בא נראה אותך עכשיו-
מותר לטוס.
קשה לי עם זה אבל בהחלט יש מי לסמוך שמותר ולמי שלא למד את הסוגיה (מינימום גמ' תוס' שאילתות רמב"ם ושדי חמד)- אין לו רשות לפצות פה!
בא נראה אותך עכשיו-
מותר לטוס.
קשה לי עם זה אבל בהחלט יש מי לסמוך שמותר ולמי שלא למד את הסוגיה (מינימום גמ' תוס' שאילתות רמב"ם ושדי חמד)- אין לו רשות לפצות פה!
איזה נידוי,
אני פתחתי ת'קודם... ![]()
בתנאי- שזה יהיה מסודר ואפשר לענות דבר דבור על אופניו
(אגב, אני לא בת שלוש.)
ואל תגיב פה כי זה יפרק ת'שירשור.
נדבר על זה יום אחר..
אתה לא טס.
נגד לטוס.
אבל פותח שירשור בעד?
אני נגד לטוס מבחינה חינוכית.
א"י. א"י. א"י.!!!!!
ובכן בנוגע בכללי להסתכלות שלי על ברסלב- כן לא המקום לדון. אבל היא לא מה שאתם חושבים...
לכן חסידי ברסלב וכל הנלוים עמהם שטסים לאומן- יש להם על מי שיסמכו מבחינה הלכתית לגבי איסור יציאה מהארץ. (השדי חמד מתיר לטוס לרבנו)
אבל אני חושב שמצד דרישת ציון אמורה לבוא אמירה ברורה. אנחנו אוהבים את א"י. ואנחנו נשארים בה כמה שאפשר! האמירה הזו אמורה להתבטא גם בחוסר יציאה מהארץ ואצל מי שיוצא- שיהיה קשה לו! שיבכה!
יש גם על מי לסמוך לטוס לחו"ל להרגע ולנפוש אבל אני חושב שהדברים האלו מכניסים רגשית זילותא מסויימת בארץ ישראל.
שמעתי כבר שירים "אל אוקראינה! " ה' ישמור. זה היחס ועוד מצד ר' נחמן שכל כולו היה לארץ ישראל. מלא כיסופים (הוא גם היה בה) מי שלא למד תורה רנ"ה באמת- אני לא מבין מאיפה יש לו את העזות לצאת מהארץ בשם רבנו.
אחרי שקרא- מי שתלמיד של רבנו- מותר לו תטוס. אבל שיבכה, לעזאזל!
ארץ אשר עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה.
מה....
מתנגד ליציאה מהארץ באופן כללי אבל מה שההלכה אומרת זה מה שקובע אם מותר או לא ולא שום תפיסת עולם מהמותן כזו או אחרת.
כמובן שיש מחלוקת בין אלו שאומרים שמותר לצאת ע"פ ההלכה,
לבין אלו שאומרים שלא,
ככה שלומר שההלכה היא שקובעת, אז מותר, אז אני יכולה לומר אותו דבר, ולחשוב על אלו שמצדדים נגד.
ועכשיו,
לגבי התפיסה שלך על ברסלב במילה אחת, חיובית או לא?
(אמרת שלא פה המקום לדון, אז רק במילה. להבין)
ושובפעם,
אם אתה חושב שמה שקובע בסוף זה ההלכה, ולכן מותר,
אז למה באופן כללי אתה מתנגד ליציאה? למה אתה לא יוצא?
א- התפיסה שלי על ברסלב (חוץ מהאהבה שלי לדברי ר' נחמן) היא מאוד אוביקטיבית. נראה לי.
היה אדמו"ר אחד ברחמעסטריווקע (חצר חסידות מסויימת) שהיה לו הרבה כתבים וספרים נפלאים. הרבה מהחסידויות התנגדו לשיטתו אבל באמת הוא ת"ח גדול. הוא אמר שבכ"א סיון יש עניין גדול להדליק נר בבית שכל הנכנס יראה.
מחייב מישהו? לא ממש....
עכשיו קחי את הסיפור ותקחי במקום את המילה רחמעסטריווקע- תשני לברסלב. במקום כ"א סיון תשני לערב ראש השנה. במקום נר בבית תשני פרוטה לצדקה ותיקון הכללי על הציון.
מה שכולם מתחזקים על "רבינו פתאום" זה לא ברסלב הרציניים כדוג' הרב ישראל קרדונר- מי שראה אותו- ראה מה זה ברסלב
היום-
ברסלב זה איזה ח' דברים-
א- הזקנים בשול שאוכלים קיגעל בתולדות אהרון. כי הם טויטען חסידים ואין להם קיגעל משלהם ובאסה...
