אפילו קשר עקיף, אני מתחילה לצרוח עליו. במקום. ולא מעניין אותי מי זה ומה זה ומה הקשר שלו אלי.

מה שלומך?

ואת?

אוף.. אם באלך אני כאן..

לאידעת. עניין אותי.

אז תגידי!

את גם?

יש לי אפטות מיידאנק

וכאבי בטן חריפים מהלאבנה של הארוחת ערב.
אבל למדתי תורה חזקה בליקו"מ. ככה שהכל טוב
כשמסתלים על המכלול

אפטות- דבש או תאנה אם יש. 
ותה בבונג או שומר מרגיעים.

אני מאמין גדול בתרופות סבתא. דעי לך.
אנסה

[ואתה בכלל לא מחובר אז א"א לדעת אם אתה חי]

 

כשיש ייסורים על האדם, הדבר היחיד שמקשה עליו זה העוורון. כלומר. הכאבים מסתירים את התכלית. את האמת. את הרצונות שלו.
את מה שהוא יודע ומאמין בו הכל מצטמצם לכאב אחד.

והעצה לזה הוא לצמצם את כל ההסתכלות מבעד לכאב לתכלית.
כמו אדם שחוטף מכה ומכווץ את העיניים שלו בכאב.
הוא מצמצם את כולו לנקודה שמה הנסתרת שעוקפת את הכאב שמקיף אותו.
זה נקרא להתבטל לתכלית וכשאדם יודע שהכל חחק מהתכלית וגם הייסורים טוב כי מכפרים על כל העוונות והם מזככים אותו הוא מגיע לשמחה ולשלווה פנימית.

מה הבעיה? שהייסורים הם יצורים מאוד פגיעים.
וכשמישהו זורק עליהם ולא מתייחס אליהם בכובד ראש וברצינות כמו כולם הם משתגעים עליו ונעמדים על הרגליים האחוריות ו...קראחנה!!!
והאדם שוב מתייסר.
אבל הרגעים האלה שהוא החזיק בשמחה למרות הייסורים כבר שיני אותו בתכלית והעלו אותו למדרגה הוא יכול ללמוד תורה וממנה לקבל דעת אמיתית ומעל כל הייסורים מלאת שלווה ורחמים, ואפילו לחדש בה חידושים.
געוואלד שנזכה

נהניתי מההסבר. אגב איפה התורה הזאת מופיעה ? אנרוצה לפתוח בפנים

תודה!

בדידי הוא עובדה!!!

חתיכת ניצלוש דפקתם פה

תתחזקי קצת