שאלה..יורבית

אם חברה שלי מבקשת ממני אוכל, אבל אני יודעת שהיא לא תטול ידיים ולא תברך, האם לתת לה?

זה ממש חשוב..

תן להב.ש.

ותגיד לה שאין לך בעיה אבל אתה רק מבקש שהיא תיטול ידים ותברך...

אתה יכול להגיד לה את זה בצורה שהיא לא תתנגד להצעה שלך... ("בחייך, מה 'כפת לך? זה עולה לך כסף?...וכו')

 

בטוח שזו ההלכה?רחלקה
יש דעות בפוסקים לכאן ולכאן,אחד מאלף

בס"ד

כך שלמתיר יש על מי לסמוך.

אין לי את המקורות לידי, אשתדל להעלות אותם בל"נ...

בכל מקרה, השאלה הן:

א) לפי איזה פוסק את הולכת?

ב) אם תבקשי ממנה לברך, מה היא תעשה?

ג) האם יש מישהי אחרת שיכולה להביא לה?

ד) איך היא תגיב אם לא תביאי לה?

אני אגיב על מה שאני יכולה:יורבית

אני מניחה שהיא סתם תחשוב שאני קמצנית.. היא תעדיף לא לקחת ממני. תיקח ממישהו אחר או משהו כזה.

אה, ו: אני בת  [זה בסדר, זאת לא הפעם הראשונה שמתבלבלים]

תני לה *אני רעבהה*מרב.
הנושא לגמרי לא פשוטמשה
בצבא אם מבקשים ממני אני אומר בעדינות "ברכתו מזונות". מכאן ואילך - בעיה שלו מול יושב מרומים.
מה פתרת בזה?חסיד של הרבי

השאלה היא על דבר מאכל שצריך נטילת ידים, ואם כך מה יעזור שהוא יברך מזונות - הוא חייב בברכת המוציא ובנטילה.

אין המקורות לפני, אבל עד כמה שזכור לי לתת למישהו אוכל בידיעה שהוא לא יטול ידיים, אסור. מה עושים בפועל? אני לא יודע, וכדאי להתייעץ עם רב מורה הוראה.

תגובהאנונימי (פותח)

בס"ד

אם את מעריכה שאפשר לה שתברך והיא תקבל את דבריך - מה טוב.

ואם לא אז תכווני שאת נותנת לה את זה בתורת צדקה.

כדאי לשאול רבנים שאלות כאלה באתרים המיוחדים לזה כמו אתר "ישיבה". 

תגובה- מתוקןאנונימי (פותח)

בס"ד

נתינת אוכל לחילוני והטועה בברכה
כללי ברכות ו'

נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל


 

יב - נתינת מאכל לפני מי שלא יברך
כאשר אדם מכבד את חבירו במאכל, מוטלת עליו אחריות לדאוג שיברך, שאם לא כן נמצא שהוא מסייע בידו להיכשל באיסור אכילת דבר בלא ברכה (שו"ע קסט, ב).
ואם חבירו חילוני, ויש חשש סביר שכאשר יבקש ממנו לברך - ייעלב, אפשר לכבד אותו במאכל ומשקה בלא לבקש ממנו לברך. מפני שאם יגרום לו לעלבון, נמצא שמכשיל אותו באיסור חמור יותר, שיגרום למתח ושנאה ביניהם, ואף יתכן שיגרום לו להתרחק מתורה ומצוות. אלא שאין לחשוש יותר מדי שמא האורח יעלב, משום שבפועל רוב היהודים שאינם מוגדרים כדתיים, כאשר הם מתארחים אצל חברם או קרובם הדתי, הם שמחים לברך או לכל הפחות לענות אמן על הברכה שבעל הבית מברך. ולכן בדרך כלל ניתן להציע לאורח בעדינות לברך, או לכל הפחות המארח יברך בקול רם, ועל ידי שהאורח יענה אמן, ייחשב כשותף במידת מה בברכה (עיין אג"מ או"ח ה, יג; מנחת שלמה א, לה; שבט הלוי ד, יז, פס"ת קסט, ג-ד).
 
