביטוי בבית. ובבית - יש לי סדר עדיפויות שאומר - קודם כל מה שקשור לגידול ילדים בשמחה, באהבה, עם תשומת לב ומחשבה וערנות לצרכים של כל ילד ואח"כ התפקוד הטכני של הבית. באמת לפעמים הצד הטכני של תפעול הבית הוא זה שנפגע יותר אבל בחלק הזה קל יותר למצוא פתרונות חלופיים כמו מזון מוכן, עזרה בתשלום ועוד
א-ב-ל להגיד לך שקל לי רגשית עם המחשבה שהילדים שלי במסגרות מגיל כל כך צעיר? אם רק תפתחי איתי את הנושא הדמעות יתחילו לזלוג.. אז אני מזכירה לעצמי מהר את כל הסיבות הנכונות שבגללן בסופו של דבר בחרנו כך ומדחיקה את העניין מהר עד הפעם הבאה...
הדורות השתנו מאדניקיתוש
וזה באמת מדכדך עוד פעם להפעיל מכונה, עוד פעם לסדר מצעים.
ועוד בערב כשהבעל חוזר הוא בשוק מהבלגן, הוא לא ראה את הסדר לפני שהילדים הגיעו.
וכל החברות שלך בעבודה, אין לך עם מי לצת לגינה עם התינוק, טלפון כולם בעבודה.
אולי פעם כשכולן היו בבית והיו מכבסים ביחד ומבשלים ביחד זה היה טוב. היום זה לא ככה.
אז מי שבבית זאת שליחות גדולה ולא פשוטה בכלל נפשית.
והיום נשים עובדות, זאת עובדה! ואני לא חושבת שהרבה עובדות להתאוורות. בימינו צריכים את הכסף.
ואם התרגלו לרמת חיים מסויימת ומשכנתא וכו' קשה להוריד משרה. (גם לא אפשרי בכל העבודות)
מסיכמה איתך, לנשים לא מתאים לעבוד הרבה, משהו בדור שלנו מפוקשש.
האישה גם אישה, יולדת, בהריון, מניקה, גידול ילדים. וגם גבר לצורך הפרנסה וזה לא פשוט.
לסיכום,הלוואי שהייתי יוצאת לעבודה רק להתאוורות, 3 ימים בשבוע... חלום!
ועוד בערב כשהבעל חוזר הוא בשוק מהבלגן, הוא לא ראה את הסדר לפני שהילדים הגיעו.
וכל החברות שלך בעבודה, אין לך עם מי לצת לגינה עם התינוק, טלפון כולם בעבודה.
אולי פעם כשכולן היו בבית והיו מכבסים ביחד ומבשלים ביחד זה היה טוב. היום זה לא ככה.
אז מי שבבית זאת שליחות גדולה ולא פשוטה בכלל נפשית.
והיום נשים עובדות, זאת עובדה! ואני לא חושבת שהרבה עובדות להתאוורות. בימינו צריכים את הכסף.
ואם התרגלו לרמת חיים מסויימת ומשכנתא וכו' קשה להוריד משרה. (גם לא אפשרי בכל העבודות)
מסיכמה איתך, לנשים לא מתאים לעבוד הרבה, משהו בדור שלנו מפוקשש.
האישה גם אישה, יולדת, בהריון, מניקה, גידול ילדים. וגם גבר לצורך הפרנסה וזה לא פשוט.
לסיכום,הלוואי שהייתי יוצאת לעבודה רק להתאוורות, 3 ימים בשבוע... חלום!
פעם יצא לי לשמוע 2 שיחות שונות. אחת של אמהות צעירות חרדיות44444
והשניה של חילוניות שגם הן אמהות צעירות.
בשני השיחות היתה הסכמה בין כולן שהאידיאלי זו חצי משרה. מקסימום היתה התלבטות כמותית חצי שעה לפה, חצי שעה לשם.
חבל שאין היום הרבה משרות כאלה ואם יש הן בשכר מינימום שמכריח אותך כלכלית לעבוד יותר שעות.
בשני השיחות היתה הסכמה בין כולן שהאידיאלי זו חצי משרה. מקסימום היתה התלבטות כמותית חצי שעה לפה, חצי שעה לשם.
חבל שאין היום הרבה משרות כאלה ואם יש הן בשכר מינימום שמכריח אותך כלכלית לעבוד יותר שעות.
אני לא חושבת שיש פסול בלא לאהוב לסדר או לעשות כביסהl666
אם טוב לאישה בבית - ברוך ה', טוב לה לעבוד - גם ברוך ה'.
מותר לאישה לבחור מה שמתאים מתוך האופציות שה' נתן.
מותר לנו להישאר בבית גם אם למדנו תואר וכולם ציפו שנעבוד ונעשה וקריירה ומצד שני מותר לנו לצאת לעבוד גם אם יש ילדים קטנים בבית.
בקשר להתאווררות. נגיד יש אישה שבאמת עובדת רק בשביל כיף והתאווררות (שזה די נדיר) . אז זאת דרך הכי בריאה בעיניי. מה עדיף שהיא תבזבז כסף בסדנאות מוזרות או תעשה סיבוב אינסופי בין מספרה לסלון יופי? בעבודה היא עושה משהו מועיל.
לא הבנת אותי..תודה לך ה'.
כל כך לא מסכימהפאז
במשך השנים הייתי בבית, חלק מהזמן עבדתי מהבית
חלק מהזמן עבדתי בחוץ, חלק מהזמן במשרה חלקית חלק במלאה...
אבל תמיד!! הרגשתי צורך להשתמש ברמה זו או אחרת בכוחות והכישורים שה' נתן לי
ולעשות עוד משהו. המינון השתנה בהתאם לתנאים ולמצב וליחדים..
אבל העקרון נשאר.
רוב הנשים שאני מכירה לא מרגישות ממוצות רק בבית.
ובמינימום שבמינימום הולכות ללמוד משהו אפילו בשביל הנשמה וגם חולמות לעבוד...
האישה היחידה שאני מכירה ממש מקרוב ובחרה להשאר בבית עם הילדים
היתה אישה שמאד מאד התקשתה בגידול שלהם
ומאד התקשתה לקבל את עצמה ולהאמין בעצמה שהיא מסוגלת להצליח במשהו
ולכן הישיבה בבית עם הילדים היתה עבורה איזשהו תירוץ... (שגם פגע במשפחה ובבעל כלכלית...)
וגם אחרי שבגרו הילדים לפני 20 שנה היא נשארה בבית והמציאה לעצמה עיסוקים...