ב- חוט של חסד. טוב. לא מכיר את הקהילה כ"כ אבל מי לא שמע שיעורים של הרב ארוש? (סיכום קצר- הכל טוב, תגיד תודה תמיד, בעיקר כשרע)
ג- שובו בנים (אני לא אפתח פה את הנושא ואני לא רוצה להתחיל לפתוח ת'פה פה בפורום על מנהיג הקהילה)
ד- תלמידי המהרא"ש ביבניאל . טוב הם נחמדים והכל...
ה- תלמידים של רבני ברסלב השונים (הרב שכטער וכו')
ו- הערסים המסוממים של הרב סבג
ז-הננחים ואין מה לעשות
ח- איזה קומץ מזערי של ננחים שהם לא משוגעים וזוכרים שהעיקר זה רבנו ולא הפיתקא....
בא נגיד שאני משאיר כ"ברסלב השכוייח" את ב ד וה....
וכל ההתחזקויות בתכלס זה בעיקר מכיוון הננח והשובו בנים אולי גם חבקוקניקים...
קיצור זה טרנד חולף...
מנסה לומר את כל זה בקצרה, לראות אם הבנתי נכון:
עשו מברסלב כיום כמין כת שזוכרים מר' נחמן רק את הטיסה לאומן כי זה קטע, ואת התיקון כללי כי זה מענין,
חוץ מכמה שנשארו כן רציניים, ולוקחים הכל בפורפורציה.
ככה?
תתקן אותי אם אני טועה
פשוט להיותאבל לצערי אני לא מסכים איתך בחלק מהדברים..
מענין אותי לדעת..
ולא לעבודה לרבי נחמן.
הוא אמר שברסלב זה טוב ועשו מהם סטיגמות...
הדרך המקורית של ר' נחמן היא חיובית.
מי שלומד אותה לעומק, ובצורה אמיתית,
מוצא דברים נפלאים.
הבעיה זה שלא לומדים אתזה כמו שצריך.
אישית, אני מכירה אנשים מדהימים שלמדו באמת, וקבלו מיזה המון.
לא חושבת שעצם תורת ר' נחמן היא לא, רק הדרך היא לא.
אין לי ביקורת חס ושלום על התורה של רבי נחמן! מי שלומד אותה באמת אז אשריו ואשרי חלקו!
הדרך ממש ממש ממש לא נכונה טובה!
ראיתי תגובה של פוסעת,
שהיא אמרה שהיא מתנגדת לברסלב... ![]()
(שנחמיה לא יראה, כי הוא רצה שירשור רציני.. אאוצ' (הקוף של הווצאפ))
א.לגבי יציאה מהארץ אכן יש הרבה פוסקים שאומרים שלצורך טיול מותר לצאת מהארץ(לענ"ד נראה שאם אדם יוצא אבל משאיר את ביתו ורוב נכסיו בארץ אין בעיה , אבל אני לא מספיק בקיא)
ב.לגבי עלייה לקברים...אני חושב שיש הרבה מקום להגיד שזה מנהג מגונה הגובל בעבודה זרה.
ואפרט :1.עם ישראל הוא עם של חיים , מי שמת אין לנו עסק איתו. באופן כללי ניתן לראות שהיחס של חזל אל בתי קברות , תקשורת עם מתים וכו הוא שלילי וכפי שאומר הרמבם: לא יפנה אדם לבקר הקברות( גם אם זה מחלוקת הלכה ואפשר ללכת, עדיין זה לא מומלץ...)
2.כפי שאנחנו יודעים קברו של משה לא התגלה לנו ויש סיבה...והסיבה היא כדי שלא נהפוך את הקבר למקום קדוש שיהווה מוקד משיכה לעלייה לרגל.(מה שקורה באופן מעשי אצל רבי נחמן ורשבי)
3.כאשר אנשים הולכים לקברי צדיקים אז באופן מעשי מה שקורה זה שהם מתפללים אליו...דבר שהוא עבודה זרה גמורה...מאוד קשה לעשות את ההפרדה בין תפילה אל הצדיק ותפילה אל ריבונו של עולם בעזרת זכותו של הצדיק ולצערינו רוב האנשים נופלים בזה
4.אין שום קדושה מיוחדת בקבר של מישו זה רק גוש של אבן!!! לא שום דבר יותר...ואם כבר יש שמה משו זה לא קדושה אלא טומאה...