 
הערה שלי:ראיתי במקום אחר שאם מעריכים שמי שמולך לא יסכים לברך או יפגע אז אפשר לתת לו ולכוון שזה כצדקה וזה מועיל לאשכנזים
תודה רבה לכולם...יורבית
אבל מה הקשר לאשכנזים?
ש2 ואיילה- כנסו...מרב.
טוב. אני אישית לא מברכת, ולא נוטת ידיים. ואני דתיה. ואני לא עושה את זה "דווקא". אני עושה את זה סתם... לפעמים מעצלות, לפעמים שוכחים. 'תם יודעים- אני לא צדיקה...
אבל לפי מה שאני חושבת *ואני מתכוונת עכשיו לדברים של הרב מלמד*-
גם לדתי שיכול לברך, ולא יעלב או יפגע מזה שתאמר לו "תטול ידיים, תברך, ורק אז תאכל"- זה סתם לא יפה לא להביא. ואני אומרת את זה מניסיון.
חברות שלי יודעות שאני לא מברכת ולא נוטלת ידיים. פסדר- אז לחברה שלי היום בבוקר לא היה עם מי ללכת ליטול ידיים, ואנחנו חמשושיות אומללות שלא יודעות ללכת לבד למקומות באולפנא, אז התנדבתי ללכת איתה. ולא חשבתי שאני אוכל לחם. אז לא נטלתי. ואח"כ-- למי יש כוח ללכת שוב פעם לאותו מקום, בעיקר כשאין עם מי ללכת, כי כל החברות כבר נטלו? אז אכלתי ת'לחם בל ליטול. האמתי- גם שכחתי לברך^^ אני שכחנית XD
קיצר- כדי לא לחפור לכם יותר מידי, כי לי עצמי כר כואב לראות את מה שכתבתי- תביאו, תגידו שבשביל לחזק ת'מצווה שילך ליטול ידיים- כי חוץ מחסד שאתם עשיתם- הוא יעשה מצווה שהוא נטל ובירך- וזהו. נגמר הסיפור.
זה לא מעליב כשמכריחים אותך ליטול או לברך. זה סתם מציק. כאילו- אני מרגישה שבאלי להגיד: אל תגידו לי מה לעשות. אני יודעת אם אני רוצה ליטול, או לא רוצה.
זה כמו שלא תכריחו בנאדם לא לחזור בשאלה. כאילו- תנו לבנאדם להחליט. אם זה מה שיגרום לו להיות שמח, כי כשהוא היה דתי הוא היה הבנאדם הכי מדוכא בעולם, וכשהוא חילוני הוא מאושר, והוא מאמין, ופשוט המצוות קצת חרפנו לו ת'שכל- שיהנה מהחיים.
טויב, גלשתי לנושא אחר, ועכשיו כבר באמת כואב לי הראש מאיך שזה נראה, ואני מאחלת למי שיקרא את זה באמת- בהצלחה[=
תגובה- למרצ' ויורבאנונימי (פותח)

בס"ד

למרצ': אם הבנתי נכון מה שכתבת אז את לא מתנגדת לעצם האמירה לשני שיברך אלא אומרת שאע"פ שהוא לא יעלב זה עדין לא יפה- אז אם זה מה שאמרת אז יש אמת בדבריך וצריך להשתדל לעשות את זה בצורה יפה, אבל אם ההלכה אומרת שצריך להגיד אז צריך

ליורב: בשו"ע (שהספרדים הולכים על פיו) כתוב שאסור להביא למישהו אוכל אלא אם כן ידוע שהוא מברך.

על זה מעיר הרמ"א(שעל פיו הולכים האשכנזים) שאפשר לתת בתורת צדקה (ישנה שאלה האם אין בעיה לתת אוכל לעני בצדקה הרי אולי הוא לא מברך אז עונים שמצוות צדקה יותר חשובה ממהספק אם הוא יברך או לא ומכאן היתר הרמ"א הנ"ל) . ועל דבריו מעירים אחרים שזה רק במקרה שספק אם הוא יברך או לא אבל אם ודאי לא יברך אסור.

לסיכום:

ודאי יברך: מותר לתת

ספק אם יברך: אסור לפי השו"ע ומותר לפי הרמ"א בתורת צדקה

ודאי לא יברך: אסור לתת

הרב מלמד מתיר בכל המקרים מהטעם שלא לגרום לאדם השני להעלב אלא אם כן אפשר לבקש ממנו ולא ייעלב.

כך הבנתי אני הדל וכדאי לברר אצל רב.

אה, הבנתי D:יורבית

תודה רבה לכולם! [:

לש2...מרב.
אני לא אומרת שאם ההלכה אומרת שצריך להגיד- לא להגיד
אבל זה קצת מציק כשחברה שלי אוכלת לידי בייגלה, או סנדוויץ', או לא יודעת מה, אני מבקשת ממנה קצת, והיא תענה לי: "את כיולה לקחת. תברכי על זה מזנות/ תטלי ידיים ותברכי המוציא."
עם כמה שזה מנומס-- זה מציק.
תגובהאנונימי (פותח)

בס"ד

צודקת!