לא מעט נשים שאני מכירה לא עובדות גם מטעמי איזשהי המנעות שמפריעה להן לממש את שאר הכוחות שלהן.
מאמינה שיש גם נשים ששמחות בלהיות בבית ומוצאות את סיפוקן רק בלגדל ילדים ולטפל בבית
אבל ממה שאני רואה סביבי (האמת לא מכירה כאלה ומכירה לא מעט נשים בבית...) זה כנראה ממש מעט
כלומר הגיוני יותר שהתאוריה הפוכה והן היוצאות דופן
אני מסכימה ששעות עבודה רבות מדי בד"כ מקשות על התפקוד בבית (ועם זאת הרצפה והכלים לא קדושים...
בשביל זה אפשר לקחת עוזרת אם נכון לאמא ולאבא לעבוד הרבה בחוץ)
קדושה בעיני האוירה הביתית והמשפחתית וכמובן החינוך והזמן עם הילדים...
להגדיר יציאה לעבוד כהתאווררות לא נשמע לי מדויק.. יותר מיצוי כשרונות, עשיה, השפעה, נתינה בעוד מישורים...
אולי גם התאוורות אבל בשביל זה מספיק לימודים/קניון/חברות...
לא מסכימה גם שזה מה שה' מכתיב.
מרגישה שה' רוצה שנמצה את כוחותינו וכישורינו כדי לקדם את העולם.
מי שמרגישה שהיא ממצה את יכולותיה וכישוריה בבית ועם הילדים- אשריה
אסל רוב ככל הנשים יכולות וב"ה גם עושות הרבה יותר...
כל עוד האיזון הנכון בין העבודה לבית ובין חלוקת הכוחות נשמרים- זה האידאל בעיני
חלק מהזמן עבדתי בחוץ, חלק מהזמן במשרה חלקית חלק במלאה...
אבל תמיד!! הרגשתי צורך להשתמש ברמה זו או אחרת בכוחות והכישורים שה' נתן לי
ולעשות עוד משהו. המינון השתנה בהתאם לתנאים ולמצב וליחדים..
אבל העקרון נשאר.
רוב הנשים שאני מכירה לא מרגישות ממוצות רק בבית.
ובמינימום שבמינימום הולכות ללמוד משהו אפילו בשביל הנשמה וגם חולמות לעבוד...
האישה היחידה שאני מכירה ממש מקרוב ובחרה להשאר בבית עם הילדים
היתה אישה שמאד מאד התקשתה בגידול שלהם
ומאד התקשתה לקבל את עצמה ולהאמין בעצמה שהיא מסוגלת להצליח במשהו
ולכן הישיבה בבית עם הילדים היתה עבורה איזשהו תירוץ... (שגם פגע במשפחה ובבעל כלכלית...)
וגם אחרי שבגרו הילדים לפני 20 שנה היא נשארה בבית והמציאה לעצמה עיסוקים...
לא מעט נשים שאני מכירה לא עובדות גם מטעמי איזשהי המנעות שמפריעה להן לממש את שאר הכוחות שלהן.
מאמינה שיש גם נשים ששמחות בלהיות בבית ומוצאות את סיפוקן רק בלגדל ילדים ולטפל בבית
אבל ממה שאני רואה סביבי (האמת לא מכירה כאלה ומכירה לא מעט נשים בבית...) זה כנראה ממש מעט
כלומר הגיוני יותר שהתאוריה הפוכה והן היוצאות דופן
אני מסכימה ששעות עבודה רבות מדי בד"כ מקשות על התפקוד בבית (ועם זאת הרצפה והכלים לא קדושים...
בשביל זה אפשר לקחת עוזרת אם נכון לאמא ולאבא לעבוד הרבה בחוץ)
קדושה בעיני האוירה הביתית והמשפחתית וכמובן החינוך והזמן עם הילדים...
להגדיר יציאה לעבוד כהתאווררות לא נשמע לי מדויק.. יותר מיצוי כשרונות, עשיה, השפעה, נתינה בעוד מישורים...
אולי גם התאוורות אבל בשביל זה מספיק לימודים/קניון/חברות...
לא מסכימה גם שזה מה שה' מכתיב.
מרגישה שה' רוצה שנמצה את כוחותינו וכישורינו כדי לקדם את העולם.
מי שמרגישה שהיא ממצה את יכולותיה וכישוריה בבית ועם הילדים- אשריה
אסל רוב ככל הנשים יכולות וב"ה גם עושות הרבה יותר...
כל עוד האיזון הנכון בין העבודה לבית ובין חלוקת הכוחות נשמרים- זה האידאל בעיני
קראי שוב מה שכתבתי כאן ובהמשךתודה לך ה'.
קראתי הכל, לא מסכימה בכלל פאז
ובכ"ז.. כנראה שלא הבנת עד הסוף. בכל אופן תודה לכולכן.תודה לך ה'.
אוקי פאז
אני חולקתmp752
אני לא טיפוס אמהי במיוחד, כך נבראתי, זה מה שאלוקים הכתיב לי, והעובדה היא שעבודתי לא קשורה כהוא זה לילדים. אני נותנת לילדים שלי את כל מה שאני יכולה ואוהבת אותם לא פחות מכל אמא אחרת, אבל קשה לי להיות איתם לתקופה ארוכה מדי 24/7 העבודה נותנת לי התאווררות וגורמת לי להתגעגע אליהם ולחזור לטפל בהם עם הרבה שמחה. אני ממש לא גאה בזה-אבל השלמתי עם זה, אני חושבת שעדיף לי להיות אמא איכותית כמה שעות ביום מאשר אמא צמודה מתוסכלת. היום האופי של הנשים השתנה (אולי גם פעם זה היה כך ולא היו אופציות אחרות), בנוסף-העבודה חשובה לי-אני מרגישה שאני ממצה את עצמי וזה ממילא לא בא על חשבון הילדים, יתכן ואת צודקת בקשר לנשים מסוימות, על עצמי אני יכולה להעיד שזה ממש לא נכון.
שום תאוריה לא תהיה נכונה לכולןאורי8
יש נשים שנמצאות בבית ושמחות ויש שלא ויש נשים עובדות ששמחות ויש שלא. נראה לי שלומר למישהי עובדת שכותבת שטוב לה, שבעצם בעומק לא טוב לה זה קצת מוגזם. הבעיה בתאוריות שכשהן לא מתאימות לכולם כותב התאוריה מנסה לעקם את המציאות כדי שתתאים לתיאוריה.
