שאלה..יורבית

אם חברה שלי מבקשת ממני אוכל, אבל אני יודעת שהיא לא תטול ידיים ולא תברך, האם לתת לה?

זה ממש חשוב..

תן להב.ש.

ותגיד לה שאין לך בעיה אבל אתה רק מבקש שהיא תיטול ידים ותברך...

אתה יכול להגיד לה את זה בצורה שהיא לא תתנגד להצעה שלך... ("בחייך, מה 'כפת לך? זה עולה לך כסף?...וכו')

 

בטוח שזו ההלכה?רחלקה
יש דעות בפוסקים לכאן ולכאן,אחד מאלף

בס"ד

כך שלמתיר יש על מי לסמוך.

אין לי את המקורות לידי, אשתדל להעלות אותם בל"נ...

בכל מקרה, השאלה הן:

א) לפי איזה פוסק את הולכת?

ב) אם תבקשי ממנה לברך, מה היא תעשה?

ג) האם יש מישהי אחרת שיכולה להביא לה?

ד) איך היא תגיב אם לא תביאי לה?

אני אגיב על מה שאני יכולה:יורבית

אני מניחה שהיא סתם תחשוב שאני קמצנית.. היא תעדיף לא לקחת ממני. תיקח ממישהו אחר או משהו כזה.

אה, ו: אני בת  [זה בסדר, זאת לא הפעם הראשונה שמתבלבלים]

תני לה *אני רעבהה*מרב.
הנושא לגמרי לא פשוטמשה
בצבא אם מבקשים ממני אני אומר בעדינות "ברכתו מזונות". מכאן ואילך - בעיה שלו מול יושב מרומים.
מה פתרת בזה?חסיד של הרבי

השאלה היא על דבר מאכל שצריך נטילת ידים, ואם כך מה יעזור שהוא יברך מזונות - הוא חייב בברכת המוציא ובנטילה.

אין המקורות לפני, אבל עד כמה שזכור לי לתת למישהו אוכל בידיעה שהוא לא יטול ידיים, אסור. מה עושים בפועל? אני לא יודע, וכדאי להתייעץ עם רב מורה הוראה.

תגובהאנונימי (פותח)

בס"ד

אם את מעריכה שאפשר לה שתברך והיא תקבל את דבריך - מה טוב.

ואם לא אז תכווני שאת נותנת לה את זה בתורת צדקה.

כדאי לשאול רבנים שאלות כאלה באתרים המיוחדים לזה כמו אתר "ישיבה". 

תגובה- מתוקןאנונימי (פותח)

בס"ד

נתינת אוכל לחילוני והטועה בברכה
כללי ברכות ו'

נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל


 

יב - נתינת מאכל לפני מי שלא יברך
כאשר אדם מכבד את חבירו במאכל, מוטלת עליו אחריות לדאוג שיברך, שאם לא כן נמצא שהוא מסייע בידו להיכשל באיסור אכילת דבר בלא ברכה (שו"ע קסט, ב).
ואם חבירו חילוני, ויש חשש סביר שכאשר יבקש ממנו לברך - ייעלב, אפשר לכבד אותו במאכל ומשקה בלא לבקש ממנו לברך. מפני שאם יגרום לו לעלבון, נמצא שמכשיל אותו באיסור חמור יותר, שיגרום למתח ושנאה ביניהם, ואף יתכן שיגרום לו להתרחק מתורה ומצוות. אלא שאין לחשוש יותר מדי שמא האורח יעלב, משום שבפועל רוב היהודים שאינם מוגדרים כדתיים, כאשר הם מתארחים אצל חברם או קרובם הדתי, הם שמחים לברך או לכל הפחות לענות אמן על הברכה שבעל הבית מברך. ולכן בדרך כלל ניתן להציע לאורח בעדינות לברך, או לכל הפחות המארח יברך בקול רם, ועל ידי שהאורח יענה אמן, ייחשב כשותף במידת מה בברכה (עיין אג"מ או"ח ה, יג; מנחת שלמה א, לה; שבט הלוי ד, יז, פס"ת קסט, ג-ד).
 
 
הערה שלי:ראיתי במקום אחר שאם מעריכים שמי שמולך לא יסכים לברך או יפגע אז אפשר לתת לו ולכוון שזה כצדקה וזה מועיל לאשכנזים
תודה רבה לכולם...יורבית
אבל מה הקשר לאשכנזים?
ש2 ואיילה- כנסו...מרב.
טוב. אני אישית לא מברכת, ולא נוטת ידיים. ואני דתיה. ואני לא עושה את זה "דווקא". אני עושה את זה סתם... לפעמים מעצלות, לפעמים שוכחים. 'תם יודעים- אני לא צדיקה...
אבל לפי מה שאני חושבת *ואני מתכוונת עכשיו לדברים של הרב מלמד*-
גם לדתי שיכול לברך, ולא יעלב או יפגע מזה שתאמר לו "תטול ידיים, תברך, ורק אז תאכל"- זה סתם לא יפה לא להביא. ואני אומרת את זה מניסיון.
חברות שלי יודעות שאני לא מברכת ולא נוטלת ידיים. פסדר- אז לחברה שלי היום בבוקר לא היה עם מי ללכת ליטול ידיים, ואנחנו חמשושיות אומללות שלא יודעות ללכת לבד למקומות באולפנא, אז התנדבתי ללכת איתה. ולא חשבתי שאני אוכל לחם. אז לא נטלתי. ואח"כ-- למי יש כוח ללכת שוב פעם לאותו מקום, בעיקר כשאין עם מי ללכת, כי כל החברות כבר נטלו? אז אכלתי ת'לחם בל ליטול. האמתי- גם שכחתי לברך^^ אני שכחנית XD
קיצר- כדי לא לחפור לכם יותר מידי, כי לי עצמי כר כואב לראות את מה שכתבתי- תביאו, תגידו שבשביל לחזק ת'מצווה שילך ליטול ידיים- כי חוץ מחסד שאתם עשיתם- הוא יעשה מצווה שהוא נטל ובירך- וזהו. נגמר הסיפור.
זה לא מעליב כשמכריחים אותך ליטול או לברך. זה סתם מציק. כאילו- אני מרגישה שבאלי להגיד: אל תגידו לי מה לעשות. אני יודעת אם אני רוצה ליטול, או לא רוצה.
זה כמו שלא תכריחו בנאדם לא לחזור בשאלה. כאילו- תנו לבנאדם להחליט. אם זה מה שיגרום לו להיות שמח, כי כשהוא היה דתי הוא היה הבנאדם הכי מדוכא בעולם, וכשהוא חילוני הוא מאושר, והוא מאמין, ופשוט המצוות קצת חרפנו לו ת'שכל- שיהנה מהחיים.
טויב, גלשתי לנושא אחר, ועכשיו כבר באמת כואב לי הראש מאיך שזה נראה, ואני מאחלת למי שיקרא את זה באמת- בהצלחה[=
תגובה- למרצ' ויורבאנונימי (פותח)

