סבלנות מה נעשה.. כנראה היחס שלך משפיע עליה מאד לטובה

נראה שיש לה. אבל מבחינת כולם זו חברה רגילה. כל יום טלפון של 3 שעות. אם עניתי, גם אם אמרתי שאני ממהרת וצריכה לסגור היא המשיכה לדבר. 3 שעות על השעון. והיא היתה במצוקה והכל. לא נעים לנתק בפרצוף.

עשיתי הרבה עבודה עצמית...

לא עבודה עצמית לענות תמיד. להיפך.

עבודה עצמית לבחור מתי להתייחס.

היא למדה שאני עונה לה רק בוואצאפ ולא בטלפון. בהתחלה קצת נפגעה. והתגברה על זה. ואני חזרתי לחיים נורמלים.

הייתי יוצאת מקבוצת וואצאפ וכותבת לה שקשה לי עם הרבה קבוצות ובלה בלה בלה.

ונותנת מענה בפרטי לפי כוחות הנפש שלי.

חשוב מאוד לא לפגוע בה (ולא רק בגלל שהיא מיוחדת)

אבל חשוב גם להישאר שפויים בעצמנו.

ובסופו של דבר, כששמים גבול לקשר, הקשר טוב ובריא יותר לכל הצדדים.

מהרבה סיבות.

רגשות הם מלאכה מורכבת... בלי היכרות מעמיקה עם הצדדים והנתונים על האדם זה קשה.

אבל בקווים כלליים, נראה לי, שיש פה שני צדדים, וכפי שכתוב בירושלמי- "צד אחד אש וצד אחד קרח",

ואין ברירה אלא ללכת בין הטיפות. במיוחד מתוך העובדה שאת לא רוצה רק "שקט" אלא באמת רוצה

בטובתה.

צד אחד- לא לענות- עצמיות שלך ועצמיות שלה

אדם הוא יצור שזקוק לעצמיות שלו. בסופו של דבר אדם צריך ושואף להיות עצמאי לחייו, לבטא את עצמו

ולהימנע מהדברים שמזיקים לו. 
למה היא פוגעת בעצמיות שלך- כי היא "דורשת" ממך משהו שאת לא תמיד יכולה לספק לה, ואולי אפילו

לא נכון ובריא לך לספק לה. ברגע שבו את מתחילה לחשבן את השאלה- "אני אענה לה למרות שלא מתאים\שייך\

נוח\אפשרי לי כרגע, כדי שלא תיפגע" אז היא שוללת ממך את החירות שאת זקוקה לה.

אני יודע שהדבר נשמע קשה, הרי לא לפגוע בה זה גם חלק ממך(כלומר, זה לא חיצוני לך אלא שיקול פנימי שלך),

אני אתייחס לזה בהמשך.

עוד נקודה בצד הזה היא העצמיות שלה - יכול להיות שהקשר איתך משמש לה כ"תחליף" ומונע ממנה להתקדם

הלאה, למעשה, מתוך מקום טוב את עלולה ליצור אצלה קשר לא בריא אלייך, שמאפשר לה להרגיש שיש לה

חברה, ומאפשר לה לא להתאמץ כדי ליצור חברויות חדשות(והן קשות לה, לך היא תעדיף דווקא להישאר במוכר),
כשלמעשה - את לא באמת באותו מקום שהיית ואין לך את היכולת להיות שם בשבילה כמו חברה שהיא זקוקה 

לה באמת.

צד אחד - לענות- כנ"ל

עצמיות שלך - כמו שאמרתי בסוף דברי למעלה- להיות רחמנית, להיות טובת לב, זה עצמי לך, וככזאת את 

לא רוצה לפגוע באדם אחר, כלומר- זה לא נוגד אלא אפילו להפך מבטא את העצמיות שלך במקום הזה של טוב

לב, אכפתיות וכו'.
עצמיות שלה- יכול להיות מאוד שהיא זקוקה לתמיכה הרגשית שהקשר איתך נותן לה. שהמקום שלך בעיניה

 מאפשר לך לחזק אותה, את תחושת הערך העצמית שלה, את תחושת היכולת שלה, ומתוך כך להצמיח בה כוחות

לעשות דברים.