ולעצם העניין - לשמח בחלקי זה לא רק לשמח במטלות הבית, אחרי שנים של התלבטויות בעניין, הגעתי למסקנה שאם ה' נתן לי משפחה ברוכה ואין אפשרות לפרנס אותה בכבוד ( אולפנת ישיבות וכו...) בלי לעבד משרה מלאה זה כנראה רצון ה'.
דבר נוסף המקצוע שלי לימד אותי המון על חינוך ילדי, לא בטוח שאם הייתי בבית היתי לומדת ומתחדשת בתובנות האלה כל הזמן.
נכון, קשה לעבד ולהיות אמא, אני כל הזמן בודקת האם אפשר להוריד קצת עבודה, אבל אם הגעתי למסקנה שאין אפשר משתדלת לשמח בזה שיש לי פרנסה
חמותי לא עבדה מהלידה של בנה הבכור ולדבריה היתה ממורמרת ולא היתה לה סבלנות לעזור בשיעורי בית וכו..היא כל הזמן מעודדת אותנו לצאת לעבד. ( לא מתאים לתאוריה שלך).
גם אם הייתי זוכה בלוטו, לא הייתי מותרת לחלוטין על ההתפתחות המקצועית. הייתי עובדת הרבה פחות. ומפתחת תחום שלמדתי וכרגע נמצא על אש קטנה, אבל לא נשארת רק בבית. השילוב בין הבית ובעבודה במינון נכון מפרה בשבילי. כן,אני עובדת יותר ממה שהיתי רוצה , אבל זה מה שנכון כרגע מבחינת פרנסה, ולכן כנראה שזה גם רצון ה'. ( לא מצליחה להבין איך לאורך זמן אפשר לפרנס משפחה ברוכה עם משכורת אחת,אלא אם כן היא ממש גבוהה).
ודבר נוסף - כשהאשה עובדת מן הראוי שעבודות הבית יתחלקו בין בני הזוג, זה הבית של שניהם.
את רוצה ויכולה להיות בבית תהני, אל תקבעי תאוריות שמפחיתות מערכן של הנשים העובדות , לא כולן בנויות וחושבות כמוך.
ולעצם העניין - לשמח בחלקי זה לא רק לשמח במטלות הבית, אחרי שנים של התלבטויות בעניין, הגעתי למסקנה שאם ה' נתן לי משפחה ברוכה ואין אפשרות לפרנס אותה בכבוד ( אולפנת ישיבות וכו...) בלי לעבד משרה מלאה זה כנראה רצון ה'.
דבר נוסף המקצוע שלי לימד אותי המון על חינוך ילדי, לא בטוח שאם הייתי בבית היתי לומדת ומתחדשת בתובנות האלה כל הזמן.
נכון, קשה לעבד ולהיות אמא, אני כל הזמן בודקת האם אפשר להוריד קצת עבודה, אבל אם הגעתי למסקנה שאין אפשר משתדלת לשמח בזה שיש לי פרנסה
חמותי לא עבדה מהלידה של בנה הבכור ולדבריה היתה ממורמרת ולא היתה לה סבלנות לעזור בשיעורי בית וכו..היא כל הזמן מעודדת אותנו לצאת לעבד. ( לא מתאים לתאוריה שלך).
גם אם הייתי זוכה בלוטו, לא הייתי מותרת לחלוטין על ההתפתחות המקצועית. הייתי עובדת הרבה פחות. ומפתחת תחום שלמדתי וכרגע נמצא על אש קטנה, אבל לא נשארת רק בבית. השילוב בין הבית ובעבודה במינון נכון מפרה בשבילי. כן,אני עובדת יותר ממה שהיתי רוצה , אבל זה מה שנכון כרגע מבחינת פרנסה, ולכן כנראה שזה גם רצון ה'. ( לא מצליחה להבין איך לאורך זמן אפשר לפרנס משפחה ברוכה עם משכורת אחת,אלא אם כן היא ממש גבוהה).
ודבר נוסף - כשהאשה עובדת מן הראוי שעבודות הבית יתחלקו בין בני הזוג, זה הבית של שניהם.
את רוצה ויכולה להיות בבית תהני, אל תקבעי תאוריות שמפחיתות מערכן של הנשים העובדות , לא כולן בנויות וחושבות כמוך.
מה הקשר?44444
גם הדוגמאות לדעתי לא תואמות לתיאוריה.
נתת דוגמאות לדרישות לתפעול בית ברמה הטכנית וכתבת על השלמה עם מציאות שה' הכתיב.
דוטקא לדוגמאות יש קשר. לא כל הנשים אוהבות שמרכז חייהם יהיו כלים וחיתולים ועבודה מתכלה. בדיוק כמו שלר כל הנשים אוהבות התכמלות, לקרוא ספרים או לפתור חידות במתמטיקה. מה הקשר להשלמה עם המציאות?
נתת דוגמאות לדרישות לתפעול בית ברמה הטכנית וכתבת על השלמה עם מציאות שה' הכתיב.
דוטקא לדוגמאות יש קשר. לא כל הנשים אוהבות שמרכז חייהם יהיו כלים וחיתולים ועבודה מתכלה. בדיוק כמו שלר כל הנשים אוהבות התכמלות, לקרוא ספרים או לפתור חידות במתמטיקה. מה הקשר להשלמה עם המציאות?
הדבר שהכי תפס אותי זה העניין שלעדיין טרייה
זה מה שה' מכתיב לנו. לא כל כך הבנתי מאיפה הבאת את זה בגלל שהגבר מחוייב לפרנס אז כנראה שמוכתב לאישה לעשות את עבודות הבית?
אני רואה את זה אחרת. הגבר מחוייב לפרנס כי במציאות של פעם רוב עבודות החוץ דרשו כוח פיזי דבר שרק גברים יכלו לעשות ולכן ההבדל בין התפקידים הגבריים לנשיים היו כל כך מוגדרים. והכתובה באה להגן על האישה שלא יכלה לעמוד ברשות עצמה. בימיינו העולם שלנו יותר מתוקן בתחום הזה. חלק גדול מהעבודות הפיזיות הוחלף על ידי מכונות גם בעבודות מחוץ לבית וגם בעבודות הבית. וזה מאפשר לנו לעסוק בעבודות שיש בהם יותר רוח, מחשבה. דבר זה מטשטש יותר את המגבלות הנשיים הגופניים ומאפשר להם לפתח את עולם הרוח שלהם שגם הוא שונה מהעולם הגברי אבל גם לו יש מקום וצורך בעולם. החיים שלי מתחלקים לשני סוגים של תפקידים תפקיד אחד שמטרתו לשמר את הקיים (סדר ניקיון בישולים) ותפקיד שני שמטרתו לפתח ולקדם (חינוך ילדים, עבודה, התקדמות רוחנית, לימודים גבוהים וכו) אני לא רואה כל ערך לעסוק כל הזמן בלשמר את הקיים להפך כל דבר שמאפשר לי להקל מעלי את התפקיד הזה (מכונת כביסה מדיח מנקה וכו) הוא מבורך ונותן לי יותר פנאי לעסוק בתפקיד האמיתי שלי בעולם שהוא לעסוק בפיתוח העולם גם בבית הפרטי שלי וגם כלפי חוץ.