5.אני באופן אישי חושב שאדם שהוא בעל ואבא צריך להיות ביחד עם משפחתו בראש השנה..(זה שהאשה מסכימה לא הופך את זה לבסדר)...ראש השנה אמור להיות חג שמותיר רושם עז על המשפחה...ואי אפשר להותיר כזה רושם בלי נוכחות של האבא(לגבי נערים צעירים שבמילא בישיבה אז סבבה , אבל אנשים נשואים...)
מקווה שלא פיספסתי משו...
מצורף כאן מאמר של הרב אמנון בזק בנושא:
ראש השנה מתקרב, ועמו גם גובר זרם הפרסומות העוסקות בנסיעה לאומן לקברו של ר' נחמן מברסלב לראש השנה. תופעה זו, שהפכה להיות אחד הטרנדים הבולטים בעולם הדתי בדור האחרון, מעוררת בעיות לא פשוטות מבחינה השקפתית ורעיונית. על כן, נראה שזהו הזמן המתאים להזכיר כמה מהנקודות הבעייתיות הכרוכות בנסיעה לאומן לראש השנה.
ראשית, הנסיעה לאומן היא חלק מתופעה רחבה יותר המתפתחת בשנים האחרונות, של העדפת ההתעסקות בפעולות מיסטיות מתוך אמונה בהשפעתן החיובית, על פני הדרישות שהתורה מציבה לאדם. ניתן לכנות את המגמה הכללית כ'מסלול עוקף תורה', הכולל, בין היתר, תופעות כמו 'סעודות אמֵנים', שתיית מי באר ליד קבר מסוים, הפרשת חלה על ידי ארבעים נשים וכד'.
המשותף לכל התופעות הללו הוא הניסיון ליצור מסלול חדש בהשפעה על חיי האדם ומעשיו, בדרך השונה במידה ניכרת מהדרך המוכרת לנו מן התנ"ך ומחז"ל. לאורך השנה בכלל, ולקראת הימים הנוראים בפרט, נדרש האדם לעסוק במצוות שבין אדם למקום ובמצוות שבין אדם לחברו, להקדיש זמן ללימוד תורה, לתפילה ולעשיית חסד, ובמסגרת תהליך התשובה שאליו נקרא האדם בימים אלו, הוא אמור להתחזק יותר ולעמול על תיקון דרכיו במשך השנה. אין ספק, שפעולות אלו דורשות מן האדם מאמץ, בחלקו קשה, שאיננו פופולרי במיוחד. והנה, במקום שהאדם יפשפש במעשיו, יתמודד עם יצריו ויתחזק בדרכו, הרי שנוח יותר לשים את הדגש על פעולות חיצוניות, כמו נסיעה לאומן בהקשר זה. ההנחה ששהייתו של אדם במקום כלשהו בראש השנה נותנת לו 'בונוס' רוחני כלשהו, אינה עולה בקנה אחד עם המוכר לנו מדרכה של תורה.
שנית, ההנחה שיש בחוץ לארץ מקום ראוי יותר להיות בו ביום הדין מאשר בארץ ישראל, עומדת אף היא בסתירה לכל מחשבת היהדות. לאורך כל התנ"ך מוצגת ארץ ישראל כמקום שבו שורה השכינה, ובראש השנה יש לכך משמעות מיוחדת, כפי שנאמר בספר דברים (י"א, יב): "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". בזמן חנוכת המקדש בימי שלמה המלך, ציין שלמה את העובדה שכל תפילה הנישאת בחוץ לארץ, מגיעה אל הקב"ה דרך ארץ ישראל: "וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם" (מל"א ח', מח). מה ההיגיון אפוא להתרחק מארץ ישראל, מקום השכינה, מתוך מחשבה שיש ערך להיות דווקא ביום הדין בחוץ לארץ? דומה, שגם רבי נחמן עצמו, שאחת מאמרותיו המפורסמות הייתה "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל", לא היה מעלה בדעתו שאנשים יעזבו את ארץ ישראל על מנת להגיע לקברו בראש השנה.
