אתם מהזה מגרים עם כל הטיסות שלכם,
לאומן,
אורות,
כל התאורים שכתבתכם,
על איך שמתחברים שם לאמונה, להקב"ה.
אל,
אני לא יוצאת מהארץ. (מבחינה עקרונית יהודית.)
ואני שמחה. ![]()
אבל אתם מגרים.. ![]()
מי תומך בי?? ![]()
אתם מהזה מגרים עם כל הטיסות שלכם,
לאומן,
אורות,
כל התאורים שכתבתכם,
על איך שמתחברים שם לאמונה, להקב"ה.
אל,
אני לא יוצאת מהארץ. (מבחינה עקרונית יהודית.)
ואני שמחה. ![]()
אבל אתם מגרים.. ![]()
מי תומך בי?? ![]()
א"י לעמ'ישעוד כזה כמה שנים,
אם ישאלו אותי,
אני אענה כמוך.. ![]()
אבל יש דברים שצריך לצאת בשבילם מהארץ..
פשוט להיות4 דברים:
פרנסה, חתן/כלה, כיבוד הורים, ועוד אחד שאני לא זוכרת.
מישהו זוכר?
אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם, ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ אסור, אא"כ חזק שם הרעב, עד שנעשה שוה דינר חטין בשני דינרין... ואף על פי שמותר לצאת, אינה מדת חסידות, שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו, ומפני צרה גדולה יצאו, ונתחייבו כליה למקום" (רמב"ם, הל' מלכים ה', ט).
בשביל השלשה הידועים לישא אישה לפרנסה ולימוד תורה מותר להשתקע בחו"ל אבל לצאת דרך ארעי? כאן זה כבר הרבה יותר קל. ככה לפחות לרוב הדעות יש איזה 3 דעות עיקריות- השאילתות. התוס' והרמב"ם- בכ"א השדי חמד מתיר נסיעה לקברי צדיקים בחו"ל לכתחילה. אמנם הרב זצ"ל העיר שזה לא פשוט אבל כמדומני שנשאר בצ"ע.
קיצור- נא לא לדבר בשם ההלכה כל עוד לא למדתם.
מי שיוצא מהארץ לקברי צדיקים יש לו בהחלט על מי שיסמוך.
בע"ה- לא אצא אף פעם מארץ הקודש... (אם כי יש דעות שכבר יצאתי. הייתי באילת... וברכתי שם מציב גבול אלמנה בשם ומלכות!)
נפש חיה.
נפש חיה.
אונמר
נפש חיה.
נפש חיה.עד שטסתי ..
אבל תכלס נראלי לפי ההלכה אין בעיה לצאת לקברי צדיקים..
ובאמת שלטוס לאומןזה משהו מיוחד..![]()
קיצור באמת טוב לטוס לרבינו..ממש
ד"א מביאים מהבעל שם טוב שמהפסוק-"צדיקים יירשו ארץ"
לומדים שקברי צדיקים אמיתיים קדושים בקדושת ארץ ישראל ממש..
עבודה זרה...
או שאתה מחסידות ברסלב..
עובדים את ה' יתברך עם עצותיו ובדרכו של רבינו
נפש חיה.
פשוט להיות
נפש חיה.ומציינין את הקברות, ובונין נפש על הקבר; והצדיקים, אין בונים להם נפש על קברותיהן--
דבריהם הם זכרונם. ולא יפנה אדם לבקר הקברות.
אונמראף פעם לא הבנתי מה הקטע של קברות. זה מקום טמא למען ה'!
רציתי לתייג את מי שפתח,
אבל לא זכרתי מיזה..
ויבוא עד חברון.
להתפלל על קברי האבות
לעלות לקבר של צדיק סתם כך ביום חול ולהתפלל אליו זה גובל בעבודה זרה
כמו שאמרו פה יש שלושה דברים עקרוניים שבשבילם כן מותר לטוס.
קברי צדיקים זה בדוחק
כנ"ל כיבוד הורים- זה היתר ....אה....
עקרונית זה לא משהו שלכתחילא בכלל.
גם אם אומרים שהצדיק הוא בחינת אר"י וכו'
זה בכלל נאמר ביחס ליהודי הגולה- שיהיה להם איזה נקודה של גיבוש .
לא על מנת להוציא יהודים מהארץ...
אונמרגולה ממש לא מגרה אותי.
לא אומר שאסור לטוס לאומן.
קשה לי עם זה.
מעריץ אנשים שטסים לצדיק כי ככה הוא אמר ועולים למטוס ם דמעות בעיניים
מכיר מישהו שאבא שלו והוא טסים כל ראש השנה וכל שנה. הם נוסעים לצדיק. עולים למטוס וכשיוצאים מהארץ- האבא מתחיל לבכות....
אם הייתי פוסק הייתי אומר שאסור לטוס לאומן, ולחו"ל בכללי אם זה לא לצורך רפואה.
אנשים שעולים למטוס לאומן ואומרים שזה בחינת א"י (מאיפה הקריצו את זה למען ה'?!) לא עושים לי את זה אפילו לו קצת...
כי ביהדות עושים לפי מה שה' אמר ולא לפי מה שאתה אומר
הרמב"ן אומר שאברהם אבינו חטא חטא גדול מאד על שירד למצרים למרות שהיה רעב!
וה' אמר ליצחק לא לרדת למרות שהיה רעב!
פשוט להיותתפתח ליקוטי עצות עדיף אפילו עצות המבוארות
ב"ארץ ישראל" יחסית בסוף ותראה
אם הם לא רוצים לעזוב את הארץ, למה הם עוזבים?
שהתפילות בארץ, ירושלים, עד מקום המקדש, מתקבלות הכי.
אז מה קודם?
תנך או זה?
אין לי מושג מאיפה זה מערת המכפלה,
אני יודעת על ביהמק..
נכון שהכותל הוא מקום ששכינה לא זזה משם.
הר הבית זה בטח- מקום המקדם זה מקום מאד מסוגל .
מה קודם,
המדרשים או התנך?
כרונולוגית- התנך קודם,לא?נפש חיה.מדרשים נראלי ה יותר מאוחר.
עקרונית- אנחנו לא פוסקים רק לפי התנך. נעזרים גם בדברי חכמים.
המדרשים הם עוזרים נו להבין את התנך,
מכאן, שהתנך הוא קודם. הם עוזרים לנו ללמוד אותו.
אבל אין לי בעיה לצאת לקברי צדיקים וזהה...
אומןן
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)