אני רואה את זה אחרת. הגבר מחוייב לפרנס כי במציאות של פעם רוב עבודות החוץ דרשו כוח פיזי דבר שרק גברים יכלו לעשות ולכן ההבדל בין התפקידים הגבריים לנשיים היו כל כך מוגדרים. והכתובה באה להגן על האישה שלא יכלה לעמוד ברשות עצמה. בימיינו העולם שלנו יותר מתוקן בתחום הזה. חלק גדול מהעבודות הפיזיות הוחלף על ידי מכונות גם בעבודות מחוץ לבית וגם בעבודות הבית. וזה מאפשר לנו לעסוק בעבודות שיש בהם יותר רוח, מחשבה. דבר זה מטשטש יותר את המגבלות הנשיים הגופניים ומאפשר להם לפתח את עולם הרוח שלהם שגם הוא שונה מהעולם הגברי אבל גם לו יש מקום וצורך בעולם. החיים שלי מתחלקים לשני סוגים של תפקידים תפקיד אחד שמטרתו לשמר את הקיים (סדר ניקיון בישולים) ותפקיד שני שמטרתו לפתח ולקדם (חינוך ילדים, עבודה, התקדמות רוחנית, לימודים גבוהים וכו) אני לא רואה כל ערך לעסוק כל הזמן בלשמר את הקיים להפך כל דבר שמאפשר לי להקל מעלי את התפקיד הזה (מכונת כביסה מדיח מנקה וכו) הוא מבורך ונותן לי יותר פנאי לעסוק בתפקיד האמיתי שלי בעולם שהוא לעסוק בפיתוח העולם גם בבית הפרטי שלי וגם כלפי חוץ.
שאלהאופטימיתת
איך זה מתיישב עם זה שפעם היו גם הרבה משרות לא סיזיפיות במיוחד כמו: רב קהילה, שר בממשלה, שופט, סנגור, קטגור, זבן בחנות, סופר סת"ם וכ"ו..
אגב, לחלק מהם יש ממש תיעוד וסיפורים כל נשים שעבדו בהם. אני חושבת שהחלוקה היא לא תמיד לפי עבודה סיזיפית או לא אלא לפי המרחק והדרישה שהאישה תהיה רחוקה מהבית. בזמן שגבר יכל לעסוק בכל תחום והאישה היתה מטפלת בכל צורכי הבית, האישה יכלה לעבוד רק במשרות שמאפשרות לה להיות זמינה לצרכי הבית.
חוץ מזה מסכימה לחלוטין עם כל מה שאמרת.
אגב, לחלק מהם יש ממש תיעוד וסיפורים כל נשים שעבדו בהם. אני חושבת שהחלוקה היא לא תמיד לפי עבודה סיזיפית או לא אלא לפי המרחק והדרישה שהאישה תהיה רחוקה מהבית. בזמן שגבר יכל לעסוק בכל תחום והאישה היתה מטפלת בכל צורכי הבית, האישה יכלה לעבוד רק במשרות שמאפשרות לה להיות זמינה לצרכי הבית.
חוץ מזה מסכימה לחלוטין עם כל מה שאמרת.
את צודקת שהיו גם עבודות פחותעדיין טרייה
פיזיות אבל גם העבודות בבית היו רבות יותר ולא היה זמן לצאת להרחיב אופקים
אני מניחה שפעם אולי זה היה נכון וגם אז חלקית...מפצחת האגוזים
הדורות השתנו ואיתם הצרכים וגם חלוקת הכוחות.
כיום נשים מצד אחד חלשות יותר פיזית ומצד שני בעלות אופקים רחבים יותר, משכילות יותר וכו'...
יש נקודות מסוימות בתאוריה הזו שניתן להתחבר אליהן, אך בבסיסה אני ממש מתקשה להסכים איתה משום ש:
א. לא חסרות עבודות שלא רק שלא באות על חשבון הבית והילדים, אלא שמוציאות ממך את הטוב שבך ומשפיעות לטובה על התנהלותך בבית ועם הילדים.
ב. עבודה ומשפחה ובית לאו דווקא אמורים לבוא אחד על חשבון השני כמו שאנשים לעתים אוהבים לתאר...
ג. אישה שממצה את כישוריה בעולם העבודה ומגיעה לידי סיפוק בהחלט יכולה להביא איתה הביתה שמחה וסיפוק ולאו דווקא רק עייפות וחוסר סבלנות...
את כל זה אני אומרת מהמקום האישי שלי. אני מאוד אוהבת את העבודה שלי ומרגישה שהיא שליחות מדהימה, אבל את מרבית השנה האחרונה ביליתי בבית בגלל שמירת הריון והוצאתי את הילד מהמסגרת בחזרה לבית לבית כדי שהוא יהיה איתי כל היום (גם משיקולים כלכליים) אבל בעיקר כי רציתי לנצל את הזמן שנשאר לו כבן יחיד. אבל אני בהחלט מתגעגעת לעבודה ולא כי לא טוב לי בבית. שמחתי מאוד להיות יותר עם הילד, והשתפרתי ממש בניהול משק הבית (מה שבעבר הייתי פשוט גרועה בו) אבל אני בהחלט חושבת שחזרה לעבודה תעשה לא רק לי אלא לכל הבית יותר טוב. אישה היא עיקר הבית, עמוד התווך והמשפיעה העיקרית על האוויר והאווירה, ואם עבודה, פרט לתרומה הכלכלית, היא גם כלי למימוש עצמי וסיפוק אישי שלה, אז רק הרווחנו עוד
ועוד נקודה למחשבה - לפי התאוריה הזו נשים שיוצאות לעבוד על מנת שהבעל שלהן יוכל ללמוד תורה רוב היום, היו אמורות להיות ממש אומללות, כי אמנם זה מבחירה אבל הן מפרנסות עיקריות...והפלא ופלא, גם בקרב הקבוצה הזו תוכלי למצוא את המאושרות שבנשים.