בס"ד

למרצ': אם הבנתי נכון מה שכתבת אז את לא מתנגדת לעצם האמירה לשני שיברך אלא אומרת שאע"פ שהוא לא יעלב זה עדין לא יפה- אז אם זה מה שאמרת אז יש אמת בדבריך וצריך להשתדל לעשות את זה בצורה יפה, אבל אם ההלכה אומרת שצריך להגיד אז צריך

ליורב: בשו"ע (שהספרדים הולכים על פיו) כתוב שאסור להביא למישהו אוכל אלא אם כן ידוע שהוא מברך.

על זה מעיר הרמ"א(שעל פיו הולכים האשכנזים) שאפשר לתת בתורת צדקה (ישנה שאלה האם אין בעיה לתת אוכל לעני בצדקה הרי אולי הוא לא מברך אז עונים שמצוות צדקה יותר חשובה ממהספק אם הוא יברך או לא ומכאן היתר הרמ"א הנ"ל) . ועל דבריו מעירים אחרים שזה רק במקרה שספק אם הוא יברך או לא אבל אם ודאי לא יברך אסור.

לסיכום:

ודאי יברך: מותר לתת

ספק אם יברך: אסור לפי השו"ע ומותר לפי הרמ"א בתורת צדקה

ודאי לא יברך: אסור לתת

הרב מלמד מתיר בכל המקרים מהטעם שלא לגרום לאדם השני להעלב אלא אם כן אפשר לבקש ממנו ולא ייעלב.

כך הבנתי אני הדל וכדאי לברר אצל רב.

אה, הבנתי D:יורבית

תודה רבה לכולם! [:

לש2...מרב.
אני לא אומרת שאם ההלכה אומרת שצריך להגיד- לא להגיד
אבל זה קצת מציק כשחברה שלי אוכלת לידי בייגלה, או סנדוויץ', או לא יודעת מה, אני מבקשת ממנה קצת, והיא תענה לי: "את כיולה לקחת. תברכי על זה מזנות/ תטלי ידיים ותברכי המוציא."
עם כמה שזה מנומס-- זה מציק.
תגובהאנונימי (פותח)

בס"ד

צודקת!

לכן כדאי להיות זה שמברך, יותר כיף להציק מאשר להיות מוצק

חחח>>אולי. לא ניסיתי...מרב.
אהה.. בטוח.אחד מהעם
מה בטוח? בציניות או ברצינות?מרב.
כי דוגרי- בחיים לא הייתי מהאלה שמברכים. אני בקושי יודעת את ברכת המזון בע"פ, שלא נדבר על מה מברכים על כל דבר.
תגובה- למרצ'אנונימי (פותח)

בס"ד

גברת מרצ'... אוי אם היית יודעת כמה ה' מחכה לברכה שלך! כמה שטויות העולם מדבר...ואז פתאום הברכה המתוקה שלך תעלה למעלה ותאיר את כל העולם.

תנסי להתחיל עם ברכות קצרות, תרגישי את התענוג בלהודות לה', בלהכיר תודה, תתני למילים הקדושות לזרום בתוכך, תראי איך הנשמה מתענגת להזכיר את שם ה', כמה יהודים יש בעולם? ואת נבחרת מכולם! נשמתך יושבת בתוכך מלאה בטוב אין סופי ורק מחכה לפרוץ, להאיר את העולם, להדבק בה', לשיר לפניו, לחבק אותו במילותיך, "ברוך אתה..."-את ממש מדברת איתו, "ה'"- אוי גוואלד.. אשרי הפה שזוכה להגות את שם ה' ," א-לוקינו"- הוא חושב רק עלייך "מלך העולם"- סוף סוף מישהו מכיר בו, "אשר קדשנו במצותיו וציונו"- הרי את מקודשת לה' בתורה זאת...מזל טוב כלה טריה! "להניח תפילין" - סתם!!! אני יודע שאת בת...פשוט תבחרי סומת אחרת ותראי איך הדיבור שלך ממריא לגבהים אחרים. תדעי שאת אישה והתפילה היא משהו מהותי בכן, הרבה מהלכות תפילה נלמדו מחנה, תנסי,העולם מחכה לך.

בהצלחה.

תגובה לש2...מרב.
אז ככה-
אני מלא זמן (אילו- מאז שנולדתי ועד לפני שנתיים בערך~ שנה וחצי) התפללתי, ברכתי.
ותמיד זה היה די אילוצי. כאילו- בחיים לא הרגשתי את הנשמה שלי "מתרוממת" או משו כזה~
אני כנראה לא רוחנית <איזה מילה מוזרה...>
או לויודעת מה~
תמיד אמרו לי-- "תתפללי ותרגישי."
אני מתפללת, מתפללת שוב, מנסה להרגיש, לכוון. לא הולך~ אני לא מרגישה, לא מתחברת, לא מרגישה שום דבר "גדול ורוחני".
כאילו- או שאני מתפללת בכוונה, או שיוצא לי שאני אפילו לא מתפללת. או מברכת.
בשביל לברך אני חייבת לכוון, כי אם לא אני פשוט מדלגת על קטעים..
פעם קרה לי שבברכת "המוציא" ברכתי ככה: "ברוך את ה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו המוציא לחם מן הארץ"
זה נקרא ברכה? לא.
תגובהאנונימי (פותח)

בס"ד

א. איך היהדות הייתה נראית אם לא היינו מקיימים את המצוות בגלל שלא מרגישים "דבר גדול ורוחני"?! מה היה נשאר חוץ ממצוות אכילת חמין בשבת!!