שלישית, תופעה זו שמה דגש קיצוני על דמות אחת ביהדות, וגם כאן מדובר בסטייה מדרכה של היהדות לאורך כל הדורות. אם אדם רואה ערך מיוחד בתפילה ליד קברות צדיקים (נושא מורכב בפני עצמו, שלא ניכנס אליו במסגרת זו), הרי שלא חסרים קברות כאלו בארץ ישראל, ובוודאי מדובר בדמויות משמעותיות הרבה יותר בכל קנה מידה מדמותו של רבי נחמן מברסלב. האם קברו של ר' נחמן אכן חשוב יותר מקברי האבות והאימהות? מקברי תנאים ואמוראים? הדגש הרב שתופעת הנסיעה לאומן מביאה לידי ביטוי ביחס לדמות אחת ביהדות, ועוד דווקא מן הדורות האחרונים, אינו עולה בקנה אחד עם מסורת ישראל לדורותיה, שאף פעם לא קידשה דמות אחת כמרכזית ביהדות, אפילו לא דמותו של משה רבנו, שלא ידע איש את מקום קבורתו.
רביעית, העובדה שמדובר בטרנד של כעשרים השנים האחרונות, מחדדת את חוסר הפרופורציה בין תופעה זו לבין דמותו של ראש השנה כפי שהתקבעה במשך אלפי שנים. אכן, לאורך השנים מסורות שונות הצטרפו אל החג, אך לא שינו את מהותו, כפי שהנסיעה לאומן אכן עשתה. כדרכם של טרנדים, גם טרנד זה סופו שיגווע, אך בינתיים נטילת חלק בו היא שינוי קיצוני במהותו של היום כפי שנתפס במסורת ארוכת שנים לאורך כל הדורות.
ולבסוף – לבעלי משפחות. אני מכיר אנשים שנאלצים לנסוע פעמים רבות לחו"ל לצורכי עבודה וכיו"ב, ועם זאת עושים מאמץ כביר על מנת להיות תמיד בשבת בבית, לצד האישה והילדים. אין ספק, שלכל ילד יש הבדל עצום בין שבת שבה כל המשפחה נמצאת, לבין 'שבת בלי אבא'. עזיבת המשפחה דווקא בראש השנה, מהווה באופן ישיר פגיעה בשמחת החג של הילדים (גם אם אמם תומכת בנסיעתו של הבעל), ביכולתם להתפלל כראוי בבית הכנסת, ובאופן מהותי יותר – היא תצרוב בתודעתם את ראש השנה כיום עצוב ולא נעים. מדובר במחיר כבד ביותר, שיש לשקול היטב מה בדיוק מצדיק אותו.
יאמרו הנוסעים, שהנסיעה לאומן מעניקה חוויה רוחנית שאין כמותה. אולם יש לזכור, שחוויה רוחנית איננה ערך בפני עצמו. אין ספק, להבדיל, שגם באירועים כמו חטא נדב ואביהוא או אפילו חטא העגל, הייתה חוויה רוחנית בעלת עוצמות גדולות. אולם, כשהחוויה הרוחנית עומדת בסתירה לדרכה המחשבתית של התורה, הרי שיש מקום לתהות האם מדובר בתופעה חיובית, או שמא השאיפה לחוויה זו אינה חורגת משאיפות ניו-אייג'יות כלל עולמיות, שאין להן קשר לתורה ולמצוות.
הנקודות שהועלו לעיל, שחלק ניכר מהן כבר הועלה על ידי גדולי הפוסקים בדור האחרון, הן רק מחלק מהבעיות העמוקות שתופעת הנסיעה לאומן מעלה. אל מול תופעה זו, מוטלת החובה על רבנים ועל מחנכים להדגיש את חובות האדם בימים אלו, את הזכות שיש לנו להתפלל בארץ ישראל, את היותנו חלק ממסורת בת אלפי שנים בחגיגת ראש השנה, ואת הערך הגדול שיש בציון ראש השנה עם כל בני המשפחה.
את המאמר לא קראתי, אם הוא חשוב, תאמר לי.
פעם ראשונה שאני רואה שיש היתר לצאת לצורך טיולים.
ארץ ישראל זה ההכי מקום שיש, לא חושבת שאמור להווצר מצב שבו כדי להנות, לטייל או כמו שאנשים אומרים, לנפוש ולהרגיע את הנפש, צריך לצאת מהארץ הקדושה הזאת.
כלומר, מבחינה עקרונית זה בכלל לא אמור להיות במחשבה, זה מוריד כביכול מהערך של הארץ, בעיני הילדים, המשפחה והסביבה.
נהיה מצב כזה שכדי להנות צריך לצאת. זה אמור להיות הפוך המצב האמיתי אמור להיות שמי שרוצה להנות בא לארץ. לא הפוך..
ה' יעזור.
פשוט להיותעזבו..
טוסו לאומן ולא תצטרכו שום הסבר..