בלת"ק. לא מסכימהאודי-ה
היום זו לא המציאות של פעם שעולמה של האישה סבב סביב הבית. היום כמעט לא הגיוני להישאר רק בבית ולא לעבוד בכלל.
הנשים פעם היו צריכות להכין הכל מ-0. לזאוב מים מהבאר, לטחון את החיטה ולהכין ממנה לחם, להכשיר עוף ובשר ולמרוט נוצות (וזה חוץ מהבישול). כמובן שהבישולים היו גם יותר תכופים כי לא היה מקרר. היו צריכות לכבס בנהר או בגיגית וכו... עבודה ללא סוף.
חוץ מזה הקטנים גם נשארו בבית. בדרך כלל זו היתה חמולה אז העבודה התחלקה בין כל הנשים. אבל ברור שכמות העבודה היום היא אפסית לעומת פעם.
יוצא שהיום להישאר בבית, אם אין תינוק קטן או חינוך ביתי - זו בטלנות.
מעשית גם מאוד קשה להישאר היום בבית כי קשה לפרנס בצורה כזו. למרות שאם הילדים בבית עם האמא אולי זה חוסך מעון וגן. אבל שוב זה חוזר לצורת חיים של היום שלדעתי לא תואמת הישארות בבית מגיל שנה-שנתיים ומעלה.
היום אני חושבת שנשים צריכות לצאת לעבוד. בדרך כלל בעבודה פחות תובענית כי הן יולדות ויותר צריכות להיות בבית. ואם לבעל אין עבודה מכניסה או שהאישה מוכשרת ויכולה לעבוד במשרה טובה אפשר גם שהאיש יהיה יותר בבית.
ומאיפה הבאת את זה שה' מכתיב להישאר בבית? כתוב במפורש שאישה שמפרנסת מכניסה שפחה הביתה. ומדובר בכלל על המציאות של פעם.
הנשים פעם היו צריכות להכין הכל מ-0. לזאוב מים מהבאר, לטחון את החיטה ולהכין ממנה לחם, להכשיר עוף ובשר ולמרוט נוצות (וזה חוץ מהבישול). כמובן שהבישולים היו גם יותר תכופים כי לא היה מקרר. היו צריכות לכבס בנהר או בגיגית וכו... עבודה ללא סוף.
חוץ מזה הקטנים גם נשארו בבית. בדרך כלל זו היתה חמולה אז העבודה התחלקה בין כל הנשים. אבל ברור שכמות העבודה היום היא אפסית לעומת פעם.
יוצא שהיום להישאר בבית, אם אין תינוק קטן או חינוך ביתי - זו בטלנות.
מעשית גם מאוד קשה להישאר היום בבית כי קשה לפרנס בצורה כזו. למרות שאם הילדים בבית עם האמא אולי זה חוסך מעון וגן. אבל שוב זה חוזר לצורת חיים של היום שלדעתי לא תואמת הישארות בבית מגיל שנה-שנתיים ומעלה.
היום אני חושבת שנשים צריכות לצאת לעבוד. בדרך כלל בעבודה פחות תובענית כי הן יולדות ויותר צריכות להיות בבית. ואם לבעל אין עבודה מכניסה או שהאישה מוכשרת ויכולה לעבוד במשרה טובה אפשר גם שהאיש יהיה יותר בבית.
ומאיפה הבאת את זה שה' מכתיב להישאר בבית? כתוב במפורש שאישה שמפרנסת מכניסה שפחה הביתה. ומדובר בכלל על המציאות של פעם.
רוצה לחזק ולהוסיףבשאיפה
שאפילו פעם בטח היו מצבים שאשה א שומרת על הילדים שלה וגם של אשה ב ואשה ג, כדי שאשה ב, שתופרת טוב, תתפור עבור שלושתן, ואשה ג, שמבשלת נהדר, תבשל עבור שלשתן בלי חשש שהילדים ישפכו את הקערות או יקפצו לתנור חלילה....
התמחות מקצועית וחלוקה חברתית של מטלות היא משהו בסיסי שקיים בחלקו אפילו אצל בעלי חיים, להבדיל.
גם אני עובדת מתוך אילוץ כלכלי, אבל בעיקר כדי שתהיה לי סבלנות לגדל את הילדים.
התמחות מקצועית וחלוקה חברתית של מטלות היא משהו בסיסי שקיים בחלקו אפילו אצל בעלי חיים, להבדיל.
גם אני עובדת מתוך אילוץ כלכלי, אבל בעיקר כדי שתהיה לי סבלנות לגדל את הילדים.
תודה לכולן.תודה לך ה'.
יש מצב שמישהו פה מוחק תגובות??אודי-ה
אני יודעת שקיבלת מליון תגובות - אבלאופטימיתת
הנה תגובה מליון ואחת שמציגה את הדברים אולי באור קצת יותר ברור:
משנה מסכת כתובות פרק ה משנה ה
ואלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את בנה, מצעת לו המטה ועושה בצמר.
הכניסה לו שפחה אחת, לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת. שתים, אינה מבשלת ואינה מניקה את בנה. שלש, אינה מצעת לו המטה ואינה עושה בצמר. ארבעה, יושבת בקתדרא. רבי אליעזר אומר: אפילו הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר. שהבטלה מביאה לידי זימה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה יוציא ויתן כתובתה, שהבטלה מביאה לידי שעמום.
זה מהמשנה כמו שרשום, בדור שלנו אפשר להגיד כאילו יש לנו לא מעט שפחות.
משנה מסכת כתובות פרק ה משנה ה
ואלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את בנה, מצעת לו המטה ועושה בצמר.
הכניסה לו שפחה אחת, לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת. שתים, אינה מבשלת ואינה מניקה את בנה. שלש, אינה מצעת לו המטה ואינה עושה בצמר. ארבעה, יושבת בקתדרא. רבי אליעזר אומר: אפילו הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר. שהבטלה מביאה לידי זימה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה יוציא ויתן כתובתה, שהבטלה מביאה לידי שעמום.
זה מהמשנה כמו שרשום, בדור שלנו אפשר להגיד כאילו יש לנו לא מעט שפחות.
את מבינה שהמלאכה שהוא ציין כאן היא שונה בתכלית?תודה לך ה'.
מה ההבדל המהותי לצורך העניין בין מישהי שאופה44444
לבין מישהי שעובדת ומביאה כסף ומזה קונה לחם וכד'....