ב. אולי לפחות תתפללי לה' מתוך הלב במילים שלך- מהתורה זה מספיק

ג. בע"ה יום יבוא ואת תפתחי לתפילה ואז את תתפללי כמו משוגעת ותעלי את כל התפילות שלא התפללת, אני מאחל לך שזה יקרה במהרה, וה' ידפוק על מנעולי לבך, "קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי...ואז..קמתי אני לפתןח לדודי!" שתזכי שה' יהיה חלק מחייך והתפילה תהיה טבעית!

בהצלחה.

אסור כי את מכשילה אותהחיים שלמה
אדיף שלא (נירע לי)אנונימי (פותח)
אדיף שלא (נירע לי) זה מסיע לדבר עברה. ולא להגיד לו ליתול ידים משום דרקי שלם.
מקורות להרחבה בנושא..אחד מאלף

בס"ד

שו"ת "יביע אומר" (חלק ב' או"ח סימן ט"ו)

שו"ת "ציץ אליעזר" (חלק י"ב סימן ס"ז, וחלק י"א סימן ל"ד)

שו"ת "מנחת שלמה" (חלק א' סימן ל"ה)

יש לך קישורים לזה באינטרנט?תכלת דומה ליםאחרונה
אתם מרגישים את חול המועד יותר חול או מועד?זיויק
פשיטא שמועד. 100 אחוז מועד. 0 אחוז יום חוליןקעלעברימבאר
גם החוליות של חול המועד היא דבר נחמד שהקדושהקעלעברימבאר

מתפרסת גם ביום שאפשר להשתמש בו בחשמל ולסוע ברכב

וזה לא תלוי המ האווירה מסזביב או איפה אני נמצא.קעלעברימבאר

ברגע שיש חול המועד. האווירה -קדושה וחגיגית ושמחה בנפש

בעיקר מועד... ברוך ה'מבקש אמונה
נהדרזיויק
מועדרקאני
כל הכבודזיויק
בדיוק באמצע.חתול זמני
אנא פרטזיויק
אני לא בקצב של ימי החולחתול זמני

אין עבודה וזה

ואווירה כללית כזאת חג אבל לא ממש חגיגיות

כאילו אני מרגיש שאני בפסח בלי כל ה"shabang" של יום טוב

למדתי מושגזיויקאחרונה
לפי " הראשית חכמה " שמצטט אותו הרב קוק ….סיעתא דשמייא1

 אתמול למדתי את שיר השירים . אחד הנקודות שלמדתי שאין יכולת להגיע לאהבת השם אם לא טעמת מה זה אהבת

נשים יש על זה כמה שאלות:

1. מה בנוגע לאהבת אשה את השם? האם גם היא צריכה לטעום קודם אהבת גבר לפני שתגיע לאהבת השם?

2. ⁠האם הכוונה לאהבה פיזית?

3. ⁠באהבה "רוחנית" בלבד אין שלמות .

4. ⁠כיום לבחורי ישבה עניין השידוך זה דבר מורכב בלשון המעטה ואם בחור ישיבה יקח את הלימוד הזה ברצינות הוא יכול לדעתי ליפול ליאוש.

5. ⁠תוסיף לזה את המנהג האשכנזי שבחור ישיבה לא נשוי לא יכול להתעטף בציצית בתפילה ולא עלינו התסכול יגבר.

שיר השירים זה משל לאהבה בין ה' לכלל האומה היהודית,קעלעברימבאר

לא לאהבת היהודי הפרטי את ה' או אהבתו אותו. כי אהבת יהודי פרטי את ה' זה כמו אהבת בן את אביו (או בת את אביה במקרה של יהודיה), אהבה שיש איתה יראה. ואהבת ה' אותו זה כמו אב שאוהב את בנו.                                בעוד האהבה בשיר השירים זה אהבה שאין איתה יראה, אהבה של רעיה לדוד, אהבה של *כלל* האומה היהודית לה', ואהבת ה' את כלל האומה היהודית.

 

אז אשה שטעמה אהבת איש, יודעת איך כלל האומה היהודית אוהבת את ה'. ואיש שטעם אהבת אשה, יודע איך ה' אוהב את כלל האומה היהודית. אבל באופן כללי גם הפוך, איש שטעם אהבת אשה יודע מה זה אהבה זוגית ויכול לדעת איך כל האומה היהודית אוהבת את ה'. והוא האינדבדואל חלק ממנה. וחוץ מזה לכל האהבות יש אותו שורש. את גם מי שטעם אהבה זוגית טוטלית, יודע מה זה אהבת בן את אביו (או בת את אביה) טוטלית.                                                                                                                                                                                                                                   ב. מן הסתם. הרי אהבה זוגית ללא מימד פיסי חסרה. והתיאורים בשיר השירים הם פיסיים בין השאר. מה גם שאהבת ה' צריכה לעורר אותנו לעשות מצוות גשמיות פיסיות.  

ג. נכון. לכן ב.                                                                                                                                                                                                                                                                                 ד. גם כתוב "כל השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה בלא טובה בלא שמחה". כל דבר ניתן לקחת לייאוש והסכנות בכל מימרא של חז"ל נמצאות. השאלה איך ניגשים באופן כללי לעבודת ה', ומה המצב הנפשי של האדם באופן כללי. אחרת על כל הלכה וכל קוץ בץורה הוא ייקח את זה לסם מות, בגישה לא נכונה ובמצב נפשי לא מאוזן.

 

ה. התסכול מרווקות הוא מעצם הרווקות. לא נראה לי עניין של טלית ומימרות חז"ל יוסיף או ייגרע לזה. אבל רווק אשכנזי שזה עושה לו טוב בנפש ללבוש טלית - שישאל רב

 

 

באשר ל ד. ו ה. ראיתי לא אחת מצבים…סיעתא דשמייא1אחרונה

… של יהודים יקרים בני 40 ומעלה שקראו להם לתורה עם קידומת " הבחור" , בגלל לחץ חברתי לא התעטפו בטלית וליבי ליבי אליהם.

אני אישית התחתנתי בגיל 40 אבל בעוונותי התחזקתי רק בגיל יותר מאוחר וגם אני לא אשכנזי ולכן לא נגע לי העניין הזה אבל רבנים צריכים אולי להבין שמנהג ולימוד כזה יכולים לגרום עגמת נפש לאנשים נורמליים.

שמישהו יסביר לי למה אנחנו לא אוכלים מצות רכות כלקעלעברימבאר

החג וכל חול המועד?

