אני כאילו מרגישה שזאת לא אני יושבת על המקלדת.
ז"א, זה מאוד אני. אבל מאוד מאוד לא.
במיוחד ההתנסחויות.
אבל כאילו למשהו בי קיים הצורך לפלוט מילים החוצה, להציף. להטביע.
להדחיק.
הרבה זמן לא הקלדתי במחשב. לא בקצב הזה.
לא בצורה הזאת. לכתוב לשלוח, בלי לקרוא שוב. בלי לבדוק. בלי להזהר. בלי כלום. רק לכתוב לזרוק החוצה.
מסתבר שאני קצת צריכה את זה עכשיו, אבל זה מאוד מוזר לי.
הגעתי לכאן, אבל לא בתור עצמי. טוב, אולי זה קצת טוב כרגע.
רק אל תזכרו אותי ככזאת.