העניין פה זה בטלה.
העניין פה זה בטלה.
צום גדליהאנונימית בהו"ל
ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.
כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.
תינוקי מתקרב לגיל שנה.
אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..
לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.
אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?
אני מכירה שכל עוד יש תינוק מתחצ לגיל שנתיים לא חובאור עולה בבוקר
להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.
יש בזה מלא פסקים ושיטות שונות...מחי
הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור
אני עושה לפי הפסיקה שלנוהשם שלי
לא צמה בהריון ועם תינוק עד גיל 24 חודשים, בלי קשר להנקה.
יצא לי לצום עם יונק בן יותר משנתיים.
אחרי הרבה שנים שבהן לא צמתי בכלל את הצומות הקלים, בגלל רצף של לידות.
היה לי מוזר לחזור לצום.
בפועל הצום עבר לי ממש בסדר ולא הרגשתי אותו בכלל.
אני מכירה לא בהריון ולא בהנקהאמא לאוצר❤
וגם לא עד גיל שנתיים של התינוק בלי קשר להנקה..
אבל אם את מניקה תינוק בין יותר משנתיים אז לא צריכה לצום
זאת הפסיקה שלנוהשם שלי
עד 24 חודשים מהלידה, בלי קשר להנקה.
אף פעם לא היה לי מצב עם ילד בן פחות משנתיים שלא יונק ובלי הריון.
אבל צום עם הנקה של בן יותר משנתיים יצא לי.
עד גיל שנתיים לא משנה מה, והנקה לא פוטרת מהצום?אמא לאוצר❤
וואלה
עד 24 חודשיםהשם שלי
אם היתה שנה מעוברת ועברו 24 חודשים לפני גיל שנתיים, אז כבר צריך לצום.
כן???אפונה
ווי הקטנה שלי חגגה שנתיים לפני שבוע ובעלי אמר שראוי שאצום
וואלה לא צמתי צומות קלים שניייים....
טוב
אולי אצום עד חצות אם כבר הגעתי עד הלום.
בעלי אמר שכל עוד מניקה ברור שלא צריכהאמא לאוצר❤
גם אם הוא יותר משנתיים.. חשבתי שזה ברור אבל אולי לא חח כנראה תלוי פסיקה
אצלי יש גם פוסט טראומה ובעיתיות לצום בגלל העבר בהריון אבל זה לא קשור כל עוד אני מניקה גם ככה אמרו לנו שלא צריכה ושכשאני אפסיק אז לפרט ולקבל פסיקה ספיציפית..
אני לא צמהשומשומונית
עד גיל שנתיים, בין אם מניקה ובין אם לא.
יצא לי לפעמים לצום בין הריונות. כשהתינוק היה בן שנתיים ועוד לא הייתי בהריון...
אבל יודעת שלא כולם ככה...
מנסה להניק שנתיים בלי קשר ויוצאת בכל הדעות חחאורוש3
אבל יש גם דעה שבכללי שנתיים. ויש שרק בהנקה.
היו כמה שנים טובות שצמתי עד שמשהו קרה עם הגיל ואולי קצת בגלל הורמונים של טיפולים ונהיה לי קשה מדי. אח''כ אני כמה ימים מרגישה לא טוב בגלל זה אז הפסקתי בהתייעצות עם רב.
בשלב שלך לרוב אני מניקה אבל לרוב הגוף גם לא במצב לצום, עדיין עוד לא עברה שנה. יש לך את מי לשאול?
בכל מקרה אם בצום את עם התינוק והילדים ומתחילה להרגיש רע אז אישית הייתי שוברת בכל מקרה, בצומות הקלים. כי 'חולה' פטור. וזה לא יו''כ שאת אמורה לעשות הכל כולל לשכב ושהבעל לא יתפלל כדי לצום.
אני צמה..שקדי מרק
אם אני לא מניקה ולא בהריון
אני במקרה כזה צמה...מתואמת
וזה אכן מוזר, גם אחרי כמה צומות כאלה (במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה
)
אני גם בשיטה של לא לצום אם התינוק מתחת לשנתייםאיזמרגד1
ואני לא רואה שום עניין בצומות, אם יש לי אפשרות לא לצום אני לא יצום. לתפקד עם הילדים זה לא כל כך קל גם כשאני לא בצום ובצומות אני אמורה לתפקד גם במקום בעלי...
אני צמהכנה שנטעה
בהריון ובהנקה עד שמרגישה חולשה ואז שוברת. בהנקה אם התינוק מבוסס רק על זה ולא אוכל עדיין גם מוצקים גם אז יותר קל לשבור.
לא רואה סיבה להקל על עצמי (הצומות שלי סבבה בדכ) ומשתדלת לצום כמה שיכולה..
אני לא צמה בכל מקרהאונמר
באמת שלא יודעת, אבל צומחת קשה לי בטירוף. אני נהיית שבר כלי.
אז יש פעמים שהייתי מתחילה שוברת. הפעם הרגשתי מראש הגדול עלי ממש. כל החסידים בעיקרון הבנות לא צמות צומות קלים, אז מסתמכת על זה.
וואי ממש הכללה🤭Doughnut
ממש לא כל החסידים, נכון שיש הרבה שהבנות לא צמות אבל מלא חסידויות שהבנות צמות את כל הצומות.
מחילה. אז סומכת על המלא שלא צמות..אונמר
האמת תמיד הנקתי עד אחרי גיל שנהבוקר אור
אני לא צמה בהריון ובהנקה, בלי קשר לגיל של התינוק
לפי הפסיקה שלנוכחל
מי שבהריון או שעדיין לא עברו שנתיים מהלידה, לא משנה אם מניקה או לא, לא צריכה לצום צומות קלים
אני הפסקתי להניק בגיל כמה חודשים ועדיין לא צמתי עד שהגיעו לשנתיים
במצב כשלך אני לא צמתי צומות קלים...ממתקית
עד גיל שנתיים- לא צמתי
מגיל שנתיים- עם הנקה- לא צמתי
כמובן כיפור ו 9 באב צמתי גם צמתי בתחילת הריון, בסוף הריון בהנקה מלאה ובלי.
אבל בקלים- יש מקום להקל לידיעתי.
תודה!אנונימית בהו"ל
אז באמת ב 11 כבר שברתי את הצום.
עם קטנטנים בבית ואני כבר בלי כוחות
עוד לא התאוששתי מעייפות של החג, הייתי ערה רוב הלילה כי תינוקי חולה, כאב לי הראש וחלשה אז הרגשתי שזה הדבר הנכון. וילון כיפור נתכונן יותר!