לא אני טוען, השולחן ערוך פוסק שפשטידא מברכים עליההסטורי

המוציא וברכת המזון. פשטידה שלהם, שמופיעה בדברי הפוסקים בכל מקום - זה בצק שממולא בבשר/ירקות/גבינה. במילים אחרות, מה שאנחנו קוראים בורקס. זה לכאו' סותר לדבריו לפני כן לגבי מילוי, כאחת האפשרויות של פת הבאה בכיסנין.


יש מהאחרונים שבאמת תירצו שפשטידה זה דבר גדול, אבל אם כך צ"ע למה הביא דוגמא אחרת ולא פשוט ציין גודל.

לכן המג"א חילק (וזה בהחלט נכנס בלשון השו"ע) שכל מה שהוזכר מילוי (ובדומה טעם) זה כשממולא במילוי מתוק או מלוח, אבל מילוי בשר/ירקות וכד' שהוא 'אוכל' ולא ממתק, נשאר המוציא וברהמ"ז.


האחרונים (שו"ע הרב ועוד וכך הכריע במשנ"ב) הרחיבו את דבריו לכל מה שהוא 'דרך להגיש כמיני תענוג' גם אם הוא במילוי של אוכל.


לכן הרב מגנס תמיד לימד בישיבה, שעל בורקס קטן מברכים מזונות, אבל על בורקס שהוא מנת אוכל - המוציא. כך גם מחשבן בספר 'וזאת הברכה'. לגבי 'לחמניית מזונות', הרב אריאל בבאוהלה של תורה (נדמה לי כרך א') מוכיח שהיא תמיד המוציא.


(אני מודע לכך שבפוסקים הספרדים לכאו' מלמדים אחרת. צ"ע)

ימין ושמאלתמימלה..?

מה זתומרת לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין???

הקב"ה נתן לנו מוח ודברים בסיסיים שאנחנו יודעים, אם לא נתייחס למוח שלנו על דברים בסיסיים כאלו-מהר מאוד ניפול במלכודות של שרלטנים למיניהם... ה' יודע שיש כאלו אנשים, איך הוא נותן שיאמרו לזרוק את השכל כשמגיעים לרב???

מכירה את הפירוש שדווקא ימין ושמאל זה דברים שמשתנים ממקומות שונים שהאדם עומד בהם(כי ימין שלי זה שמאל של מי שעומד מולי וכזה) ועדיין, במגזר החרדי נניח ממש עומדים על זה שחייבים לעשות כל מה שהרב אומר בלי קשר למציאות, הרב לא בנאדם? לא יכול לטעות? ואיך זה מסתדר לכם עם אין אפוטרופוס לעריות? זה לא חלק מהתורה שלכם??

לא, ממש לא לזרוק את השכל כשמגיעים לרבהסטורי
ומי שצטט את הפסוק הזה לגבי רב/צדיק/אדמו"ר/בבא/מקובל - גדול ככל שיהיה, מסלף את התורה.

מדובר כאן דווקא על דין תורה, שנידון בסנהדרין גדולה.


כלומר דין שנידון בפורום רחב של שבעים תלמידי החכמים הכי גדולים, שמלבד שהם גדולי התורה, הם בקיאים גם בחכמות החול ויודעים שפות שונות. הדיון פתוח, וכל תלמיד חכם שחושב שיש לו סברא, יכול לבוא ולשטוח בפניהם את טענותיו, ממילא הסיכוי לטעות בכזה פורום - הוא בגבול האפס. כאן כנראה שמי שמשוכנע שהוא צודק והם טועים - הוא הטועה.

אני שנים רבותאריק מהדרום

הייתי מסיים מסכת הוריות בערב פסח.

אחלה מסכת.

ראשית מדובר מצד האמת בסנהדרין, ולא בכל רב שהואנקדימון
והתשובה הטובה כאן לדעתי זה כמו ההבחנה שעושה הרב מיכי אברהם בין סמכות פורמלית לסמכות מהותית. מקיימים את פסק הסנהדרין כי זו סמכותה לפסוק, ולאו דווקא בגלל שדעתם הכי צודקת או נכונה. התורה קבעה ככה את שלטון החוק. כמובן אם ישתכנעו שטעו יצטרכו להביא קרבן העלם דבר.
..טיפות של אור

אפשר לצטט הרבה מקורות לכאן ולכאן


(בירושלמי יש דרשה הפוכה, שצריך לשמוע דווקא כשהם אומרים על ימין שהוא ימין. הרבה ראשונים כתבו שמצוות לא תסור היא רק בסנהדרין, ואילו החינוך כותב שגם בחכמי כל דור ודור. חלק מהראשונים צמצמו את הדרשה שציטטת לגזירות חכמים. מסכת הוריות עומדת במתח מסויים מול הדרשה שציטטת, ויש כל מיני אפשרויות ליישב)


~~

אבל בסוף זה מביס את עצמו - ואם הרב מפרש את המקורות בצורה שמרחיבה את הסמכות שלו? אז ממילא חזרנו לאותה שאלה, האם צריך לא לסור ממה שהוא אומר (בשאלה הזאת עצמה) או לא


לכן אני חושב שהתשובה חייבת לבוא מהשכל והלב עצמם - 'אני לא מאמינה שהקב"ה רוצה שאני אחטא עם הרב, זה לא מסתדר עם התורה שלמדתי' או 'שאר הרבנים אומרים לא לזרוק את השכל אז משהו כאן משונה' או 'אני באמת לא יכולה להזדהות עם הגישה שמתוארת כאן כרווחת בציבור החרדי, ואני יודעת שאפשר לפרש את המקורות אחרת, לכן אני לא הולכת בגישה הזאת'

זה ממש לא מדבר על רב באשר הואזיויק
אלא על פסיקה של סנהדרין שזה משהו הרבה יותר מוסמך ולא רב אחד אלא קבוצה של חכמים שדנים ביניהם ומצביעים לפי הרוב
הפרשנות המדרשית מול המשמעות המקוריתshaulreznik

התורה: אמרו לכם X, אל תעשו X-1 או X+1

הפרשנות המאוחרת: אפשר לעקור ולעקר את הכתובים, אפשר לעשות טריקים ושטיקים, ולכול זה נקרא בשם 'דעת תורה'.

מה לעשות שהפרושים האריכו ימיםחתול זמני

על־פני בני האור או וואטאבר כת כזאת או אחרת.