לכן כדאי להיות זה שמברך, יותר כיף להציק מאשר להיות מוצק

חחח>>אולי. לא ניסיתי...מרב.
אהה.. בטוח.אחד מהעם
מה בטוח? בציניות או ברצינות?מרב.
כי דוגרי- בחיים לא הייתי מהאלה שמברכים. אני בקושי יודעת את ברכת המזון בע"פ, שלא נדבר על מה מברכים על כל דבר.
תגובה- למרצ'אנונימי (פותח)

בס"ד

גברת מרצ'... אוי אם היית יודעת כמה ה' מחכה לברכה שלך! כמה שטויות העולם מדבר...ואז פתאום הברכה המתוקה שלך תעלה למעלה ותאיר את כל העולם.

תנסי להתחיל עם ברכות קצרות, תרגישי את התענוג בלהודות לה', בלהכיר תודה, תתני למילים הקדושות לזרום בתוכך, תראי איך הנשמה מתענגת להזכיר את שם ה', כמה יהודים יש בעולם? ואת נבחרת מכולם! נשמתך יושבת בתוכך מלאה בטוב אין סופי ורק מחכה לפרוץ, להאיר את העולם, להדבק בה', לשיר לפניו, לחבק אותו במילותיך, "ברוך אתה..."-את ממש מדברת איתו, "ה'"- אוי גוואלד.. אשרי הפה שזוכה להגות את שם ה' ," א-לוקינו"- הוא חושב רק עלייך "מלך העולם"- סוף סוף מישהו מכיר בו, "אשר קדשנו במצותיו וציונו"- הרי את מקודשת לה' בתורה זאת...מזל טוב כלה טריה! "להניח תפילין" - סתם!!! אני יודע שאת בת...פשוט תבחרי סומת אחרת ותראי איך הדיבור שלך ממריא לגבהים אחרים. תדעי שאת אישה והתפילה היא משהו מהותי בכן, הרבה מהלכות תפילה נלמדו מחנה, תנסי,העולם מחכה לך.

בהצלחה.

תגובה לש2...מרב.
אז ככה-
אני מלא זמן (אילו- מאז שנולדתי ועד לפני שנתיים בערך~ שנה וחצי) התפללתי, ברכתי.
ותמיד זה היה די אילוצי. כאילו- בחיים לא הרגשתי את הנשמה שלי "מתרוממת" או משו כזה~
אני כנראה לא רוחנית <איזה מילה מוזרה...>
או לויודעת מה~
תמיד אמרו לי-- "תתפללי ותרגישי."
אני מתפללת, מתפללת שוב, מנסה להרגיש, לכוון. לא הולך~ אני לא מרגישה, לא מתחברת, לא מרגישה שום דבר "גדול ורוחני".
כאילו- או שאני מתפללת בכוונה, או שיוצא לי שאני אפילו לא מתפללת. או מברכת.
בשביל לברך אני חייבת לכוון, כי אם לא אני פשוט מדלגת על קטעים..
פעם קרה לי שבברכת "המוציא" ברכתי ככה: "ברוך את ה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו המוציא לחם מן הארץ"
זה נקרא ברכה? לא.
תגובהאנונימי (פותח)

בס"ד

א. איך היהדות הייתה נראית אם לא היינו מקיימים את המצוות בגלל שלא מרגישים "דבר גדול ורוחני"?! מה היה נשאר חוץ ממצוות אכילת חמין בשבת!!

ב. אולי לפחות תתפללי לה' מתוך הלב במילים שלך- מהתורה זה מספיק

ג. בע"ה יום יבוא ואת תפתחי לתפילה ואז את תתפללי כמו משוגעת ותעלי את כל התפילות שלא התפללת, אני מאחל לך שזה יקרה במהרה, וה' ידפוק על מנעולי לבך, "קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי...ואז..קמתי אני לפתןח לדודי!" שתזכי שה' יהיה חלק מחייך והתפילה תהיה טבעית!

בהצלחה.

אסור כי את מכשילה אותהחיים שלמה
אדיף שלא (נירע לי)אנונימי (פותח)
אדיף שלא (נירע לי) זה מסיע לדבר עברה. ולא להגיד לו ליתול ידים משום דרקי שלם.
מקורות להרחבה בנושא..אחד מאלף

בס"ד

שו"ת "יביע אומר" (חלק ב' או"ח סימן ט"ו)

שו"ת "ציץ אליעזר" (חלק י"ב סימן ס"ז, וחלק י"א סימן ל"ד)

שו"ת "מנחת שלמה" (חלק א' סימן ל"ה)

יש לך קישורים לזה באינטרנט?תכלת דומה ליםאחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף

אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7

אולי יעניין אותך