בדרכ צמתי בסדר. נראה לי פשוט שילוב של החג והיום יום.
היה לי משמעותי לשמוע אותכם.
תודה❤️
זו בדיוק הסיבה שאמא לקטנטנים וכו...לא צמה צומות קלממתקית
לא פשוט...
לפני כיפור נערכים מראש, הרבה מים, ענבים, הכנה נפשית...
אצל המשפחה של אמא שלימקרמה
נשים לא צמות צומות קלים...
לא משנה מה הסטטוס שלהם
אני השנה פעם ראשונה מזההרבה זמן שאני לא מניקה/הריון... אבל החצי במילואים
אז הולכת לפי מנהג אמא...
שמעתי פעם על זה.ממתקיתאחרונה
מישהי ממש דתיה שעבדתי איתה בעבר
שאלתי אותה אם צמה, באיזה צום (לא כיפור או 9 באב)
אמרה לי אני אמא, אימהות לא צמות
מעניין אם זה מבוסס על משהו (הלוואי...)
אשמח ממש להמלצה למגן שמיכה וטיפים איך להתנהל עםאוהבת את השבת
3 ילדים מפספסים
אולי חלק בגיל שעדיין עדיף לישון עם טיטול?לב לבן
לא.. הקטן מפספס חצי מהלילות רק חבל לי לשים טיטולאוהבת את השבת
שלא יתרגל..
משתמשת בשמיכות שלא צריך לצפותפאף
אלא ישר מכבסים...
אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.
גם כרבולית עבה עובדת.
ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף
אבל זה גם המוןןאוהבת את השבת
לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...
והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות
ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד
והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....
להחליף למגן מזרן שהוא רק ניילוןאפונה
מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.
איפה קונים מגן שהוא רק ניילון?~מרמלדה
כבר הרבה זמן מחפשת
אשמח גם, וגם הבעיה שבכמות גדולה זה נוזל לצדדים, למאוהבת את השבת
למזרן
ברמי לוי, במכולת, בבזאר שטראוס...אפונהאחרונה
תקני סדינית הקסם ולא תצטרכי לכבס מצעיםהמקורית
אני באמת גם שמה סדינית,פאף
הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....
והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.
ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...
את מנסה לקחת אותם לשרותים לפני לכתך לישון?ממתקית
אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.
כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.
ולתלות בשמש
אין מה לעשות
רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.
תודה! אין לנו מקום נוחי לתלות..אוהבת את השבת
הולכים לפני השינה
ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון
זה גנטי ממש.......
קודם כל חיבוק, זה באמת ממש מתיש~מרמלדה
אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.
בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.
הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!
אני מבינה שאני כנראה לא זכאית לדרגהשירה_11
כי ההכנסה שלנו גבוהה בגלל כל מיני לוספות של בעלי בחודשים האחרונים
המינוס שלנו גבוה גם הוא אבל את מי זה מעניין.
ואני ארלץ להוציא אותו מהמעון עם כל הקושי שבדבר ובאמת שקשה לי
ודבר שלישי והכי מעצבן!!! שאני משלמת מחיר שלקבוצת גיל 0-15 חודשים בגלל הפרש של חודש בלבד!!! בוא הוא יהפוך מ14 ל15 חודשים!!
למה הכל כל כך לא פייר כאן????
אם זה תוספות זמניותהשם שלי
אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?
תנסי לבקש שיסתכלו על ממוצע שנתי או על חודשים אחריםכורסא ירוקה.
תפני לחריגים
זה בטח יהיה סיפור ארוך עד שיתייחסו אליישירה_11
ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש
מבאס ממש ממש!!כורסא ירוקה.
איך 4500?שלומית.
מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)
השנה? זה עולה כל שנה.. המחיר בתמת אחידכורסא ירוקה.
ומשתנה בין קבוצות גיל
והקבוצות גיל האלהשירה_11
על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר
וואי מטורףשלומית.
אני בשוק איך המחיר קופץ!!
זה היה שנה שעברה
אמלינו זה מתחלק ל11 חודשי תשלוםשירה_11
ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה
או ביטוח או על אוגוסטכורסא ירוקה.
לגבי החודש, מבינה אותך....
תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈
מה האפשרויות האחרות שלך?דיאן ד.
כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?
אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...
איזה מבאסים התמת האלו יאללה איתם.ממתקיתאחרונה
מה עכשיו תעשי?
מעצבן.
פרימולטנור עם סיכוי להריוןכמהה ליותר
אני אמורה לקבל מחזור עוד 5 ימים, אני לא מונעת ומאוד מעוניינת בהריון.
אני רוצה שנהיה מותרים בסוכות, ולכן אם אין הריון, אני רוצה לדחות את המחזור עם פרימולטנור.
אם נניח כן התחיל הריון שעדיין לא רואים בבדיקה, הלקיחה של הפרימולטנור יכולה להזיק לעובר או להתפתחות ההריון?
מקפיצהכמהה ליותר
קרא אולי למישהי שהיא התחילה עם פרימולטנור ואז גילתה על הריון?
קרה לחברה שלירקאני
הכל היה בסדר
רק לא ידעו לחשב גיל הריון לפי ווסת אחרון...
זו שאלה שחוזרת ונשאלת, ויש תשובות ברשת - אין בעיהאלישבע999
לקחת
פרימולוט נור והריון - יש סכנה להריון? - המרכז הרפואי מעיני הישועה
שאלות ותשובות בנושא פרימולוט נור - מעיני הישועה
(השאלה והתשובה הרלוונטית, בתגובה השלישית בקישור הזה).
אני לא סמכות רפואית, אבל בעיקרון אין עם זה בעיהפרח חדשאחרונה
ההורמון של הגלולה הוא בעצם אפילו תומך הריון
מחפשת מאד המלצה על פסיכולוגית/עו"ס מוסמכת לטיפולgilli90
עברתי תקופה מאד לא פשוטה אחרי לידה (שבאו לידי ביטוי בגלל אירועים מהעבר).
כבר כתבתי בקבוצות בפייסבוק ועדין לא מצאתי את האחת...
בבקשה בבקשה!! אם את מכירה פסיכולוגית טובה- מישהי באמת עמוקה וחכמה, מישהי שיודעת להוביל תהליכים ליצירת חוסן, בבקשה תכתבי לי.