יש כת בשם בני האור? זה לא כינוי לחשמונאים?הרמוניה
וואו מעניין😳הרמוניה
לא יצא לך לבקר בהיכל הספר?חתול זמני
לא...הרמוניה

תאמת חונכתי לחשוב שמוזיאונים זה דבר משעמם אני עדיין לא יודעת מה דעתי האובייקטיבית על מקומות כאלה (כפי שאתה אוהב להגיד חחח)

מה???זיויק

ידע זה כוח.

כן בגדול, הייתי צריכה להגיד שהכוונה בקטע של טיולהרמוניה

כשיוצאים לטיול ויש לך אפשרות: מסלול בטבע, לונה פארק או מוזיאון- הוא יהיה אפשרות אחרונה🤷‍♀️ ככה אצלנו

ערבבת שני דבריםנקדימון
פרשנות חזל לפסוק, והמושג החרדי של דעת תורה.

אם אסור לך לסור ממה שהשופטים יגידו לך אזי המשמעות היא שעליך לשמוע להם גם אם נראה לך שזה צריך להיות הפוך. יש כאן למעשה את הניסוח (הראשון כנראה) של רעיון שלטון החוק. וכמו שהרב מיכי אברהם אומר שמדובר בסמכות פורמלית ולאו דווקא מהותית.

כבודו מאמין באמיתות התורה שבע"פ?סקתה התולעאחרונה
למה אוכלים רק אחרי סיפור יציאת מצרים ולא לפני?מבקש אמונה

קצת קשה להתעכב על סיפורים ולהנות על בטן ריקה...

אחרי אכילה אנשים נוטים להיות ישנונייםחתול זמני

או להתפזר (פיזית או נפשית)

לחם שעונים עליו דברים הרבה – אנחנו רוצים שהמצה שאנחנו אוכלים תהיה ספוגה בסיפור יציאת מצרים

תודה. סך הכל הגיוני 👍מבקש אמונה
וואלה. נשמע כיף. ככה כתוב בגמרא?מבקש אמונה
חח למה מחקת. אז מאיפה המידע?מבקש אמונה
ככה שמעתי מרבקעלעברימבאר
אה אוקיי. מעניין 👍מבקש אמונהאחרונה
נסעתי היוםפתית שלג

באוטובוס בינעירוני+ 4 אוטובוסים עירוניים+ רכבת קלה

בלי לתקף😬

 

לא גנבתי, השאלתי. אם אני עומדת למות מרעב אני לא חושבת שאסור לגנוב על מנת להחזיר

על אותו משקל

 

האם באמת יש חובה להחזיר להם?

זה נהנה וזה לא חסר- פטור (מתשלומים)

 

@ימח שם עראפת זה המקום אם בא לך דיון עסיסי בחו"מ

הנה יש פה דיבורים מענייניםפתית שלג
תודה!הרמוניה

אמרתי שבע"ה אשלם בכל מקרה, אבל תמיד מעניין להעמיק מה הדין(:

קראתי את העמוד הראשון מקווה להמשיך מחר

אני:)))))

לא אמרתי כלום 

שאלתי ת"חהרמוניה

אמר שאני לא צריכה להחזיר בכלל! אתה צדקת ולא צדקת כי זה לא היה קשור ל"זה נהנה וזה אינו חסר"

בכל מקרה כבר החזרתי חצי.

 

למה זה היה קשור?אני:)))))
תסבירי. מענייןפתית שלג
אני לא יודעת להסבירהרמוניה

הבנתי רק בערך

יכולה להסביר את הבערך הזה בפרטי

לא מאמיןהסטורי
תלמיד חכם הרשה לא להחזיר גניבה?!
מפתיע, אני מסכימה איתךהרמוניה

אבל הוא בוודאי לא חושב שזו גניבה

מאמינה שרבנים שונים יתנו תשובות שונות

אני לא מבין איך זה לא גניבה...הסטורי
ואיך יכולות להיות כאן תשובות שונות.
תראההרמוניה

אני לא הבנתי עד הסוף

בגדול הוא אמר שככה המערכת עובדת

שזה מתקזז עם טעויות שהם עושים, וכמו שהם לא מקפידים להחזיר כשהם גוזלים בטעות, אז ככה זה עובד, הם לוקחים את זה בחשבון

ושבוודאי שהיה מותר לי לנסוע במקרה שנתקעתי ובגלל שהמטרה של השירות הזה הוא לאפשר לי בעצם לנסוע ממקום למקום

אל תקשה עליי עכשיו אני לא פוסקת

לא מביןהסטוריאחרונה
אם מעניין אותךשלג דאשתקד

פעם התכתבתי עם הגב מאזוז ז"ל בקשר לשאלות של ספק בממון (נושא ההתכתבות היה דברים שהוא כתב בהסכמה לספר "שבות עמי").

מדבריו הבנתי שהכי טוב לתת את הסכום לצדקה.


בנוסף, יש תשובה של הרב עובדיה (נדמה לי ביביע אומר חלק ז), לגבי אדם שכשהיה ילד קטן הוא גנב דברים. הוא פוסק שאין צורך להחזיר, אבל לצאת ידי שמים שייתן צדקה (נדמה לי שזה גם מה שאומר הרמ"א בשם ספר חסידים).

הנקודה היא שאם הולכים על הנתיב של צדקה, לא צריך לתת את הסכום המלא, אלא רק לתת משהו לצדקה (ככה זכור לי מהרב עובדיה שם).


כמובן שהכי טוב לשאול רב במקרה הספציפי, כמו שאת עשית...

אבל באופן אישי, כשלי הייתה בעיה כזו, פשוט עליתי על אוטובוס והסברתי לו את מה שקרה והוא עשה כמה ניקובים שהייתי "חייב", וביי ביי. לדיון הלכתי זה אחלה, אבל תכלס, זה לא שווה את הנקיפות מצפון...

כן...הרמוניה

אני מבינה, במיוחד שיש דעות שצריך להחזיר... אז זה מוציא אותך מכל חשש

 

נכוןשלג דאשתקד

ובינינו, זה כמה שקלים... תתני בשמחה ותשכחי מזה.

אצלינו אומרים: התשלום הכי זול בעולם הוא כסף...

..הרמוניה

ברור אני לא רוצה לחזור בגלגול לא משנה בגלל כמה כסף...