לכן נראה שצריך פה מלאכת מחשבת- ללכת בין הטיפות, בצורה כזו שמצד אחד את נמצאת כדי לתמוך ולבטא

את הקשר שלכן(שכן את אומרת שאת מרגישה קשר אליה ואכפת לך ממנה) ועם זאת את לא פוגעת לא בעצמך

ולא בה.

אני חושב שנכון לשלוח לה הודעה ולהגיד שאת מצטערת, שאת עמוסה מאוד ויש לך עומס רב ולכן הרבה פעמים

לא תוכלי לענות לה, בטח שלא מיד. אך עם זאת להשתדל, פעם בכמה זמן לתת לה מקום- לשלוח לה הודעה שיש

לך 10 דק' עכשיו שאתה יכולה להתכתב איתה, ותוך כדי להתעניין בה ולהעביר מסרים מצמיחים- כמו "מאמינה בך",

"יש לך כוחות גדולים", "את חברה טובה" וכו', להתעניין במצב החברתי שלה ולעודד אותה לשפר אותו אם צריך או עם

כל דבר אחר. ברגע שתהיה עסוקה בדברים אחרים בהכרח גם הזמן והפנאי לפנות אלייך יפחתו.

מקווה שעזרתי...  

וואי, זה לא קל בכלל, אבל צריך לשים גבולות כדי שזה לא יתפתח למקום תלותי .. מצידה כמובן . 

ושוב הכול בלי לפגוע בה כי מן הסתם שהיא רגישה נורא .. 

שיהיה בהצלחה  

ולא להתעלם לגמרי אין בעיה

בס"ד

לא קראתי את כל התגובות אבל חשבתי שאולי אוכל לנסות להוסיף משהו קטן.

בכיוון של חלק ממה שכתב matan, הרעיון של לנסות לעזור לה ליצור קשרים עם חברות בגיל שלה ולא במקום זה להשאר רק עם הקשר איתך.

האם יש מדריכה שמחליפה אותך כיום? אולי אפשר לבקש ממנה לנסות יותר לפתח איתה קשר?

חשבת אולי לנסות לעלות את הנושא הזה איתה בשיא העדינות מתוך מטרה של לנסות לייעץ לה ולראות איך את יכולה לעזור לה לטפח וליצור קשר עם בנות גילה?להבין איפה בדיוק היא נתקעת ולתת לה עצות וליווי?

ההורים שלה יודעים את הקושי הזה?

ולגבי הקושי שבהודעות, אולי אפשר לנסות להגיד לה בשיחה שאת באמת ממש ממש ממש עסוקה ושאת ממש אוהבת אותה מכל הלב ושאת ממש רוצה לדבר איתה אבל פשוט אין לך זמן בגלל הלימודים ובמקום אולי שתקבעו כל יום בשעה מסויימת/קבועה 10 דקות לשוחח/להתכתב? ככה זה יותר יפנה לך את שאר היום...

כל הכבוד לך

לענות אחת לכמה ימים , הודעה קטנה שמראה שאכפת לך ממנה , יותר מזה,

אפילו כשהיא לא כותבת לך , למשל אחרי שבוע תכתבי לה "היי מה שלומך ?" וכל זה ,

זה יראה לה שאת מצד אחד דואגת לה ואוהבת אותה

ומצד שני לא רוצה לפגוע בה כשאת מצמצמת את התגובות שלך אליה

להרגיל אותה לתבנית מסויימת שאת עונה רק בימים מסויימים בשעות מסויימות

ובד בבד לתת לה את ההרגשה שלא "נעלמת לה"

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…