מישהי שתסכים לטפל בי דרך זום כי זו הדרך היחידה שאצליח
חייבת להיות פסיכולוגית או עו"ס מוסמכת כדי לקבל החזרים
מעדיפה ממש גיל 45+, ושיש לה זמינות. כמו כן דתיה יראת שמיים חשוב לי מאד
עדיף כן מישהי מאיזור ירושלים כדי שאולי פגישה אחת או 2 יהיו פרונטלי
תודה מראש, שנה טובה!!
מכירה מישהי בזום שמקבלת פרונטלי בראש העיןמתיכון ועד מעון
דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.
קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..
תודה רבהgilli90
אשמח למספר אם יש לך
תשלחי לי הודעה באישימתיכון ועד מעון
יש לי, אני פשוט לא אוהבת לשלוח טלפונים בפורום ציבורי
אנמ מכירה מישהי מצויינת אבל לא דתייהSheela
באיזור ירושלים
מכירה עוס קליני, אלוף עם נסיון וירא שמיים. אם מתאיאביגיל ##
ם לך תפני אלי בפרטי
מנסיון אישי
מירושלים, באזור נגיש
מכירה מישהי שעונה על כל הקריטריונים.אונמראחרונה
תכתבי לי האישי אשלח לך מספר. ממש תותחית.
היתי אצלה אני, עברתי תהליך מהמם ב''ה.
דתיה ומתחשבת בדת בתהליך הטיפול, עמוקה ומהירה וממש טובה.
וגם מקבלת בזום.
קיצור שלחי לי האישי.
התייעצות דחופהקל"ת
תינוק בן חודש יונק ומעל שבוע לא עשה קקי בטיטול. טיטולים כן רטובים. זה תקין? יש מה לעשות כדי לסייע? מתחיל להדאיג אותי..ניסינו לעשות עיסויים ברגליים ולהתמיד לבטן אך ללא שינוי..
קרה אצלי פעםמישהי מאיפשהו
הרופא לא נבהל, הוא כן שאל אם נראה סובל ובגלל שכן סבל הבאתי לו נר משלשל ואז הוקל לו. מציעה לכתוב עכשיו לרופא באפליקציה
אצלי זה קורה הרבהשומשומונית
תינוקות שעושים אחת לשבוע-10 ימים. היה גם אחד שהגיע לשיא של שבועיים😱
כל עוד התינוק רק יונק, זה תקין. ככה הרופאים אמרו לי.
צריך רק לקחת בחשבון שכשסוף סוף הם עושים, זו כמות גדולה ויוצא מהטיטול ומלכלך הכל (אצלי לרוב אהבו לעשות בשבת על הבגדים הלבנים והחגיגיים🤭)
וואו הרגעת אותיקל"ת
תודה!
כל החג הייתי בלחץ ואכלתי סרטים שמשהוא כבר לא תקין שם.. בכל אופן אקפוץ איתו מחר לרופא
לדעתי טיפה מוקדםציונה.
גיל חודש לא לעשות כל כך הרבה זמן יציאות...
אבל זה כן יכול להיות תקין (מרפרוף בגוגל)
אם הוא עושה לפחות 6 פעמים פיפי ביום הייתי הולכת מחר לוודא עם הרופא ילדים שזה סבבה..
בעיקרון כמו שענו לךיראת גאולה
אם הוא יונק בלבד - זה תקין,
אבל כן כדאי לגשת להישקל לוודא עליה תקינה, אז תוכלי להיות רגועה שזה בסדר 😃
משקילה לפני כמה ימיםקל"ת
הרופא אמר שעלה בסדר במשקל. הוא כן בטווח הנמוך אבל לא סטה מהעקומה שלו
אז זה תקין לגמרייראת גאולה
מגיל חודש והלאה, לתינוקות יונקים, תקין יציאה של פעם בשבוע.
רופאים מקלים גם עד 10 ימים, וגם לפני גיל חודש. (כדי שהרופא יוודא שאין סיבה אחרת שיכולים ככה לפספס אם יחשבו שזה תקין בלי לבדוק)
הוא נראה סןבל או סבבה?טארקואחרונה
יש רפלקסולוגיה לשחרור, אני לא ממש מאמינה בזה אבל ניסיתי בבחינת לא יועיל לא יזיק, מצאתי ביוטיוב..
בגדול אם הוא לא עושה קקי אבל רגוע, ישן טוב אוכל רגיל והכל- לא הייתי מתרגשת
אם היה נראה שהוא סובל מכאבים הייתי הולכת לרופא שיעזור לו לשחרר.
מצב זוגי לא משהואלומית
תמיד היה ככה, אבל גם רגעים טובים
עכשיו החמיר
זכינו במחיר למשתכן
אבא של בעלי רוצה לתת לו כסף להון העצמי, גם ההורים שלי.
הכניס לבעלי לראש שחייב הסכם גירושין
לגיטימי?
הכוונה להסכם ממון אני מניחהאפונה
אני אשאל הפוך
למה לא?
הסכם גירושין דווקאאלומית
לא יודעת, זה מציק לי
את מתכוונת הסכם ממון?ירושלמית במקור
אצל מישהי טובה, מגשרת שמנסחת בקשב לשניכם ועוזרת לכם להגדיר חלומות ויעדים, זה עשוי דווקא להיטיב לזוגיות. תגגלי הסכם ממון עם המילה טיפול או משהו. יש שיטה של מדרגות אגב שבסופן, על פי ההסכם, הכסף כבר מקבל מעמד של שניכם.
פרקטית, ממילא גם הצד שלך מביא סכום... שכמובן יחזור אלייך אם חלילה יקרה משהו לפי מה שהגדרתם מראש בהסכם.
אז לא רואה סיבה להתנגד לעצם ההסכם.
כן לדייק את זהות המנסח והתהליך כולו.
ויכוח על עצם ההסכם לא יוביל לשום דבר טוב גם אם תוותרו על הזכייה.
בעיניי זה לגיטימיהמקוריתאחרונה
ההורים שלכם שמים הרבה כסף כנראה
אם המצב לא משו גמככה - למה לא לשמור על הכסף של הורים?
מה הוא מציע שיהיה בהסכם?
ואגב בסוף זו החלטה שלך כן? את לא חייבת להסכים למרות שכדאי לדעתי
ובלי קשר ועם קשר כדאי לטפל בזוגיות. רכישה של בית יכולה להשפיע לרעה על זוגיות מקרטעת כי נאלצים לשתף פעולה ולקבל החלטות משותפות בהרבה דברים ואם השיח והתקשורת לא טובים - זה מדרון חלקלק
חיבוק♥️