אתה מעצבן אותיימח שם עראפת
זה נהנה וזה לא חסר לא תקף כאן, כי דרכם של החברה להרוויח כסף היא על ידי לקוחות שמשלמים, ואם עלית ולא שילמת הם חסרים
נכוןפתית שלג

זה למעשה מה שכתוב בתחילת הגליון

געוואלדימח שם עראפת
כיוונתי לדעת עלונים
אם רצית להיחנק, היתלה באלון גדולשלג דאשתקד
אתה בטח לומד עכשיו פסחים...
געוואלדימח שם עראפת
בגלל הנ"ל אני כופר
ההקשרים לא ברורים לישלג דאשתקד

מה הקשר ל"מציל עצמו בממון חבירו".

ולמה למען ה' זה נראה לך "לא חסר", הרי זה בדיוק "חצר דעבידה לאגרא", ואף גרוע מכך.

זה לא באמת קשור, זאת רק היתה התחושה של הנוסעתפתית שלג

ונכון מאוד

אכןשלג דאשתקד
כשכתבתי נעלמו מעיניי כל התגובות שכבר דנו בדברים (ובדברי העלונים הק').
לפי ההלכה שואל שלא מדעתהסטורי
הוא גזלן...
אין ספק שזו גנבה ובוודאי עבירה מדאורייתאמי האיש? הח"ח!

אבל אין גם ספק שלא עכברא גנב אלא חורא גנב, שכן מוכח שמודל העסק של תחבורה ציבורית בישראל מבוסס לפחות בחלקו על אמון בלקוחות, וזו לא רק בדיחה מגוחכת אלא ספק עבירה על לפני עיוור לא תיתן מכשול.

הייתי פעם באחת בנורווגיהחתול זמני

שמע אכיפה מטורפת

כל חמש דקות billeter billeter

גנבתshindov

הפרנסה של החברה היא מהתשלום עבור הנסיעה. נהנית משרות שהיה עלייך לשלם עליו ולא שילמת. אז גנבת. חברות התחבורה מתוגמלות על פי מספר הנסיעות, לכן זה נהנה וזה חסר. כי הנסיעה שלך לא נרשמה. זו הסיבה שגם מי שלא משלם עבור הנסיעה, צריך לתקף את הכרטיס.

ירוקים / כרוב / כרובית / חסה - שאלה חשובה ודחופהשמע בני

שאלה חשובה 

אנחנו מגיעים לאכול אצל משפחה שלא מקפידה על רכישה של ירקות ללא תולעים , הם קונים מהסופר את הרגילים

אשתי בדקה כיצד הם מנקים וזה מה שהם עושים 

1. פטרוזילה / כוסברא - מסתכלת על הצרור בודקת שאין תולעים בעיניים ,לרוב לא שוטפים וישר חותכים ושמים בתבשיל 

2. נענע ושומר - פשווט משתמשים בלי לבדוק - 

3. חסה - יש חסה בקופסה מסודרת אבל לא נקייה מחרקים, הם מביטים לראות שזה לא מתולע ואז משתמשים 

4. כרובית - שוטפים מנקים עם מים , בקערה לפעמים שמים גם מלח, ואז מפרקים לעלי כרובית ואפים בתנור

 

 

האם שאנחנו שם אנחנו יכולים לאכול מהאכול הוא שלפי מה שתיארתי המצב חמור ואין אפשרות לאכול שם ?

 

תודה 

שאל ישירות את הרב שלךאריק מהדרום
אין לי רב ספציפי לשאול, שואל פה אולי יש כאן מישהושמע בני

[שמבין ענין

הנקודה היא שהשאלה הזו ספציפיתאריק מהדרום

מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.

אם הם אפילו לא שוטפים זה נשמע בעייתי לאכול שםברגוע
ממליץ אבל לשאול רב, אפשר באתר ישיבה
נשמע שאי אפשר בכלל לאכול אצלם ירקות עלים...מתואמת
אם אתם יכולים, תנסו לאכול רק מהמאכלים שלא מכילים ירקות עלים, אם אפשר לעשות את זה בלי שישימו לב.
מחוייבים לתורה קודם כל.נחלת

מסכימה. לא היינו אוכלים. איסור חמור לאכול שרצים. אולי תביאו את הירוקים הבדוקים

אתכם? אפשר לדבר איתם גלויות?  אין נימוס בדברים כאלה. נאכל דבר אחר מתוך רצון

לא לפגוע?!

השאלה כבר נשאלה וגם ניתנו תשובותפ.א.
הם הסכימו אחרי שיחה כנה וגילו הבנה - האם זה מותר?שמע בני

הם רוכשים ירוקים בשקית מהסופר ,זה ניראה נקי ברמה של חול וכו , ושטוף ומבוקר 

אבל כמובן ללא בקרת תולעים

הם אמרו שמסכימים לכבודנו להבא להשרות את הירוקים במים עם סבון כמה דקות ואז שטיפה במים וייבוש. 

האם זה מספיק?

תלוי מאוד באיזו חברה מדובר...מתואמת
אשמח להסברשמע בני

במידה ומדובר על ירוק לא מפוקח תולעים ללא שם של חברה , סתם משהו גנרי לא ידוע

מה הדרך לנקות ?

חשבתי שהשרייה במים סבון ובדיקת העלים מספיקה ? לא ?

 

 

בעיקרון לא. אם הוא לא מפוקח בכללמתואמת

צריך לבדוק את העלים אחד-אחד מול האור.

אבל באמת כדאי לשאול רב באופן אישי...

חושבת שכן צריך מבוקר מתולעיםנחלת

אבל באמת כדאי לשאול. אנו שואלים את הרב ויא הנחשב להמומחה בכל הנוגע

לנגיעות במזון.

 

יש גם רב ספרדי ששמענו אותו בקול ברמה, גם מאוד מדקדק.

 

לרב ויא יש ספרים בנושא וגם חוברת "קיצור קונטרס מבוא מזון לגוף ולנפש.

אנו נעזרים בה.

 

 

אם קונים לא מפוקחחתול זמניאחרונה

צריך לבדוק כל עלה מול אור בוהק, אתה לא יודע מה הולך שם.

כל עלה לוקח המון זמן לבדוק זה לא בלתי־אפשרי (אחרת איך חז"ל עשו את זה) אבל זה לוקח המון, המון זמן, ועין מאוד חדה.