יש מחלוקת לגבי טיסה לחו"ל ל"השתטחות על קברי צדיקים".
יש שסוברים שזה מותר ויש הסוברים שאסור.
אחד מהפוסקים כך הוא אחד מגדולי הדור-הרב דוב ליאור שליט"א.
אני באופן אישי חושב שאסור ממש לטוס לאומן, לחו"ל בכללי לצורך טיול ממש, ולצרכים האחרים יש מקום לדון.
ודאי שלצורך רפואה מותר.
הענין פה,
חוץ מהנסיעה לאומן עצמה, בתור אומן,
זה עצם היציאה מהארץ.
לטיול אני חושב שממש ממש ממש אסור!
לצרכים אחרים הכוונה לשידוך ולימוד תורה...
ולא הבנתי מה השתנה לך..
זה סבבה. אין ספק שמותר.
אבל לפני חודש הם טסו סתם לטייל! התחננתי אליהם שיסעו מצידי חודש לצפון ולא יטוסו! זה לא עזר.
הם קנו לכולם מתנות שם חוץ ממני. הם ידעו שאני לא רוצה שיפרנסו שם את הגויים בשבילי...
אני באמת לא מבין את הטענות האלה: " ה' ברא לנו את כל העולם כדי שנהנה ממנו"!
כמה שמעתי את הטיעון הזה! מעצבן אותי...
בהן
אומרים שכל העולם הוא בשבילי!!!
בשביל ההנאות שלי!!
וגם בשביל ההשתדלות שליי
אבל זה לא סותרר
נגיד שם
אני מתפללת להשם
ומבקשת שבזכות הצדיק שטמון וכו'
....
אני זוכרת כמו אתמול את הפעם הראשונה שם.
חוויה מאלפת.
אני מזדהה עם זה במיוחד בקטע של כיבוש הארץ. פחות מהקטע של להתפלל לה' בזכות הצדיק.
להיות חלק מהנוכחים שבעצם היותם מביעים את זה ששכם שלנו.
וואלה יש מצב!
נפש חיה.אבל בקיום מצוות כיבוש הארץ! זה חשוב מאד!
חוץ מזה שזה חוויה להתפלל לה' מחוץ לציוןנפש חיה.והרב אמר שנלמד רע"א ובשביל זה צריך להיות צלול... אז ברשותכם...
לילה טוב.
אענה בע"ה על הכל מחר אי"ה
עוד יש הרבה מה לכתוב...
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
הלכות ריבית – שיעור 2 - ריבית בהלוואת מוצרים בין שכנים
דוגמאות בשיעור:
האם מותר ללוות בקבוק יין מהשכנים?
האם צריך לדייק כשמחזירים חצי כוס סוכר?
מתי מותר להחזיר טיטול יוקרתי במקום הטיטול שלויתי?
ועוד...
נושאים בשיעור:
איסור הלוואת מוצרים מחשש ריבית בשינוי מחיר | היתר הלוואה כש'עושהו דמים' וגדריו | היתר הלוואה כשיש ללווה ממין ההלוואה וגדריו | היתר הלוואה בדבר מועט וגדריו | היתר הלוואה במוצרים בעלי מחיר ידוע קבוע | כללים בהחזר מוצרים לאחר הלוואה.
לצפיה והאזנה באתר ולדפי מקורות מפורטים:
ריבית בהלוואת מוצרים בין שכנים
לצפיה ביוטיוב:
לחצו כאן לצפייה בסרטון ביוטיוב
הלכות ריבית שיעור 3 – ריבית ברכישה בתשלום דחוי
נושאים בשיעור:
ההבדל בין אשראי בשכירות לאשראי במכירה | איסור רכישה באשראי במחיר גבוה | ריבית קיימת גם כשהמוכר לא נזקק לתוספת | תנאים להיתר רכישה באשראי כשהריבית לא ניכרת | מכירה באשראי בהצמדה למדד לדולר או למחיר המוצר | הגדרת של 'מחיר קבוע' | מכירה באשראי במציאות של הנחות למזומן | הצעת מחיר למזומן לאחר גמר המכירה | עסקים שדרכם במכירה באשראי | קיום מכירה באשראי שנעשתה באופן האסור
לצפיה והאזנה באתר ולדפי מקורות מפורטים:
לצפיה ביוטיוב:
לחצו כאן לצפייה בסרטון ביוטיוב
בנוסף למעוניינים יש שיעורים ב הלכות שבת
וכן ב הלכות ברכות
בהצלחה בלימוד