היא יושבת על הצוק כבר כל כל הרבה זמן. ימים, לילות, שעות ודקות ארוכות. היא כאן, על קצה הצוק.
אילולא חיים שפויים, היה אפשר לחשוב שזהו ביתה וכאן נולדה, ישר אל הטבע הזה, אל המרחבים, אל הרוחות.
פעם היא התמגנטה למקום הזה רק מכוח הסקרנות, רק כד לבדוק עד לאן מגיע קו האופק ומאיפה בכלל רואים הכי טוב את כל התמונה.
אבל מאז, עבר כל כך הרבה. היום היא כבר במקום אחר.
בימים של ראות טובה, אפשר לראות מרחוק את הגב שלה, מעט כפוף ובעיקר כואב.
כואב. מהווה משענת לכל הגוף, כדי שלא ייפול, עוזר לה לשאת את כל מה שמתחולל בלב, במציאות.
בדרך כלל היא מטושטשת שם, יותר מידיי מתמזגת עם הנוף, יותר מידיי נעלמת בבליל הקלאסיקה הזאת.
היא יודעת שלא חסר לה דבר, היא למדה להבין שבאמת יש לה הכל. היא אפילו אומרת תודה על זה.
אבל זה לא סותר את ההר געש ששוכן בתוכה. הר געש של כאב, שההתפרצויות שלו שורפות כל חיות שהיא.
אז היא לא בורחת רחוק, כי היא צריכה להיות שם בשבילם, כשיהיו כאלה שיצטרכו את עזרתה, את האוזן הקשבת שלה.
היא נשארת בסביבה, ומשתדלת לא להיות כפויית טובה ולברך בשקט על מה שממלא את תרמיל חייה.
אבל כשההר געש שבתוכה מתפרץ, אין סיכוי לשום טוב לחדור לרדיוס ששם. כשהכל מתבאלגן לה בפנים, והיא בורחת.
היא בורחת אל הצוק. רצה לשם עם ידיים בוערות ולב שמלא בכוויות.
הצוק יודע להכיל אותה, את הכאב התהומי והמוגזם הזה, שמגיע לבקר כל כך הרבה פעמים.
הצוק יודע לשתוק איתה ביחד, הוא לא מפחד מהשקט הזה שכולם בורחים ממנו.
הצוק יודע לעבור איתה את הכל, הוא לוחש מילים מדוייקות למסילות הלב שלה באותם רגעים.
הצוק יודע לנשום אותה, הוא נותן לה את המקום שהיא צריכה, המקום שלא נמצא בעולם של רגילים.
והיא יושבת, יושבת על קצה הצוק כבר כל כך הרבה זמן.
בלילות היא מתכווצת מהצללים, מפחדת ויציבה באחת. בימים היא אורגת חלומות ומחפשת משבי אוויר אמיתיים.
ואי שם בתפאורה, הזמן פועם בעורקי המציאות, ומצליח לחדור גם לנקיקי ליבה. היא מחשבת את זמני הנפילות, ומהרהרת.
היא מבינה שבכל פעם כשיש רוח חזקה, היא כמעט נופלת מקצה הצוק.
ופתאום היא מרגישה תחושת בטן חדה לגמרי, שבפעם הבאה, הרוח שתבוא תהיה סוערת וחזקה מתמיד,
והיא.. היא מרגישה.. היא יודעת.. שהיא תיפול. היא תיפול מקצה הצוק, היא תיפול למקום אחר.
המשב הקריר שעבר כאן כרגע, טמן בחובו לחישות של חדות.
היא יושבת על הצוק כבר כל כך הרבה זמן.
הרוח שתנשק לה מחר, תצנח איתה ביחד לתהומות הנעלם.