החרקים החמודים האלה הם לרוב או חומים או בצבע ירוק בהיר (זהה לחלוטין לחסה, אפשר לזהות רק בקושי לפי העיניים השחורות), קטנטנים אולי בגודל של מילימטר־שניים, ויש לא מעט. הם גם לא יורדים בכזאת קלות במים.

לבבות חסה בד"כ יותר נקיים וקלים לבדיקה.

לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור
יש קבוצה של כושרותמבולבלת מאדדדד
מציעה להצטרף לשם ולשאול את הרבנים שם לגבי הנושא. 
שאלה נורמלית ודוסית לחלוטין לחלוטיןכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 13:00

איך זה שהנביא ביחזקאל כג כותב בצורה בוטה?

זה לא קצת.. איך אומרים?.. זה.

 

כשצריך לזעזע את העם בגלל חטאיהם ולשים להםקעלעברימבאר

מראה מול הפנים. אז צריך לזעוק בצורה הכי מזעזעת וישירה שיש. כי חטאי ישראל היו נוראים ומלאי זימה, אז איך יחזקאל יכול לשתוק על זה?


הרצי"ה אמר שעובדה שאצל נוח כתוב "החיה אשר אינינה טהורה" ולא טמאה, כי ראוי לדבר בלשון הכי יפה.


אבל בפרשת שמיני כתוב "טמא הוא לכם" כי כשצריך לדבר בדבר שהוא נפקא מינא צריך להוקיע את הטומאה מפורשות ובתקיפות.


ב. גוף האדם מקביל למידות עליונות שיש אצל ה' וכנסת ישראל. אם תראה את המקבילות בשיר השירים אז זה מסתדר.

למשל הפסוק השני בפרק ביחזקאל מסתדר עם זה שמשה הושפע מהתרבות המצרית בבית פרעה, ואהרון גם הושפע בגלל השעבוד. ותבדוק בחזל למה מומשלים משה ואהרון בשיר השירים

לא הגיוני שזה לזעזעכְּקֶדֶם

כי אהליבה(יהודה) ראתה את הדברים שאחותה עשתה(ישראל) והמשיכה למרות שראתה את חרפתה ועונשה. ובכל זאת השם אוהב ומעדיף את יהודה יותר משבטי ישראל.

לדעתי יש כאן לימוד עמוק הרבה הרבה יותר

איפה כתוב שה' אוהב את יהודה יותרקעלעברימבאר
משאר השבטים?

פשוט ה הבטיח לדוד מלכות. ובימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל.


לא הבנתי. עם ישראל עם קשה עורף וממשיך לחטוא גם כשיש עונשים.


לכן הנביאים צריכים לתת לו נבואות תוכחה. וגם זה לא עזר חוץ ממקרים מועטים. רק הגלות בסוף עזרה בזה.


אבל נבואת יחזקאל חשובה לדורות. שאנחנו נדע כמה אבותינו חטאו ולא נחזור להיות כמוהם

אגיב עוד מעטכְּקֶדֶם
ממש ממש לא נכוןכְּקֶדֶםאחרונה

"בימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל" 

תקרא מה השם אומר לירמיהו על החטאים של יהודה לעומת ישראל בירמיהו ג ח-י

עם ישראל לא חוטא סתם. 

הנביאים לא עזרו. וגם הגלות לא עזרה, היא פשוט עשתה ריסטארט וניקתה את העוונות, אבל עם ישראל ממשיך בשלו. ב"י !! (ברוך ישראל)

כאילו איזה חידוש יש כבר בנבואת יחזקאל שעם ישראל חטא?? נו בעמת כאילו לא ידענו את זה עוד 20 ספרים לפני כן. 

 

 

כה אמר ה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה

רש"י : אם ימדו שמים כמה גובהם "גם אני אמאס בישראל" כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו" 

כן כן קח את כל התיאורים של הזימה שעם ישראל עשה כביכול ביחס עם השם (ולא רק) עם ישראל באמת היה שטוף זימה בתקופת התנך. ועם זאת וביחד עם הכל. זה כלום בעיני השם. 

כי כמו שאי אפשר לחקור ולמדוד את השמים, אי אפשר לחקור ולמדוד את המחשבות של עם ישראל. 

@אילת השחר 

 

 

אולי בגלל התוכן הרגיש, הפרק לא נכלל בבגרות בתנ"ךפ.א.
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 14:15

ושיר השירים לא עשיר בתוכן דומה? 
 

ובאופן כללי - יחזקאל היה נביא עם מעשים חריגים ויוצאי דופן. 

כן אבל לא כמו פהכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 15:16

הוא לא היה נביא עם מעשים חריגים הוא פשוט היה מתלהב יתר על המידה כמו שחזל אומרים

חוצמיזה יש עוד תיאור בוטה למדיי והוא לא ביחזקאל

??????חתול זמני

לא גדשת את הסאה?

איפה התיאור שלא ביחזקאל?קעלעברימבאר
לא ברמה של יחזקאל אבלקעלעברימבאר
חוץ מזה תקרא את פרק טז ביחזקאל, הוא יותר חריף מ כג
יש גם במשלי, לא מעט תאוריםהסטורי
ההסבר ההכרחי הוא שהתנ"ך לא מפחד מכל תיאורי החיים.
שיר השירים לא מדגיש תכניםקעלעברימבאר
לא צנועים מפורשים כמו ביחזקאל.

כשזה מגיע לתוכן לא צנוע אמיתי, שיר השירים עובר בלדבר במשל בתוך משל, ולא אומר זאת מפורשות , בגלל הצניעות שבדבר.


למשל "באתי לגני אחותי כלה" וכדומה (כאשר הגן זה הרעיה עצמה)

אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחדחתול זמני

ליחזקאל, לאורך נבואותיו, סגנון מסוים.

אמנם לא חקרתי את הנושא לעומק אבל אני חושב שהרעיון המרכזי של הספר הוא הניגוד בין טומאה לטהרה (יחזקאל היה כהן וקשור מאוד לרעיון של המקדש), ומתוך הרעיון הזה נובעות הנבואות.

 

זה בא לידי ביטוי בביטויים השגורים בספר (גילולים, תועבה, טומאה, שיקוצים, לעומת נבואת המים הטהורים וכיו"ב).

 

"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ, וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ; וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָ־י יי--וַתִּהְיִי-לִי. וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ; וָאֲסֻכֵךְ, בַּשָּׁמֶן."

 

"בֶּן-אָדָם--אֱמָר-לָהּ, אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא: לֹא גֻשְׁמָהּ, בְּיוֹם זָעַם. [...] כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי--בֵּין-קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, וּבֵין-הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ;"

 

"לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם--וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ??? עֲמַדְתֶּם עַל-חַרְבְּכֶם עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ???"

 

"כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי."

 

כאנטיתזה למצרים (תשעה קבין של זימה):

"וָאֹמַר אֲלֵהֶם, אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, אַל-תִּטַּמָּאוּ:"

 

וגם כמובן חזון העצמות שקשור באופן ישיר לרעיון של טומאת מת, וקבורת המתים וטיהור הארץ במלחמת גוג ומגוג,

גם המפגשים עם המלאכים והחזיונות הם אנטיתזה לטומאה (זה כנגד זה)

 

"לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ, חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב--אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת:  לְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל."

 

וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם אֶת-מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת-מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי, אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן-שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם; וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית-יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם, בִּזְנוּתָם, וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם, בָּמוֹתָם. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת-סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר, בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם; וְטִמְּאוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם, בְּאַפִּי. עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת-זְנוּתָם, וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם--מִמֶּנִּי; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם, לְעוֹלָם.

אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם; וּמָדְדוּ, אֶת-תָּכְנִית.

 

///

 

בקיצור אפשר להסתכל על זה בעיניים קצת ילדותיות של "וואו כתוב שם דדיים" OK זה לא עיקר המסר. וגם בכלל, התפישה התרבותית של ארוטיקה בספרות בימינו שונה מאוד מהתפישה של פעם.

 

המסר העיקרי הוא שכל מצוות ה' – אמונה, "לא יהיה לך", מאכלות אסורות, עריות, צדק ומשפט, מתנקזים לתוך המושג של טומאה וטהרה. ומהצד השני, המושג של טהרה ובית המקדש כולל בתוכו את כל הרעיון של טהרה גופנית ומוסרית. זאת לא זאת?

 

מלבי"ם:

 

"הסיר המצנפת והרים העטרה?" אתה חושב בדעתך להסיר את המצנפת מן הכהן גדול ולהשפיל כבוד הכהונה והמקדש, ולהרים העטרה של המלך, להגדיל כבוד המלוכה ולהשפיל כבוד הכהונה? "זאת לא זאת?" ר"ל אתה רוצה שיהיה זאת ולא יהיה זאת, ר"ל שתתקיים העטרה ולא יתקיים המצנפת? (ואיך אפשר זה שיהיה זה בלא זה, והלא כבוד המלוכה נמשך מכבוד הכהונה), "השפלה הגבה", אתה רוצה להגביה את העטרה שהיא שפלה במדרגתה ולהשפיל את המצנפת שהיא גבוהה באמת באשר הוא כבוד ה':

יפה.בנוסף נראה שיחזקאל היה מהמשפחהקעלעברימבאר

של הכהנים בני צדוק. משפחת הכהן הגדול. סוג של אליטה רוחנית דתית בעם.  שלפי הספר עצמו כל המשפחה לא חטאה בעבודה זרה ושאר חטאי ישראל.
 

אז הוא גדל בתוך חברה ששמרה על צניעות, כאשר מסביב כל העם עובד אלילים וחוטא בגילוי עריות כמו שמתואר ביחזקאל עצמו בתשפוט עיר הדמים. כאשר עבודת אלילים הביאה לזימה גדולה מאוד כמו קדשות וניאוף וכדומה.


 

ייתכן שזה גורם לסגנון הנבואה של יחזקאל להיות חריףבעניין זה, כי הנבואה חלה על האדם בסגנון של נפשו הקיימת.


 

כמו שהחרדים כותבים פשקווילים חריפים על חוסר צניעות שיש אצל החילונים, כי הם חיים באווירה מאוד צנועה 

לא רק אצל החילוניםנפש חיה.

גם כשיש תופעות תוך מגזריות

גם כן יוצאים נגד זה בפשקווילים

יש כמה פסוקים בוטים ביחזקאל שהמטרה שלהםזיויק
היא להראות את ההתבזות של בתולת ישראל עם הגויים, אין דרך לייפות עבודה זרה ובגידה בה'
מה גם שזו קריאה אחרונה לפני חורבן הבית, אזקעלעברימבאר
מה יש כבר להפסיד?
דבר ראשון, כן, זה כזה....תמימלה..?
מצד שני, בניגוד למה שעושים בבתי ספר שמצנזרים לנו את התנ"ך -הקב"ה לא רואה סיבה לא לומר את הדברים בפרצוף, זה מה שעשיתם, מה אתם רוצים שהוא יגיד?!

אני חושבת שזו גם אמירה חזקה של התורה, אנחנו לא מסתירים כלום, אין סיבה להסתיר, אם צריך לדבר ברור כדי שתבינו-נדבר ברור ואם זה יגרום לכם לאי נוחות-מעולה, זו המטרה, להזיז בנו משהו...


לי אישית קשה לקרוא את זה, האם זה אומר שלא בסדר שיחזקאל אמר את זה או שזה נכתב בתורה-ממש לא, יש אנשים שככה הם לומדים וכנראה עמ"י בתקופה הזו-ותכלס גם בשאר התקופות כי הנבואה נכתבה לדורות-צריך את זה כדי להתעורר...


ותראה, אם זה לא היה כתוב ככה-לא היה נפתח הדיון הזה😉...

מצד הנבואה שהוצרכה לדורות, כדי שנבין עד כמה יצרנוגע, לא נוגע

הע"ז היה חזק וכמה זו עבירה חמורה ושורשית.

כדי שנבין שבימים של עוצמות חיים, או שאתה מקדש את זה כשלמה, או נופל לשאול תחתיות כמו הנשים שם. וממילא, בימינו שעוצמות החיים חוזרות יש מה ללמוד מזה.

כדי שנבין שנבואה תלויה בעוצמות חיים, ומי שרוצה להתנבא, צריך להיות כמה שיותר חי (אחרי שהוא זיכך את עצמו ואחרי שהוא מתחתן), ולא בורח, כנראה.

אולי יעניין אותך